קטגוריה 8 בדרך Category 8 is on the way
חב' Panduit הודיעה שקו מוצרי קטגוריה 8 שלה עבר מבדקי מעבדה עצמאית והוסמך כעומד בדרישות הטיוטה הנוכחית של קטגוריה 8.
הודעה זו היא סימן שפנדויט סבורה שהתקן לא ישתנה בצורה משמעותית עד לאישורו הסופי. התקן הוא
proposed Category 8 TIA-568-C.2-1 standard for data centers
תקן קטגוריה 8 הוא ההמשך הישיר של קטגוריה 6A (קטגוריה 7 עבר מן העולם לפני שנולד).
קטגוריה 8 הוא תקן ל 40GBase-T כלומר איתרנט ב 40 גיגהביט ( גם 25 גיגהביט למען הדיוק) , פי 4 מקטגוריה 6A . קט' 8 מיועד לקצבים אלו ל 30 מטר בלבד והמחבר יהיה מבוסס על 45 RJ לצורך תאימות לאחור.
סדרה חדשה זו של פנדויט, כמו אלו שיבואו, מן הסתם, מחברות אחרות בעתיד, מיועדות לאפשר לחוות השרתים לעבור ב 25 גיגהביט ו 40 גיגהביט באמצעות תשתית המבוססת על כבלי נחושת ובפורמט הידוע של 45 RJ.
תקן קטגוריה 8 יאושר כנראה ב 2017 ויהיה רלבנטי בשל המגבלה של 30 מטר כרנראה רק לחוות השרתים.
מה היא באמת הטמפרטורה הרצויה בחדרי מחשב? פוסט עדכני ל 2015.
ב 2007 כתבתי פוסט על הטמפרטורה הנדרשת בחוות שרתים. הנתונים בפוסט מ 2007 אינם עדכניים אך נמצאים שם כדי לרדוף אותי משום שזה אחד הפוסטים הנקראים ביותר עד היום. הנה הנתונים העדכניים…..
קודם כל נדרשת הבהרה. הטמפרטורה הנדרשת בחוות השרתים שכולם מדברים עליה היא טמפרטורת האוויר הקר הנכנס לשרתים. זו הטמפרטורה החשובה ואותה חשוב מאוד למדוד ולבקר. התקן אותו נזכיר מייד מדבר על האוויר הקר הנכנס לשרתים. מדידות בנקודות אחרות כגון טמפרטורת האוויר החם הנפלטת מהשרתים והטמפרטורה של האוויר החם החוזר ליחידת הקירור ( Liebert or in row ) מעניינות אותנו לצרכי ניתוח בלבד.
אוויר קר נכנס לשרת מלפנים ונפלט אחורנית
לפי ארגון ASHRAE , הארגון האמריקאי למהנדסי מיזוג אוויר, הטווח המומלץ של טמפרטורת האוויר המסופק לשרתים נע בין 18 מעלות ל 27 מעלות צלזיוס. זהו טווח מומלץ רחב יותר מזה שהיה נהוג עד 2009 שנע בין 20 ל 25 מעלות.
הטווח המותר העדכני נע בין 15-32 מעלות. והטווח המומלץ הוא 18-27.
ASHRAE נחשב לאורים ותומים של תעשיית הדטה-סנטר בעולם והמלצות הארגון מקובלות על יצרני ה IT הגדולים בעולם כולל סיסקו, HP, דל וכד'.
הטווח המומלץ ( 18-27) הורחב כדי לאפשר לחוות שרתים לחסוך כסף רב בחשבון החשמל למיזוג אוויר. על כל עלייה של מעלה אחת בטמפרטורת העבודה, ניתן לחסוך בסביבת 3% בחשבון החשמל.
באקלים הישראלי יש לנו עניין להתקרב לגבול הטווח המומלץ הגבוה, כלומר ל 27 מעלות. למי שחושש, אני מציע לשאוף ל 25 או 26 מעלות. כמובן שניתן לעשות זאת רק כאשר יש שליטה טובה על זרימת האוויר בחוות השרתים וכאשר יש אחידות סבירה בטמפרטורה במעבר הקר.
החלק הנמוך של הטווח המומלץ ( 18 מעלות) של האוויר הקר המגיע לשרתים הוא למען מתקנים הפועלים באקלים קר ומעונינים להביא אוויר קר מבחוץ לקרר את החווה. שיטה זו נקראת direct free cooling ואינה רלבנטית לישראל.
היכן מודדים? רצוי בקדמת כל ארון בשלושה גבהים וחיישן אחד בחלק האחורי של הארון.
אפשר בקדמת כל ארון שני בשלושה גבהים או בקדמת כל ארון בשני גבהים.
שיטות מדידה
הכי סקסי: חיישנים אלחוטיים של Synapsense. מאפשרים לקבל בזמן אמיתי מפת חום של החדר בשלושה או 4 גבהים (כולל מתחת לרצפה הצפה) וגם תמונת לחץ אוויר מתחת לרצפה הצפה.
ניתן לקבל תמונה מליאה בנתוני טבלה, או מפה טרמית על צג LCD או על טאבלט.
מקצועי ומתקדם: שימוש בחיישני טמפרטורה שמשתחברים ל PDU כ gateway. לדוגמא חיישני טמפרטורה / לחות שהם אופציה בפסי השקעים המבוקרים/חכמים של Raritan.
לכל פס שקעים יש שני חיישני טמפרטורה/לחות. סה"כ בארון שלושה חיישנים מלפנים ו אחד מאחור. התמונה מחוות השרתים של eBay
לאתרים קטנים ו/או מרוחקים:
מערכת חיישני בקרת סביבה עם יכולת מודם סלולרי של Avtech
מערכת בקרת סביבה
שדה הקרב של הדברים – The Battlefield of Things
מאפייני שדה הקרב משתנים לנגד עינינו. ל IT יש תפקיד מכריע בשדה הקרב המודרני וכמובן, התשתית הקריטית היא בחוות השרתים. בעוד העולם האזרחי מדבר על האינטרנט של הדברים, צבאות העולם מיישמים כבר את שדה הקרב של הדברים – The Battlefield of Things.
האינטרנט של הדברים ( IoT- The Internet of Things ) או כפי שנהוג לומר היום ( IoE – The Internet of Everything ) מעצב כל פרט בחיינו. כולנו הפכנו לנשאים של מיקרומעבדים, מצלמות וחיישנים באמצעות מכשירי ה Mobile והאפליקציות שלהם. עמודי תאורה נהפכים לתחנות WIFI ונושאים מצלמות מקוונות כחלק מ Safe City, רכבים נהיים מקוונים, אוטומציה מפעלית עוברת מהפיכה, בקרה אל-חוטית על מוצרים דוממים, שליטה מרחוק על מכשור ביתי ועוד.
אין בכוונתי ללעוס מחדש מה שמדובר עליו בכל כך הרבה מאמרים אלא להצביע על המקביל הצבאי של ה IoT והוא BoT – שדה הקרב של הדברים: BattleField of Things . שדה הקרב של הדברים מורכב ממערכות ניידות -מקוונות הכוללות כלי טיס בלתי מאוישים, ספינות בלתי מאוישות, רכבי סיור בלתי מאוישים, מצלמות גבול, גלאי מנהרות , מכשור ונשק של חייל החי"ר, ועוד.
כלי רכב בלתי מאויש תוצרת אלביט
האתגרים דומים: אבטחת מידע, ביג-דאטה, מחשוב ענן, קצבי תקשורת גדלים במהירות….
אני מניח שידעתם שאגיע לנושא חוות השרתים. ובכן, "חדרי המנועים" של האינטרנט של הדברים ושדה הקרב של הדברים הם חוות שרתים. ה"עננים" הערטילאיים הם דווקא מאוד מוחשים ויושבים בחוות שרתים מאובטחות וממגונות, כך לפחות אנו רוצים לקוות.
כדי לתמוך בקליטת הטכנולוגיות החדשות, חוות השרתים משנה את פניה. חוקי התכנון משתנים. בכדי לחלוק את הידע, פיתחנו באלכסנדר שניידר קורס לתכנון והקמה של חוות שרתים. אתם מוזמנים.
כיצד מאבטחים כבלי כח ל PDU בארון השרתים?
בחוות שרתים פעילה ועתירת שינויים, ובוודאי במעבדות פיתוח, אחד הסיכונים הוא נתק בין כבל החשמל לשקע שבפס השקעים ( ה PDU ). כיצד לאבטח ולמנוע זמן דמימה מיותר?
יש שלוש דרכים ליישם Best Practices
- כפתור שחרור בשקע ה PDU
2. קליפ
3. SecureLock
כבל עם מחבר נעילה. אישית, האופציה המתקדמת והחביבה עלי.
מה ההבדל?
האופציה הראשונה: כפתור השחרור מאפשר להשתמש בכבלים שיש לכם היום גם עם פס חדש.
האופציה השניה: הקליפ מצריך התאמה של גודל הקליפ לכבל/מחבר. אתם מקבלים מאיתנו קיט חינם כדי לבחון את גדלי הקליפים הנדרשים. מנהלי חוות שרתים מנוסים יאמרו לכם שזה חשוב אבל מעצבן.
האופציה השלישית אלגנטית מאוד. הכבל מאובטח לפס השקעים אך השליפה קלה בלחיצה על שחרור הנעילה. כמובן שהכבל נדרש להיות מותאם ל PDU. ניתן ורצוי להשתמש גם בכבלי כח בצבעים שונים וגם בפסים שונים ( רגל A בשחור, רגל B באדום לדוגמא).
ללמוד מעט יותר על פסי שקעים מתקדמים לארונות שרתים
Category 6A cabling in Enterprise Networks
האם יש צורך בכבילת רשת מסוג קטגוריה 6A בבנייני משרדים?
התשובה הקצרה היא בהחלט. התשובה הארוכה יותר היא כדלקמן.
בשנים עברו ראינו שמרבית חוות השרתים התקינו תשתיות תקשורת של 10 גיגה-ביט איתרנט ( כלומר קטגוריה 6A ) , בעוד שבבנייני המשרדים הסתפקו ב 1 גיגהביט איתרנט, בדרך כלל קטגוריה 6 או 5E. המצב הזה משתנה במהירות. בחוות השרתים עוברים במהירות ל 40 גיגהביט ול 100 גיגהביט איתרנט ( 100GBase-T ) ובתשתיות התקשורת המשרדיות עוברים לקטגוריה 6A . ראו גרף
מדוע יש צורך בתשתית תקשורת כה מתקדמת בבנייני משרדים? תגובה נפוצה שאני שומע היא " מי צריך את זה? במשרד הישן זה עובד מצוין".
ובכן, הרשתות החברתיות, השימוש הגובר בוידיאו, ביג דאטה, מצלמות IP, אוטומציה של המבנה, נקודות מכירה POS , תצוגות דיגיטליות, כל אלו הן רק מעט דוגמאות מדוע אנו זקוקים לרשתות תקשורת רחבות פס והצורך הזה גובר בטור מעריכי.
הבה נראה רק דוגמא אחת למה שקורה בתחום ה WIFI וכיצד זה משפיע על תשתית הכבילה. נראה, שאין צורך לשכנע אף אחד שכל עסק היום, מלבד אולי ארגונים מסוג מסוים, זקוק לאפשר גישה לרשת אלחוטית מהירה לעובדים ולקוחות . זה כמעט בסיסי. הבה נראה מה קורה לתקני ה WIFI העדכניים…
בתמונה למעלה אנו רואים 3 תקנים של WIFI בשלוש רמות. מה שמעניין אותנו לצורך דיון זה הם השניים העליונים. שתי השורות התחתונות מראות את רוחב הפס הנדרש ברשת התקשורת המשרדית כדי לתמוך בנקודות הגישה של ה WIFI. קל להבחין ש 1 גיגהביט איתרנט ( 1GBase-T ) או במילים אחרות תקן קטגוריה 5E ותקן קטגוריה 6, אינם רלבנטים לחלוטין בעת הזו ובוודאי לא ב 2017 שם ידרש 5 עד 10 גיגה-ביט רוחב פס כדי לתמוך בתקני הרשת האלחוטית הנדרשים.
Static Transfer Switch or Automatic Transfer Switch?
לצורך יתירות בחוות שרתים, נהוג להתקין בארונות שרתים מערכת ATS או STS להתקנים שיש להם ספק כוח אחד. לשני סוגי המערכות חסרונות אשר במקרים רבים מונעים את התקנתם בחוות שרתים קריטיות. בפוסט הזה נדון בהתקן הקרוי HTS, מערכת העברה היברידית שמספקת מענה אופטימאלי.
ATS = Automatic Transfer Switch
STS = Static Transfer Switch
HTS = Hybrid Transfer Switch
ה ATS היא מערכת מבוססת על ממסרים. זמני העברה נעים בין 10 ל 16 מילי שניות והמיתוג יכול להגיע ל 5 שניות נוספות. זהו סיכון פוטנציאלי לחריגה מהתקן של ה 20 מילי שניות שנדרש כדי לעמוד ברציפות הפעולה של הציוד. המערכת מבוססת ממסרים שבהם המגעים עלולים להיות ניתכים ולהתחבר ללא התרעה. המפעילים מבינים זאת רק כשמאוחר מידי. מצד שני, זו מערכת זולה, אך, כאמור, לא אמינה.
מערכות STS מספקות זמני העברה מהירים מאוד. בד"כ 4 עד 6 מילי שניות. המחיר שמשלמים על כך הוא פי 4 עד 5 ממחיר מערכות מבוססי ממסר.
מתג העברה היברידי, HTS, מספק את הפתרון האופטימאלי. הוא משלב ממסרים עם מיישרי סיליקון מבוקרים ומספק זמן העברה זהה ל STS ואמינות זהה במחיר נמוך בהרבה.
לפרטים נוספים ראו לינק. לקבלת חומר טכני בעברית כיתבו לי.
חוות שרתים מודולארית MODULAR DATACENTER
בעולם הדטהסנטר יש מגמה ברורה לבניית מתקני מחשוב מודולאריים. אנשים רבים חושבים בטעות על הדטהסנטר המודולארי כעל חוות שרתים העשויה ממכולות. זה לא נכון. התיאור המדויק יותר הוא חוות שרתים בבניה טרומית.
אמרסון בונה לפייסבוק חוות שרתים ענקית בבניה טרומית בשבדיה. עוד חוות שרתים מודולארית שאמרסון השלימה לאחרונה היא של חברת הטלקום T1 . ראו וידיאו מצורף.
חוות השרתים של T1 בשלב א היא בגודל של 1.1 מגה-וואט וצפויה לצמוח הדרגתית עד 5 מגה-וואט. גודל אולם המחשוב הוא 1,000 מ"ר מתוך 2400 מ"ר סה"כ. המתקן מוסמך ל Tier III.
היתרונות של חוות שרתים מודולאריות הם:
1. השקעה ראשונית נמוכה יותר
2. פיזור ההשקעה (דחיית השקעה) לפי הצורך
3. בניה מהירה תוך מס' חודשים במקום שנים
4. יעילות אנרגטית מובנית
5. הוצאות תפעול נמוכות יותר
מה הקשר בין Tier3 או Tier 4 למיגון חוות שרתים מפני הדף?
אין קשר.
נשאלתי לא פעם על דרישות "תקן" של חוות שרתים למיגון מפני נפילות טילים, גדלי מטען שונים ועוצמות הדף. בדרך כלל השאלה היא ספציפית לגבי tier 3.
ובכן, ה Tier System אינו מתייחס לאיומי מלחמה ולמיגון חוות השרתים מפני איומי מלחמה. ולכן אין זכר במסמכי ה Uptime Institute לעובי בטון, עומק המתקן, ולגודל המטען. ועל כן, ידידי היקרים אין מנוס מן המסקנה שנשארנו לבד. אין תקן נפוץ בתעשיה שרלבנטי לחוות שרתים ולמיגונם בעת מלחמה.
ניתן לאמץ כללי חשיבה של tier 4 לאיומי מלחמה. לדוגמא, N לאחר כל כשל. מידור המערכות הוא עיקרון נוסף שכדאי לאמץ. דוגמא נוספת, קירור רציף. אני סבור שרמה 3 (תחזוקה ללא השבתה) אינה רלבנטית לאיום זה.
קיימת אי הבנה כלשהי בישראל לגבי כללי הסיווג לפי רמות של הuptime. ניתן להתעדכן בנושא בימי עיון ללקוחות שאנו עושים במרכז ההדרכה שלנו באלכסנדר שניידר או בקורס מנהל דטה סנטר בג'ון ברייס.
UNIVERSAL CONTAINMENT; HOT OR COLD AISLE CONTAINMENT
סגירת המעבר הקר (או סגירת המעבר החם) היא הכרחית היום בחוות שרתים. ללא הפרדה ראויה מובטח בזבוז עצום במיזוג האוויר, דבר המוביל לעלות גבוהה ברכש (מיותר) של מערכות מיזוג אוויר ובעלות גבוהה (מאוד) של חשמל. זאת בנוסף לבעיות חום המשפיעות לרעה על תפקוד חוות השרתים, גמישותה ועל הרציפות העסקית.
בסגירת המעבר אנו מגיעים לאופטימיזציה של מיזוג האוויר בזכות הפרדה של אוויר קר וחם, מניעה של אוויר חם החוזר לקדמת השרתים, תיעול כל האוויר הקר אל השרתים ומניעת "בריחתו" ( דבר הקרוי BYPASS AIR ) ומבטיחים את יעילות מחליף החום ביחידת המיזוג. לא ניכנס לזה עכשיו.
בעולם נהוג היום יותר ויותר לסגור את המעבר הקר. לא ניכנס לדיון מדוע בפוסט זה. עם זאת נהוג להבדיל בין שני סוגי מתקנים:
BROWNFIELD :מתקן קיים, חוות שרתים עובדת שאותה אנו רוצים לשדרג ולטייב, אם אפשר, ללא השבתה. במתקן כזה סגירת המעבר הקר היא האופציה היחידה כמעט. למעט הקמת POD חדש המבוסס על יחידות קירור מים.
GREENFIELD : מתקן חדש . כאן ניתן לבצע הפרדת אוויר קר וחם במגוון שיטות. דוגמאות: ארונות ארובה, סגירת מעבר קר עם או בלי יחדות קירור מים, סגירת מעבר חם ועוד.
מאחר וסגירת המעבר קשה יותר כאשר אין בידינו את כל ארונות ה IT שטרם נרכשו עדיין, ולחלופין יש לנו ארונות בגבהים שונים וברוחב שונה, פותחה על ידי חברת פנדויט ( PANDUIT ) שיטה אוניברסלית לסגירת מעברים. ראו:
מחבר ה MPO, מ-10 גיגהביט ל-40 ו-100 גיגהביט איתרנט
מחבר ה MPO המוליך 12 סיבים אופטיים נהפך פחות או יותר לסטנדרט של השדרה בקצבי 10 גיגהביט איתרנט. ב 40 ו ב 100 גיגהביט, מחבר ה MPO הוא המחבר היחיד המאושר לפי התקן.
לאלו המפקפקים בצורך להתקנת תשתית בדטה סנטר של 40 או 100 גיגהביט, אומר רק שהשנה התקנו כבר חמישה אתרים בישראל התומכים ב 100 גיגהביט. קצבי תעבורת הנתונים גדלים בטור מעריכי ואין ספק שמי שמתכנן היום דטה-סנטר, חייב להיערך למעבר קל ומהיר ל 40 ו 100 גיגהביט.
למחברי MPO יש מין (זכר או נקבה ) וקוטביות ( קוטביות UP OR DOWN )
ב 10 גיגהביט נהוג לחבר לפי METHOD A או METHOD B שמגדירים את קוטביות ומין המחבר. העניין הוא שמעבר לקצבים גבוהים יותר מצריך שינוי בקוטביות ומין המחבר. כיצד לעבור בקלות ובמהירות מ 10 גיגה ביט ל 40 ו 100 גיגהביט תוך שימור ההשקעה בכבילה וביצוע המעבר בקלות ובמהירות? התשובה בוידיאו המצורף.
במרכז ההדרכה שלנו תוכלו לקבל הדגמה לכך.
The Data Center Blog - חדרי מחשב, הקמת אולמות מחשב, חדרי שרתים, חוות שרתים, KVM, ניהול כבילה, UPS, green IT 