Posts tagged ‘green data center’

The software defined modular datacenter

ראיון מרתק על הדטה סנטר המודולארי עם ג'ורג' שלסמן, מנכ"ל מייסד וארכיטקט ראשי של  IO

למצגת מפורטת בנושא או לסיור באתר דטה-סנטר מודולארי, אתם מוזמנים ליצור עמי קשר

 

ספטמבר 30, 2014 at 3:44 pm כתיבת תגובה

PDU לארונות שרתים: מבוקר או מנוהל?

האם יש עדיין טעם להצטייד בפסי שקעים "בסיסיים" לארונות שרתים?

פס השקעים הידוע בכינוי RPDU, הפך לחלק משמעותי ומעניין בחוות השרתים. כיום נהוגים מס' סוגים של פסי שקעים:
1. פסי שקעים מנוטרים – כאלו שמודדים ומציגים באמצעות צג מקומי את צריכת החשמל
2. פסי שקעים חכמים – מודדים ומציגים את צריכת החשמל ושולחים התראות דרך הרשת
3. פסי שקעים מנוהלים- יש בהם את יכולות הפסים החכמים + מאפשרים כיבוי והדלקה מרחוק

במה לבחור אם כך?
אני מאמין שהתשתית הפיזית של חוות השרתים חייבת לתמוך בשלושת יעדי העל:
1. רציפות עסקית
2. זמינות ( קיבולת בכל זמן)
3. עלות כוללת
לטעמי, פסי שקעים חכמים הם המינימום ההכרחי:

1. רציפות עסקית – כמעט כל חוות שרתים רצינית משקיעה ביתירות כלשהי. עם פס שקעים בסיסי, אין ערובה לשום יתירות. וזאת משום שללא בקרה, קל מאוד להעמיס את פסי השקעים בעומס העובר את ה 50%. במקרה של קריסת אחת ה"רגליים" יועמס פס השקעים הנותר ביותר מ 100% ויקרוס. עמו יקרוס גם ארון השרתים (במקרה הטוב). כלומר ההשקעה העצומה ביתירות (שרתים בעלי שתי הזנות המובילות לשני פסי שקעים ומשם לשני לוחות חשמל, לשתי מערכות אל פסק וכו) מתבזבזת בשל חיסכון תמוה על פס השקעים.

לאנגלים יש ביטוי טוב לתאר זאת:
"penny wise and pound foolish"

פס שקעים חכם יתן לנו התראה כאשר נעבור רמת סף של עומס אותה נגדיר אנחנו. לדוגמא 45%. לדיון מעמיק ראו פוסט קודם.
2. זמינות: השקענו בחוות שרתים ואנו רוצים לנצל את ההשקעה במלואה. איך זה שמרבית הארונות ריקים למחצה ומנהל החווה מתלונן שאין לו יכולת לקלוט ציוד חדש? ובכן, בכדי לדעת אם ארון השרתים מולנו יכול לקלוט ציוד נוסף הצורך, נניח, עוד 2 קילו-וואט, עלינו לדעת כמה צורך הארון שלפנינו. פס שקעים חכם המחובר לתוכנת שליטה כגון Power IQ , יציג את צריכת הארון שלפנינו לאורך זמן. כך נדע ברמת ביטחון גבוהה אם נוכל להוסיף ציוד לארון וכמה.
3. עלות כוללת: ניטור צריכת החשמל ברמת הארון נותן לנו את האפשרות ליזום שיפורים בתחום היעילות האנרגטית ולחסוך כסף רב לארגון אותו ניתן לנצל להתעצמות. בנוסף, ניטור מאפשר ניתוח עלות-תועלת של רכישת שרתים חדשים.

טיפים נוספים לבחירה נבונה:
– הטמפרטורה בחלקו האחורי של הארון יכולה היום להגיע ל 50 מעלות. ולכן, חשוב לבחור פסי שקעים חכמים העומדים בטמפרטורות של 60 מעלות.
-תכנון המאפשר מינימום טעויות אנוש:
כיסוי למפסקים, קליפים למניעה של ניתוק לא מכוון של כבלים , לדים וסימון צבעים לפאזות השונות.

ינואר 21, 2014 at 3:29 pm כתיבת תגובה

חוות שרתים בבניה מודולארית

 הקונגרס בארה"ב חוקק חוק הקובע שכל חוות השרתים החדשות של הממשלה הפדרלית ייבנו בטכנולוגיה מודולארית.  במה מדובר?

בניה של חוות שרתים מצריכה השקעה ראשונית משמעותית. השקעה זו גדלה עם דרישות היתירות והמיגון. עם זאת, לא רבים יודעים שהוצאות התפעול, בעיקר חשבון החשמל, מגמדות את ההשקעה הראשונית. לתופעה זו ייחדתי לא מעט פוסטים ולא נדון בכך עכשיו.

היתרונות של הדטה סנטר המודולארי הם משמעותיים ביותר:

1. זמן תכנון הנמדד בשבועות לעומת חודשים בגישה המסורתית
2. זמן הקמה קצר: 5-6 חודשים לעומת 24-36 חודשים של חוות שרתים מסורתית זאת בניגוד לחוות שרתים מדור 1.0 שהיא תמיד יחידה ומיוחדת ואין כמוה בעולם ועל כן הסיכון הוא תמיד גדול יותר.
3. תכנון מוכח ומנוסה ואף הוסמך ל  טיר 3
4. עלות ההקמה נמוכה יותר בגישה המודולארית משום שיש יתרון כלכלי בייצור על פס ייצור לעומת בניה יחידנית.
5. כל מי שניהל פרויקט בינוי מורכב יודע שחלק גדול מהעלות והסיבה לחריגות בתקציב הוא התארכות הפרויקט מעבר ללו"ז המקורי. פרויקטים ממשלתיים אורכים שנים רבות. במגזר הפרטי, שנתיים. בבנקאות שלוש שנים. בשיטה המודולארית, זמן ההקמה הוא 5-6 חודשים מההזמנה ולכן הסיכון להתארכות הפרויקט קטן מאוד.
6. חוות שרתים מודולארית יכולה להיבנות בשלבים.  ועל כן ניתן להתחיל בהשקעה קטנה יותר ובתקציב נוח יותר לארגון.
7. עלות המימון קטנה בהרבה כאשר בונים מודולארית
8. עלות התפעול זולה יותר.  זאת משום שחוות שרתים מודולארית יכולה להיות מאוד יעילה מבחינה אנרגטית
9. עדכנות טכנולוגית:  מערכות המחשוב/תקשורת/אחסון מתפתחות בקצב מואץ של דור אחד לכל שנתיים-שלוש. מערכות התשתית של הדטה סנטר מתפתחות בקצב איטי יותר  של כל 5-6 שנים בערך.  בשיטה המודולארית, ניתן להתקדם עם הטכנולוגיה ולהגיב לצרכים משתנים באופן ממוקד ללא השפעה על כלל המתקן.
10. עמידות במפגעים פיזיים טובה יותר בשיטה המודולארית.  לדוגמא, דליקה בחוות שרתים מסורתית תשבית את כל המתקן. בחווה מודולרית, יושבת רק המודול היחידי בו אירע האירוע.
11. מערכת שו"ב מובנית בכל מודול חוסכת עלות משמעותית של פרויקט שו"ב

  אם נחזור לשאלה המקורית בתחילת הפוסט, הממשל הפדרלי החליט לחסוך כסף. רעיון לא רע, גם אם מדובר בכספי ציבור.

בתמונה אתר של חוות שרתים מודולארית בניו-ג'רזי.  האתר מתוכנן ל 100 מגה וואט מתוכו כ 50% בערך כבר מאוכלס.  התמונה מראה את החלק הראשון של המתקן בגודל של 3 מגה-וואט שהיה מוכן לפעולה 95 יום אחרי החוזה

IO modular datacenter

החסרונות:  זה לא למתקנים קטנים.  לטעמי, גודל מינימאלי הוא 800 קילו-וואט. עוד חיסרון: נדרש גובה של כ 6 מטר בערך בין רצפת הבטון לתקרה.

דצמבר 31, 2013 at 3:19 pm כתיבת תגובה

7 דרכים למיזוג אוויר יעיל אנרגטית בחדרי שרתים.

מאז אוגוסט 2011 עלו מחירי החשמל בישראל ביותר מ30% (נכון לפברואר 2012). למי שמנהל חדרי שרתים, עובדה זו כואבת במיוחד משום שעלויות צריכת החשמל של חדרי המחשב הגיעו ל 20-25% מהוצאות התפעול השוטפות. בשל הדרך בה תוכננו חדרי השרתים או בשל הדרך בה הם מנוהלים, חלק משמעותי מצריכת האנרגיה מקורה בבזבוז בעיקר בשל חוסר יעילות בדרכי מיזוג האוויר.

בארגונים נאורים בהם חשבון החשמל של חדרי השרתים נבחן בדקדקנות, העלייה בצריכת החשמל הביאה לבחינה מחודשת של דרכי התכנון והניהול של מרכזי המחשוב. בארגונים פחות נאורים, חשבון החשמל משולם על ידי גוף תפעול מרכזי שאינו מסוגל לנתח את הנתונים והתוצאה היא בזבוז שעלותו מאות אלפי ואף מיליוני שקלים בשנה, תלוי בגודל המתקן. לדוגמא: במתקן של ארגון בינוני שבו כ 400 שרתים, צריכת החשמל של השרתים תהיה כ 200 קילוואט לערך. צריכת החשמל הכוללת של המתקן תכלול גם את צריכת החשמל למיזוג אוויר ולמערכות תשתית נוספות. בחדר מחשב בגודל זה המופעל היטב ( PUE=1.5 ) חשבון החשמל הכולל יהיה כ מיליון וחצי ₪ בשנה. בחדר מחשב בגודל דומה המנוהל ללא מתן חשיבות לצריכת החשמל ( PUE=3 ) , ויש רבים כאלו בישראל, חשבון החשמל יעלה כ 3 מיליון ₪, בזבוז של מיליון וחצי ש"ח בשנה או 15 מיליון ₪ בעשר שנים. להסבר על PUE

למי שלא בחן את הנושא מקרוב עד כה, אציין רק שעלות החשמל הנדרשת להפעיל ולקרר שרת מתקדם לאורך 3 שנים גבוהה יותר מעלות השרת עצמו.

בארונות INRACK  אלו טמפרטורת מיים קרים של 18 מעלות

בארונות INRACK אלו טמפרטורת מיים קרים של 18 מעלות


בפוסט הקודם תיארתי 10 נוהגים מתקדמים של חדרי שרתים ( datacenter Best Practices ) . הפעם אתמקד בנושא מיזוג האוויר בחדרי שרתים.

רבים ממנהלי חדר המחשב יודעים שעליהם ליישם מעברים קרים וחמים ולזווד פנלים עיוורים בארונות שרתים כדי למנוע חזרת אוויר חם אל קדמת הארון. על כן, לא אעסוק בנושאים טריוויאלים מעין אלו. אלא אתמקד בנוהגים מתקדמים אשר לא רבים בישראל נתנו עליהם את הדעת:

ניתן לחסוך בצריכת החשמל למיזוג בן 30% ל 50% על ידי הפרדה מוחלטת של אוויר קר וחם ועל ידי העלאת טמפרטורת העבודה. הפרדה מוחלטת של אוויר קר וחם מתבצעת על ידי הכלה ( Containment ) והעלאת טמפרטורת העבודה מתבצעת על ידי העלאת טמפרטורת המים הקרים למיזוג ( CW ) מ 7 מעלות ל 16 ואף 18 מעלות צלזיוס. נסביר…

1. הפרדה מוחלטת של אוויר קר וחם על ידי הכלה ( Containment ) של האוויר הקר ( Cold Containment ) או הכלה של האוויר החם ( Hot Containment ) . בחדרי שרתים הממוזגים בשיטת קירור החדר ( בדרך כלל על ידי מערכות ליברט ) הכלת האוויר הקר מתבצעת על ידי סגירת המעבר הקר או על ידי הכלת החום באמצעות ארונות ארובה. אגב, בשיטה הראשונה (סגירת מעבר קר) ניתן להגיע ל 15 קילוואט לארון שרתים ועל ידי ארונות ארובה ניתן להגיע ל KW 30 לארון שרתים.

2. שימוש במערכות קירור ממוקד הקרוי בדרך כלל "ארונות קרור מים" . קירור ממוקד זה יכול להיות מפוזר בשורות ( in row cooling ) או בתוך ארון השרתים באופן הקרוי InRack Cooling.

3. בשיטת קירור השורה ניתן לסגור את המעבר הקר או את המעבר החם. שתי השיטות טובות אם כי רבים ממש שונאים לעבוד במעבר חם סגור בשל אי הנוחות שבכך. קיימת שיטה היברידית אשר נקראת שיטת החדר הקר ( cool room concept ) אשר לה אייחד מאמר נפרד בקרוב והיא מיישמת את כל היתרונות של סגירת המעבר החם ללא החסרונות.

4. העלאת טמפרטורת העבודה. עד לאחרונה נהגו המתכננים לעבוד עם צ'ילרים שקררו את המים הקרים ל 7 מעלות צלזיוס. העלאת טמפרטורת המים הקרים ל 16 ואף 18 מעלות מספקת חיסכון בצריכת החשמל של כ 3% לכל מעלה. בחישוב זריז מדובר על חיסכון של כ 30% רק משינוי טמפרטורת העבודה.
אגב, העלאת טמפרטורת העבודה תאפשר גם לקבל כ 25% יותר קיבולת קירור מהצ'ילר אם כי נתון זה משתנה ממודל למודל.

חשוב מאוד: כדי ליישם שיטה מתקדמת זו הלכה למעשה יש לבחור מערכות In Rack או InRow המסוגלות לספק את קיבולת הקירור המקסימאליות בטמפרטורות CW אלו. ישנן מערכות, רחמנא ליצלן, שבטמפרטורות אלו של 16 מעלות מיים קרים קיבולת הקירור שלהן יורדת ב 50% ואך יותר. מיצרנים כאלו מומלץ להישמר.

5. מדידה ובקרה – אי אפשר לנהל ולייעל את מה שאינו נמדד. חיישנים וכלי תוכנה מתקדמים מודדים את יעילות צריכת האנרגיה ( PUE ) ומידת השימוש בתשתיות ומאפשרים קבלת החלטות ניהוליות מושכלות. לדוגמא: חישוב קל של החזר השקעה של IT Refresh .

6. מודולאריות בתכנון – השקעה בציוד תשתית לעומס מקסימאלי כבר בתחילת חיי חדר המחשב היא מתכון לבזבוז ולשיתוק היכולת לאמץ טכנולוגיות חדשות עם הזמן. תכנון מודולארי מאפשר מדרוג ההשקעה לאורך שנים ( pay as you grow ) וחיסכון משמעותי ב TCO. מודולאריות מאפשרת גם שימוש אופטימאלי בטכנולוגיות מתקדמות ובמוצרים חדישים.

7. ניהול בזמן אמת באמצעות כלי תוכנה – קצת עצוב שהתשתיות הפיזיות של חוות השרתים בישראל מנוהלות בדרך כלל בגיליונות אקסל. קיימים כלי תוכנה ( SPM, DC Track, Power IQ ) קלים לשימוש המאפשרים ניצול מיטבי של ההשקעה בתשתית, הצגת לוח מחוונים ( Dashboard ) בזמן אמיתי והעיקר: יכולת תגובה מהירה לשינויים.

ארגון אשר יישם את שבעת הנוהגים המתקדמים הללו ויפנים את העקרונות שעיצבו אותם, ישפר משמעותית את יעילות מיזוג האוויר של חדרי השרתים בכ 30%-50% , ויוכל לחסוך לארגון כספים רבים שישמשו אותו להקצאת משאבים להתעצמות.

פברואר 25, 2012 at 3:44 pm כתיבת תגובה

פורום Datacenter: ביקור בחדר המחשב של אינטל

יום ה DATACENTER באינטל שפורסם קודם לכן נדחה לחודש מרץ.
נוציא הודעה בנושא כשיסגר התאריך המדויק.
יגאל

דצמבר 18, 2011 at 9:54 am כתיבת תגובה

מרכז ההדרכה למנהלי חוות שרתים

באופן שגרתי, אנו עורכים ימי עיון בנושא ניהול חדרי מחשב וחוות שרתים לללקוחות אלכסנדר שניידר. זוהי הזדמנות מצוינת לצוותי IT, מיזוג אוויר וחשמל של הארגון להסב מסביב לשולחן במקום נייטראלי, לשמוע הדרכות בנושא ניהול חדרי מחשב ולדון בצרכים ובתוכניות של חוות השרתים שלהם.

בדרך כלל מדובר ביום מלא ואינטנסיבי אם כי לעיתים עורכים יום מקוצר כדי להתמקד בנושא בוער או בשניים.

מאחר ושקפים זה עניין שיכול להתיש, בנינו חדר שרתים עובד לצורך הדגמה. מדובר בחוות שרתים עובדת ופעילה שנבנתה לצרכי המחשה והדרכה כך שניתן לבקר בחדר, לגעת וללמוד באופן חופשי.

הדגמה של יתרונות סגירת המעבר הקר

הדגמה של יתרונות סגירת המעבר הקר

נושאי ההדרכה קשורים כולם לתשתית הפיזית של ה datacenter: ניהול, בקרה, חשמל, מיזוג אוויר, תקשורת נחושת ואופטיקה, ניהול כבילה, יעילות אנרגטית, תכנון העמדה ועוד. הדגש הוא על נוהגים מיטביים – BEST PRACTICES בניהול חוות שרתים.

high density cooling up to 30KW / rack

בחדר השרתים להמחשה תראו הדגמות לנושאים רבים: ארונות שרתים מסוגים שונים, PDU מסוגים שונים, פסי צבירה מודולאריים, קירור שורה ( In Row ), קירור ארון (In Rack ), ארונות עם קירור מים, סגירת מעבר קר, ארונות ארובה, ארונות תקשורת ייעודיים לסיסקו, פתרונות ניהול כבילה, הארקה של חוות שרתים, נחושת ואופטיקה בצפיפות גבוהה, תיעול כבילה, תוכנות ואמצעי בקרה, תוכנות ניהול ועוד נושאים רבים אחרים.

חוות השרתים להדגמה של אלכסנדר שניידר

ההדרכות מתקיימות בתיאום מראש ללקוחות מתחומי ה IT, מיזוג אוויר, חשמל ושו"ב.

אורחים מחו"ל שהגיעו להדרכה בנושאי חדרי שרתים


לשאלות ותיאום tali@schneider.co.il . אתם מוזמנים.

דצמבר 1, 2011 at 4:53 pm כתיבת תגובה

מיגון: חדרי המחשב יורדים אל מתחת לאדמה

high denisty underground datacenter

חדר שרתים ממוגן לפי BEST PRACTICES

תופעה ישראלית יחודית היא המגמה הגוברת של בניית חדרי שרתים תת קרקעיים. ארגונים מהסקטור העיסקי והציבורי בונים או מתכננים חדרי שרתים ממוגנים מתחת לפני הקרקע.

הסיבה הברורה היא איום הרקטות והטילים. ישראל כולה בטווח של טילי האוייב. ברור לכל שפגיעה בחדר שרתים של ארגון חיוני למשק ,גם אם לא תגרום לאבדות בנפש, תגרום לנזק כלכלי עצום. בארגונים בסקטור העסקי, בעלי המניות עושים לעצמם חישוב פשוט: מה יקרה למחיר המניה אם יושבת חדר השרתים שלנו בגלל פגיעה קרובה או ישירה של רקטה או טיל. התוצאה: ארגונים רבים מחפשים לשכור או לרכוש נדל"ן המצוי מתחת לפני הקרקע. לי ידוע לפחות על שלושה פרויקטים גדולים שנמצאים בתהליך מתקדם בימים אלו בהיקף כולל של מעל 100 מיליון שקלים. חברת אלכסנדר שניידר מובילה שניים מהם.

לא מזמן אירחתי מלקוחות מחו"ל שהתפלאו על המגמה הייחודית הזו. ובכן, סיברתי את אוזניהם, בכל מקום ממגנים את הדטה סנטר כנגד איומי הייחוס הרלבנטים: הוריקן בחוף המזרחי של ארה"ב, טורנדו במרכז ארה"ב, רעידות אדמה במערב ארה"ב, דרום אמריקה, יפן, סין וטורקיה. שיטפונות בחלקים נרחבים של אירופה וכן הלאה. בישראל מתעלמים לפי שעה מהסיכון של רעידות אדמה אך מתייחסים ברצינות לסיכון הטילים. עניין של אופי.

מאחר וכאומה אנו לא מצטיינים בתכנון לטווח ארוך, ונדל"ן מסוג זה אינו מצוי בידי הארגונים, הרי שיש למצוא אותם בשוק החופשי. החדשות הטובות הן שיש די הרבה נדלן בדמות חניונים וקומות מרתף פנויות ומחירן יחסית זול משום שהן אינן ראויות לאכלוס משרדי. הרשויות בד"כ משתפות פעולה אם נדרש שינוי ייעוד אם כי נדרש לעניין עו"ד טוב. ועורכי דין, ברוך השם, לא חסר במדינתנו.

לפני שחותמים חוזה שכירות ארוך טווח, כדאי לבדוק כמה דברים: זמינות של תשתיות לאספקת חשמל שתידרש לאורך חיי המתקן, האפשרות להתקין תשתיות למיזוג אוויר, מיגון מפני הצפה, תשתית תקשורת , דרכי גישה ועוד גורמים רבים שיש לבדוק באמצעות סקר מקצועי.

אחד המאפיינים של קומות תת קרקעיות זמינות בדרך כלל הוא מגבלה של גובה. לאלו שלא חיים את עולם חדרי השרתים, נקצר ונאמר שהגובה נדרש לצורך מעבר של ספיקת אוויר מספקת לצרכי מיזוג אוויר. גובה של 4 עד 5 מטר נחשב מספק. במרבית החניונים והנדלן התת קרקעי הגובה המצוי הוא מתחת ל 3 מטר. אל דאגה, באמצעים הטכנולוגיים של היום ניתן לבנות חדר שרתים נפלא בגובה זה באמצעות קירור בצמידות גבוהה הקרוי בפי העם, קצת בטעות, קירור מים.

אז אם אתה הבעלים של שטח נדלני תת קרקעי שניסית להשכיר ללא הצלחה במשך שנים, דע לך שבהנחה שהתקיימו הגורמים הנ"ל מהיום אתה הבעלים של אתר תשתית לדטה סנטר.

בתמונה חדר שרתים מתקדם תת קרקעי של אחד מלקוחותינו. למרות המיקום באתר "קלאוסטרופובי" החדר הוא אחד המתקדמים בישראל. כל ארון שרתים מתוכנן לשאת עומס של עד 15 קילוואט. יחידות מיזוג האוויר תוצרת Knurr Emerson מוצבות בין הארונות לפי עיקרון קירור שורה Inrow .

והערה אישית: לאחר הפסקה ארוכה של כתיבה בבלוג, ולאחר שקיבלתי לא מעט הערות נבזיות מידידי בתעשייה על כך שהפסקתי לכתוב, אני חוזר למוטב ומחדש את הרענון השוטף של בלוג חדרי השרתים.

נובמבר 23, 2011 at 4:55 pm כתיבת תגובה

פוסטים ישנים יותר


פידים

הבלוג הוקם ומנוהל בסיוע: