Posts tagged ‘Alexander Schneider’
שדה הקרב של הדברים – The Battlefield of Things
מאפייני שדה הקרב משתנים לנגד עינינו. ל IT יש תפקיד מכריע בשדה הקרב המודרני וכמובן, התשתית הקריטית היא בחוות השרתים. בעוד העולם האזרחי מדבר על האינטרנט של הדברים, צבאות העולם מיישמים כבר את שדה הקרב של הדברים – The Battlefield of Things.
האינטרנט של הדברים ( IoT- The Internet of Things ) או כפי שנהוג לומר היום ( IoE – The Internet of Everything ) מעצב כל פרט בחיינו. כולנו הפכנו לנשאים של מיקרומעבדים, מצלמות וחיישנים באמצעות מכשירי ה Mobile והאפליקציות שלהם. עמודי תאורה נהפכים לתחנות WIFI ונושאים מצלמות מקוונות כחלק מ Safe City, רכבים נהיים מקוונים, אוטומציה מפעלית עוברת מהפיכה, בקרה אל-חוטית על מוצרים דוממים, שליטה מרחוק על מכשור ביתי ועוד.
אין בכוונתי ללעוס מחדש מה שמדובר עליו בכל כך הרבה מאמרים אלא להצביע על המקביל הצבאי של ה IoT והוא BoT – שדה הקרב של הדברים: BattleField of Things . שדה הקרב של הדברים מורכב ממערכות ניידות -מקוונות הכוללות כלי טיס בלתי מאוישים, ספינות בלתי מאוישות, רכבי סיור בלתי מאוישים, מצלמות גבול, גלאי מנהרות , מכשור ונשק של חייל החי"ר, ועוד.
כלי רכב בלתי מאויש תוצרת אלביט
האתגרים דומים: אבטחת מידע, ביג-דאטה, מחשוב ענן, קצבי תקשורת גדלים במהירות….
אני מניח שידעתם שאגיע לנושא חוות השרתים. ובכן, "חדרי המנועים" של האינטרנט של הדברים ושדה הקרב של הדברים הם חוות שרתים. ה"עננים" הערטילאיים הם דווקא מאוד מוחשים ויושבים בחוות שרתים מאובטחות וממגונות, כך לפחות אנו רוצים לקוות.
כדי לתמוך בקליטת הטכנולוגיות החדשות, חוות השרתים משנה את פניה. חוקי התכנון משתנים. בכדי לחלוק את הידע, פיתחנו באלכסנדר שניידר קורס לתכנון והקמה של חוות שרתים. אתם מוזמנים.
שיקולים חשובים בבחירת PDU לארון שרתים.
בעקבות דיון עם לקוח בישראל, הנה שני שיקולים חשובים נוספים בבחירת ה PDU. זאת בהמשך לפוסט קודם.
1. ידוע שנהוג להתחיל את ההתקנה בארון השרתים מלמטה. ביחוד כאשר יש צרכנים "כבדים" כגון שרתי בלייד / להב. כך נוצר חוסר איזון בפאזות. חשוב אם כך לבחור פס שקעים שמקל מאוד על איזון הפאזות כדוגמת הסכימה הזו. יש חלוקה ברורה וקלה ל 3 פאזות בפס השקעים גם בחצי התחתון וגם בחצי העליון.
2. יש עדיין הרבה פסי שקעים שמתוכננים ל 40 או 50 מעלות צלזיוס. בחלק האחורי של ארון ה IT מגיעים לטמפרטורות גבוהות מזה. חשוב מאוד לבחור פסי שקעים שמתוכננים לעמוד בטמפרטורות של 60 מעלות.
PDU לארונות שרתים: מבוקר או מנוהל?
האם יש עדיין טעם להצטייד בפסי שקעים "בסיסיים" לארונות שרתים?
פס השקעים הידוע בכינוי RPDU, הפך לחלק משמעותי ומעניין בחוות השרתים. כיום נהוגים מס' סוגים של פסי שקעים:
1. פסי שקעים מנוטרים – כאלו שמודדים ומציגים באמצעות צג מקומי את צריכת החשמל
2. פסי שקעים חכמים – מודדים ומציגים את צריכת החשמל ושולחים התראות דרך הרשת
3. פסי שקעים מנוהלים- יש בהם את יכולות הפסים החכמים + מאפשרים כיבוי והדלקה מרחוק
במה לבחור אם כך?
אני מאמין שהתשתית הפיזית של חוות השרתים חייבת לתמוך בשלושת יעדי העל:
1. רציפות עסקית
2. זמינות ( קיבולת בכל זמן)
3. עלות כוללת
לטעמי, פסי שקעים חכמים הם המינימום ההכרחי:
1. רציפות עסקית – כמעט כל חוות שרתים רצינית משקיעה ביתירות כלשהי. עם פס שקעים בסיסי, אין ערובה לשום יתירות. וזאת משום שללא בקרה, קל מאוד להעמיס את פסי השקעים בעומס העובר את ה 50%. במקרה של קריסת אחת ה"רגליים" יועמס פס השקעים הנותר ביותר מ 100% ויקרוס. עמו יקרוס גם ארון השרתים (במקרה הטוב). כלומר ההשקעה העצומה ביתירות (שרתים בעלי שתי הזנות המובילות לשני פסי שקעים ומשם לשני לוחות חשמל, לשתי מערכות אל פסק וכו) מתבזבזת בשל חיסכון תמוה על פס השקעים.
לאנגלים יש ביטוי טוב לתאר זאת:
"penny wise and pound foolish"
פס שקעים חכם יתן לנו התראה כאשר נעבור רמת סף של עומס אותה נגדיר אנחנו. לדוגמא 45%. לדיון מעמיק ראו פוסט קודם.
2. זמינות: השקענו בחוות שרתים ואנו רוצים לנצל את ההשקעה במלואה. איך זה שמרבית הארונות ריקים למחצה ומנהל החווה מתלונן שאין לו יכולת לקלוט ציוד חדש? ובכן, בכדי לדעת אם ארון השרתים מולנו יכול לקלוט ציוד נוסף הצורך, נניח, עוד 2 קילו-וואט, עלינו לדעת כמה צורך הארון שלפנינו. פס שקעים חכם המחובר לתוכנת שליטה כגון Power IQ , יציג את צריכת הארון שלפנינו לאורך זמן. כך נדע ברמת ביטחון גבוהה אם נוכל להוסיף ציוד לארון וכמה.
3. עלות כוללת: ניטור צריכת החשמל ברמת הארון נותן לנו את האפשרות ליזום שיפורים בתחום היעילות האנרגטית ולחסוך כסף רב לארגון אותו ניתן לנצל להתעצמות. בנוסף, ניטור מאפשר ניתוח עלות-תועלת של רכישת שרתים חדשים.
טיפים נוספים לבחירה נבונה:
– הטמפרטורה בחלקו האחורי של הארון יכולה היום להגיע ל 50 מעלות. ולכן, חשוב לבחור פסי שקעים חכמים העומדים בטמפרטורות של 60 מעלות.
-תכנון המאפשר מינימום טעויות אנוש:
כיסוי למפסקים, קליפים למניעה של ניתוק לא מכוון של כבלים , לדים וסימון צבעים לפאזות השונות.
חוות שרתים בבניה מודולארית
הקונגרס בארה"ב חוקק חוק הקובע שכל חוות השרתים החדשות של הממשלה הפדרלית ייבנו בטכנולוגיה מודולארית. במה מדובר?
בניה של חוות שרתים מצריכה השקעה ראשונית משמעותית. השקעה זו גדלה עם דרישות היתירות והמיגון. עם זאת, לא רבים יודעים שהוצאות התפעול, בעיקר חשבון החשמל, מגמדות את ההשקעה הראשונית. לתופעה זו ייחדתי לא מעט פוסטים ולא נדון בכך עכשיו.
היתרונות של הדטה סנטר המודולארי הם משמעותיים ביותר:
1. זמן תכנון הנמדד בשבועות לעומת חודשים בגישה המסורתית
2. זמן הקמה קצר: 5-6 חודשים לעומת 24-36 חודשים של חוות שרתים מסורתית זאת בניגוד לחוות שרתים מדור 1.0 שהיא תמיד יחידה ומיוחדת ואין כמוה בעולם ועל כן הסיכון הוא תמיד גדול יותר.
3. תכנון מוכח ומנוסה ואף הוסמך ל טיר 3
4. עלות ההקמה נמוכה יותר בגישה המודולארית משום שיש יתרון כלכלי בייצור על פס ייצור לעומת בניה יחידנית.
5. כל מי שניהל פרויקט בינוי מורכב יודע שחלק גדול מהעלות והסיבה לחריגות בתקציב הוא התארכות הפרויקט מעבר ללו"ז המקורי. פרויקטים ממשלתיים אורכים שנים רבות. במגזר הפרטי, שנתיים. בבנקאות שלוש שנים. בשיטה המודולארית, זמן ההקמה הוא 5-6 חודשים מההזמנה ולכן הסיכון להתארכות הפרויקט קטן מאוד.
6. חוות שרתים מודולארית יכולה להיבנות בשלבים. ועל כן ניתן להתחיל בהשקעה קטנה יותר ובתקציב נוח יותר לארגון.
7. עלות המימון קטנה בהרבה כאשר בונים מודולארית
8. עלות התפעול זולה יותר. זאת משום שחוות שרתים מודולארית יכולה להיות מאוד יעילה מבחינה אנרגטית
9. עדכנות טכנולוגית: מערכות המחשוב/תקשורת/אחסון מתפתחות בקצב מואץ של דור אחד לכל שנתיים-שלוש. מערכות התשתית של הדטה סנטר מתפתחות בקצב איטי יותר של כל 5-6 שנים בערך. בשיטה המודולארית, ניתן להתקדם עם הטכנולוגיה ולהגיב לצרכים משתנים באופן ממוקד ללא השפעה על כלל המתקן.
10. עמידות במפגעים פיזיים טובה יותר בשיטה המודולארית. לדוגמא, דליקה בחוות שרתים מסורתית תשבית את כל המתקן. בחווה מודולרית, יושבת רק המודול היחידי בו אירע האירוע.
11. מערכת שו"ב מובנית בכל מודול חוסכת עלות משמעותית של פרויקט שו"ב
אם נחזור לשאלה המקורית בתחילת הפוסט, הממשל הפדרלי החליט לחסוך כסף. רעיון לא רע, גם אם מדובר בכספי ציבור.
בתמונה אתר של חוות שרתים מודולארית בניו-ג'רזי. האתר מתוכנן ל 100 מגה וואט מתוכו כ 50% בערך כבר מאוכלס. התמונה מראה את החלק הראשון של המתקן בגודל של 3 מגה-וואט שהיה מוכן לפעולה 95 יום אחרי החוזה
החסרונות: זה לא למתקנים קטנים. לטעמי, גודל מינימאלי הוא 800 קילו-וואט. עוד חיסרון: נדרש גובה של כ 6 מטר בערך בין רצפת הבטון לתקרה.
טעות קטנה בדטה סנטר..
ידיעה קטנה בעיתונות תפסה את עיני: במשך כשעה פחות או יותר, משתמשים ברחבי העולם לא הצליחו להעלות פוסטים ולסמן לייקים בפייסבוק בשל בעיה בדטה סנטר של פייסבוק. מפייסבוק נמסר ש"מוקדם יותר היום הבוקר (שעון ארה"ב), בזמן ביצוע עבודות תחזוקה, חווינו אירוע אשר מנע מחלק מהמשתמשים להעלות פוסטים לפייסבוק לפרק זמן קצר. פתרנו את הבעיה במהירות והמערכת שבה לפעול בתפקוד מלא. אנו מתנצלים על אי הנוחות אשר נגרמה".
למרות היותי חובב גאדג'טים וטכנולוגיה אינני מנוי בפייסבוק, כנראה בשל הפרעת אישיות כלשהי. נפילת פייסבוק אם כך לא הפריעה לי מאוד במישור האישי, שגרת יומי לא הופרעה ומצב רוחי לא נפגע. אך דבר מה קטן נוסף לכד את עיני: מניית פייסבוק נפלה עקב האירוע ב- 0.6%. לא נורא, נכון? ובכן, בשווי שוק של כ-100 מיליארד דולר, 0.6% זה 600 מיליון דולר. קצת הרבה בשביל טעות טכנאי בזמן תחזוקה.
ידוע ש 60% מהאירועים המביאים לנפילה של חוות שרתים הם תוצאה של בעיות בתכנון ותפעול של התשתית הפיזית, כלומר, מיזוג אוויר , חשמל ותשתית תקשורת. לא סוד הוא שבישראל מרבית חוות השרתים מיושנות ברמת התשתית וסובלות מרעב תקציבי מתמשך. זה מתבטא במיזוג אוויר לא יעיל, בניהול כבילה בעייתי, בחוסר מוכנות לרעידות אדמה, ובמערכות חשמל מאולתרות. התוצאה הישירה היא סיכון לרציפות העסקית. נשאלת השאלה אם כך, האם ניתן לכמת את הסיכון?
רבות נכתב על הערכת העלות של זמן דמימה ( downtime ) של חוות שרתים. הערכת העלות לשעה של זמן דמימה נעה בין אלפי דולרים לארגונים קטנים ועד לעשרות מיליונים לשעה עבור ארגונים פיננסיים גדולים. הערכת הנזק מחושבת בדרך כלל על בסיס ערך העסקאות שעורך הארגון בתקופת זמן יחד עם הערכה גסה של עלות אובדן מוניטין ואיבוד לקוחות. המקרה של פייסבוק מאיר צד נוסף של הבעיה. הנזק לבעלי המניות עקב הפגיעה במחיר המניה. לא אתפלא אם העלות של מניעה אפקטיבית של הבעיה שהתעוררה בפייסבוק היא אלפית מהנזק שספגו בעלי המניות. 600 מיליון דולר כבר אמרנו?
לא אחת אני שותף לתסכולו של סמנכ"ל הטכנולוגיות בארגון, אשר מזהה את הסיכון אך לא מצליח להשיג תקציב למזעור הסיכונים. מקרה פייסבוק מאפשר למנמ"ר לפנות למנכ"ל ולחברי הדירקטוריון ולשאול אותם: " מה יקרה למחיר המניה, אם חוות השרתים, חוט השדרה של העסק שלנו, תידום לשעה? יום? שלושה ימים?"
סקר ביצועים וסיכונים בחוות שרתים הכרחי כדי לחשוף בעיות שיכולות לסכן את הרציפות העסקית. בחברת אלכסנדר שניידר אנו מבצעים סקר של חדרי שרתים ומזהים
1. סיכונים לרציפות העסקית
2. פוטנציאל לשיפור ביעילות האנרגטית ובהוצאות התפעול
3. דרכים למקסם את התשתית הקיימת כדי לתמוך בעוד מערכות ( Hidden Capacity )
מיגון חדרי שרתים מרעידות אדמה
בהמשך לפוסט הקודם בנושא מגון חדרי מחשב מפני רעידות אדמה, הנה שתי תמונות מאתר ביפן בעקבות רעידת האדמה ב 2011.
חוות שרתים שלא מוגנה על ידי בסיס סייסמי. לאלכסנדר שניידר פתרונות קלים ומהירים ליישום מפני רעידות אדמה
חדר השרתים במתקן זה לא היה ערוך ונהרס לחלוטין. זמן השיקום (וההשבתה) ארך כ 3 חודשים. רבים מהשרתים, אגב, המשיכו לעבוד. שימו לב, שהבניין לא ניזוק. אך חדר השרתים נהרס.
חוות שרתים רבות ביפן ממוגנות על ידי בסיס סייסמי המונח מתחת לארון ה IT , או שורת ארונות השרתים והן עבדו ללא הפרעה במהלך רעידת האדמה ( 8.9 בסולם ריכטר) . ראו פוסט קודם.
שיטת מיגון אחרת היא עיגון הארונות לרצפת הבטון. שיטה זו טובה רק להגן על העובדים מפני נפילת הארונות אך, למרבה הצער, מעבירה את כל האנרגיה הדינמית מרעידת האדמה אל השרתים. בשיטה זו, האנשים בטוחים אך הציוד ייהרס.
השאלה האמיתי היא על מה רוצים להגן:
על העובדים – תעגנו לבטון
לרציפות עסקית ( וגם הגנה על העובדים) – בסיס סייסמי
מחשבות על תרגיל פיקוד העורף לבדיקת מוכנות לרעידת אדמה
תרגיל המוכנות לרעידת אדמה – האם מובנות ההשלכות של הסיכון על המשק? לא בטוח
המשרד להגנת העורף מקיים השבוע תרגיל לבדיקת מוכנות העורף לרעידת אדמה ואפילו לצונאמי. התרחיש עפ"י מקורות רשמיים הוא " רעידת אדמה חזקה פוקדת את ישראל בערבה ובגליל העליון וזורעת הרס גם בגוש דן. כפועל יוצא פוגעים גם גלי צונאמי בחופי תל אביב. כוחות פיקוד העורף יידרשו להתמודד במהלך התרגיל עם כ-7,000 "הרוגים" בתרחיש, 70 אלף נפגעים ו-170 אלף איש אשר ייאלצו להתפנות מבתיהם" .
אין ספק שזהו תרחיש מדאיג וטוב עושים השר דיכטר ואלוף פיקוד העורף ביוזמת התרגיל. עם זאת, אני רוצה להוסיף כמה מילים לתרחיש הנ"ל שהם פועל יוצא הכרחי של רעידת אדמה בעוצמה זו: " בשל עוצמת הרעש קרסו תשתיות המחשוב של הבנקים הגדולים, של חברות התקשורת הקוית והסלולרית, של ספקי האינטרנט , של בתי החולים, של עיריות תל אביב וחיפה, של המשטרה ושל צה"ל. בחלק מן המקרים יידרשו שלושה עד שישה חודשים לשוב ליכולת מליאה" .
במה מדובר? ישאל הקורא בתמיהה. אנסה לענות כמיטב יכולתי.
המשק של כלכלה מודרנית מבוסס על תשתיות מחשוב. חלקים קריטיים של תשתיות המחשוב הללו מרוכזים באולמות הקרויים מרכזי מחשוב או חדרי מחשב. כל החברות הגדולות במשק, פרטיות וציבוריות כמו גם הצבא ומשרדי הממשלה תלויים בחדרי מחשב אלו. בלעדיהם, החברות הללו משותקות. חדרי המחשב בישראל, רובם ככולם, לא תוכננו לעמוד ברעידת אדמה של 7 בסולם ריכטר וגם לא של 6.
המסקנה המיידית היא שאם יתממש תרחיש של רעידת האדמה בעצמה של 7.1, לא תהיה תקשורת טלפונית וגם לא אינטרנט. הרמזורים לא יעבדו, הכספומטים לא יאפשרו משיכת כספים, בתי החולים יהיו בתוהו ובוהו, חברות היי טק ומפעלים ישותקו, שרותים ממשלתיים לא יהיו זמינים, ותפקוד שרותי ההצלה והביטחון ייפגע קשות. לא לשעות אלא לשבועות ואף לחודשים.
אתעלם לפי שעה מההשלכות על פינוי וטיפול בנפגעים ואתרכז בהשלכות על המשק . באין בנקים, באין תקשורת ובאין פעילות תעשייתית, המשק ישותק, ההתאששות תארך חודשים והנזק הכלכלי יהיה עצום.
המסקנה היא שעל המשק להיערך לא רק לפינוי וטיפול בנפגעים ובחסרי קורת גג אלא גם להבטיח שההתאוששות של המשק מהאסון תהיה מהירה. לשם כך, יש לטפל בעקב אכילס של החברה המודרנית – הפגיעות הגדולה של האמצעים הטכנולוגיים שאנו תלויים בהם.
החדשות הטובות, אם ניתן לקרוא להן כך, הן שבניגוד לעלות העצומה של חיזוק מבנים, חיסון חדרי המחשב (שיכוך) הוא בר ביצוע בזמן קצר יחסית ובעלות נמוכה. החדשות הרעות הן שקברניטי המשק, בסקטור הפרטי והציבורי, כולל אלו המופקדים על מל"ח (משק לשעת חירום) מתעלמים מסיכון זה ואינם נוקטים בפעולות ממשיות להקטנת הסיכון ולהיערכות.
ביפן ובארה"ב נפוץ שימוש בבסיס סייסמי המוצב מתחת לארונות ה IT. שיטה זו אפשרה למרכזי המחשוב של יפן לעמוד גם ברעידת האדמה של 2011 – 9.1 בסולם ריכטר. בסיס סייסמי זה הקרוי ISOBASE אושר גם על ידי ממשלת ארה"ב ועומד בתקינת NEBS. ראו פוסט קודם
שוק חדרי השרתים צומח במהירות
מחקר של Datacenter Dynamics של שוק מרכזי המחשוב ( דאטה-סנטר) העולמי העלה את הנתונים המעניינים הבאים
1. ההשקעה בחדרי מחשב גדלה ב 2012 ב 22.1% מ 86 מיליארד דולר ל 105 מיליארד דולר
2. צפי הצמיחה בהשקעה בחדרי שרתים הוא 14.5% ב 2013
3. עיקר הצמיחה בהשקעה הוא במערכות אלקטרומכניות כגון מערכות מיזוג אוויר וחשמל
4. צמיחה חדה נרשמה גם בהשקעה במערכות ניהול
5. קניות מערכות IT כגון מחשוב, אחסון ותקשורת לתחום זה צמחו ב 16.7% ב 2012
6. תשתית ההספק (בגיגה-וואט) צמחה ב 63% ב 2012 ותצמח ב 17% ב 2013
7. 18% מארונות השרתים צורכים יותר מ 10 קילוואט לארון ( צפיפות גבוהה)
8. 33% מארונות השרתים צורכים בין 5 ל 10 קילוואט בארון (צפיפות בינונית)
9. שטח רצפה גדל ב 8.3% ב 2012 וצפוי לצמוח ב 19% נוספים ב 2013.
עד כאן הנתונים. הפרשנות שלי למספרים היא כדלקמן
בעוד חלקים נרחבים של המשק נמצאים במיתון, שוק חדרי השרתים נמצא בגידול מואץ. הסיבות העיקריות לכך הן
1. צמיחה תלולה במס' המשתמשים ביישומים ומכשירים ניידים יצרה מציאות שבה המשתמש מצפה לשירות רציף בכל תנאי ובכל זמן מה"ענן". הארגונים חייבים לבנות תשתית המאפשרת מענה ללא מגבלות CAPACITY
2. העליה התלולה בצריכת החשמל ובעלות צריכת החשמל יצרה כורח מיידי להתייעלות תפעולית. זו באה לידי ביטוי בשדרוג ובנייה של חדרי שרתים יעילים באנרגיה.
3. לקחים שהופקו משלל אסונות וניתוח סיכונים אילצו ארגונים רבים להשקיע ביתירות לצורך רציפות עסקית
בישראל מגמות אלו החלו אך עדיין לא במימדים שנראים בשאר המקומות בעולם. הארגונים הישראלים ברובם הגדול עדיין לא יישמו הלכה למעשה את תוכניות הרציפות העסקית שלהם ובוודאי לא הפנימו את התועלת הכלכלית האפשרית בהתייעלות אנרגטית.
מה בין הטמפרטורה בחדרי השרתים לבחירת ה PDU ?
כדי לחסוך בחשבון החשמל, ארגונים נאורים מכוונים את מערכות מיזוג האוויר בחדרי השרתים כך שהאוויר הקר שנצרך על ידי השרתים יהיה בסביבות 24 מעלות צלזיוס. בפוסט הזה נידרש להשלכות של מהלך זה על ה Rack PDU .
מהי הטמפרטורה בחלקו האחורי של ארון השרתים? ובכן זה תלוי בשרתים. יש שרתים שפולטים אוויר חם ב 10 מעלות מהאוויר הקר שינקו. יש שרתים, בעיקר שרתי להב ושרתי HPC, שפולטים אוויר חם ב 25 -20 מעלות מהאוויר הקר שינקו. להפרש הטמפרטורה הזו אנחנו קוראים Delta T.
אם טמפרטורת האוויר הקר שיונק השרת היא 25 מעלות, הרי שבהסתמך על הכתוב לעיל, הטמפרטורה בחלקו האחורי של הארון יכולה לנוע בין 35 ל 50 מעלות.
כבר פגשתי מנהלי חוות שרתים שנחרדו מטמפרטורות אלו. אל חשש, מה שחשוב לפעולתו התקינה של השרת היא הטמפרטורה (והלחות) של האוויר הנכנס לשרת. לא של האוויר היוצא ובוודאי לא הטמפרטורה במקומות אחרים בחלל החדר.
עם זאת, בחלק האחורי של ארון השרתים יש ציוד אקטיבי. וחשוב מאוד לוודא שציוד זה יכול לעבוד בטמפרטורות של 55 מעלות.
פסי השקעים החכמים/ מנוטרים ( PDU ) הם חלק חיוני מהדטה-סנטר המתקדם. מדובר בציוד אקטיבי לכל דבר וחשוב מאוד לוודא שהם יכולים לעמוד ולעבוד בטמפרטורת סביבה של 55 מעלות בחלקו האחורי של הארון.
יצרני Rack PDU העומדים בכך: Server Technology, Raritan, Emerson .
יעילות אנרגטית של חדרי שרתים: PUE 2.0
יעילות אנרגטית של חדרי שרתים: PUE & PUE 2.0
המדד הקרוי PUE ( קיצור של Power Utilization Effectiveness ) נוצר על מנת לתת למנהלי מרכזי מחשוב מדד להשוואה של יעילות אנרגטית של מתקני חוות השרתים. אך עם הזמן הובן שמדד זה משאיר מקום לפרשנות ואף למניפולציה של הנתונים. בפוסט זה נסביר מהו PUE, מה חסרונותיו ויתרונותיו, ומהי הגרסה המתקדמת יותר PUE 2.0 .
PUE הוא יחס בין שני מספרים. במונה: צריכת החשמל בקילוואט של כל מתקן חדר השרתים ( IT, מיזוג אוויר ומערכות הספק ותאורה). במכנה: צריכת החשמל רק של ה IT.
(PUE = (Total datacenter power in) /( IT load Power
היחס 1.0 הוא יחס תיאורטי שלא ניתן להשגה אך יש לשאוף להתקרב אליו. כאשר היחס הוא 3.0, המשמעות היא שעל כל וואט שצורכות מערכות ה IT, המתקן צורך עוד 2 וואט של תקורה
(בעיקר, אך לא רק מיזוג אוויר) /
התקורה היא שם נרדף לבזבוז שעולה לארגון כסף רב. לדוגמא, מתקן שבו ה IT צורך מגה-וואט אחד, ישלם לחברת החשמל בישראל 8 מיליון ₪ בשנה ב PUE=1.5 או 16 מיליון ₪ בשנה ב PUE=3.0 . הבדל של 8 מיליון ₪ בשנה. בחדר שרתים קטן שם העומס של ה IT הוא רק 100 קילוואט ההבדל יהיה 800,000 ₪ בשנה. גם זה כסף. תכפילו ב20 שנה של חיי המתקן ותבינו את המשמעות הכלכלית לארגון.
בישראל מרבית חוות השרתים "מצטיינות" ב PUE שבין 2.5-3.5 . בארגונים נאורים שלהם חוות שרתים, כבל החלו לפעול על מנת להבין ולחסוך. במרבית הארגונים בישראל, ההנהלה עדיין לא מודעת לחיסכון העצום שכל כך קל להשיגו.
נחזור ל PUE. היחס כפי שהוא מוגדר ניתן למניפולציה צינית. לדוגמא, מדידה בימי החורף הקרים ובשעה בה מערכות ה IT בשיא העומס יתנו מספר טוב יותר. עוד דרך היא להשמיט מהחישוב את ה NOC ומערכות IT תומכות. או לכבות מערכות יתירות בעת המדידה.
בנוסף, היחס לא נועד להשוואה בין מתקנים ובין חברות. אין להשוות חדר שרתים באיסלנד לזה בתל אביב. כמו כן, אין להשוות מתקן tier3 שלו יתירות רבה (יתירות מביאה לצריכת חשמל גבוהה יותר) לבין מתקן Tier 1 . כמו כן, לחדר שרתים המועמס ב 20% מהקיבולת שלו יהיה PUE פחות טוב ממתקן זהה המועמס ב 80% מהקיבולת שלו.
ולכן, אין להשוות בין PUE של שני מתקנים. הPUE נועד לתת למנהלי חוות השרתים מדד ברור ליעילות האנרגטית של חוות השרתים ע"מ שיוכלו לשפר את אותו מתקן. כמו בגולף, הוא מתחרה בעצמו ומנסה לשפר את התוצאה שלו.
הגרסה המתקדמת ביותר של הגדרת ה PUE מגדירה 4 רמות. PUE0, PUE1, PUE2, PUE3
PUE0 – דומה מאוד ל PUE ה"ישן". הוא מודד את הצריכה בקילוואט במספר נקודות זמן שנלקחו לאורך תקופה של לפחות שנה. צריכת ה IT נמדדת ביציאת האל-פסק.
PUE1 – כאן אנו מדברים על יחס ממדידה שנלקחה לאורך שנה שלמה. סה"כ קילו-וואט-שעה שנצרכו על ידי המתקן כולו חלקי סה"כ קילו-וואט שעה שנצרכו על ידי ה IT כפי שנמדד ב UPS
PUE2 – דומה מאוד ל PUE1 מלבד העובדה שהמדידה של צריכת החשמל נעשית בארונות החשמל שבין ה IT לאל-פסק. אין הבדל משמעותי ואני לא רואה בזה חשיבות.
PUE3 – זה היחס המדויק ביותר והוא מורכב מ סה"כ קילוואט שעה שנצרך על ידי חוות השרתים כולה במשך שנה חלקי קילוואט שעה שנצרך על ידי מערכות ה IT כפי שנמדדו על יד פסי השקעים ( Rack PDU ) המנוטרים ( יש כאלו שקוראים להם מבוקרים או חכמים). זה הדבר האמיתי.
כיצד מודדים? קל מאוד . המדידה והבקרה של צריכת ה IT קלה מאוד עם פסי שקעים מבוקרים כגון אלו של Raritan והמדידה נעשית באמצעות תוכנה שנקראת PowerIQ. אפשרות נוספת היא PDU של חברת Server Technology ותוכנה הנקראת SPM. יש עוד פתרונות נוספים.
RARITAN POWERIQ
The Data Center Blog - חדרי מחשב, הקמת אולמות מחשב, חדרי שרתים, חוות שרתים, KVM, ניהול כבילה, UPS, green IT 