Posts tagged ‘tier 4’
עמידות של חדרי מחשב ברעידות אדמה
בהמשך לפוסטים קודמים בנושא עמידות של ארונות שרתים וחדרי מחשב ברעידות אדמה , ובעקבות הרעידה הגדולה ביפן, נשאלתי מס' פעמים השבוע מה השיטה המועדפת להגנה על הרציפות העסקית של ארגונים בעלי חדרי מחשב בעת רעידות אדמה.
קיימות שתי שיטות עיקריות:
1. קיבוע ארון השרתים לבטון
2. בסיס מבודד (בסיס סיסמי) מתחת לארון השרתים.
לא אחזור על הפוסטים הקודמים. חשוב רק לציין שהשיטה הראשונה מונעת את הנפילה הפיזית של הארון אך לא מונעת נזק חמור לציוד ה IT ובוודאי שאינה מסייעת רבות לקיום הרציפות העסקית. אמנם, צוות העובדים לא יפגע מנפילת ארון, אך בתום רעידת האדמה , החברה תיאלץ לרכוש ולהתקין ציוד IT חדש, כולו או חלקו, והסכנה היא לאובדן רציפות עסקית למספר שבועות. לא נוח לי להשתמש בשפה בוטה אך זהו, לעניות דעתי, כסת"ח.
הבסיס הסיסמי (קרוי ISOBASE ) מספק הגנה מליאה, סופג את האנרגיה הקינטית של רעידת האדמה ומגן על מערכות ה IT שימשיכו לעבוד גם בעת רעידת האדמה.
הרי לינק לסרט שמשווה בין שתי השיטות.
המרעד המעבדתי מדמה את התנודות של רעידת האדמה בעיר KOBE ביפן. הארון השמאלי מעוגן לרצפה. הטראומה על ציוד ה IT בארון המעוגן לרצפה ברורה. ציוד IT שאינו מוקשח יינזק באופן בלתי הפיך.
בארון הימני לעומת זאת, ציוד ה IT ימשיך לעבוד באין מפריע. גם מערכות האחסון.
לפי מייל שקיבלתי מדון האבארד, מחברת WORKSAFE שבקשר עם לקוחותיה מיפאן, אף ארון המצויד בבסיס הסיסמי לא ניזוק ברעידת האדמה העצומה ( 9 בסולם ריכטר) שהתרחשה בשבוע שעבר.
אני מביע את הערכתי והזדהותי עם העם היפאני בעת קשה זו.
שינויים ב Tier system של מכון ה Uptime
בשנה שעברה הודיע ה Uptime Institute שהוא עובד על שינויים בהגדרת רמות השרידות בעזרת ועדה המורכבת ממנהלי DATA CENTER. לאחרונה פורסם השינוי הראשון.
הסבר קצר על רמות השרידות: Tier System
הגדרת רמות השרידות מ רמה 1 ( Tier 1 ) הבסיסית עד רמה 4 (Tier 4 הגבוהה ביותר) של מכון ה Uptime הפכה כבר לפני שנים להיות הסטנדרט בפועל של התעשייה להגדרת רמות השרידות.
השינוי הוא הגדרה לאחסנה מינימאלית של 12 שעות סולר לגנראטורים לגיבוי. השינוי חוצה את כל הרמות, מ 1 עד 4.
השינוי התקבל בעזרת הועדה המייעצת הכוללת 29 חברות שלהן חדרי מחשב בגדלים וברמות שונות. מס' הצעות עלו לוועדה ולא התקבלו, ביניהן החלטה על זמן גיבוי מינימאלי של מערכות UPS.
המתבונן מן הצד יכול לתמוה מדוע גם Tier 1 – שהוא חדר מחשב בסיסי , הוא חלק מן ההחלטה. ובכן אחד היעדים של המכון הוא לבדל גם את חדרי Tier 1 מחדרים מאולתרים בסגנון שאנו רואים לא מעט בישראל ( לדוגמא מזגני קיר משרדיים שמזעזעים אותי כל פעם מחדש) או מסתם ארון שרתים המוצב באיזו פינה.
לקחים מתקלות בחדרי מחשב 2 #
מוקד השרות שלנו קיבל את הקריאה. התראה על נזילת מים התקבלה מחדר המחשב של אחד מלקוחותינו. חוות השרתים הושבתה. צוות השירות שלנו הוזנק למקום.
מדובר בחדר מחשב מתקדם שבו מיזוג האווויר מבוסס ברובו על יחידות קירור שורה ( ROW COOLING ) מסוג cooloop של קנור אמרסון. זהו חדר בינוני בגודלו (עומס IT של מאות קילוואט) אך מתקדם ומקצועי מאוד. האם הנזילה מקורה בתשתית מיזוג האוויר שאנו התקנו?
בעוד הצוות בדרכו לאתר, הגיעה צפירת ההרגעה. מסתבר שהמנקה החרוצה של אותו אתר, החליטה לשטוף את רצפת חדר המחשב. מי השטיפה הגיעו לאחד מחיישני המים מתחת לרצפה הצפה והפעילו את מערכת ההתראה וזו השביתה את יחידות מיזוג האוויר.
מסקנות ולקחים:
1. כניסת המנקה לחדר הייתה צריכה להיות מפוקחת. אין להכניס דלי מים לדטה סנטר. הדלי צריך להישאר מחוץ לאולם המחשב או בפנים בסמוך לדלת הכניסה. את הרצפה הצפה יש לנקות עם סמרטוט לח בלבד. על עובדי הניקיון לעבור הדרכה מתאימה ולעבוד תחת פיקוח.
2. המערכת עבדה כפי שתוכננה. אך האם הנוהל היה נכון? על מנהל חדר המחשב להחליט האם באמת יש צורך בהשבתת מערכות המיזוג כתוצאה מהתראה של חיישן אחד. לדעתנו, לא.
יש לכם סיפור טוב על לקוחים מתקלות בחדרי מחשב ? שתפו את הקהילה כתבו לי
יגאל שניידר
10 המגמות המובילות בדטה סנטר ב 2010
מרבית חדרי המחשב נמצאים במצוקה ברמת התשתית הפיזית: בעיות מיזוג אוויר קשות, אספקת חשמל, ניהול כבילה לא מוקפד, משקל כבד ביחס ליכולת הנשיאה של הרצפה, חוסר במקום פיזי, חשבון חשמל צומח במהירות ובעיקר: הניהול נהיה מורכב יותר וקשה יותר.
כתוצאה נראה ב 2010 את 10 המגמות הללו צוברות תאוצה:
1. תוכנות ניהול ל Data Center כדוגמת תוכנת ה DC TRACK של חברת Raritan לניהול חדרי מחשב. תוכנה זו מאפשרת ניהול מקצועי של החדר וניצול מקסימאלי של התשתיות המותקנות. לדוגמא, מנהל חדר המקבל לידיו, נניח, 10 שרתים של U1 הצורכים ביחד KW5, יוכל לקבל בלחיצת כפתור את הנתון הבא: באיזה ארון שרתים בחדר יש מקום פיזי, יש שקעי נחושת פנויים, שקעי אופטיקה פנויים, קיבולת חשמל מתאימה, קיבולת מיזוג אוויר מספיק וכ'.
2. Liquid Cooling : לפני כ 5-6 שנים הצגנו את הטכנולוגיה של הקירור הממוקד לשוק הישראלי. רבים מידידנו אמנם התרשמו מהטכנולוגיה אך הטילו ספק בנחיצותה. היום אנו יכולים לומר מעבר לכל ספק שהטכנולוגיה הזו הגיעה לזרם המרכזי. יש לנו כ 400 מערכות מותקנות בישראל מתוך בערך כ 500 סה"כ.
אפשר להזכיר את חדר המחשב של תהיל"ה, חדר המחשב החדש של בנק ישראל, פרויקט מרשים של חיל הים, אינטל (ראו סרט של אינטל ביו טיוב או בפוסט הקודם), חדרי מחשב ברפאל, בחוות מחשוב עננים של טריפל סי ועוד רבים אחרים.
אך יש שני דגשים חשובים מעבר לנושא High Density . המערכות שאנו ממליצים עליהן מסוגלות לתת ביצועים מצוינים גם בטמפרטורות מים קרים של 16 ואף 18 מעלות (במקום 6 מעלות כנהוג במערכות מיזוג אוויר). כל מעלה מאפשרת חיסכון של 3%-4% בחשבון החשמל.
בנוסף חשוב לבחור במערכות מודולאריות. כאלו שמאפשרות לעלות מ 10kw ל kw 40 ללא קושי.
3. סגירת המעבר הקר: המערכות הזולות ביותר, הן אלו שאנו לא צריכים לרכוש. סגירת המעבר הקר מאפשרת שדרוג אפקטיבי של חדרי מחשב קיימים וניצול מקסימאלי של התשתיות הקיימות. מדובר בסגירה מכאנית של האוויר הקר, שדרוג תוכנה למערכות המיזוג ובמקרים מסוימים החלפת מאווררים ביחידות המיזוג. היתרונות: יכולת מיזוג האוויר אפקטיבית יותר ב 50%. כתבו לי לקבלת עותק מוקדם של whitepaper שכתבנו בנושא.
4. בקרה על צריכת האנרגיה ( PUE ) יותר ויותר ארגונים מודדים את ה PUE . יחס יעילות האנרגיה של התשתית. כדי להשתפר, עלינו לדעת היכן אנו היום.
5. Intelligent RPDU : פסי השקעים המתקדמים הם אבן בנין חשובה וחיונית בחדר המחשב המתקדם. RPDU מאפשרים איסוף מידע בזמן אמיתי של צריכת החשמל ופליטת החום של כל שרת וכל ארון, וקבלת מידע לצורך שימור שרידות ויתירות אמת.
6. ניהול הרצפה הצפה פתרונות כגון Cool Boot ו Kold LOK מונעים בריחת אוויר קר מפתחים לא מבוקרים ברצפה הצפה. מאפשר השבת קיבולת קירור "אבודה".
7. פסי צבירה ( Bus Ways ) כאשר תשתית החשמל מבוססת על כבלים, כל שינוי אורך שבועות וחודשים ומצריך תקציב של עשרות ואף מאות אלפי שקלים. שימוש בפסי צבירה מאפשר למנהלי הדטה סנטר לבצע שינויים באופן מיידי ללא צורך בתקציב נוסף. ראו פוסט קודם בנושא פסי צבירה של Starline .
8. ארונות ייעודיים למתגי תקשורת מתגי סיסקו החדשים מחייבים התייחסות מקצועית גם ברמת התשתית. ביחוד ה ,Nexus 7010, 7018. ארונות ייעודיים של Panduit תוכננו יחד עם סיסקו במיוחד למתגים אלו. היתרון: פתרון לנושא הכבילה ומיזוג האוויר.
9. מדבקות RFID מאפשרות לדעת בכל רגע נתון, בזמן אמיתי, אילו מערכות יש לנו בחדר והיכן הן בדיוק. מוכנות ל AUDIT בכל רגע נתון ואבטחת החומרה.
10. סימולציה ב CFD תוכנה הנדסית אשר מאפשרת בניית מודל טרמי של חדר המחשב והדמייה של תרחישים שונים לבדיקת תכנון מיזוג האוויר, אימות יתירות, אפקטיביות התכנון ובחירה בין אלטרנטיבות. מומלץ מאוד גם לתכנון חדר חדש וגם לתכנון שדרוג.
תכנון אולם מחשב לשרידות ( Tier 4 ) וליעילות בצריכת החשמל
חדר המחשב של BAIS באזור סן פרנסיסקו מספק לנו הצצה מעניינת למתרחש בארה"ב.
אולם המחשב שנחנך לאחרונה, נבנה ל MW 3 עומס IT, וברמת שרידות Tier 4 (לפי הדוברים) . שטח האתר הוא 80,000 רגל רבוע שהם בערך 7400 מ"ר.
משמעות תכנון Tier 4 הוא תכנון לזמינות של 5 תשיעיות ( 99.999% ) כלומר downtime של לא יותר מ 40 דקות בשנה.
החדר בסרט זה תוכנן לפי פעמיים N+1 . אגב, לאחרונה הוריד ה uptime institute את דרישתו לצורך tier 4 ל 2N "בלבד" מטעמי חיסכון באנרגיה.
החדר משתמש במערכות קירור של ליברט , קירור אוויר תת רצפתי וסגירת המעבר הקר. עפ"י הדוברים, סגירת המעבר הקר יעילה כלכלית פי 5 מסגירת המעבר החם. נתון מעניין.
התכנון הוא ל KW 10 לארון בממוצע. הספקים מתוכננים עד ל KW 12 לארון.
בנוסף משתמש החדר במערכות air economizer להזרמת אוויר קר מבחוץ, דרך מערכת מסננים כמובן. לדבריהם, האקלים באזורם מאפשר להם להשתמש ב free cooling כ 20% מהזמן.
PUE=1.4 (בתפוסה מלאה)
פסי צבירה (Bus bar or Bus way) לחדרי מחשב
בעת יישום שינויים ותוספות ( MAC -Modifications, Additions, Changes ) בחדרי מחשב, המכשלה העיקרית היא תשתית החשמל. בישראל, בה מרבית חדרי המחשב נבנו טלאי על טלאי, זו מכשלה רצינית שמונעת ממנהל חדר המחשב את האפשרות להגיב במהירות לצרכי הארגון.
בביקורי האחרון בארה"ב אהבתי לראות את הסדר והגמישות התפעולית שמקנים להם פסי צבירה מודולאריים. כל כך אהבתי שיצרתי קשר מיידי עם החברה ( Starline ) ואנו מייצגים אותה בארץ בתחום חדרי המחשב.
זו מערכת המאפשרת חלוקת חשמל באופן מודולארי, בטיחותי וגמיש מאוד לכל ארונות השרתים. זו מערכת שניתנת להרכבה קלה מלמעלה או מתחת לרצפה הצפה. מאפשרת יתירות בצורה קלה מאוד ושינויים ניתנים לביצוע במהירות ובקלות גם על ידי עובדים שאינם חשמלאים.
בניגוד לחיבורי חשמל point to point, במערכת זו ניתן בעת שינוי או מעבר חדר , לפרק ולחבר מחדש בתצורה אחרת, כך שההשקעה נשמרת לאורך שנים. כמו כן ניתן ליישם high density בקלות יחסית.
מערכות אלו מותקנות בחדרי המחשב של יבמ, סיסקו וסאן.
ראו סרט הדגמה. אשמח לקבל תגובות!
הגדרות היתירות של חדרי מחשב ( Tier System )
חברות שלהן חדרי מחשב צריכות לאזן בין שני צרכים. הצורך ברציפות עסקית לעומת הצורך בחיסכון בהשקעות ( CAPEX) ובהוצאות התפעול ( OPEX ) .
מחד גיסא, הצורך בזמינות מידע ורציפות עסקית מכתיב יתירות בתכנון תשתית חדר המחשב. מאידך גיסא, יתירות עולה כסף. יתירות מכתיבה השקעות משמעותיות בחומרה והוצאות תפעול גבוהות יותר בחשבון החשמל ובחוזי שירות. על כן, על המנמ"ר להגדיר במדויק מה רמת היתירות הנדרשת בחדר שלו ולהבין את ההשלכות העסקיות כולן.
רמת היתירות מוגדרת על פי 4 רמות ( Tiers ): מרמה 1 ( Tier I ) עד רמה 4 ( Tier IV ) . הגדרת הרמות נעשתה על יד מכון האפטיים ( www.uptimeinstitute.org ) שהוא האורים והתומים בתחום חדרי המחשב.
חדרי מחשב ברמות I ו II נועדו לתת מענה לטווח קצר ולתמוך בטכנולוגיה הנוכחית בלבד. אלו פתרונות טקטיים שבהם שיקול העלות הוא שיקול כמעט בלעדי. במקומות בהם ל IT חשיבות אסטרטגית נחוץ פתרון ברמות III ו IV שנותנים מענה לרציפות העסקית ומאפשרים קליטת טכנולוגיה חדישה בקלות יחסית.
Tier I: בחדר מחשב ברמה I ניתן ביטוי לרצון החברה להכיל את ציוד ה IT בתחום בו יש תשתית מתאימה (בניגוד, למשל, לתשתית משרדית). חדר רמה 1 טיפוסי יהיה חדר מחשב סגור, מערכת אל-פסק ( UPS ) שתייצב את המתח ותיתן מענה להפסקות חשמל קצרות, מערכת מיזוג אוויר 24/7 וגנראטור להפסקות חשמל ארוכות יותר. אין יתירות ( רמה N ). אין אפשרות לביצוע טיפולים בציוד התשתית ללא השבתה. כמו כן, במקרה של תקלה בציוד התשתית, יסבול האתר מהשבתות.
Tier II: בחדר מחשב ברמה II תהיה יתירות כלשהי למערכות קריטיות של חשמל ומיזוג אוויר. בדרך כלל היתירות ( N+1 ) תהיה במערכות כגון UPS, צ'ילרים, משאבות וגנראטור. טיפולי שירות תקופתיים יגרמו להשבתות. תקלות חומרה במרכיבי התשתית יכולים גם הם לגרום לקריסת החדר באופן זמני.
Tier III: בחדר מחשב ברמה III התכנון מאפשר טיפולי שירות לתיקון ומניעה ללא השבתה ( concurrent maintenance ). כלומר, ניתן להשבית כל רכיב תשתית כגון UPS, ארון חשמל או יחידת מיזוג ללא השבתה של ציוד IT. לכל מוליך תשתית פעיל יהיה "תאום" פסיבי שיכנס לעבודה במקרה של כשל במוליך הפעיל. גם כאן היתירות במערכות היא ברמה של ( N+1). ההבדל הגדול הוא שבאתר זה ניתן לבצע עבודות שירות תקופתיות מה שיקטין בודאי גם את מס' התקלות.
Tier IV : חדר מחשב ברמה IV הוא אל-כשל ( Fault Tolerant ) . יש בו את כל מה שנכלל ברמה III אך שום כשל בודד אינו יכול לגרום להשבתה מליאה או חלקית. כל מרכיבי התשתית פעילים בו זמנית.
ברור שאם מערכת המיזוג מתוכנת לפי רמה II אך מערכת החשמל לפי רמה I, חדר המחשב הוא ברמה I. דירוג חדר ברמה 2.5 זו המצאה ישראלית שאין לה אחיזה בתורה המקצועית.
בעת תכנון ושדרוג חדרי מחשב, חשוב שהמנמ"ר יגדיר במדויק את צרכי הארגון בכל הקשור לרציפות העסקית. שיטת הדרוג ל 4 רמות מאפשרת למנמר בחינה מסודרת של עלות מול תועלת.
כמה עולה מ"ר של חדר מחשב?
כמה עולה מ"ר של חדר מחשב? ובכן, תלוי אם מחלקים את העלות בכל השטח שכולל שטחי שרות ואת שטח חדר האנרגיה, או רק את שטח ה IT שהוא בערך השטח של הרצפה הצפה.
חדר מחשב ברמה של Tier 4 נבנה בימים אלה בניופורט , ויילס שבאנגליה. מרכז נתונים זה נבנה על ידי NGD ( Next Generation Data Ltd ) ויקרא NGD1 . גודלו כ 37,000 מ"ר והוא יחולק ל 15 חדרים נפרדים כדי לאחסן לפחות 15 לקוחות גדולים שונים. עלות הבנייה היא כ 400 מיליון דולר ( מעל 10,000$ למ"ר). לא נמסר כמה מתוך השטח הזה יהיה ל IT בלבד כלומר כמה יהיה שטח הרצפה הצפה.
אם ננחש שכ 40% משטח המתקן ייוחד לרצפה צפה הרי שמחיר מ"ר יהיה כ 27,000 $.
חדר מחשב ברמה של Tier 3 נבנה בימים אלה על ידי חברת VISI במיניאפוליס בעלות של 19 מיליון דולר. גודל המתקן כ 4600 מ"ר בסה"כ ( $4,000 למ"ר) מתוכו כ כ 1,200 מ"ר יהיה שטח רצפה צפה המיוחד ל IT. אם מודדים לפי פרמטר זה הרי שעלות כל מ"ר היא כ 15,000 $ למ"ר.
The Data Center Blog - חדרי מחשב, הקמת אולמות מחשב, חדרי שרתים, חוות שרתים, KVM, ניהול כבילה, UPS, green IT 
