Posts tagged ‘Raritan’

מה היא באמת הטמפרטורה הרצויה בחדרי מחשב? פוסט עדכני ל 2015.

ב 2007 כתבתי פוסט על הטמפרטורה הנדרשת בחוות שרתים. הנתונים בפוסט מ 2007 אינם עדכניים אך נמצאים שם כדי לרדוף אותי משום שזה אחד הפוסטים הנקראים ביותר עד היום.  הנה הנתונים העדכניים…..

 

קודם כל נדרשת הבהרה.  הטמפרטורה הנדרשת בחוות השרתים שכולם מדברים עליה היא טמפרטורת האוויר הקר הנכנס לשרתים.  זו הטמפרטורה החשובה ואותה חשוב מאוד למדוד ולבקר.  התקן אותו נזכיר מייד מדבר על האוויר הקר הנכנס לשרתים.  מדידות בנקודות אחרות כגון טמפרטורת האוויר החם הנפלטת מהשרתים והטמפרטורה של האוויר החם החוזר ליחידת הקירור ( Liebert or in row ) מעניינות אותנו לצרכי ניתוח בלבד.

אוויר קר נכנס לשרת מלפנים ונפלט אחורנית

אוויר קר נכנס לשרת מלפנים ונפלט אחורנית

לפי ארגון ASHRAE , הארגון האמריקאי למהנדסי מיזוג אוויר, הטווח המומלץ של טמפרטורת האוויר המסופק לשרתים נע בין 18 מעלות ל 27 מעלות צלזיוס.  זהו טווח מומלץ רחב יותר מזה שהיה נהוג עד 2009 שנע בין 20 ל 25 מעלות.

הטווח המותר העדכני נע בין 15-32 מעלות.  והטווח המומלץ הוא 18-27.

ASHRAE נחשב לאורים ותומים של תעשיית הדטה-סנטר בעולם והמלצות הארגון מקובלות על יצרני ה IT הגדולים בעולם כולל סיסקו, HP, דל וכד'.

הטווח המומלץ ( 18-27) הורחב כדי לאפשר לחוות שרתים לחסוך כסף רב בחשבון החשמל למיזוג אוויר.  על כל עלייה של מעלה אחת בטמפרטורת העבודה, ניתן לחסוך בסביבת 3% בחשבון החשמל.

באקלים הישראלי יש לנו עניין להתקרב לגבול הטווח המומלץ הגבוה, כלומר ל 27 מעלות. למי שחושש, אני מציע לשאוף ל 25  או 26 מעלות. כמובן שניתן לעשות זאת רק כאשר יש שליטה טובה על זרימת האוויר בחוות השרתים וכאשר יש אחידות סבירה בטמפרטורה במעבר הקר.

החלק הנמוך של הטווח המומלץ ( 18 מעלות) של האוויר הקר המגיע לשרתים הוא למען מתקנים הפועלים באקלים קר ומעונינים להביא אוויר קר מבחוץ לקרר את החווה.  שיטה זו נקראת direct free cooling ואינה רלבנטית לישראל.

היכן מודדים? רצוי בקדמת כל ארון בשלושה גבהים וחיישן אחד בחלק האחורי של הארון.

אפשר בקדמת כל ארון שני בשלושה גבהים או בקדמת כל ארון בשני גבהים.

שיטות מדידה

הכי סקסי: חיישנים אלחוטיים  של Synapsense.  מאפשרים לקבל בזמן אמיתי מפת חום של החדר בשלושה או 4 גבהים (כולל מתחת לרצפה הצפה) וגם תמונת לחץ אוויר מתחת לרצפה הצפה.

ניתן לקבל תמונה מליאה בנתוני טבלה, או מפה טרמית על צג LCD או על טאבלט.

synapsense

מקצועי ומתקדם:  שימוש בחיישני טמפרטורה שמשתחברים ל PDU כ gateway. לדוגמא חיישני טמפרטורה / לחות שהם אופציה בפסי השקעים המבוקרים/חכמים של Raritan.

לכל פס שקעים יש שני חיישני טמפרטורה/לחות. שלושה חיישנים מלפנים ו אחד מאחור. התמונה מחוות השרתים של eBay

לכל פס שקעים יש שני חיישני טמפרטורה/לחות. סה"כ בארון שלושה חיישנים מלפנים ו אחד מאחור. התמונה מחוות השרתים של eBay

powerIQ

 

 

 

 

 

 

לאתרים קטנים ו/או מרוחקים:

מערכת חיישני בקרת סביבה עם יכולת מודם סלולרי של Avtech

 

מערכת בקרת סביבה

מערכת בקרת סביבה

 

 

אוגוסט 29, 2015 at 6:40 pm כתיבת תגובה

כיצד מאבטחים כבלי כח ל PDU בארון השרתים?

בחוות שרתים פעילה ועתירת שינויים, ובוודאי במעבדות פיתוח, אחד הסיכונים הוא נתק בין כבל החשמל לשקע שבפס השקעים ( ה PDU ).  כיצד לאבטח ולמנוע זמן דמימה מיותר?

cord-retention

יש שלוש דרכים ליישם Best Practices

  1. כפתור שחרור בשקע ה PDU

 

cord-retention-button

 

2. קליפ

cord-retention-clips

 

3. SecureLock

כבל עם מחבר נעילה.    אישית, האופציה המתקדמת והחביבה עלי.

cord-retention-securelock

 

מה ההבדל?

האופציה הראשונה: כפתור השחרור מאפשר להשתמש בכבלים שיש לכם היום גם עם פס חדש.

האופציה השניה: הקליפ מצריך התאמה של גודל הקליפ לכבל/מחבר.  אתם מקבלים מאיתנו קיט חינם כדי לבחון את גדלי הקליפים הנדרשים. מנהלי חוות שרתים מנוסים יאמרו לכם שזה חשוב אבל מעצבן.

האופציה השלישית אלגנטית מאוד. הכבל מאובטח לפס השקעים אך השליפה קלה בלחיצה על שחרור הנעילה.  כמובן שהכבל נדרש להיות מותאם ל PDU. ניתן ורצוי להשתמש גם בכבלי כח בצבעים שונים וגם בפסים שונים ( רגל A בשחור, רגל B באדום לדוגמא).

Color coded PDUs

ללמוד מעט יותר על פסי שקעים מתקדמים לארונות שרתים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אוגוסט 13, 2015 at 4:20 pm כתיבת תגובה

Static Transfer Switch or Automatic Transfer Switch?

לצורך יתירות בחוות שרתים, נהוג להתקין בארונות שרתים מערכת ATS או STS להתקנים שיש להם ספק כוח אחד. לשני סוגי המערכות חסרונות אשר במקרים רבים מונעים את התקנתם בחוות שרתים קריטיות. בפוסט הזה נדון בהתקן הקרוי  HTS, מערכת העברה היברידית שמספקת מענה אופטימאלי.

ATS =  Automatic Transfer Switch

STS = Static Transfer Switch

HTS = Hybrid Transfer Switch

ה ATS היא מערכת מבוססת על ממסרים. זמני העברה נעים בין 10 ל 16 מילי שניות והמיתוג יכול להגיע ל 5 שניות נוספות.  זהו סיכון פוטנציאלי לחריגה מהתקן של ה 20 מילי שניות שנדרש כדי לעמוד ברציפות הפעולה של הציוד. המערכת מבוססת ממסרים שבהם המגעים עלולים להיות ניתכים ולהתחבר ללא התרעה. המפעילים מבינים זאת רק כשמאוחר מידי.  מצד שני, זו מערכת זולה, אך, כאמור, לא אמינה.

מערכות STS מספקות זמני העברה מהירים מאוד. בד"כ 4 עד 6 מילי שניות. המחיר שמשלמים על כך הוא פי 4 עד 5 ממחיר מערכות מבוססי ממסר.

מתג העברה היברידי, HTS, מספק את הפתרון האופטימאלי.  הוא משלב ממסרים עם מיישרי סיליקון מבוקרים ומספק זמן העברה זהה ל STS ואמינות זהה במחיר נמוך בהרבה.

HTS vs ATS and STS  table

 

לפרטים נוספים ראו לינק. לקבלת חומר טכני בעברית כיתבו לי.

יולי 20, 2015 at 12:22 pm כתיבת תגובה

PDU לארונות שרתים: מבוקר או מנוהל?

האם יש עדיין טעם להצטייד בפסי שקעים "בסיסיים" לארונות שרתים?

פס השקעים הידוע בכינוי RPDU, הפך לחלק משמעותי ומעניין בחוות השרתים. כיום נהוגים מס' סוגים של פסי שקעים:
1. פסי שקעים מנוטרים – כאלו שמודדים ומציגים באמצעות צג מקומי את צריכת החשמל
2. פסי שקעים חכמים – מודדים ומציגים את צריכת החשמל ושולחים התראות דרך הרשת
3. פסי שקעים מנוהלים- יש בהם את יכולות הפסים החכמים + מאפשרים כיבוי והדלקה מרחוק

במה לבחור אם כך?
אני מאמין שהתשתית הפיזית של חוות השרתים חייבת לתמוך בשלושת יעדי העל:
1. רציפות עסקית
2. זמינות ( קיבולת בכל זמן)
3. עלות כוללת
לטעמי, פסי שקעים חכמים הם המינימום ההכרחי:

1. רציפות עסקית – כמעט כל חוות שרתים רצינית משקיעה ביתירות כלשהי. עם פס שקעים בסיסי, אין ערובה לשום יתירות. וזאת משום שללא בקרה, קל מאוד להעמיס את פסי השקעים בעומס העובר את ה 50%. במקרה של קריסת אחת ה"רגליים" יועמס פס השקעים הנותר ביותר מ 100% ויקרוס. עמו יקרוס גם ארון השרתים (במקרה הטוב). כלומר ההשקעה העצומה ביתירות (שרתים בעלי שתי הזנות המובילות לשני פסי שקעים ומשם לשני לוחות חשמל, לשתי מערכות אל פסק וכו) מתבזבזת בשל חיסכון תמוה על פס השקעים.

לאנגלים יש ביטוי טוב לתאר זאת:
"penny wise and pound foolish"

פס שקעים חכם יתן לנו התראה כאשר נעבור רמת סף של עומס אותה נגדיר אנחנו. לדוגמא 45%. לדיון מעמיק ראו פוסט קודם.
2. זמינות: השקענו בחוות שרתים ואנו רוצים לנצל את ההשקעה במלואה. איך זה שמרבית הארונות ריקים למחצה ומנהל החווה מתלונן שאין לו יכולת לקלוט ציוד חדש? ובכן, בכדי לדעת אם ארון השרתים מולנו יכול לקלוט ציוד נוסף הצורך, נניח, עוד 2 קילו-וואט, עלינו לדעת כמה צורך הארון שלפנינו. פס שקעים חכם המחובר לתוכנת שליטה כגון Power IQ , יציג את צריכת הארון שלפנינו לאורך זמן. כך נדע ברמת ביטחון גבוהה אם נוכל להוסיף ציוד לארון וכמה.
3. עלות כוללת: ניטור צריכת החשמל ברמת הארון נותן לנו את האפשרות ליזום שיפורים בתחום היעילות האנרגטית ולחסוך כסף רב לארגון אותו ניתן לנצל להתעצמות. בנוסף, ניטור מאפשר ניתוח עלות-תועלת של רכישת שרתים חדשים.

טיפים נוספים לבחירה נבונה:
– הטמפרטורה בחלקו האחורי של הארון יכולה היום להגיע ל 50 מעלות. ולכן, חשוב לבחור פסי שקעים חכמים העומדים בטמפרטורות של 60 מעלות.
-תכנון המאפשר מינימום טעויות אנוש:
כיסוי למפסקים, קליפים למניעה של ניתוק לא מכוון של כבלים , לדים וסימון צבעים לפאזות השונות.

ינואר 21, 2014 at 3:29 pm כתיבת תגובה

מרכז ההדרכה למנהלי חוות שרתים

באופן שגרתי, אנו עורכים ימי עיון בנושא ניהול חדרי מחשב וחוות שרתים לללקוחות אלכסנדר שניידר. זוהי הזדמנות מצוינת לצוותי IT, מיזוג אוויר וחשמל של הארגון להסב מסביב לשולחן במקום נייטראלי, לשמוע הדרכות בנושא ניהול חדרי מחשב ולדון בצרכים ובתוכניות של חוות השרתים שלהם.

בדרך כלל מדובר ביום מלא ואינטנסיבי אם כי לעיתים עורכים יום מקוצר כדי להתמקד בנושא בוער או בשניים.

מאחר ושקפים זה עניין שיכול להתיש, בנינו חדר שרתים עובד לצורך הדגמה. מדובר בחוות שרתים עובדת ופעילה שנבנתה לצרכי המחשה והדרכה כך שניתן לבקר בחדר, לגעת וללמוד באופן חופשי.

הדגמה של יתרונות סגירת המעבר הקר

הדגמה של יתרונות סגירת המעבר הקר

נושאי ההדרכה קשורים כולם לתשתית הפיזית של ה datacenter: ניהול, בקרה, חשמל, מיזוג אוויר, תקשורת נחושת ואופטיקה, ניהול כבילה, יעילות אנרגטית, תכנון העמדה ועוד. הדגש הוא על נוהגים מיטביים – BEST PRACTICES בניהול חוות שרתים.

high density cooling up to 30KW / rack

בחדר השרתים להמחשה תראו הדגמות לנושאים רבים: ארונות שרתים מסוגים שונים, PDU מסוגים שונים, פסי צבירה מודולאריים, קירור שורה ( In Row ), קירור ארון (In Rack ), ארונות עם קירור מים, סגירת מעבר קר, ארונות ארובה, ארונות תקשורת ייעודיים לסיסקו, פתרונות ניהול כבילה, הארקה של חוות שרתים, נחושת ואופטיקה בצפיפות גבוהה, תיעול כבילה, תוכנות ואמצעי בקרה, תוכנות ניהול ועוד נושאים רבים אחרים.

חוות השרתים להדגמה של אלכסנדר שניידר

ההדרכות מתקיימות בתיאום מראש ללקוחות מתחומי ה IT, מיזוג אוויר, חשמל ושו"ב.

אורחים מחו"ל שהגיעו להדרכה בנושאי חדרי שרתים


לשאלות ותיאום tali@schneider.co.il . אתם מוזמנים.

דצמבר 1, 2011 at 4:53 pm כתיבת תגובה

ארונות שרתים מבוססי קירור מים בבנק ישראל

הדטה סנטר החדש של בנק ישראל נחנך בתחילת חודש אוקטובר בהשתתפות נגיד בנק ישראל סטנלי פישר.

מיזוג האוויר בחוות השרתים של בנק ישראל מבוסס על מערכות קירור שורה CoolLoop של Knurr-Emerson. אלו יחידות המבוססות על קירור מים( KW 30 כ"א ) וממוקמות בין ארונות השרתים. שם המותג הוא coolloop אך השם הגנרי של יחידות אלו הוא DECS אם כי יש כאלו שקוראים להם InRow או Inline.

לטעמי בחירת בנק ישראל במערכות Coolloop של חברת   Knurr-Emerson מדגישה את המודעות הגוברת של ארגונים בישראל לחשיבות תכנון וניהול יעיל של חדרי מחשב, תוך מתן דגש על טכנולוגיות "ירוקות" שמביאות לחיסכון משמעותי בהוצאות התפעול. אחד המאפיינים של פרויקטים מסוג זה הוא השימוש במערכות מיזוג אוויר מתקדמות המבוססות על ארונות קירור מים .

טכנולוגיה זו של קירור ממוקד שהצגנו לשוק הישראלי ב 2004, הופכת יותר ויותר לפתרון הנבחר. זאת בשל היכולת לקלוט ולקרר בקלות ארונות מחשוב מתקדם בעל הספקים גבוהים תוך חיסכון משמעותי בחשמל ובשטח רצפה ותוך שיפור שרידות החדר .

בנוסף למערכות מיזוג האוויר הפנימיות, הותקנו בפרויקט זה ארונות שרתים עם מחשבה לעתיד ( למשקל נשיאה של 1500 ק"ג וחירור אופטימאלי של דלתות ל   83%  ראו פוסט בנושא best practices לבחירת ארון שרתים ) , ארונות תקשורת של Panduit המיועדים לניהול כבילה מתקדם ומומלצים על ידי סיסקו, מערכות KVM של  Raritan וכן פסי שקעים חכמים ( PDU ) עם תוכנות ניהול מתקדמות המאפשרות בקרה על צריכת החשמל בזמן אמיתי .

בשל האיסור לצלם באתר, התמונה המופיעה מעלה היא להמחשה בלבד ולקוחה מאתר אחר בישראל בסדר גודל דומה.

נובמבר 15, 2009 at 11:40 am כתיבת תגובה

Metered PDU : יישום נכון של יתירות בחדרי המחשב

האם ספקי כוח כפולים בשרת משפרים את שרידות חדר המחשב? 

אספקת חשמל היא יסוד בסיסי בתשתית חדר המחשב.  הפסקת חשמל, או מערכת חשמל באיכות ירודה היא הסיבה העיקרית ל"נפילת" חדרי המחשב. לעיתים קרובות, קריסת מערכות החשמל של החדר מתקיימת לא בעת הפסקת חשמל אלא כתוצאה מטעות מקומית או תכנונית, אך בעיקר בשימוש בנוהגים   (Practices)   לא עדכניים.

מערכת אספקת החשמל של חדר המחשב מורכבת משש רמות:

1. הגריד – חברת החשמל וארון מרכזי
2. גנראטור גיבוי ומתג העברה אוטומטי ( ATS )
3. מערכת גיבוי אל פסק ( UPS ) ומתג BYPASS
4. ארון החשמל
5.PDU  – Power Distribution Unit  ברמת הארון
6. ספקי הכוח של השרתים עצמם

מנהלי אולם המחשב בדרך כלל אינם מעורבים ב 4 הרמות הראשונות, אך יש להם אחריות למדיניות ויישום של רמות 5 ו 6 .  לא מעט נפילות מביכות מתרחשות כתוצאה ישירה מיישום שגוי של ה PDU. 

כמעט לכל השרתים הנמכרים היום יש שני ספקי כוח.  עובדה זו יכולה לשפר מאוד את זמינות המידע אם היישום הפיזי הוא  נכון.  במקרים רבים, בשל יישום שגוי, שני ספקי כוח אינם מוסיפים ערך כלל ויתרון זה מתבזבז או אף הופך לחיסרון.

בחדר מחשב ברמה 4  ( Tier 4 ) יש שתי מערכות של אספקת  החשמל ובכל מערכת (ענף) מצויים  כל 6 המרכיבים שהוזכרו מעלה. כל ענף יכול לתמוך ב 100% מצרכי החדר. זוהי יתירות של 2N  וזה גם המחיר:  עלות כפולה. 

בשל שיקולי עלות, מעטים חדרי המחשב של Tier 4  ולכן אין לנו בד"כ יתירות של 2N.  אנו מתפשרים   משיקולי עלות- תועלת ואילוצים אחרים.    

נתמקד אם כך בשיפור היתירות בעלות נמוכה  ובדרכים שאפשריות לנו כמנהלי אולמות המחשב ליישם בקלות ובמהירות כלומר בסעיפים 5 ו 6.

במקרים בהם מותקן PDU אחד ברמת הארון, הרי שהיתירות מוגבלת רק למקרה של כשל באחד מספקי הכוח של השרת.  ברור שזו לא חוכמה גדולה וזה גם לא מקרה מעניין.

ברוב המקרים מותקנים שני PDU בארון.  תקוותנו השלמה היא שכל ספק כוח מחובר ל PDU אחר. במקרים כאלו כל ספק כוח עובד ב 50% מהעומס.  במקרה של כשל  בספק אחד, עובר כל העומס לספק השני.  תצורה זו נוטעת במנהל החדר תחושה של בטחון בזכות היתירות. עם זאת, רבים אינם מודעים לנוהגים הנכונים ( best practices ) ומיישמים זאת בצורה לא נכונה. 

לדוגמא,  ראיתי מקרים רבים בהם ה PDU מועמס ל 60% מיכולתו.  ובכן מה הבעיה? 
הבעיה היא שבמקרה של כשל בענף A, כל העומס מועבר ל  PDU B . במקרה כזה, PDU B  סופג עומס של 120% והארון נופל.    

נוהגים נכונים:

חוק מס 1:  העומס על שני ה PDU ( ביחד) בארון צריך להיות לא יותר מ 80% מהעומס המקסימאלי של הארון 

חוק מס' 2:  העומס המקסימלי על כל PDU צריך להיות לא יותר מ 40% מהעומס המקסימאלי של הארון.

כלומר, אם הנקודה מאפשרת 20A  לארון , כל PDU יכול להיות מועמס ל 8A לכל היותר , ושניהם ביחד 16A ( כלומר 80% מ 20A)

מומלץ מאוד להתקין PDU שהוא Metered , כלומר ניתן לראות מהו העומס על ה PDU באמפר.  בישראל קוראים לזה בדרך כלל PDU חכם  (להבדיל מ PDU מנוהל שמאפשר גם כיבוי והדלקה מרחוק)

מומלץ מאוד לבחור ב Meterd PDU (חכם) שמאפשר גישה מרחוק דרך IP ולקבל התראות ב SNMP במקרה והעומס עובר את רמת הסף המותרת. זה מוריד מאוד את עומס העבודה הכרוך בפיקוח על נושא זה ומשפר מאוד את אמינות חדר המחשב. דוגמאות לפסי שקעים חכמים ומנוהלים  והנה PDU חדש וחכם במיוחד

לחזרה לבלוג הקליקו כאן

פברואר 27, 2008 at 9:28 am כתיבת תגובה

כיצד בוחרים KVM Over IP ? מדריך בעברית

טכנולוגיית KVM-over-IP היא אבן יסוד בכל ארכיטקטורת ניהול יעילה של תשתיות מחשוב. היא מקנה לך גישה מחוץ לרשת בכל זמן / מכל מקום אל פונקציות המקלדת, התצוגה והעכבר של מערכת, פתרון KVM-over-IP (המכונה לפעמים גם בשם הלא מדויק "KVM דיגיטלי") יכול לשפר משמעותית את פריון העבודה של אנשי המחשוב, לעזור בהבטחת הספקה סדירה של שירותים עסקיים קריטיים, לקצר את זמן התיקון הממוצע ולהפחית את העלות הכוללת של הבעלות על הטכנולוגיה. לכן כמעט כל ארגון מחשוב בכל גודל צריך יכולות KVM-over-IP.

אולם, חשוב גם לבחור את פלטפורמת ה-KVM-over-IP הנכונה. יש הבדלים משמעותיים בין מוצרי ה-KVM-over-IP של היצרנים השונים. בחירת הפלטפורמה הלא נכונה עלולה להגביל את התועלת שלה, להגדיל את ההוצאות ואפילו לפגוע באבטחה. לכן, כדי למקסם את התשואות על ההשקעות בטכנולוגיית KVM, יש לשקול בקפידה כמה גורמים מהותיים.

להורדת המדריך המלא לחצו כאן

 

 

דצמבר 24, 2007 at 4:25 pm כתיבת תגובה


פידים

הבלוג הוקם ומנוהל בסיוע: