Posts filed under ‘Water Cooling’

רעש בחדרי מחשב

עובדים שנחשפים ברמה יומית לרעש  של מעל 80 דציבלים מסתכנים בנזק בריאותי, בעיקר בשמיעה.  עם העלייה במספר וצפיפות השרתים עולה רמת הרעש בחדרי המחשב לרמות מסוכנות מאוד. ראו וידיאו משעשע שממחיש את הבעיה:

פתרונות אפשריים:

1. לעבוד מחוץ לחדר במידת האפשר. (מטריצות KVM ופסי שקעים מנוהלים – חובה)
2. אוזניות חובה לנכנסים לחדר
3. ארונות סגורים עם קירור מים.  ניתן לאחסן 6 בליידסנטרס של יבמ בארון אחד (84 שרתי להב) והארון יהיה לא רק מקורר היטב אלא גם  שקט מאוד.

באלכסנדר שניידר התקנו כמה מאות כאלו בישראל.

מאי 12, 2009 at 4:54 pm כתיבת תגובה

10 דרכים לשיפור היעילות בחדר המחשב בזמן המיתון ב-2009

המיתון הקרב (הוא כבר כאן?), הפאניקה בשווקים הפיננסיים, מחנק האשראי , כל אלו ישפיעו בוודאי על ההתנהלות העסקית ותקציבי ה IT. עם זאת, המצב בשוק חדרי המחשב שונה לחלוטין מהמיתון הקודם בתחילת העשור.

בשנת 2001, בעת מפולת הבורסות, היה עודף גדול של קיבולת בחדרי המחשב. בעת ימי הבועה נבנו חדרי מחשב רבים ורובם עמדו ריקים. שטח רצפה, מערכות מיזוג אוויר, מערכות הספק, כל אלו עמדו לרשותנו בשפע.

המצב היום הוא שרוב חדרי המחשב נמצאים במצוקה. ריבוי השרתים, צריכת האנרגיה הגוברת , צפיפות השרתים, כל אלו גורמים למצוקה של חום, שטח רצפה וחוסר הספק, כמו גם לצמיחה מהירה בהוצאות התפעול , בעיקר בסעיף האנרגיה.

כיצד אם כן, להתמודד עם מצוקות אלו בזמן שתקציבי ה IT מתהדקים? להלן 10 הצעות:

1. בחירה במערכות בצפיפות גבוהה כגון שרתי להב מאפשרת תשתית יעילה יותר בצריכת החשמל ואת הצורך בהשקעות בחדר מחשב חדש. גם אם יש צורך בשדרוג כלשהו של החדר, מדובר בהוצאה שהיא זניחה כמעט יחסית להשקעה בחדר מחשב חדש.

2. ערוך סקר מוקדם לקביעת סדרי עדיפויות – ההשקעה נמוכה מאוד ודרכה ניתן ללמוד מה חולשות התשתית ברמת יתירות, זמינות ויעילות אנרגטית. ניתן באמצעות הסקר להסביר גם להנהלה לא טכנית את המצב לאשורו וחלופות פעולה.

3. בעקבות הסקר, ערוך תוכנית מסודרת שתאפשר הכפלת העומס במינימום השקעה התחלתית ובאופן מודולארי. האויב הגדול של חדרי המחשב היא גישת אד-הוק הנפוצה. ולראייה, שלל האלתורים ו"פתרונות" זמניים שהביאו את חדר המחשב להיראות כפי שהוא נראה.

4. בדוק את היעילות האנרגטית של חדר המחשב. מדוד את ה PUE (ראו מאמר קודם) . יתכן שתגלה שעל כל שקל שאתה משקיע בחשמל ל IT, אתה משקיע עוד 2 שקלים בתפעול התשתית. פרויקט של SVLG ( Silicon Valley Leadership group ) , ארגון המונה 300 חברות מעמק הסיליקון מצא שניתן להגיע לאותן תוצאות ברמת צריכת האנרגיה ותפעול מקצועי בחדרים ישנים ששודרגו כמו בחדרי מחשב חדשים. גם אם חשבון החשמל אינו משולם מתקציב הIT , התייעלות תאפשר לך להפיק הרבה יותר מן התשתית הקיימת.

5. סגור את המעבר הקר (ראו תמונה) . הפרדת אוויר חם מהאוויר הקר היא היסוד של קירור אפקטיבי ויעיל באנרגיה. אם החדר אינו מאורגן לפי מעברים קרים וחמים, בצע זאת ללא דיחוי. לאחר מכן, סגור את המעבר הקר. צריכת האנרגיה תרד, מערכות הקירור יעבדו בניצולת גבוהה. זוהי דרך מעולה להפיק את המקסימום מהשקעות שכבר בוצעו. זו שיטה הרבה יותר אפקטיבית מסגירת המעבר החם ומאפשרת סביבת עבודה הרבה יותר נעימה.

clip_image002[9]

6. חפש הזדמנויות להוריד את העומס ממערכת החשמל שלך. לדוגמה, בדוק אם ניתן לשדרג את יחידות הקירור של החדר ל VFD ( Variable Frequency Drive ) שדרוג זה מאפשר למערכות להגיב ליניארית לצורכי החדר וחוסכת צריכת חשמל רבה.

7. האם כל השרתים בחדר באמת נחוצים? השבתה ופינוי של שרתים לא פעילים חוסכת אנרגיה. ישנם חדרי מחשב בהם 10% מהשרתים אינם מביאים תועלת כלל. פנה את השרתים המיותרים (ותרום אותם למוסדות חינוך).

8. בקרה – בקרה – בקרה . דע בכל זמן מה קורה בחדר המחשב שלך. מה הטמפרטורה בנקודות קריטיות ומה צריכת האנרגיה של כל ארון שרתים בכל זמן. פסי שקעים מתקדמים מאפשרים ניטור צריכת האנרגיה באופן מדויק ושוטף וההוצאה זעומה. כך תכיר צרכיך בדיוק נקודתי ותדע היכן התיקון יהיה אפקטיבי יותר.

9. במקום לשדרג את כל חדר המחשב, בנה אזור High density בחדר. אם בעבר היה נהוג לפזר את העומס בחדר, היום מומלץ לרכז את העומס הכבד ביותר באזור אחד ולטפל בו נקודתית. זה יותר יעיל, יותר אפקטיבי תקציבית ומקל על פעולת שאר החדר.

10. ברמה הפילוסופית – דע להתנתק מרעיונות ישנים. חוקי התכנון של חדרי המחשב השתנו ללא הכר. צפיפות הספק, ארונות מקוררי מים, אל פסק מודולארי, תצורת אל פסק בשיטת IEC ) Intelligent Eco Mode -במאמר הבא) . אלו הם פתרונות טכנולוגיים מתקדמים שחלקם לפחות יכול לחסוך הרבה צרות והרבה כסף.

ואם בזמן שחסכנו כסף לארגון ושיפרנו את תשתית מערך ה IT גם מנענו פגיעה באיכות הסביבה, גם זה בסדר.

נובמבר 16, 2008 at 7:06 pm כתיבת תגובה

כלים לחישוב חשמל

 ערכי צריכת החשמל הנומינליים הכתובים על לוחית ציוד ה IT  הם הגזמה פרועה ביחס לצריכת החשמל בפועל.  זאת משום שהיצרנים מניחים תצורה מליאה עם כל האופציות, עבודה ב 100% ושדרוגים ותוספות עתידיים.  כדי לחשב את צריכת החשמל העתידית של היצרנים מספקים "מחשבונים".  להלן לינקים למחשבונים.

סיסקו
http://tools.cisco.com/cpc/
דל
http://www.dell.com/calc
HP
http://www.hp.com/go/bladesystem/powercalculator
יבמ
http://www.ibm.com/systems/bladecenter/powerconfig
סאן
החברה מספקת מחשבוני כוח אך הללו אינם מרוכזים מיקום בעמוד אחד. ניתן להשתמש באפשרות החיפוש באתר www.sun.com ולהציג את השאילתא "power calculator".

מי שרוצה ללכת "על בטוח" ללא עבודת מחקר יכול לקחת פקטור של 60% מהנומינאלי.

נובמבר 4, 2008 at 1:33 pm כתיבת תגובה

חדר המחשב של תהיל"ה ואלכסנדר שניידר זוכה ב IT AWARDS

משרד האוצר והצוות בראשות בועז דולב זכו בפרס ה"אוסקר של ה IT " לשנת 2007 של קבוצת אנשים. הפרס, לקטגורית DRP,  יוענק למשרד האוצר, כמו גם לזוכים האחרים בטקס חגיגי ב 15/12/07.
מדובר בחדר המחשב של תהיל"ה, ממשל זמין, שהוקם על ידי חברת אלכסנדר שניידר. אני מאוד גאה בפרויקט זה משום משדובר בחדר מחשב המתקדם מסוגו בארץ המאחסן כ 1,000 שרתים בשטח של 90 מ"ר ברוטו – מה שקרוי high density servers .  החדר משלב מערכות קירור המספקות 60% חיסכון בעלות חשבון החשמל; צעד גדול בכיוון של חדר מחשב "ירוק".

 הפתרונות שסיפקנו כוללים ארונות  עם קירור מים אינטגראלי, כבילת נחושת ואופטיקה בצפיפות גבוהה, מערכות PDU מנוהלות, ומטריצות שליטה KVM מסוג Paragon . החדר הוקם כפרויקט TURN KEY ע"י חברת אלכסנדר שניידר שניהלה גם את מעבר חדר המחשב. מידע נוסף על הפרויקט וחדר המחשב, ניתן לראות בפוסט קודם מחודש מאי 2007.

יגאל שניידר

לחזרה לבלוג לחצו כאן

דצמבר 13, 2007 at 10:37 am כתיבת תגובה

שדרוג חדר מחשב: תוספת של 4,000 שרתי להב לחדר מחשב ישן.

אינטל פרסמה white paper שנושאו באנגלית צחה
" Expanding Data Center Capacity with water cooled cabinets "

או בתרגום חופשי: שדרוג חדר מחשב באמצעות ארונות מקוררי מים. להורדת המסמך (באנגלית ) לחצו כאן

במסמך מתארת אינטל פרויקט בו נדרשו להוסיף לחדר מחשב ישן בן 2,000 שרתים שהגיע לקצה קיבולת הקירור שלו עוד כ 2,000 שרתי להב. אינטל עשתה זאת באמצעות התקנה של 26 ארונות מקוררי מים. בכל ארון 84 שרתי להב, סה"כ 21 עד 23 קילוואט לארון!

מאוחר יותר, עם הצלחת הפרויקט נוסף שלב שני ובו הותקנו עוד כ 2,000 שרתי להב. סה"כ הותקנו באותו חדר מחשב ותיק למעלה מ 4,000 שרתי להב נוספים.

פרשנות:
זוהי דוגמא משמעותית לרעיון ה HOTZONE שאנו מציגים בחברת אלכסנדר שניידר. אינטל הצליחה במאמץ קטן מאוד ובהוצאה זניחה יחסית לשדרג חדר מחשב ישן שבו 2,000 שרתים, לחדר מחשב המכיל 6,000 שרתים (תוספת של 4,000 שרתי להב). כלומר, לשלש את קיבולת חדר המחשב בקלות יחסית.

בניית חדר מחשב חדש דורשת משאבים רבים ונאמדת במיליוני דולרים. ניתן לשדרג את חדר המחשב, להכפיל ולשלש את הקיבולת שלו, בחמישית העלות. אינטל, חברה מקצועית מאוד הבינה את הפוטנציאל בשיטה זו ויישמה אותה במהירות ובמקצוענות.

לשם כך, ניתן להקצות שורה או שתיים בפינת חדר המחשב, ולהתקין בה ארונות מקוררי מים. איזור זה נקראה HOTZONE . ההתקנה מתבצעת תוך ימים ספורים ואינה דורשת השבתת החדר.

מעניין שמחברי המסמך לא הזכירו אלמנט חשוב מאוד: ארונות אלו חוסכים כ 50% ויותר מעלות החשמל לקירור בחדר המחשב. כלומר, יתרון משמעותי בהוצאות התפעול.

אנו מכירים את הפרויקט היטב ונשמח להוסיף פרטים כפוף להרשאות מחברת אינטל.

 

נובמבר 18, 2007 at 7:34 pm כתיבת תגובה

Green IT White Paper : חדר מחשב ירוק בארבעה שלבים

 נדיר בקריירה שלנו לאתר הזדמנויות שבהן הפתרון הטכני הטוב ביותר הוא גם הכלכלי ביותר וגם תורם לאיכות הסביבה. רעיון חדר המחשב ה"ירוק" הוא בדיוק כזה וזהו נדבך מרכזי ב Green IT. 

אני שמח לצרף נייר טכני או כפי שהוא קרוי בד"כ  white paper , שמציג כיצד ניתן לשדרג את חדר המחשב באופן שמוריד את עלות התפעול של החדר לאורך 10 עד 20 שנות חייו.  

להורדת הקובץ בפורמט PDF לחצו כאן

 תודה לידידי, אנשי ה IT , מהנדסי חשמל ומיזוג, מתכננים ומנמ"רים שתרמו בהערות והארות.

לתגובותיכם אודה

יגאל

נובמבר 4, 2007 at 2:42 pm כתיבת תגובה

חדר מחשב ירוק – מנהל הכספים יאהב אותך

חדרי השרתים הם זוללי החשמל הגדולים ביותר בארגונים כגון היי-טק, מוסדות פיננסים וספקי שרותי תקשורת. ההספקים הנדרשים על ידי השרתים והאחסון בחוות השרתים מגיעים למאות קילוואט ואף מגה-וואטים לחדר מחשב. 

כיום, כשחברת החשמל מתריעה על הקושי לספק את הצריכה וכאשר מחירי החשמל מאמירים, חשיבה וניהול של חדר מחשב "ירוק" , תהיה לא רק ידידותית לסביבה אלא גם תחסוך מאות אלפי דולרים בשנה בחשבון החשמל.

לא כולם יודעים שעל כל שקל  המושקע בחשמל המגיע לשרתים, מושקע עוד שקל לפחות על מיזוג אוויר ועוד שקל מושקע בחשמל לתשתיות אחרות. כלומר, על כל שקל חשמל לשרתים יש תקורה (בזבוז) של 2 שקלים. בחדר מחשב גדול מדובר בבזבוז של מאות אלפי שקלים בחודש בחשבון החשמל.

בחדר המחשב הירוק – מקטינים משמעותית את הבזבוז בחשמל. איך עושים זאת ב 3 צעדים קלים יחסית?

1. מרכזים את כל זוללי החשמל ( = פולטי חום) הגדולים באזור אחד שנקרא HOT ZONE .  אם למדת שעליך לפזר אותם בחדר, חשוב שנית. זה כבר לא עובד כך.  ה HOT ZONE יכול להיות שורה אחת או שתיים של ארונות שרתים באחת מפינות החדר.
2. קררו את ה HOT ZONE באמצעי קירור מתקדמים לשרתים בצפיפות גבוהה. בעיקר מדובר בארונות עם קירור אינטגראלי בהם יחידות הקירור (לא אוורור) נמצאות קרוב לציוד ומקררות אותו ולא את החדר. בשפת העם- ארונות עם קירור מים.  זה יעיל יותר טכנולוגית וכלכלית.
3. בנו תשתית מודולארית של הספק וקירור . תשתית מוגזמת גורמת לבזבוז אדיר בחשמל, בייחוד כאשר הניצול בפועל נמוך משמעותית מהקיבולת.   כמו כן,  ההשקעה הקפיטאלית (  CAPEX )  בציוד מתבצעת רק בזמן הנדרש ולא בהכרח בזמן הקמת החדר.
4. השתמשו במה שקרוי Best Practices . ראו פוסט קודם.

בתמונה זו נראה HOTZONE בחדר מחשב ירוק בארץ.  7 ארונות שבכל אחד 6 בלייד-סנטרס . בכל ארון שרתים   23 קילו-וואט של שרתים.  סה"כ 160 קילוואט בשבעה ארונות.  החיסכון השנתי בחשמל : 58,000 $ . לא אמרנו שמנהל הכספים יאהב אותך?

Hot Zone with 42 Blade centers

אוגוסט 6, 2007 at 7:44 am כתיבת תגובה

משבר החום וההספק בחדרי מחשב עפ"י גארטנר

חדר שרתים במשבר

בכנס Data Center Power and Cooling Challenge שנערך השבוע על ידי גארטנר  בארה"ב נשאלו באי הכנס מה הבעיות הקשות ביותר שלהם.  37% ענו שבעיית מיזוג האוויר ו 43% ענו שבעיית החשמל היא הבעיה הגדולה ביותר שלהם.

אלו, כמובן שני צדדים של אותה המטבע.

מבין הנשאלים, 93% ענו שהם צופים שדרוג או הרחבה משמעותית של תשתית חדר המחשב, או מעבר לאתר חדש עד סוף 2008.

מייקל בל, סמנכ"ל מחקר בגארטנר טוען שחדרי המחשב נמצאים במשבר של חום והספק.  עוד ב 2008 מחצית מחדרי המחשב בעולם יהיו מיושנים עד כדי משבר ( obsolete ) .
 
גארטנר צופים שעד שנת 2011 ארונות מקוררי מים ( IN RACK  כגון אלו של חברת קנור) ויחידות קירור השורה מקוררות מים ( INROW כגון אלו של חברת APC) יהיו טכנולוגיות הקירור הנפוצות ביותר בחדרי המחשב.

לקריאת המאמר המלא באנגלית לחצו כאן

יוני 21, 2007 at 2:08 pm כתיבת תגובה

בעיית חשבון החשמל של חדרי המחשב

חשבון החשמל של מרכזי הנתונים (חדרי המחשב) בארה"ב הסתכם ב 2.7 מיליארד דולר בשנת 2005 . כך במחקר שהתפרסם בארה"ב על ידי ג'ונתן קומי מאוניברסיטת סטנפורד ומדען במעבדות לורנס בברקלי. מעניין לדעת שכדי להפעיל את המחשבים בארה"ב נצרך חשמל בסך העולה על 5,000 מגהוואט , קיבולת הייצור של חמש תחנות חשמל גרעיניות. 

באזור כפרי שקט במדינת וושינגטון בארה"ב בונה מייקרוסופט חדר מחשב שיצרוך עד 48 מגהוואט. לא רחוק משם בונה יאהו חדר מחשב שיצרוך 42 מגהוואט. חברת סאבי בונה בשכנות להם חדר מחשב של 30 מגאווט. יחד 3 החברות צורכות 120 מגהוואט. אם נניח שמגאווט אחד נדרש כדי לספק חשמל ל 350 בתי אב, הרי ששלושת חדרי המחשב צורכים חשמל כמו 42,000 משפחות אמריקאיות.

הנתונים המפתיעים הללו מסבירים מדוע גם בישראל הקטנה שצרכיה צנועים יותר, מנהלי חדרי המחשב ( Data Centers ) טרודים יותר ויותר בעלייה התלולה בצריכת החשמל (הספק) בחדרי המחשב. 

מדובר במשבר של ממש.  המשבר הוא תפעולי וכלכלי. בתחום התפעולי, מתקשות החברות לקרר את חדרי המחשב שלהם ולספק פתרונות מבצעיים הנדרשים לצמיחה עסקית. בתחום הכלכלי, חשבון החשמל מאמיר והולך עד כדי כך שהחברות משלמות יותר כספים לחברת החשמל מאשר לספקי המחשבים והציוד שלהם. 

לא כולם מודעים לכך שכל החשמל המסופק למחשב מתפזר בצורת חום שיש לקררו באמצעות מיזוג אוויר.  מחשבי הדור החדש יעילים יותר אך מספרם הגדל, המזעור וצפיפות המחשוב מכבידים על תשתית החדר. לדוגמה, חדרי המחשב שתוכננו אך לפני 3-4 שנים, תוכננו לצריכת הספק של אחד עד ארבעה קילווואט לארון שרתים. הצריכה המקסימלית היום לארון עומדת על 30 קילוואט, כמעט פי 10".

צריכת החשמל בחדרי המחשב גם עולה כסף. על כל וואט שצורך מחשב, יש להשקיע עוד וואט במיזוג ועוד וואט אחד בתשתית החשמל ( כגון אל-פסק, גנרטור, לחות ותאורה). בהנחה שקילוואט שעה עולה כחצי שקל, הרי שעל שרת משלמת החברה כ 4000 ₪ בשנה ויותר.

חדר מחשב בינוני של 500 שרתים (בערך 500 קילוואט בפועל ל IT + מיזוג+תשתיות) יצרוך אם כך באופן מעשי חשמל בשווי של מעל 2 מיליון ₪ בשנה, או 20 מיליון ₪ בעשר שנים. זהו סכום נכבד שכל מנכ"ל ישמח לחסוך בו.

הגורם העיקרי לצמיחה הדרמטית בצריכת החשמל ובצרכי המיזוג הוא בעיקר מס' השרתים הנדרשים כדי לספק את כוח המחשוב הנדרש לצמיחה עסקית. עם זאת יש היום פתרונות מתקדמים הנותנים מענה טכני מתקדם ועושים זאת ביעילות תפעולית תוך חיסכון בחשמל

את הפתרונות אני מחלק לשלושה
• פתרונות שניתן ליישם באפס עלות כמעט. (ראה פוסט קודם)
• פתרונות שדרוג שניתן לבצע בחדר מחשב קיים
• פתרונות תכנוניים לחדרי מחשב חדשים.

חוקי התכנון הישנים של חדרי מחשב כבר לא תקפים, ניתן עדיין לראות תכנונים לחדרי מחשב חדשים אשר הופכים את החדר למיושן ביום גזירת הסרט.

אחד הפתרונות המעניינים הוא אחסון השרתים בארונות מקוררי מים. פתרון זה מסוגל לקרר 35 קילוואט של הספק בארון אחד (פי 10 מהקיים) ולעשות זאת ביעילות החוסכת במקום ובחשבון החשמל. ראה דוגמא לפרוייקט כזה בפוסט קודם

יוני 6, 2007 at 7:44 pm כתיבת תגובה

שרתים בצפיפות גבוהה: 1,000 שרתים ב 90 מ"ר (ללא רצפה צפה)

פרויקט תהיל”האחד הפרויקטים הבולטים שבוצעו על ידי חברת אלכסנדר שניידר לאחרונה ואני מאוד גאה בו  הנו פרויקט חוות השרתים החדשה של תהיל"ה – תשתית הממשלה לעידן האינטרנט. למקרה שלא שמעתם עדיין על הפרויקט אני מביא מעיקריו. אני מאמין שכל מי ששוקל שדרוג אולם מחשב, מן הראוי שיבחן את הטכנולוגיות שהוצגו בו.

רקע:

תהיל"ה הנו הגוף המרכזי שמספק שירותי גלישה מאובטחים למשרדי הממשלה ומוסדותיה השונים ושירותי אירוח לכלל אתרי הממשלה באינטרנט. פרויקט תהיל"ה בא לתת מענה לחשש הקיים מחשיפת הרשת הממשלתית לאיומי פגיעה באבטחת המידע שלה ולאבטחת אתרי הממשלה באינטרנט.

מערך ממשל זמין (תהיל"ה) משמש היום כמערכת המרכזית להפצת המידע הממשלתי באינטרנט.  בתהיל"ה קיימת חוות שרתים המכילה מאות שרתי מידע דרכה נכנסים מיליוני מבקרים בכל חודש, על מנת לקבל שירותי ממשל זמין ומידע על פעולות משרדי הממשלה.

החווה הוקמה בבנין החדש של בית ממשל זמין.  החווה בנויה ל 1,000 שרתי "פיצה"  על שטח של 110 מ"ר בלבד (90 מ"ר נטו לשרתים)  ועושה שימוש חדשני בארונות שרתים מקוררי מים.

האתגרים בבניית החווה היו:

• מצוקת מקום – סה"כ 90 מ"ר לארונות שרתים
• קירור –  צפיפות המחשוב מביאה את ההספק ל KW 12 לארון שרתים
• גובה החדר –  האולם שימש למשרדים בסגנון  Opens pace . אין מקום לרצפה צפה.
• שליטה – את שרתי משרדי הממשלה ומוסדותיה מנהלים עשרות אנשי סיסטם הממוקמים במשרדי הבניין, הזקוקים לנגישות מלאה לשרתים מכל מקום. עם זאת, נדרש למנוע גישה פיזית לשרתים.
• עומס כבילה של נחושת ואופטיקה – הפרויקט התאפיין בניהול כבילה בצפיפות לא שגרתית. למעלה מ 200 קילומטר של  כבלי נחושת (קט 6)  ואופטיקה נפרשו באתר החווה

עיקרי פתרונות התשתית שהותקנו:

קירור:  ארונות מקוררי מים של קנור – במקרה זה הלקוח בחר ארונות עם קיבולת קירור של KW 12. בהיעדר רצפה צפה בנינו במה קטנה המשמשת להולכת צינורות המים הגמישים לארונות.  למי שהנושא חדש לו, אציין שבארונות קנור, מחליף החום (אוויר-מים) נמצא בתחתית הארון ומבודד לחלוטין מהשרתים כך שאין סכנה ולא קלה ביותר לחשיפת השרתים למים.

Paragon KVM Switchשליטה:  הותקנה מערכת Paragon של חברת Raritan  – זוהי מטריצת שליטה שמאפשרת לעשרות אנשי סיסטם גישה מיידית ומטריציונית לכל השרתים המתאימים, מתן אפשרות לשרות מיידי  ושמירה מקסימאלית על אבטחת מידע.

כבילה: התקנו פתרונות ניהול כבילה בצפיפות גבוהה של חברת Panduit והגענו לרמה מאוד גבוהה של נוחות תפעולית למרות עומס הכבילה הרב. בכל ארון למעלה מ-100 נקודות. השתמשנו בפנלים 32 נקודות ב-U1. הפנלים הותקנו לצד השרתים באופן אנכי (תכונה ייחודית של ארון קנור), כך שכל גובה המסד נשמר לשרתים. זו תכונה ייחודית של ארון קנור.

כל תשתית הנחושת מאושרת ל 10 ג'יגה.

מערכות כבילת התקשורת של Panduit אפשרו לשלב כבילת נחושת ואופטיקה בצפיפות גבוהה תוך שמירה על נגישות גבוהה ונוחות עבודה לטכנאי התקשורת.

PDU: בכל ארון יש CDU שמקבל שני תלת פאזי של 32A כ"א ומוציא שש פעמים חד פאזי המתחברים אל עד 3 STS בארון. אל ה-STS  מתחברים PDU המזינים את השרתים. כל שרת , אם כך, מקבל יתירות של שתי הזנות מלמעלה. 

 חדר בקרה: התקנו מערכת פיצול וידיאו ל 20 מסכי LCD המתחברים אל מטריצת ה PARAGON. בנוסף התקנו מערכת מולטימדיה להצגת ה שו"ב כולל 5 מסכי LCD 47" .

הפרויקט שהתבצע כ-TurnKey  כלל בנוסף העתקת השרתים מהאתר הקודם לחווה החדשה.

ניתן לבקר באתר בתיאום מראש.

מאי 15, 2007 at 8:58 pm כתיבת תגובה

פוסטים ישנים יותר פוסטים חדשים יותר


פידים

הבלוג הוקם ומנוהל בסיוע: