The software defined modular datacenter

ראיון מרתק על הדטה סנטר המודולארי עם ג'ורג' שלסמן, מנכ"ל מייסד וארכיטקט ראשי של  IO

למצגת מפורטת בנושא או לסיור באתר דטה-סנטר מודולארי, אתם מוזמנים ליצור עמי קשר

 

ספטמבר 30, 2014 at 3:44 pm כתיבת תגובה

Best Practices : סימון מגשרי תקשורת בחוות שרתים

עוד בסדרת הנוהגים המיטביים ( Best Practices )  בחוות שרתים.  הפעם: סימון מגשרי תקשורת

שיטה זו מאפשרת לקרוא את הכתוב מכל זווית ומכל מצב, גם בצפיפות גבוהה. מדבקות אלו קרויות

TURN TELL LABELS

 

מאי 22, 2014 at 8:34 am כתיבת תגובה

BEST PRACTICES : הפרדת רשתות בתשתית תקשורת

בארגונים בהם נדרשת הפרדה בין רשתות בעלות סיווג בטחוני שונה, נהוגה המתודולוגיה של רשת "אדומה" למול רשת "שחורה".

סדרת מחברי תקשורת  של חברת Panduit מקלה על יישום הפרדת רשתות באמצעות Keyed Connectors. מחברי קטגוריה 6א לנחושת ו LC לאופטיקה המגיעים מקודדים בצבעים שונים ( גם הזכר, גם הנקבה וגם הכבל) כך שמחבר של רשת אחת לא יוכל פיזית להתחבר למבואה (פנל) של רשת אחרת בשל התבנית היצוקה של גוף המחבר.

מחבר/מגשר של כל רשת מסומן בצבע ייחודי (יש שמונה צבעים) ולא ניתן פיזית לחברו למבואה בפנל של צבע אחר, למרות שכולם מחברים סטנדרטיים לחלוטין מבחינה טכנית.

ניתן לראות בחדר השרתים להמחשה שהקמנו לצרכי הדרכה

 

מחברים מקודדים לרשתות אדומות/שחורות

מחברים מקודדים לרשתות אדומות/שחורות

מאי 21, 2014 at 4:17 pm כתיבת תגובה

שיקולים חשובים בבחירת PDU לארון שרתים.

בעקבות דיון עם לקוח בישראל, הנה שני שיקולים חשובים נוספים בבחירת ה PDU.  זאת בהמשך לפוסט קודם.

1.  ידוע שנהוג להתחיל את ההתקנה בארון השרתים מלמטה.  ביחוד כאשר יש צרכנים "כבדים" כגון שרתי בלייד / להב.  כך נוצר חוסר איזון בפאזות.  חשוב אם כך לבחור פס שקעים שמקל מאוד על איזון הפאזות כדוגמת הסכימה הזו.  יש חלוקה ברורה וקלה ל 3 פאזות בפס השקעים גם בחצי התחתון וגם בחצי העליון.

 

good design of 3 phase PDU

2.  יש עדיין הרבה פסי שקעים שמתוכננים ל 40 או 50 מעלות צלזיוס.  בחלק האחורי של ארון ה IT מגיעים לטמפרטורות גבוהות מזה.  חשוב מאוד לבחור פסי שקעים שמתוכננים לעמוד בטמפרטורות של  60 מעלות.

אפריל 23, 2014 at 4:27 pm כתיבת תגובה

קטגוריה 7 ( cat7 ) – זה כנראה לא יקרה. עוברים לקטגוריה 8

ההיסטוריה מראה שכל 5 שנים בערך נכנס לשוק תקן חדש של תקשורת בו גדלה המהירות פי 10.  בטבלה רואים את מועדי הכניסה לתוקף של התקנים החדשים.  יש לזכור שהשוק אינו אחיד באימוץ הטכנולוגיה החדשה.  יש כאלו שמאמצים את התקן החדש כשהוא עדיין על תקן טיוטה.  אחרים משתהים שנים רבות אחרי אשרור התקן על ידי ועדות התקינה ונצמדים לתקן ישן ולא עדכני כדוגמת אלו שעדיין מתקינים כבלי קטגוריה 5, ויש כאלה.

ב 1995 אושר תקן קטגוריה 5.  עיקרו:  100 מגה-ביט לשניה, 100 מטר, 100 מגה-הרץ.   תקן זה השתמש רק ב 2 זוגות מתוך ה 4 שבכבל התקשורת ( כבל 4 זוגות) הידוע בכינוי כבל קטגוריה 5 .

ב 1999 אושר תקן ה גיגה-ביט איתרנט (קטגוריה 5 אי) וב 2006 אושר תקן קטגורה 6 איי, המיועד ל 10 גיגה-ביט בשנייה.  קצב גדול פי 100 מתקן קטגוריה 5 המקורי של שנת 1995.

 

category table

 

מאז, השוק מצפה לתקן הבא והוא מתמהמה.  יצרנים זריזים החלו לשווק כבלים ומחברים של "תקן קטגוריה 7" .  החדשות האחרונות אומרות שתקן קטגוריה 7 נמצא כלא ראוי למהירות הבאה של 40 גיגה-ביט.  נראה שהתקן הבא יאושר בשנת 2015 וייקרא קטגוריה 8.

תקן זה יכלול כבל 4 זוגות , תדר של 1600 מגה-הרץ, על פי TIA,  או 2000 מגה הרץ על פי ISO. האורך המקסימאלי יהיה 30 מטר. המחבר יהיה בפורמט של 45 RJ.

בשלב זה אני לא ממליץ על התקנה של קטגוריה 7. חבל על הכסף.

 

מרץ 31, 2014 at 4:41 pm כתיבת תגובה

מיגון ארונות שרתים מפני רעידת אדמה

בפוסט קודם  הרחבתי על נושא מיגון חוות שרתים וארונות שרתים ותקשורת מפני רעידות אדמה.

רעידת אדמה מסכנת אותנו בשלושה תחומים

1. רציפות עסקית
2. סיכון לעובדים בחוות השרתים ( נפילה של ארון השוקל מאות ק"ג על אדם אינה דבר נעים כלל ועיקר)
3. בטיחות החומרה.

בסיס סייסמי כדוגמת isobase שיש לו שימוש נרחב ביפן, ארה"ב, דרום אמריקה, טייואן סופג את כל האנרגיה הקינטית של הרעידות ומגן על הארון ועל הרצפה הצפה באופן מלא. כך נשמרת הרציפות העסקית וגם בטיחות העובדים.

עם זאת, משום מה אני עדיין רואה חברות שמעגנות את ארונות ה IT לרצפת הבטון באמצעות הברגה. אמצעי זה, מגן אמנם מבחינה בטיחותית על העובדים שכן הארון לא יפול עליהם, אך מבטיח שכל האנרגיה הקינטית תגיע לציוד ה IT  ותשמיד אותו.

לדעתי, הנסמכת על נוהגים מיטביים בעולם, עיגון לרצפה אינו אלא כסת"ח.

למי שמעונין לראות מה קורה לארונות שרתים המקובעים לרצפה ( מעוגנים) הנה וידיאו מאיר עיניים:

והנה וידיאו המדגים שימוש ב ISOBASE. פתרון אלגנטי ויעיל שהוכח פעמים רבות ואושר על ידי הממשל בארה"ב לשימוש במרכזי חירום.  בישראל הוא מותקן במכון הגיאו סייסמי.

מרץ 6, 2014 at 3:20 pm כתיבת תגובה

קורס בניהול חוות שרתים, מכללת ג'ון ברייס, מאי 2014

 ב 12 למאי יפתח המחזור השני של קורס ניהול חוות שרתים של ג'ון ברייס. 

משך הקורס 5 ימים מלאים בתאריכים 12-13, 19-20 ו 26 למאי. 

למי שמעוניין להתמקצע בניהול חוות שרתים,זו הזדמנות ללמוד ממספר מרצים מובילים בישראל.  למען גילוי נאות, אני מנחה את הקורס. 

בקורס אנו נכנסים לעומקן של סוגיות תכנון וניהול בתחומים כגון מיזוג אוויר, תקשורת, חשמל, ניהול, שו"ב, העמדה, ניהול כבילה, יתירות ויעילות אנרגטית. 

למעונינים פנו לג'ון ברייס, קורס 1908.  

מרץ 6, 2014 at 2:38 pm כתיבת תגובה

PDU לארונות שרתים: מבוקר או מנוהל?

האם יש עדיין טעם להצטייד בפסי שקעים "בסיסיים" לארונות שרתים?

פס השקעים הידוע בכינוי RPDU, הפך לחלק משמעותי ומעניין בחוות השרתים. כיום נהוגים מס' סוגים של פסי שקעים:
1. פסי שקעים מנוטרים – כאלו שמודדים ומציגים באמצעות צג מקומי את צריכת החשמל
2. פסי שקעים חכמים – מודדים ומציגים את צריכת החשמל ושולחים התראות דרך הרשת
3. פסי שקעים מנוהלים- יש בהם את יכולות הפסים החכמים + מאפשרים כיבוי והדלקה מרחוק

במה לבחור אם כך?
אני מאמין שהתשתית הפיזית של חוות השרתים חייבת לתמוך בשלושת יעדי העל:
1. רציפות עסקית
2. זמינות ( קיבולת בכל זמן)
3. עלות כוללת
לטעמי, פסי שקעים חכמים הם המינימום ההכרחי:

1. רציפות עסקית – כמעט כל חוות שרתים רצינית משקיעה ביתירות כלשהי. עם פס שקעים בסיסי, אין ערובה לשום יתירות. וזאת משום שללא בקרה, קל מאוד להעמיס את פסי השקעים בעומס העובר את ה 50%. במקרה של קריסת אחת ה"רגליים" יועמס פס השקעים הנותר ביותר מ 100% ויקרוס. עמו יקרוס גם ארון השרתים (במקרה הטוב). כלומר ההשקעה העצומה ביתירות (שרתים בעלי שתי הזנות המובילות לשני פסי שקעים ומשם לשני לוחות חשמל, לשתי מערכות אל פסק וכו) מתבזבזת בשל חיסכון תמוה על פס השקעים.

לאנגלים יש ביטוי טוב לתאר זאת:
"penny wise and pound foolish"

פס שקעים חכם יתן לנו התראה כאשר נעבור רמת סף של עומס אותה נגדיר אנחנו. לדוגמא 45%. לדיון מעמיק ראו פוסט קודם.
2. זמינות: השקענו בחוות שרתים ואנו רוצים לנצל את ההשקעה במלואה. איך זה שמרבית הארונות ריקים למחצה ומנהל החווה מתלונן שאין לו יכולת לקלוט ציוד חדש? ובכן, בכדי לדעת אם ארון השרתים מולנו יכול לקלוט ציוד נוסף הצורך, נניח, עוד 2 קילו-וואט, עלינו לדעת כמה צורך הארון שלפנינו. פס שקעים חכם המחובר לתוכנת שליטה כגון Power IQ , יציג את צריכת הארון שלפנינו לאורך זמן. כך נדע ברמת ביטחון גבוהה אם נוכל להוסיף ציוד לארון וכמה.
3. עלות כוללת: ניטור צריכת החשמל ברמת הארון נותן לנו את האפשרות ליזום שיפורים בתחום היעילות האנרגטית ולחסוך כסף רב לארגון אותו ניתן לנצל להתעצמות. בנוסף, ניטור מאפשר ניתוח עלות-תועלת של רכישת שרתים חדשים.

טיפים נוספים לבחירה נבונה:
– הטמפרטורה בחלקו האחורי של הארון יכולה היום להגיע ל 50 מעלות. ולכן, חשוב לבחור פסי שקעים חכמים העומדים בטמפרטורות של 60 מעלות.
-תכנון המאפשר מינימום טעויות אנוש:
כיסוי למפסקים, קליפים למניעה של ניתוק לא מכוון של כבלים , לדים וסימון צבעים לפאזות השונות.

ינואר 21, 2014 at 3:29 pm כתיבת תגובה

חוות שרתים בבניה מודולארית

 הקונגרס בארה"ב חוקק חוק הקובע שכל חוות השרתים החדשות של הממשלה הפדרלית ייבנו בטכנולוגיה מודולארית.  במה מדובר?

בניה של חוות שרתים מצריכה השקעה ראשונית משמעותית. השקעה זו גדלה עם דרישות היתירות והמיגון. עם זאת, לא רבים יודעים שהוצאות התפעול, בעיקר חשבון החשמל, מגמדות את ההשקעה הראשונית. לתופעה זו ייחדתי לא מעט פוסטים ולא נדון בכך עכשיו.

היתרונות של הדטה סנטר המודולארי הם משמעותיים ביותר:

1. זמן תכנון הנמדד בשבועות לעומת חודשים בגישה המסורתית
2. זמן הקמה קצר: 5-6 חודשים לעומת 24-36 חודשים של חוות שרתים מסורתית זאת בניגוד לחוות שרתים מדור 1.0 שהיא תמיד יחידה ומיוחדת ואין כמוה בעולם ועל כן הסיכון הוא תמיד גדול יותר.
3. תכנון מוכח ומנוסה ואף הוסמך ל  טיר 3
4. עלות ההקמה נמוכה יותר בגישה המודולארית משום שיש יתרון כלכלי בייצור על פס ייצור לעומת בניה יחידנית.
5. כל מי שניהל פרויקט בינוי מורכב יודע שחלק גדול מהעלות והסיבה לחריגות בתקציב הוא התארכות הפרויקט מעבר ללו"ז המקורי. פרויקטים ממשלתיים אורכים שנים רבות. במגזר הפרטי, שנתיים. בבנקאות שלוש שנים. בשיטה המודולארית, זמן ההקמה הוא 5-6 חודשים מההזמנה ולכן הסיכון להתארכות הפרויקט קטן מאוד.
6. חוות שרתים מודולארית יכולה להיבנות בשלבים.  ועל כן ניתן להתחיל בהשקעה קטנה יותר ובתקציב נוח יותר לארגון.
7. עלות המימון קטנה בהרבה כאשר בונים מודולארית
8. עלות התפעול זולה יותר.  זאת משום שחוות שרתים מודולארית יכולה להיות מאוד יעילה מבחינה אנרגטית
9. עדכנות טכנולוגית:  מערכות המחשוב/תקשורת/אחסון מתפתחות בקצב מואץ של דור אחד לכל שנתיים-שלוש. מערכות התשתית של הדטה סנטר מתפתחות בקצב איטי יותר  של כל 5-6 שנים בערך.  בשיטה המודולארית, ניתן להתקדם עם הטכנולוגיה ולהגיב לצרכים משתנים באופן ממוקד ללא השפעה על כלל המתקן.
10. עמידות במפגעים פיזיים טובה יותר בשיטה המודולארית.  לדוגמא, דליקה בחוות שרתים מסורתית תשבית את כל המתקן. בחווה מודולרית, יושבת רק המודול היחידי בו אירע האירוע.
11. מערכת שו"ב מובנית בכל מודול חוסכת עלות משמעותית של פרויקט שו"ב

  אם נחזור לשאלה המקורית בתחילת הפוסט, הממשל הפדרלי החליט לחסוך כסף. רעיון לא רע, גם אם מדובר בכספי ציבור.

בתמונה אתר של חוות שרתים מודולארית בניו-ג'רזי.  האתר מתוכנן ל 100 מגה וואט מתוכו כ 50% בערך כבר מאוכלס.  התמונה מראה את החלק הראשון של המתקן בגודל של 3 מגה-וואט שהיה מוכן לפעולה 95 יום אחרי החוזה

IO modular datacenter

החסרונות:  זה לא למתקנים קטנים.  לטעמי, גודל מינימאלי הוא 800 קילו-וואט. עוד חיסרון: נדרש גובה של כ 6 מטר בערך בין רצפת הבטון לתקרה.

דצמבר 31, 2013 at 3:19 pm כתיבת תגובה

טעות קטנה בדטה סנטר..

ידיעה קטנה בעיתונות תפסה את עיני:  במשך כשעה פחות או יותר, משתמשים ברחבי העולם לא הצליחו להעלות פוסטים ולסמן לייקים בפייסבוק בשל בעיה בדטה סנטר של פייסבוק.  מפייסבוק נמסר ש"מוקדם יותר היום הבוקר (שעון ארה"ב), בזמן ביצוע עבודות תחזוקה, חווינו אירוע אשר מנע מחלק מהמשתמשים להעלות פוסטים לפייסבוק לפרק זמן קצר. פתרנו את הבעיה במהירות והמערכת שבה לפעול בתפקוד מלא. אנו מתנצלים על אי הנוחות אשר נגרמה".

למרות היותי חובב גאדג'טים וטכנולוגיה אינני מנוי בפייסבוק, כנראה בשל הפרעת אישיות כלשהי.  נפילת פייסבוק אם כך לא הפריעה לי מאוד במישור האישי, שגרת יומי לא הופרעה ומצב רוחי לא נפגע. אך דבר מה קטן נוסף לכד את עיני:  מניית פייסבוק נפלה עקב האירוע ב- 0.6%.  לא נורא, נכון?  ובכן, בשווי שוק של  כ-100 מיליארד דולר, 0.6% זה 600 מיליון דולר.  קצת הרבה בשביל טעות טכנאי בזמן תחזוקה.

ידוע ש 60% מהאירועים המביאים לנפילה של חוות שרתים הם תוצאה של בעיות בתכנון ותפעול של התשתית הפיזית, כלומר, מיזוג אוויר , חשמל ותשתית תקשורת. לא סוד הוא שבישראל מרבית חוות השרתים מיושנות ברמת התשתית וסובלות מרעב תקציבי מתמשך. זה מתבטא במיזוג אוויר לא יעיל, בניהול כבילה בעייתי, בחוסר מוכנות לרעידות אדמה, ובמערכות חשמל מאולתרות. התוצאה הישירה היא סיכון לרציפות העסקית.  נשאלת השאלה אם כך, האם ניתן לכמת את הסיכון?

רבות נכתב על הערכת העלות של זמן דמימה ( downtime ) של חוות שרתים.  הערכת העלות לשעה של זמן דמימה נעה בין אלפי דולרים לארגונים קטנים ועד לעשרות מיליונים לשעה עבור ארגונים פיננסיים גדולים. הערכת הנזק מחושבת בדרך כלל על בסיס ערך העסקאות שעורך הארגון בתקופת זמן יחד עם הערכה גסה של עלות אובדן מוניטין ואיבוד לקוחות. המקרה של פייסבוק מאיר צד נוסף של הבעיה. הנזק לבעלי המניות עקב הפגיעה במחיר המניה. לא אתפלא אם העלות של מניעה אפקטיבית של הבעיה שהתעוררה בפייסבוק היא אלפית מהנזק שספגו בעלי המניות. 600 מיליון דולר כבר אמרנו?

לא אחת אני שותף לתסכולו של סמנכ"ל הטכנולוגיות בארגון, אשר מזהה את הסיכון אך לא מצליח להשיג תקציב למזעור הסיכונים. מקרה פייסבוק מאפשר למנמ"ר לפנות למנכ"ל ולחברי הדירקטוריון ולשאול אותם: " מה יקרה למחיר המניה, אם חוות השרתים, חוט השדרה של העסק שלנו, תידום לשעה? יום? שלושה ימים?"

סקר ביצועים וסיכונים בחוות שרתים הכרחי כדי לחשוף בעיות שיכולות לסכן את הרציפות העסקית. בחברת אלכסנדר שניידר אנו מבצעים סקר של חדרי שרתים ומזהים

1. סיכונים לרציפות העסקית
2. פוטנציאל לשיפור ביעילות האנרגטית ובהוצאות התפעול
3. דרכים למקסם את התשתית הקיימת כדי לתמוך בעוד מערכות ( Hidden Capacity )

נובמבר 6, 2013 at 1:23 pm כתיבת תגובה

פוסטים ישנים יותר פוסטים חדשים יותר


פידים

הבלוג הוקם ומנוהל בסיוע: