Posts tagged ‘IT ירוק’
לקחים מתקלות בחדרי מחשב 2 #
מוקד השרות שלנו קיבל את הקריאה. התראה על נזילת מים התקבלה מחדר המחשב של אחד מלקוחותינו. חוות השרתים הושבתה. צוות השירות שלנו הוזנק למקום.
מדובר בחדר מחשב מתקדם שבו מיזוג האווויר מבוסס ברובו על יחידות קירור שורה ( ROW COOLING ) מסוג cooloop של קנור אמרסון. זהו חדר בינוני בגודלו (עומס IT של מאות קילוואט) אך מתקדם ומקצועי מאוד. האם הנזילה מקורה בתשתית מיזוג האוויר שאנו התקנו?
בעוד הצוות בדרכו לאתר, הגיעה צפירת ההרגעה. מסתבר שהמנקה החרוצה של אותו אתר, החליטה לשטוף את רצפת חדר המחשב. מי השטיפה הגיעו לאחד מחיישני המים מתחת לרצפה הצפה והפעילו את מערכת ההתראה וזו השביתה את יחידות מיזוג האוויר.
מסקנות ולקחים:
1. כניסת המנקה לחדר הייתה צריכה להיות מפוקחת. אין להכניס דלי מים לדטה סנטר. הדלי צריך להישאר מחוץ לאולם המחשב או בפנים בסמוך לדלת הכניסה. את הרצפה הצפה יש לנקות עם סמרטוט לח בלבד. על עובדי הניקיון לעבור הדרכה מתאימה ולעבוד תחת פיקוח.
2. המערכת עבדה כפי שתוכננה. אך האם הנוהל היה נכון? על מנהל חדר המחשב להחליט האם באמת יש צורך בהשבתת מערכות המיזוג כתוצאה מהתראה של חיישן אחד. לדעתנו, לא.
יש לכם סיפור טוב על לקוחים מתקלות בחדרי מחשב ? שתפו את הקהילה כתבו לי
יגאל שניידר
חוות מחשוב עננים של Triple C
טריפל סי חנכה חדר מחשב חדש המתוכנן, על פי המנכ"ל רמי נחום, לרמת שרידות גבוהה של Tier 4 . הסרט מספק תאור מעניין של יכולות החווה שהיא ללא ספק מהמתקדמות בארץ.
מזל טוב ל טריפל סי.
מדדים להתייעלות אנרגטית בחדרי מחשב
כאשר חדרי המחשב צורכים יותר ויותר אנרגיה, ועלות חשבון החשמל נהפכת למרכיב משמעותי מהוצאות התפעול של חדר המחשב ( שמעתי כבר על עד 40% ) , ברור שיש מקום להתייעלות ששכרה הוא חיסכון רב.
התייעלות אנרגטית מאפשרת גם לחדרי IT שהגיעו, לכאורה, לקצה קיבולת התשתית שלהם, להשיב לעצמם קיבולת "אבודה" ולהגיב ביתר קלות לצרכי הארגון.
כמו תמיד, כדי להשתפר, עלינו בראש וראשונה להבין היכן אנו נמצאים היום ואח"כ למדוד את התקדמותנו. כיצד למדוד אם כן את היעילות בצריכת האנרגיה של חדר המחשב ?
ארגון הגריד הירוק הציע שני מדדים: PUE ו DCiE אותם הזכרנו בפוסט קודם. מכון UPTIME (www.uptimeinstitute.org) מציע 4 מדדים לבחינת היעילות האנרגטית של חדר המחשב. שניים מהם מעניינים במיוחד.
SI-POM: סה"כ צריכת הספק של חדר המחשב לחלק בצריכת ההספק של כל ציוד ה IT כפי שהוא נמדד בשקעי החשמל של הציוד (או בפסי השקעים). מתקבל מס' טהור שכן חילקנו וואט ב וואט.
כיצד מודדים? את המונה מדדנו בשעון החשמל של החדר. את המכנה מדדנו על ציוד ה IT (פסי שקעים מתקדמים מספקים נתון זה ).
H-POM: צריכת הספק (AC ) של ציוד ה IT ב וואט כפי שהוא נמדד בשקע החשמל שלו חלקי צריכת הספק DC של רכיבי המחשוב .
כיצד מודדים? את המונה ניתן לקבל מפס שקעים מתקדם המאפשר קבלת נתונים מכל שקע . טכנולוגיה זו נקראת POPS – per outlet power sensing . את המכנה ניתן לקבל מנתוני ציוד ה IT עצמו.
למנהל חדר המחשב שמגרד את פדחתו במבוכה היכן לאתר נתונים אלו מזומנת תשובה מפתיעה. פס השקעים, מה שהיה המוצר הכי פחות מעניין טכנולוגית בסביבת חדר המחשב הפך למוצר היי-טק לכל דבר . פס שקעים ( PDU ) מתקדם מאפשר איסוף והצגת נתונים של צריכת החשמל של כל שרת וכל ארון שרתים. ניתן לגשת ל PDU ב IP , לשלוט על כל שקע בנפרד, לשגר התראות, לוודא יתירות ואף לבצע הסרת עומסים אלגנטית. לגבי הנתונים למדדים שהזכרנו מעלה, פס השקעים המתקדם יאסוף ויבקר את נתוני צריכת האנרגיה של כל ציוד ה IT. לקבלת white paper בנושא זה , כתבו לי.
גוגל ויעילות צריכת החשמל בחדרי המחשב
בימים שבהם עלות האנרגיה מתקרבת ל 40% מהוצאות התפעול השוטפות ( OPEX ) של חדרי המחשב, צעדי ייעול שיביאו לחיסכון באנרגיה יביאו גם לחיסכון משמעותי. עם זאת, כדי שנוכל להשתפר, עלינו לדעת בראש וראשונה מהו המצב היום.
ארגון הגריד הירוק טבע את המושג PUE, יחס יעילות האנרגיה. יחס זה מחלק את סה"כ צריכת האנרגיה של חדר המחשב בצריכת האנרגיה של ציוד ה IT בלבד.
החשמל המסופק לחדר המחשב כולל את האנרגיה המסופקת למערכות החשמל, המיזוג ו IT. אם היחס הוא 2.0 הרי שעל כל וואט שמסופק ל IT, מושקע עוד וואט בתקורה של מערכות חשמל ומיזוג.
בסקר של ה EPA בארה"ב ב 2007 נקבע שהממוצע בארה"ב הוא בסביבות 2.0. בסקר בלתי רשמי שערכה חברתנו, חברת אלכסנדר שניידר ב 14 חדרי מחשב, מצאנו שהיחס בישראל נע בין 2.3 ל 2.8 .
כלומר, על כל שקל של חשמל שמושקע ב IT מבוזבז עוד כ 1.5 ₪ על תקורה של תשתית פיזית. כלומר, בחדר מחשב בינוני שצריכתו הכוללת היא כ 500 קילו-וואט שעה ( חשבון חשמל של 2,200,000 ש"ח בשנה ) , 60% מהצריכה היא לתקורה. עלות התקורה הזו היא אם כך 1,314,000 ש"ח בשנה.
שאלה מעניינת היא מהו היחס האידיאלי אליו אנו יכולים לשאוף. סוכנות הגנת הסביבה ( EPA ) בארה"ב קבעה את היעדים הבאים לשנת 2011:
חדר מחשב ממוצע 1.9
חדר מחשב מתקדם 1.7
נוהגים מתקדמים 1.3
חדר מחשב ירוק 1.2
בימים האחרונים חברת גוגל פרסמה לראשונה את מדדי יעילות האנרגיה של שישה חדרי המחשב שלה. מדד ה PUE הממוצע של גוגל הוא 1.21 ! .
בגרף המצורף מפרסמת גוגל את מדד יעילות האנרגיה של חדרי המחשב שלה לאורך 6 חודשים. מעניין לראות שגוגל השיגה כבר את יעדי ה EPA לשנת 2011, יעד שרבים בתעשייה (וביניהם עבדכם הנאמן) פקפקו שהוא בר השגה.
ניתן לראות גם שחדר מחשב אחד משיג תוצאות טובות יותר. חדר זה על פי הרכילות בבלוגים שונים מורכב מקונטיינרים והוא מצטיין ביחס יעילות אנרגיה PUE של 1.13.
קונטיינרים ( data center containers ) הם מכולות שבהם מורכב כל ציוד מיזוג האוויר והחשמל והן מסופקות מוכנות לקליטת שרתים. ניתן להציבם בשטח פתוח, במגרש החנייה או על הגג והם מאפשרים צמיחה של חדר המחשב בן רגע וכן גם ניודו בעת הצורך. גם מיקרוסופט פרסמה שהיא עומדת להקים דר מחשב מורכב מ 150 מכולות בשיקגו. בין החברות שמשווקות פתרונות מעין אלו הם IBM, Sun, Rackable Systems, AST . גילוי נאות: כותב שורות אלו משווק, בין השאר, גם קונטיינרים מזוודים כחדרי מחשב.
אגב, גוגל אינה מפרסמת את מס' השרתים שלה. השמועות מדברות על בין חצי מיליון למיליון שרתים. אך אין ספק שבצעדי התייעלות אלו חסכה גוגל עשרות מיליוני דולרים בהוצאות התפעול , וחסכה פליטות של עשרות אלפי טונות של גזי חממה ומיליוני גלונים של מים. מה שטוב לגוגל טוב גם לארגונים קטנים.
מה זה Green IT ? מהו חדר מחשב ירוק?
עיקר הנזק הסביבתי והבזבוז הכספי ב IT נגרמים על ידי צריכת החשמל הגוברת של חדרי המחשב. אבל לא רק שם.
ולכן Green IT מגדיר 4 קריטריונים, שלושה מהם רלבנטיים לחדר המחשב, והרביעי הוא מעבר לחדר המחשב.
חדר המחשב הירוק:
1. תשתית חדר המחשב יעילה וחסכונית בחשמל. מדובר בעיקר במיזוג אוויר יעיל, ובתכנון חסכוני בתשתיות האחרות ( אל-פסק, גנרציה, לחות וכ') . דוגמאות: ארנות מקוררי מים, מערכת אל פסק עם אובדן סטטי נמוך, שימוש בהוהגם מתקדמים ( Best Practices ) וכן הלאה.
2. שימוש חסכוני במשאבי חדר המחשב: בעיקר בציוד IT על ידי וירטואליזציה, ובשטח על ידי שימוש ב High Density
3. בחירת ציוד IT גם (לא רק) על סמך ניצולת ההספק שלהם. לדוגמא: מעבר לשרתי להב, ספקי כוח עם ניצולת מעל 80%.
4. שימוש ב IT כדי לחסוך משאבים והוצאות לארגון ולהיטיב עם הסביבה: לדוגמא: חיסכון בהדפסות ובשימוש בנייר, כיבוי תחנות עבודה בשעות הלילה, שימוש ב Thin Client , שליטה מרחוק על מחשבים מרוחקים החוסכת נסיעות או טיסות של טכנאים, וכן הלאה.