Posts tagged ‘STS’

Static Transfer Switch or Automatic Transfer Switch?

לצורך יתירות בחוות שרתים, נהוג להתקין בארונות שרתים מערכת ATS או STS להתקנים שיש להם ספק כוח אחד. לשני סוגי המערכות חסרונות אשר במקרים רבים מונעים את התקנתם בחוות שרתים קריטיות. בפוסט הזה נדון בהתקן הקרוי  HTS, מערכת העברה היברידית שמספקת מענה אופטימאלי.

ATS =  Automatic Transfer Switch

STS = Static Transfer Switch

HTS = Hybrid Transfer Switch

ה ATS היא מערכת מבוססת על ממסרים. זמני העברה נעים בין 10 ל 16 מילי שניות והמיתוג יכול להגיע ל 5 שניות נוספות.  זהו סיכון פוטנציאלי לחריגה מהתקן של ה 20 מילי שניות שנדרש כדי לעמוד ברציפות הפעולה של הציוד. המערכת מבוססת ממסרים שבהם המגעים עלולים להיות ניתכים ולהתחבר ללא התרעה. המפעילים מבינים זאת רק כשמאוחר מידי.  מצד שני, זו מערכת זולה, אך, כאמור, לא אמינה.

מערכות STS מספקות זמני העברה מהירים מאוד. בד"כ 4 עד 6 מילי שניות. המחיר שמשלמים על כך הוא פי 4 עד 5 ממחיר מערכות מבוססי ממסר.

מתג העברה היברידי, HTS, מספק את הפתרון האופטימאלי.  הוא משלב ממסרים עם מיישרי סיליקון מבוקרים ומספק זמן העברה זהה ל STS ואמינות זהה במחיר נמוך בהרבה.

HTS vs ATS and STS  table

 

לפרטים נוספים ראו לינק. לקבלת חומר טכני בעברית כיתבו לי.

יולי 20, 2015 at 12:22 pm כתיבת תגובה

מדדים להתייעלות אנרגטית בחדרי מחשב

כאשר חדרי המחשב צורכים יותר ויותר אנרגיה, ועלות חשבון החשמל נהפכת למרכיב משמעותי   מהוצאות התפעול של חדר המחשב ( שמעתי כבר על עד 40% ) , ברור שיש מקום להתייעלות ששכרה הוא חיסכון רב.

התייעלות אנרגטית מאפשרת גם לחדרי IT  שהגיעו, לכאורה, לקצה קיבולת התשתית שלהם,  להשיב לעצמם קיבולת "אבודה" ולהגיב ביתר קלות לצרכי הארגון.

כמו תמיד, כדי להשתפר, עלינו בראש וראשונה להבין היכן אנו נמצאים היום ואח"כ למדוד את התקדמותנו.  כיצד למדוד אם כן את היעילות בצריכת האנרגיה של חדר המחשב ?

ארגון הגריד הירוק הציע שני מדדים: PUE   ו DCiE אותם הזכרנו בפוסט קודם.  מכון UPTIME   (www.uptimeinstitute.org) מציע 4 מדדים לבחינת היעילות האנרגטית של חדר המחשב. שניים מהם מעניינים במיוחד.

SI-POM:   סה"כ צריכת הספק של חדר המחשב לחלק בצריכת ההספק של כל ציוד ה IT כפי שהוא נמדד בשקעי החשמל של הציוד (או בפסי השקעים).  מתקבל מס' טהור שכן חילקנו וואט ב וואט. 

כיצד מודדים?  את המונה מדדנו בשעון החשמל של החדר. את המכנה מדדנו על ציוד ה IT (פסי שקעים מתקדמים מספקים נתון זה ). 

H-POM: צריכת הספק (AC )  של ציוד ה IT  ב וואט כפי שהוא נמדד בשקע החשמל שלו חלקי  צריכת הספק DC של רכיבי המחשוב .

כיצד מודדים? את המונה ניתן לקבל מפס שקעים מתקדם המאפשר קבלת נתונים מכל שקע .  טכנולוגיה זו נקראת POPS – per outlet power sensing   .  את המכנה ניתן לקבל מנתוני ציוד ה IT עצמו.

למנהל חדר המחשב שמגרד את פדחתו במבוכה היכן לאתר נתונים אלו מזומנת תשובה מפתיעה.  פס השקעים, מה שהיה המוצר הכי פחות מעניין טכנולוגית בסביבת חדר המחשב הפך למוצר היי-טק לכל דבר . פס שקעים ( PDU ) מתקדם מאפשר  איסוף והצגת נתונים של צריכת החשמל של כל שרת וכל ארון שרתים. ניתן לגשת ל PDU ב IP , לשלוט על כל שקע בנפרד, לשגר התראות, לוודא יתירות  ואף לבצע הסרת עומסים אלגנטית. לגבי הנתונים למדדים שהזכרנו מעלה, פס השקעים המתקדם יאסוף ויבקר את נתוני צריכת האנרגיה של כל ציוד ה IT.  לקבלת white paper  בנושא זה , כתבו לי.

פברואר 11, 2009 at 8:07 am כתיבת תגובה

FSTS /ATS / STS : מענה לצרכי היתירות של שרתים בעלי ספק כוח אחד

התקנות של שרתים בעלי ספק כוח יחיד עדיין מתבצעות בחדר המחשב של היום, בשל תאימוּת למערכות ותיקות וסוגיות עלות. יש להביא בחשבון התקנים אלה.
מתגי העברה אוטומטיים (Automatic transfer switches) (ATS) ומכשירים למיתוג מתחים
(fail-safe transfer switches) (FSTS) ניזונים משני שקעים ומפיצים חשמל לשרתים בעלי ספק כוח יחיד. אם יש הפרעה בזרם החשמל לאחד מהשקעים מכניסות המתח, מתג ההעברה האוטומטי או מכשיר למיתוג מתחים מעביר את העומס משקע לשקע.

מנהלי חדרים מנוסים רבים נרתעים ממכשירי STS בשל ניסיון עבר לא סימפטי. מכשירי FSTS המודרנים פותרים את בעיות העבר.

כשמחפשים מתג ההעברה האוטומטי או מכשיר למיתוג מתחים, יש להביא בחשבון שני  מאפיינים עיקריים.

• יכולתו של מתג ההעברה האוטומטי או מכשיר למיתוג מתחים להעביר עומסים משני ספקי כוח בעלי פאזות לא מסונכרנות. מתגי העברה שאינם ניחנים במאפיין זה יקרסו כשהעומס יועבר. זו הסיבה שרבים בתעשייה נרתעו בעבר משימוש ב STS .  ישוב לבחור במכשירים מסוג FSTS עם יכולות הזנה מפאזות לא מסונכרנות

• יכולתו של המוצר להפיץ חשמל משני המקורות בו זמנית (ידוע כהתחלקות במקור מתח -infeed sharing). הדבר מפחית את העומס שיש להעביר במקרה של הפסקת חשמל או נפילת מתח (brownout). מאפיין תכנון זה מאפשר להאריך את חיי המוצרים מפני שרק מחצית מהעומס הכולל מועבר והתוצאה היא פחות בלאי על רכיבי המיתוג.

דצמבר 28, 2008 at 8:14 am כתיבת תגובה

CDU ( או PDU ): הסרת עומסים חכמה מבטיחה רציפות עסקית

רציפות עסקית (uptime) או אפס זמן השבתה (zero downtime) היא הגורם המניע החשוב ביותר בתכנון ובהפעלה של מרכזי נתונים כיום, מפני שהעלות של כל דקה שהמערכות מושבתות היא אלפי דולרים. חברות המפעילות מרכזי נתונים ברמה 3 וברמה 4 מחזיקות גם באתרים מרוחקים וגם באתרים משותפים (co-location facilities) שרתים אשר חיוניים לתפקודה השוטף לא פחות מהשרתים הממוקמים באתר הראשי. כדי להבטיח רציפות עסקית יש צורך בפתרונות חדשים וחדשניים. אחד הפתרונות הוא יחידות חכמות לחלוקת זרם בארון (CDUCabinet Power Distribution Units) שיכולות לספק יכולת הסרת עומסים חכמה (Smart Load Shedding).  הפתרון מבוסס על CDU של חברת    Server Technology               
הסרת עומסים חכמה מאפשרת למפעיל להסיר עומסים על סמך שלושה משתנים תפעוליים חשובים: 

1) האם האל-פסק פועל מהמצברים
2) הטמפרטורה בארון עולה מעל המותר
3) העומס הנוכחי עולה על המותר

 משתני המפתח הללו מאפשרים למשתמש לקבוע מראש אילו מכשירים אינם חיוניים לפעילות השוטפת, להסיר אותם במקרים שמתעוררת בעיה ובכך להבטיח רציפות עסקית ולהגן על המכשירים החיוניים שבתוך הארון.

מי שמעונין ב white paper המלא שכתבנו בנושא זה מוזמן לכתוב לי ל yigals@schneider.co.il ואשלח לו / לה במיידי.  כמו כן יש דיון בנושא יישום נכון של  יתירות ב PDU בפוסט קודם

חג שמח

אפריל 21, 2008 at 3:01 pm כתיבת תגובה


פידים

הבלוג הוקם ומנוהל בסיוע: