Posts tagged ‘panduit’

UNIVERSAL CONTAINMENT; HOT OR COLD AISLE CONTAINMENT

 

סגירת המעבר הקר (או סגירת המעבר החם) היא הכרחית היום בחוות שרתים.  ללא הפרדה ראויה מובטח בזבוז עצום במיזוג האוויר, דבר המוביל לעלות גבוהה ברכש (מיותר) של מערכות מיזוג אוויר ובעלות גבוהה (מאוד) של חשמל.  זאת בנוסף לבעיות חום המשפיעות לרעה על תפקוד חוות השרתים, גמישותה ועל הרציפות העסקית.

בסגירת המעבר אנו מגיעים לאופטימיזציה של מיזוג האוויר בזכות הפרדה של אוויר קר וחם, מניעה של אוויר חם החוזר לקדמת השרתים, תיעול כל האוויר הקר אל השרתים ומניעת "בריחתו" ( דבר הקרוי BYPASS AIR  ) ומבטיחים את יעילות מחליף החום ביחידת המיזוג. לא ניכנס לזה עכשיו.

בעולם נהוג היום יותר ויותר לסגור את המעבר הקר.  לא ניכנס לדיון מדוע בפוסט זה.  עם זאת נהוג להבדיל בין שני סוגי מתקנים:

BROWNFIELD :מתקן קיים, חוות שרתים עובדת שאותה אנו רוצים לשדרג ולטייב, אם אפשר, ללא השבתה.  במתקן כזה סגירת המעבר הקר היא האופציה היחידה כמעט. למעט הקמת POD חדש המבוסס על יחידות קירור מים.

GREENFIELD :  מתקן חדש .  כאן ניתן לבצע הפרדת אוויר קר וחם במגוון שיטות.  דוגמאות:  ארונות ארובה, סגירת מעבר קר עם או בלי יחדות קירור מים, סגירת מעבר חם ועוד.

מאחר וסגירת המעבר קשה יותר כאשר אין בידינו את כל ארונות ה IT שטרם נרכשו עדיין, ולחלופין יש לנו ארונות בגבהים שונים וברוחב שונה, פותחה על ידי חברת פנדויט ( PANDUIT  ) שיטה אוניברסלית לסגירת מעברים.  ראו:

אוקטובר 5, 2014 at 10:16 am כתיבת תגובה

מחבר ה MPO, מ-10 גיגהביט ל-40 ו-100 גיגהביט איתרנט

מחבר ה MPO  המוליך 12 סיבים אופטיים נהפך פחות או יותר לסטנדרט של השדרה בקצבי 10 גיגהביט איתרנט.  ב 40 ו ב 100 גיגהביט, מחבר ה MPO הוא המחבר היחיד המאושר לפי התקן.

לאלו המפקפקים בצורך להתקנת תשתית בדטה סנטר של 40 או 100 גיגהביט, אומר רק שהשנה התקנו כבר חמישה אתרים בישראל התומכים ב 100 גיגהביט.  קצבי תעבורת הנתונים גדלים בטור מעריכי  ואין ספק שמי שמתכנן היום דטה-סנטר, חייב להיערך למעבר קל ומהיר ל 40 ו 100 גיגהביט.

למחברי MPO יש מין (זכר או נקבה ) וקוטביות ( קוטביות UP OR DOWN )

ב 10 גיגהביט נהוג לחבר לפי METHOD A או METHOD B  שמגדירים את קוטביות ומין המחבר. העניין הוא שמעבר לקצבים גבוהים יותר מצריך שינוי בקוטביות ומין המחבר. כיצד לעבור בקלות ובמהירות מ 10 גיגה ביט ל 40 ו 100 גיגהביט תוך שימור ההשקעה בכבילה וביצוע המעבר בקלות ובמהירות?  התשובה בוידיאו המצורף.

במרכז ההדרכה שלנו תוכלו לקבל הדגמה לכך.

 

ספטמבר 30, 2014 at 4:08 pm כתיבת תגובה

מרכז ההדרכה למנהלי חוות שרתים

באופן שגרתי, אנו עורכים ימי עיון בנושא ניהול חדרי מחשב וחוות שרתים לללקוחות אלכסנדר שניידר. זוהי הזדמנות מצוינת לצוותי IT, מיזוג אוויר וחשמל של הארגון להסב מסביב לשולחן במקום נייטראלי, לשמוע הדרכות בנושא ניהול חדרי מחשב ולדון בצרכים ובתוכניות של חוות השרתים שלהם.

בדרך כלל מדובר ביום מלא ואינטנסיבי אם כי לעיתים עורכים יום מקוצר כדי להתמקד בנושא בוער או בשניים.

מאחר ושקפים זה עניין שיכול להתיש, בנינו חדר שרתים עובד לצורך הדגמה. מדובר בחוות שרתים עובדת ופעילה שנבנתה לצרכי המחשה והדרכה כך שניתן לבקר בחדר, לגעת וללמוד באופן חופשי.

הדגמה של יתרונות סגירת המעבר הקר

הדגמה של יתרונות סגירת המעבר הקר

נושאי ההדרכה קשורים כולם לתשתית הפיזית של ה datacenter: ניהול, בקרה, חשמל, מיזוג אוויר, תקשורת נחושת ואופטיקה, ניהול כבילה, יעילות אנרגטית, תכנון העמדה ועוד. הדגש הוא על נוהגים מיטביים – BEST PRACTICES בניהול חוות שרתים.

high density cooling up to 30KW / rack

בחדר השרתים להמחשה תראו הדגמות לנושאים רבים: ארונות שרתים מסוגים שונים, PDU מסוגים שונים, פסי צבירה מודולאריים, קירור שורה ( In Row ), קירור ארון (In Rack ), ארונות עם קירור מים, סגירת מעבר קר, ארונות ארובה, ארונות תקשורת ייעודיים לסיסקו, פתרונות ניהול כבילה, הארקה של חוות שרתים, נחושת ואופטיקה בצפיפות גבוהה, תיעול כבילה, תוכנות ואמצעי בקרה, תוכנות ניהול ועוד נושאים רבים אחרים.

חוות השרתים להדגמה של אלכסנדר שניידר

ההדרכות מתקיימות בתיאום מראש ללקוחות מתחומי ה IT, מיזוג אוויר, חשמל ושו"ב.

אורחים מחו"ל שהגיעו להדרכה בנושאי חדרי שרתים


לשאלות ותיאום tali@schneider.co.il . אתם מוזמנים.

דצמבר 1, 2011 at 4:53 pm כתיבת תגובה

גל של חדשנות בחדרי המחשב

גל של חדשנות שוטף את טכנולוגיות הדטה סנטר בעולם ובישראל. תחום חדרי המחשב היה תמיד פעיל מאוד אך מנומנם ברמה הטכנולוגית. בשנים האחרונות חוקי התכנון השתנו לחלוטין וכך גם הנוהגים המיטביים ( Best Practices ).

לפני מס' חודשים נועדתי עם חברה ישראלית המתכננת חדר מחשב חדש שיעלה לאוויר, לפי תוכניותיהם, ב 2015. אמנם אני מצדיע לחברות ישראליות החושבות לטווח ארוך, אך הדבר גרם לי להרהר נוגות בלוחות הזמנים הנהוגים לעיתים בתעשייה שלנו.  פרויקט הקמה של אולם מחשוב הוא פרויקט מורכב,  יצירת אומנות יחידנית אשר הכול בה מפותח מאפס ונתפר כולו לפי צרכי הלקוח. נכון?  לא בהכרח.

אחת המגמות המתחזקות בתחום חדרי המחשב היא מודולים המבוססים על מערכות בתצורות אשר נוסו ונבדקו במפעל ( pre-configured ), וקל להתקינם בחדר המחשב ולדעת מראש את רמת הביצועים שנקבל ( Pre-engineered ).  הרחבה והגדלה ניתנים לביצוע בקלות יחסית ( scalable ) .

הגישה החדשה מאפשרת הקמה מהירה יותר, השקעה התחלתית נמוכה יותר, מתקנים יעילים יותר ולכן גם הוצאות תפעול נמוכות יותר לאורך חיי חדר המחשב.

מאחר וחברה מקימה לעצמה חדר מחשב אחת לכל 5 עד 20 שנים, הרי כשארגון מבקש להקים לעצמו חדר מחשב חדש, זו התנסות חדשה לרוב מובילי הפרויקט. אל צוות המפעל חוברים יועצים וקבלנים חיצוניים שלהם יותר ניסיון (אנו מקווים) ונוצר צוות פרויקט אשר אין לו ניסיון משותף.  הצוות מתחיל את התכנון מאפס (דבר משתלם ביותר למתכננים) ונשען על ידע לא מושלם ולא עדכני. זו הסיבה העיקרית לכך ששלב התכנון אורך בדרך כלל חודשים רבים (במקרים אחדים גם מספר שנים), כמו גם שלב הבניה, ושהפרויקט ברובו מבוסס על ניסוי וטעייה ולא על נוהגים מיטביים. גם בהתחשב בעבודה הקשה של צוות הפרויקט, עלות התמשכות הפרויקט והטעויות בהחלטות התכנוניות עולים לארגון כסף רב.  התוצאה הסופית היא חדר מחשב ייחודי באמת אשר אין זהה לו והדבר נזכר כאן לא כמחמאה (אולי להיפך) אלא כציון עובדה.

התופעות הללו מתרחשות לא רק בחדרי מחשב הנבנים במבנה חדש על קרקע בתולית (Greenfield data center ) אלא גם בפרויקטים של שדרוג חדרי מחשב ( datacenter upgrade ).  גבשדרוג חדרי מחשב מדובר בד"כ  בהוספת יכולות של אספקת חשמל ומיזוג אוויר ושיפור מערך הכבילה. וגם כאן צוותים שהוקמו אד-הוק עובדים כדי לשדרג את חדר מחשב. במרבית המקרים גם פרויקטים אלו יכולים להיות מנוהלים ביותר יעילות אם ישתמשו ב"אבני בנין" שהן Pre-Engineered, Pre-Configured.

הנוהגים המיטביים מאפשרים היום הוספת מודולים פנימיים ( Pods ) המכילים מס' משתנה של ארונות שרתים, מערכות מיזוג ממוקד ומערכות חלוקת חשמל המורידות באופן דרמטי  את זמני התכנון והיישום הנדרשים כמו גם את העלויות. ראו תמונה של POD שבו ארונות שרתים, מיזוג אוויר ותקשורת. ניתן לשלב גם אל פסק (אם כי לא נהוג).

מודול ( POD ) המכיל ארונות שרתים, תקשורת וכבילה, מיזוג אוויר ו PDU.

ניתן להרחבה ושכפול באופן מודולארי

דוגמא נאה לצורך המחשה היא חדר מחשב הנבנה על פי השמועה על ידי מייקרוסופט באיידהו שבארה"ב.  גודל החדר כ MW 5, ענק במושגים ישראליים אך לא במושגי מייקרוסופט,  והוא יושלם תוך 28 שבועות מיום חתימת החוזה. החדר בנוי ממודולים של KW 600 כ"א כל מודול בנוי ממספר מבנים טרומיים המובלים לאתר במשאית ומחוברים תוך ימים לתשתית.  ראו תמונה של חדר אנרגיה של MW 1 אשר הותקן ב 5 ימים.

חדר אנרגיה של MW 1 ב 5 ימים. נבנה במפעל. הורכב באתר.

דוגמא נוספת:  בוודאי שמעתם על מיזם ה VBLOCK של EMC  ו CISCO.  ובכן, אם חשקה נפשכם במתקן אחסון ( storage ) מתקדם ביותר, בוודאי ששקלתם את ה VBLOCK. ובכן ניתן לרכוש את ה VBLOCK ב 6 תצורות: V0, V1, V2 וכל אחת מהן ברמת מינימום ומקסימום. חברת פנדויט ( Panduit )  מציעה לדוגמה את כל התשתית הפיזית  ל VBLOCK ברמה הנדרשת במק"ט אחד. ראו תמונה:

 

במקט אחד: ארונות וכל התשתית הפיזית ל VBLOCK

VBLOCK

מרץ 10, 2011 at 7:17 pm כתיבת תגובה

10 המגמות המובילות בדטה סנטר ב 2010

מרבית חדרי המחשב נמצאים במצוקה ברמת התשתית הפיזית: בעיות מיזוג אוויר קשות, אספקת חשמל, ניהול כבילה לא מוקפד, משקל כבד ביחס ליכולת הנשיאה של הרצפה, חוסר במקום פיזי, חשבון חשמל צומח במהירות ובעיקר: הניהול נהיה מורכב יותר וקשה יותר.

כתוצאה נראה ב 2010 את 10 המגמות הללו צוברות תאוצה:

1. תוכנות ניהול ל Data Center כדוגמת תוכנת ה DC TRACK  של חברת Raritan לניהול חדרי מחשב. תוכנה זו מאפשרת ניהול מקצועי של החדר וניצול מקסימאלי של התשתיות המותקנות. לדוגמא, מנהל חדר המקבל לידיו, נניח, 10 שרתים של U1 הצורכים ביחד KW5, יוכל לקבל בלחיצת כפתור את הנתון הבא: באיזה ארון שרתים בחדר יש מקום פיזי, יש שקעי נחושת פנויים, שקעי אופטיקה פנויים, קיבולת חשמל מתאימה, קיבולת מיזוג אוויר מספיק וכ'.

2. Liquid Cooling :  לפני כ 5-6 שנים הצגנו את הטכנולוגיה של הקירור הממוקד לשוק הישראלי. רבים מידידנו אמנם התרשמו מהטכנולוגיה אך הטילו ספק בנחיצותה. היום אנו יכולים לומר מעבר לכל ספק שהטכנולוגיה הזו הגיעה לזרם המרכזי. יש לנו כ 400 מערכות מותקנות בישראל מתוך בערך כ 500 סה"כ.
אפשר להזכיר את חדר המחשב של תהיל"ה, חדר המחשב החדש של בנק ישראל, פרויקט מרשים של חיל הים, אינטל (ראו סרט של אינטל ביו טיוב או בפוסט הקודם), חדרי מחשב ברפאל, בחוות מחשוב עננים של טריפל סי ועוד רבים אחרים.
אך יש שני דגשים חשובים מעבר לנושא High Density . המערכות שאנו ממליצים עליהן מסוגלות לתת ביצועים מצוינים גם בטמפרטורות מים קרים של 16 ואף 18 מעלות (במקום 6 מעלות כנהוג במערכות מיזוג אוויר). כל מעלה מאפשרת חיסכון של 3%-4% בחשבון החשמל.
בנוסף חשוב לבחור במערכות מודולאריות. כאלו שמאפשרות לעלות מ 10kw ל kw 40 ללא קושי.

3. סגירת המעבר הקר:  המערכות הזולות ביותר, הן אלו שאנו לא צריכים לרכוש. סגירת המעבר הקר מאפשרת שדרוג אפקטיבי של חדרי מחשב קיימים וניצול מקסימאלי של התשתיות הקיימות. מדובר בסגירה מכאנית של האוויר הקר, שדרוג תוכנה למערכות המיזוג ובמקרים מסוימים החלפת מאווררים ביחידות המיזוג. היתרונות: יכולת מיזוג האוויר אפקטיבית יותר ב 50%. כתבו לי לקבלת עותק מוקדם של whitepaper שכתבנו בנושא.

4. בקרה על צריכת האנרגיה ( PUE ) יותר ויותר ארגונים מודדים את ה PUE . יחס יעילות האנרגיה של התשתית. כדי להשתפר, עלינו לדעת היכן אנו היום.

5.  Intelligent  RPDU :  פסי השקעים המתקדמים הם אבן בנין חשובה וחיונית בחדר המחשב המתקדם. RPDU מאפשרים איסוף מידע בזמן אמיתי של צריכת החשמל ופליטת החום של כל שרת וכל ארון, וקבלת מידע לצורך שימור שרידות ויתירות אמת.

6. ניהול הרצפה הצפה פתרונות כגון Cool Boot ו Kold LOK מונעים בריחת אוויר קר מפתחים לא מבוקרים ברצפה הצפה. מאפשר השבת קיבולת קירור "אבודה".

7. פסי צבירה ( Bus Ways ) כאשר תשתית החשמל מבוססת על כבלים, כל שינוי אורך שבועות וחודשים ומצריך תקציב של עשרות ואף מאות אלפי שקלים. שימוש בפסי צבירה מאפשר למנהלי הדטה סנטר לבצע שינויים באופן מיידי ללא צורך בתקציב נוסף. ראו פוסט קודם בנושא פסי צבירה של Starline .

Modular Bus Way (Bus Bar)

8.  ארונות ייעודיים למתגי תקשורת מתגי סיסקו החדשים מחייבים התייחסות מקצועית גם ברמת התשתית. ביחוד ה ,Nexus 7010,  7018. ארונות ייעודיים של Panduit תוכננו יחד עם סיסקו במיוחד למתגים אלו. היתרון: פתרון לנושא הכבילה ומיזוג האוויר.

9.   מדבקות RFID מאפשרות לדעת בכל רגע נתון, בזמן אמיתי, אילו מערכות יש לנו בחדר והיכן הן בדיוק. מוכנות ל AUDIT בכל רגע נתון ואבטחת החומרה.

10. סימולציה ב CFD תוכנה הנדסית אשר מאפשרת בניית מודל טרמי של חדר המחשב והדמייה של תרחישים שונים לבדיקת תכנון מיזוג האוויר, אימות יתירות, אפקטיביות התכנון ובחירה בין אלטרנטיבות. מומלץ מאוד גם לתכנון חדר חדש וגם לתכנון שדרוג.

מאי 9, 2010 at 12:34 pm כתיבת תגובה

תכנון אולם מחשב לשרידות ( Tier 4 ) וליעילות בצריכת החשמל

חדר המחשב של BAIS באזור סן פרנסיסקו מספק לנו הצצה מעניינת למתרחש בארה"ב.

אולם המחשב שנחנך לאחרונה, נבנה ל MW  3 עומס IT, וברמת שרידות Tier 4 (לפי הדוברים) . שטח האתר הוא 80,000 רגל רבוע שהם בערך 7400 מ"ר.

משמעות תכנון Tier 4 הוא תכנון לזמינות של 5 תשיעיות ( 99.999% ) כלומר downtime של לא יותר מ 40 דקות בשנה.

החדר בסרט זה תוכנן לפי פעמיים  N+1  . אגב, לאחרונה הוריד ה uptime institute את דרישתו לצורך tier 4 ל 2N "בלבד" מטעמי חיסכון באנרגיה.

החדר משתמש במערכות קירור של ליברט , קירור אוויר תת רצפתי וסגירת המעבר הקר. עפ"י הדוברים, סגירת המעבר הקר יעילה כלכלית פי 5 מסגירת המעבר החם. נתון מעניין.

התכנון הוא ל KW 10 לארון בממוצע. הספקים מתוכננים עד ל KW 12 לארון.

בנוסף משתמש החדר במערכות air economizer להזרמת אוויר קר מבחוץ, דרך מערכת מסננים כמובן. לדבריהם, האקלים באזורם מאפשר להם להשתמש ב free cooling כ 20% מהזמן.

PUE=1.4  (בתפוסה מלאה)

דצמבר 22, 2009 at 9:57 am כתיבת תגובה

ארונות שרתים מבוססי קירור מים בבנק ישראל

הדטה סנטר החדש של בנק ישראל נחנך בתחילת חודש אוקטובר בהשתתפות נגיד בנק ישראל סטנלי פישר.

מיזוג האוויר בחוות השרתים של בנק ישראל מבוסס על מערכות קירור שורה CoolLoop של Knurr-Emerson. אלו יחידות המבוססות על קירור מים( KW 30 כ"א ) וממוקמות בין ארונות השרתים. שם המותג הוא coolloop אך השם הגנרי של יחידות אלו הוא DECS אם כי יש כאלו שקוראים להם InRow או Inline.

לטעמי בחירת בנק ישראל במערכות Coolloop של חברת   Knurr-Emerson מדגישה את המודעות הגוברת של ארגונים בישראל לחשיבות תכנון וניהול יעיל של חדרי מחשב, תוך מתן דגש על טכנולוגיות "ירוקות" שמביאות לחיסכון משמעותי בהוצאות התפעול. אחד המאפיינים של פרויקטים מסוג זה הוא השימוש במערכות מיזוג אוויר מתקדמות המבוססות על ארונות קירור מים .

טכנולוגיה זו של קירור ממוקד שהצגנו לשוק הישראלי ב 2004, הופכת יותר ויותר לפתרון הנבחר. זאת בשל היכולת לקלוט ולקרר בקלות ארונות מחשוב מתקדם בעל הספקים גבוהים תוך חיסכון משמעותי בחשמל ובשטח רצפה ותוך שיפור שרידות החדר .

בנוסף למערכות מיזוג האוויר הפנימיות, הותקנו בפרויקט זה ארונות שרתים עם מחשבה לעתיד ( למשקל נשיאה של 1500 ק"ג וחירור אופטימאלי של דלתות ל   83%  ראו פוסט בנושא best practices לבחירת ארון שרתים ) , ארונות תקשורת של Panduit המיועדים לניהול כבילה מתקדם ומומלצים על ידי סיסקו, מערכות KVM של  Raritan וכן פסי שקעים חכמים ( PDU ) עם תוכנות ניהול מתקדמות המאפשרות בקרה על צריכת החשמל בזמן אמיתי .

בשל האיסור לצלם באתר, התמונה המופיעה מעלה היא להמחשה בלבד ולקוחה מאתר אחר בישראל בסדר גודל דומה.

נובמבר 15, 2009 at 11:40 am כתיבת תגובה

פוסטים ישנים יותר


Feeds

הבלוג הוקם ומנוהל בסיוע: