Posts filed under ‘Uncategorized’

חדר שרתים במכולה – Containerized Data Center

Emerson DataCenter Container

Alexander Schneider - Experts in modular data centers

למי זה מתאים?
כולנו קוראים ושומעים על מכולות של חדרי שרתים Containerized Data Center. העיתונות המקצועית הזרה מייחסת למגמה זו משקל רב. נהוג לחשוב שחדרי מחשב מודולארים יכולים לחסוך כ 30% מעלות ההקמה של חדר שרתים "רגיל". זמן ההקמה הוא חודשים במקום שנים. לאחרונה קראתי שחברת אמרסון ( Emerson ) זכתה בחוזה של אספקת 28 מכולות כאלו ללקוח טלקום באוסטרליה. ובכן למי מתאים לאמץ טכנולוגיה זו?

בראש וראשונה יש להבחין בין שתי טכנולוגיות שנראות לכאורה דומות אך במבט מקרוב שונות מאוד. האחת חדרי שרתים במכולות והשניה, חדרי שרתים (דטה סנטר) מודולארים. בשוק הישראלי אני מבחין בבלבול רב בכל הקשור להבדלים בין טכנולוגיות אלו.

דטה סנדטר בקונטיינר הוא מכולה בגודל סטנדרטי של 20 רגל או 40 רגל המכילה בתוכה ארונות IT ( שרתים, אחסון ותקשורת) וכל מערכות התמיכה שהלקוח רוצה כגון: גילוי אש / כיבוי אש, בקרת כניסה, כבילת תקשורת וכ'. מערכות החשמל, אל פסק ומיזוג אוויר יכולות להיות באותו קונטיינר או בקונטיינר נפרד ( services container ) . הקונטיינר מתוכנן להיות יביל אם כי היישום אינו חייב להיות כזה.
דטה סנטר מודולארי מכיל מודולים מוכנים מראש. קיים מודול IT, מודול חשמל/UPS , מודול גנרטור, מודול צ'ילר וכ'. המודולים הללו מתוכננים לנוהגים מיטביים (Best Practices ).

מי אמור להתעניין בחדרי השרתים במכולות?

1. מי שמעונין להרים פתרון נקודתי קטן ( מתחת ל KW 500 ) במהירות יתמקד בקונטיינר. היתרון הגדול הוא שניתן לקבל את חדר השרתים כמעט בשלמותו מוכן ובדוק מהיצרן תוך חודשים ספורים.
2. חדרי שרתים הזקוקים לתוספת קיבולת של UPS ומיזוג במהירות. קונטיינר ובו צ'ילר ומערכת אל פסק יוצמד לבניין ויספק תוספת קיבולת לדטה סנטר שהגיע לקצה יכולתו.
3. מי שמעונין לפזר אתרי DR ( התאוששות מאסון) ברחבי הארץ בהתראה
4. מי שעובד באתר זמני ומעונין להשקיע רק בחומרה שתעבור עימו לאתר החדש
5. דטה סנטר "ותיק" שחולק את מערכות התשתית שלו כגון צ'ילרים ואל פסק עם מערכות אחרות בבניין ( כגון משרדים ומעבדות) ומעונין להפריד את המערכות של חדר השרתים מאלו של שאר הארגון מטעמים של שרידות או יעילות אנרגטית.
6. מי שמעונין בדטה סנטר יביל שניתן לשנע ממקום למקום בעת הצורך.

כל ארגון שיש לו יישום דומה לאחד המוזכרים מעלה, חשוב שיבדוק את הטכנולוגיה של דטה סנטר במכולה.

עם זאת חשוב מאוד לזכור שטכנולוגיה של דטה סנטר מודולארי היא מעט שונה. מי שמעונין לבנות דטה סנטר גדול ( מעל KW 500 ) מבוסס על נוהגים מיטביים במהירות רבה, תוך חודשים במקום שנים יתמקד בדטה סנטר מודולארי ולא במכולה. על כך בפוסט הבא.

למען גילוי נאות – הכותב מנהל חברה המציעה גם חדרי שרתים במכולות וגם חדרי מחשב מודולאריים.

אפריל 17, 2012 at 1:00 pm כתיבת תגובה

7 דרכים למיזוג אוויר יעיל אנרגטית בחדרי שרתים.

מאז אוגוסט 2011 עלו מחירי החשמל בישראל ביותר מ30% (נכון לפברואר 2012). למי שמנהל חדרי שרתים, עובדה זו כואבת במיוחד משום שעלויות צריכת החשמל של חדרי המחשב הגיעו ל 20-25% מהוצאות התפעול השוטפות. בשל הדרך בה תוכננו חדרי השרתים או בשל הדרך בה הם מנוהלים, חלק משמעותי מצריכת האנרגיה מקורה בבזבוז בעיקר בשל חוסר יעילות בדרכי מיזוג האוויר.

בארגונים נאורים בהם חשבון החשמל של חדרי השרתים נבחן בדקדקנות, העלייה בצריכת החשמל הביאה לבחינה מחודשת של דרכי התכנון והניהול של מרכזי המחשוב. בארגונים פחות נאורים, חשבון החשמל משולם על ידי גוף תפעול מרכזי שאינו מסוגל לנתח את הנתונים והתוצאה היא בזבוז שעלותו מאות אלפי ואף מיליוני שקלים בשנה, תלוי בגודל המתקן. לדוגמא: במתקן של ארגון בינוני שבו כ 400 שרתים, צריכת החשמל של השרתים תהיה כ 200 קילוואט לערך. צריכת החשמל הכוללת של המתקן תכלול גם את צריכת החשמל למיזוג אוויר ולמערכות תשתית נוספות. בחדר מחשב בגודל זה המופעל היטב ( PUE=1.5 ) חשבון החשמל הכולל יהיה כ מיליון וחצי ₪ בשנה. בחדר מחשב בגודל דומה המנוהל ללא מתן חשיבות לצריכת החשמל ( PUE=3 ) , ויש רבים כאלו בישראל, חשבון החשמל יעלה כ 3 מיליון ₪, בזבוז של מיליון וחצי ש"ח בשנה או 15 מיליון ₪ בעשר שנים. להסבר על PUE

למי שלא בחן את הנושא מקרוב עד כה, אציין רק שעלות החשמל הנדרשת להפעיל ולקרר שרת מתקדם לאורך 3 שנים גבוהה יותר מעלות השרת עצמו.

בארונות INRACK  אלו טמפרטורת מיים קרים של 18 מעלות

בארונות INRACK אלו טמפרטורת מיים קרים של 18 מעלות


בפוסט הקודם תיארתי 10 נוהגים מתקדמים של חדרי שרתים ( datacenter Best Practices ) . הפעם אתמקד בנושא מיזוג האוויר בחדרי שרתים.

רבים ממנהלי חדר המחשב יודעים שעליהם ליישם מעברים קרים וחמים ולזווד פנלים עיוורים בארונות שרתים כדי למנוע חזרת אוויר חם אל קדמת הארון. על כן, לא אעסוק בנושאים טריוויאלים מעין אלו. אלא אתמקד בנוהגים מתקדמים אשר לא רבים בישראל נתנו עליהם את הדעת:

ניתן לחסוך בצריכת החשמל למיזוג בן 30% ל 50% על ידי הפרדה מוחלטת של אוויר קר וחם ועל ידי העלאת טמפרטורת העבודה. הפרדה מוחלטת של אוויר קר וחם מתבצעת על ידי הכלה ( Containment ) והעלאת טמפרטורת העבודה מתבצעת על ידי העלאת טמפרטורת המים הקרים למיזוג ( CW ) מ 7 מעלות ל 16 ואף 18 מעלות צלזיוס. נסביר…

1. הפרדה מוחלטת של אוויר קר וחם על ידי הכלה ( Containment ) של האוויר הקר ( Cold Containment ) או הכלה של האוויר החם ( Hot Containment ) . בחדרי שרתים הממוזגים בשיטת קירור החדר ( בדרך כלל על ידי מערכות ליברט ) הכלת האוויר הקר מתבצעת על ידי סגירת המעבר הקר או על ידי הכלת החום באמצעות ארונות ארובה. אגב, בשיטה הראשונה (סגירת מעבר קר) ניתן להגיע ל 15 קילוואט לארון שרתים ועל ידי ארונות ארובה ניתן להגיע ל KW 30 לארון שרתים.

2. שימוש במערכות קירור ממוקד הקרוי בדרך כלל "ארונות קרור מים" . קירור ממוקד זה יכול להיות מפוזר בשורות ( in row cooling ) או בתוך ארון השרתים באופן הקרוי InRack Cooling.

3. בשיטת קירור השורה ניתן לסגור את המעבר הקר או את המעבר החם. שתי השיטות טובות אם כי רבים ממש שונאים לעבוד במעבר חם סגור בשל אי הנוחות שבכך. קיימת שיטה היברידית אשר נקראת שיטת החדר הקר ( cool room concept ) אשר לה אייחד מאמר נפרד בקרוב והיא מיישמת את כל היתרונות של סגירת המעבר החם ללא החסרונות.

4. העלאת טמפרטורת העבודה. עד לאחרונה נהגו המתכננים לעבוד עם צ'ילרים שקררו את המים הקרים ל 7 מעלות צלזיוס. העלאת טמפרטורת המים הקרים ל 16 ואף 18 מעלות מספקת חיסכון בצריכת החשמל של כ 3% לכל מעלה. בחישוב זריז מדובר על חיסכון של כ 30% רק משינוי טמפרטורת העבודה.
אגב, העלאת טמפרטורת העבודה תאפשר גם לקבל כ 25% יותר קיבולת קירור מהצ'ילר אם כי נתון זה משתנה ממודל למודל.

חשוב מאוד: כדי ליישם שיטה מתקדמת זו הלכה למעשה יש לבחור מערכות In Rack או InRow המסוגלות לספק את קיבולת הקירור המקסימאליות בטמפרטורות CW אלו. ישנן מערכות, רחמנא ליצלן, שבטמפרטורות אלו של 16 מעלות מיים קרים קיבולת הקירור שלהן יורדת ב 50% ואך יותר. מיצרנים כאלו מומלץ להישמר.

5. מדידה ובקרה – אי אפשר לנהל ולייעל את מה שאינו נמדד. חיישנים וכלי תוכנה מתקדמים מודדים את יעילות צריכת האנרגיה ( PUE ) ומידת השימוש בתשתיות ומאפשרים קבלת החלטות ניהוליות מושכלות. לדוגמא: חישוב קל של החזר השקעה של IT Refresh .

6. מודולאריות בתכנון – השקעה בציוד תשתית לעומס מקסימאלי כבר בתחילת חיי חדר המחשב היא מתכון לבזבוז ולשיתוק היכולת לאמץ טכנולוגיות חדשות עם הזמן. תכנון מודולארי מאפשר מדרוג ההשקעה לאורך שנים ( pay as you grow ) וחיסכון משמעותי ב TCO. מודולאריות מאפשרת גם שימוש אופטימאלי בטכנולוגיות מתקדמות ובמוצרים חדישים.

7. ניהול בזמן אמת באמצעות כלי תוכנה – קצת עצוב שהתשתיות הפיזיות של חוות השרתים בישראל מנוהלות בדרך כלל בגיליונות אקסל. קיימים כלי תוכנה ( SPM, DC Track, Power IQ ) קלים לשימוש המאפשרים ניצול מיטבי של ההשקעה בתשתית, הצגת לוח מחוונים ( Dashboard ) בזמן אמיתי והעיקר: יכולת תגובה מהירה לשינויים.

ארגון אשר יישם את שבעת הנוהגים המתקדמים הללו ויפנים את העקרונות שעיצבו אותם, ישפר משמעותית את יעילות מיזוג האוויר של חדרי השרתים בכ 30%-50% , ויוכל לחסוך לארגון כספים רבים שישמשו אותו להקצאת משאבים להתעצמות.

פברואר 25, 2012 at 3:44 pm כתיבת תגובה

תכנון חדרי מחשב וחוות שרתים

In Rack cooling Emerson Knurr

זה הסטנדרט המומלץ של אלכסנדר שניידר

הדרך ל Best Practices קלה יותר משחשבתם…

למנמ"ר המתכנן את מרכז המחשוב ( datacenter ) החדש של הארגון, יש הזדמנות לנצל נוהגים מתקדמים ( Best Practices ) בתכנון חדרי שרתים, ולשפר את התשתית עליה נשען מערך ה IT תוך חיסכון בעלות כוללת. להלן "עשר הדיברות"

1.TCO – הגדירו את רמת היתירות הנדרשת וחשבו את העלות כוללת ל 10 עד 15 שנים. השקעה ראשונית גדולה במס' אחוזים יכולה לחסוך עשרות אחוזים ב TCO.

2.בחירת השרתים גם על פי צריכת האנרגיה – עלות התפעול (בעיקר אנרגיה חשמלית) של שרת לאורך שלוש שנים גבוהה יותר מעלות השרת עצמו. בחרו בחוכמה שכן השוני בין השרתים הוא משמעותי.

3.וירטואליזציה – שימוש בוירטואליזציה מאפשר חיסכון משמעותי ברכש חומרה ובעלות התפעול של חוות השרתים. עם זאת, צריכת האנרגיה של שרת פיזי שעליו 5-20 שרתים וירטואליים גבוהה משמעותית מבעבר ויש צורך בחשיבה עדכנית בתשתית החשמל ומיזוג האוויר.

4.צפיפות מחשוב גבוהה – העלות הכוללת של חדר שרתים עם צפיפות מחשוב גבוהה ( high density ) נמוכה משמעותית ממרכזי מחשוב המפזרים את המחשוב על שטח רצפה נרחב. עם זאת, נדרשת חשיבה מקצועית וחדשנית להתמודדות עם כבילה צפופה, תשתית חשמל ומיזוג אוויר לצפיפות גבוהה. כדאי להתגבר על הנטייה להיצמד לשיטות עבר – החיסכון הוא משמעותי.

5.מודולאריות בתכנון – השקעה בציוד תשתית לעומס מקסימאלי כבר בתחילת חיי חדר המחשב היא מתכון לבזבוז ולשיתוק היכולת לאמץ טכנולוגיות חדשות עם הזמן. תכנון מודולארי מאפשר מדרוג ההשקעה לאורך שנים ( pay as you grow ) וחיסכון משמעותי ב TCO. מודולאריות מאפשרת גם שימוש אופטימאלי בטכנולוגיות מתקדמות ובמוצרים חדישים.

6. מיזוג אוויר חדשני וממוקד. המיזוג הממוקד מאפשר התמודדות עם כל עומס, חיסכון באנרגיה חשמלית וניצול מיטבי של ההשקעה בתשתית. עם זאת, היזהרו ממוכרנים שממוקדים רק במה שכדאי להם למכור . ישנן מגוון שיטות כגון קירור פנים-ארון, קירור חדר, קירור שורה ולכל אחת מאלו ואריציות שונות. מה נכון? כל פרויקט לגופו על פי הדרישות, הצרכים והאילוצים. טיפ חשוב: בחדרים בהם מיזוג האוויר מבוסס על צ'ילרים: דרשו ממתכנן מיזוג האוויר לתכנן לפי טמפ' מים קרים של לפחות 12 מעלות צלזיוס. רצוי אף יותר. זה יביא לחיסכון עצום בצריכת החשמל ותקבלו הרבה יותר מהמערכות שהתקנתם.

7. הפרדה מוחלטת של אוויר קר ואוויר חם – אחת הסיבות העיקריות לבזבוז העצום במיזוג אוויר ובחשמל בחוות שרתים הוא חוסר ההפרדה בין אוויר קר לחם. שימוש בפנלים עיוורים הוא חובה בסיסית עם החזר השקעה של יומיים בערך. הפרדה בין המעבר הקר למעבר החם יכולה גם היא להביא לחיסכון משמעותי. גם כאן יש כר נרחב של אפשרויות: סגירת מעבר הקר (עם או בלי מערכות קירור מים), סגירת המעבר החם ( רק בשילוב מערכות קירור מים), שיטה היברידית ועוד.

8.ניהול בזמן אמת באמצעות כלי תוכנה – קצת עצוב שהתשתיות הפיזיות של חוות השרתים בישראל מנוהלות בדרך כלל בגיליונות אקסל. קיימים כלי תוכנה ( SPM, DC Track, Power IQ ) קלים לשימוש המאפשרים ניצול מיטבי של ההשקעה בתשתית, הצגת לוח מחוונים ( Dashboard ) בזמן אמיתי והעיקר: יכולת תגובה מהירה לשינויים.

9. מדידה ובקרה – אי אפשר לנהל ולייעל את מה שאינו נמדד. חיישנים וכלי תוכנה מתקדמים מודדים את יעילות צריכת האנרגיה ( PUE ) ומידת השימוש בתשתיות ומאפשרים קבלת החלטות ניהוליות מושכלות. לדוגמא: חישוב קל של החזר השקעה של IT Refresh .

10. הסמכה מבצעית של חדרי שרתים – טבען של תקלות בתכנון וביצוע של חדרי שרתים חדשים, הוא שהן מתגלות זמן רב לאחר העלייה לאוויר עם הצמיחה הטבעית בעומס. תקלות אלו גורמות לזמן דמימה ( downtime ) של חדרי שרתים קריטיים לארגון. ההסמכה המבצעית של אלכסנדר שניידר בוחנת תחת עומס אמיתי את כל מערכות חדר השרתים: מיזוג אוויר, חשמל , יתירות ויעילות אנרגטית. הבדיקה היא באמצעות אמולטורים של חומרה , חיישנים מתקדמים ותוכנת בקרה ייעודית. ההסמכה המבצעית מורידה דרמטית את ההסתברות לתקלות תשתית ומגלה את כל הבעיות לפני הכנסת מערכות האמת של ה IT לחדר השרתים החדש כאשר כל המערכות עדיין באחריות וכל המתכננים והקבלנים עדיין זמינים.

ארגון אשר יישם את עשרת הנוהגים המתקדמים הללו ויפנים את העקרונות שעיצבו אותם, ישפר משמעותית את יכולת חוות השרתים להגיב לצרכי הארגון, ויוכל לחסוך לארגון כספים רבים שישמשו אותו להקצאת משאבים להתעצמות.

אנו מקיימים ימי עיון לעיתים קרובות בנושא תכנון וניהול חדרי שרתים. למעוניינים כתבו לטלי שרון tali@schneider.co.il

ינואר 25, 2012 at 10:01 pm כתיבת תגובה

פורום Datacenter: ביקור בחדר המחשב של אינטל

יום ה DATACENTER באינטל שפורסם קודם לכן נדחה לחודש מרץ.
נוציא הודעה בנושא כשיסגר התאריך המדויק.
יגאל

דצמבר 18, 2011 at 9:54 am כתיבת תגובה

מרכז ההדרכה למנהלי חוות שרתים

באופן שגרתי, אנו עורכים ימי עיון בנושא ניהול חדרי מחשב וחוות שרתים לללקוחות אלכסנדר שניידר. זוהי הזדמנות מצוינת לצוותי IT, מיזוג אוויר וחשמל של הארגון להסב מסביב לשולחן במקום נייטראלי, לשמוע הדרכות בנושא ניהול חדרי מחשב ולדון בצרכים ובתוכניות של חוות השרתים שלהם.

בדרך כלל מדובר ביום מלא ואינטנסיבי אם כי לעיתים עורכים יום מקוצר כדי להתמקד בנושא בוער או בשניים.

מאחר ושקפים זה עניין שיכול להתיש, בנינו חדר שרתים עובד לצורך הדגמה. מדובר בחוות שרתים עובדת ופעילה שנבנתה לצרכי המחשה והדרכה כך שניתן לבקר בחדר, לגעת וללמוד באופן חופשי.

הדגמה של יתרונות סגירת המעבר הקר

הדגמה של יתרונות סגירת המעבר הקר

נושאי ההדרכה קשורים כולם לתשתית הפיזית של ה datacenter: ניהול, בקרה, חשמל, מיזוג אוויר, תקשורת נחושת ואופטיקה, ניהול כבילה, יעילות אנרגטית, תכנון העמדה ועוד. הדגש הוא על נוהגים מיטביים – BEST PRACTICES בניהול חוות שרתים.

high density cooling up to 30KW / rack

בחדר השרתים להמחשה תראו הדגמות לנושאים רבים: ארונות שרתים מסוגים שונים, PDU מסוגים שונים, פסי צבירה מודולאריים, קירור שורה ( In Row ), קירור ארון (In Rack ), ארונות עם קירור מים, סגירת מעבר קר, ארונות ארובה, ארונות תקשורת ייעודיים לסיסקו, פתרונות ניהול כבילה, הארקה של חוות שרתים, נחושת ואופטיקה בצפיפות גבוהה, תיעול כבילה, תוכנות ואמצעי בקרה, תוכנות ניהול ועוד נושאים רבים אחרים.

חוות השרתים להדגמה של אלכסנדר שניידר

ההדרכות מתקיימות בתיאום מראש ללקוחות מתחומי ה IT, מיזוג אוויר, חשמל ושו"ב.

אורחים מחו"ל שהגיעו להדרכה בנושאי חדרי שרתים


לשאלות ותיאום tali@schneider.co.il . אתם מוזמנים.

דצמבר 1, 2011 at 4:53 pm כתיבת תגובה

מיגון: חדרי המחשב יורדים אל מתחת לאדמה

high denisty underground datacenter

חדר שרתים ממוגן לפי BEST PRACTICES

תופעה ישראלית יחודית היא המגמה הגוברת של בניית חדרי שרתים תת קרקעיים. ארגונים מהסקטור העיסקי והציבורי בונים או מתכננים חדרי שרתים ממוגנים מתחת לפני הקרקע.

הסיבה הברורה היא איום הרקטות והטילים. ישראל כולה בטווח של טילי האוייב. ברור לכל שפגיעה בחדר שרתים של ארגון חיוני למשק ,גם אם לא תגרום לאבדות בנפש, תגרום לנזק כלכלי עצום. בארגונים בסקטור העסקי, בעלי המניות עושים לעצמם חישוב פשוט: מה יקרה למחיר המניה אם יושבת חדר השרתים שלנו בגלל פגיעה קרובה או ישירה של רקטה או טיל. התוצאה: ארגונים רבים מחפשים לשכור או לרכוש נדל"ן המצוי מתחת לפני הקרקע. לי ידוע לפחות על שלושה פרויקטים גדולים שנמצאים בתהליך מתקדם בימים אלו בהיקף כולל של מעל 100 מיליון שקלים. חברת אלכסנדר שניידר מובילה שניים מהם.

לא מזמן אירחתי מלקוחות מחו"ל שהתפלאו על המגמה הייחודית הזו. ובכן, סיברתי את אוזניהם, בכל מקום ממגנים את הדטה סנטר כנגד איומי הייחוס הרלבנטים: הוריקן בחוף המזרחי של ארה"ב, טורנדו במרכז ארה"ב, רעידות אדמה במערב ארה"ב, דרום אמריקה, יפן, סין וטורקיה. שיטפונות בחלקים נרחבים של אירופה וכן הלאה. בישראל מתעלמים לפי שעה מהסיכון של רעידות אדמה אך מתייחסים ברצינות לסיכון הטילים. עניין של אופי.

מאחר וכאומה אנו לא מצטיינים בתכנון לטווח ארוך, ונדל"ן מסוג זה אינו מצוי בידי הארגונים, הרי שיש למצוא אותם בשוק החופשי. החדשות הטובות הן שיש די הרבה נדלן בדמות חניונים וקומות מרתף פנויות ומחירן יחסית זול משום שהן אינן ראויות לאכלוס משרדי. הרשויות בד"כ משתפות פעולה אם נדרש שינוי ייעוד אם כי נדרש לעניין עו"ד טוב. ועורכי דין, ברוך השם, לא חסר במדינתנו.

לפני שחותמים חוזה שכירות ארוך טווח, כדאי לבדוק כמה דברים: זמינות של תשתיות לאספקת חשמל שתידרש לאורך חיי המתקן, האפשרות להתקין תשתיות למיזוג אוויר, מיגון מפני הצפה, תשתית תקשורת , דרכי גישה ועוד גורמים רבים שיש לבדוק באמצעות סקר מקצועי.

אחד המאפיינים של קומות תת קרקעיות זמינות בדרך כלל הוא מגבלה של גובה. לאלו שלא חיים את עולם חדרי השרתים, נקצר ונאמר שהגובה נדרש לצורך מעבר של ספיקת אוויר מספקת לצרכי מיזוג אוויר. גובה של 4 עד 5 מטר נחשב מספק. במרבית החניונים והנדלן התת קרקעי הגובה המצוי הוא מתחת ל 3 מטר. אל דאגה, באמצעים הטכנולוגיים של היום ניתן לבנות חדר שרתים נפלא בגובה זה באמצעות קירור בצמידות גבוהה הקרוי בפי העם, קצת בטעות, קירור מים.

אז אם אתה הבעלים של שטח נדלני תת קרקעי שניסית להשכיר ללא הצלחה במשך שנים, דע לך שבהנחה שהתקיימו הגורמים הנ"ל מהיום אתה הבעלים של אתר תשתית לדטה סנטר.

בתמונה חדר שרתים מתקדם תת קרקעי של אחד מלקוחותינו. למרות המיקום באתר "קלאוסטרופובי" החדר הוא אחד המתקדמים בישראל. כל ארון שרתים מתוכנן לשאת עומס של עד 15 קילוואט. יחידות מיזוג האוויר תוצרת Knurr Emerson מוצבות בין הארונות לפי עיקרון קירור שורה Inrow .

והערה אישית: לאחר הפסקה ארוכה של כתיבה בבלוג, ולאחר שקיבלתי לא מעט הערות נבזיות מידידי בתעשייה על כך שהפסקתי לכתוב, אני חוזר למוטב ומחדש את הרענון השוטף של בלוג חדרי השרתים.

נובמבר 23, 2011 at 4:55 pm כתיבת תגובה

גל של חדשנות שוטף את תחום חוות השרתים

ארונות קירור מים,פסי צבירה,PDU מנוהלים- נוהגים מיטביים בחוות שרתים

גל של חדשנות שוטף את טכנולוגיות הדטה סנטר בעולם ובישראל. תחום חדרי המחשב היה תמיד פעיל ברמה המסחרית אך מנומנם ברמה הטכנולוגית. לפני שארחיב, חשוב להבהיר שטור זה מתמקד בטכנולוגיות של התשתית הפיזית של חדרי המחשב. לא הייתי מציין זאת אלמלא ידעתי שרבים מחברי בתחום ה IT מעדיפים לרכז את משאביהם וזמנם בשכבות IT אחרות, גבוהות יותר, ושנושאים כגון מערכות ניהול חוות שרתים ומיזוג אוויר ממוקד שלא לדבר על חיסכון בצריכת חשמל גורם להם לעייפות ולנמנום. מאחר ואיני רוצה להשחית את זמנו של אף אחד, ואיני שואב הנאה רבה מלהטיף לאוזניים ערלות, אני מזהיר מראש: מי שלא מעוניין להתעמק בנושא הדטה סנטר ומחשוב ירוק, זה הזמן לעבור הלאה.

עתה כשנותרנו מיעוט קטן (אך איכותי!) אפשר להתעמק בדברים.

לפני מס' חודשים נועדתי עם חברה המתכננת חדר מחשב חדש שיעלה לאוויר, לפי תוכניותיהם, ב 2015. אמנם אני מצדיע לחברות ישראליות החושבות לטווח ארוך, אך הדבר גרם לי להרהר בלוחות הזמנים הנהוגים לעיתים בתעשייה שלנו. פרויקט הקמה של אולם מחשוב הוא פרויקט בפני עצמו. יצירת אומנות יחידנית אשר הכול בה מפותח מאפס ונתפר כולו לפי צרכי הלקוח. נכון? לא בהכרח.

מאחר וחברה מקימה לעצמה חדר מחשב אחת לכל 5 עד 20 שנים, הרי כשארגון מבקש להקים לעצמו חדר מחשב חדש, זו התנסות חדשה לרוב מובילי הפרויקט. אל צוות המפעל חוברים יועצים וקבלנים חיצוניים שלהם יותר ניסיון (אנו מקווים) ונוצר צוות פרויקט אשר אין לו ניסיון משותף. הצוות מתחיל את התכנון מאפס (דבר משתלם ביותר למתכננים) ונשען על ידע לא מושלם ולא עדכני. זו הסיבה העיקרית לכך ששלב התכנון אורך בדרך כלל חודשים רבים (במקרים אחדים גם מספר שנים), כמו גם שלב הבניה, ושהפרויקט ברובו מבוסס על ניסוי וטעייה ולא על נוהגים מיטביים.

גם בהתחשב בעבודה הקשה של צוות הפרויקט, עלות התמשכות הפרויקט והטעויות בהחלטות התכנוניות עולים לארגון כסף רב. התוצאה הסופית היא חדר מחשב ייחודי באמת אשר אין זהה לו והדבר נזכר כאן לא כמחמאה (אולי להיפך) אלא כציון עובדה.

התופעות הללו מתרחשות לא רק בחדרי מחשב הנבנים במבנה חדש על קרקע בתולית (Greenfield data center ) אלא גם בפרויקטים של שדרוג חדרי מחשב ( datacenter upgrade ). גם כאן מדובר בהוספת יכולות של אספקת חשמל ומיזוג אוויר וגם כאן צוותים שהוקמו אד-הוק עובדים כדי לשדרג את חדר מחשב במינימום עלויות והשבתה.

כדי לפתור בעיות מסוג אלו, אחת המגמות המתחזקות בתחום חדרי השרתים היא חדרי מחשב מודולאריים בבנייה טרומית המבוססים על מודולים בתצורות אשר נוסו ונבדקו במפעל ( pre-configured ), וקל להתקינם באתר ולדעת מראש את רמת הביצועים שנקבל ( Pre-engineered ). הרחבה והגדלה ניתנים לביצוע בקלות יחסית.

גם כאן הנוהגים המיטביים מאפשרים היום הוספת מודולים פנימיים ( Pods ) כגון ה SMART AISLE של אמרסון המכילים מס' משתנה של ארונות שרתים, מערכות מיזוג ממוקד ( כגון מערכות קירור ארון או קירור שורה) ומערכות חלוקת חשמל (כגון פסי צבירה של STARLINE ) המורידות באופן דרמטי את זמני התכנון והיישום הנדרשים כמו גם את העלויות.

דוגמא נאה לצורך המחשה היא חדר מחשב הנבנה על פי השמועה על ידי מייקרוסופט באיידהו שבארה"ב. גודל החדר כ MW 5, ענק במושגים ישראליים אך לא במושגי מייקרוסופט, והוא יושלם תוך 28 שבועות מיום חתימת החוזה. החדר בנוי ממודולים של KW 600 כ"א כל מודול בנוי ממספר מבנים טרומיים המובלים לאתר במשאית ומחוברים תוך ימים לתשתית.

יולי 17, 2011 at 5:50 pm כתיבת תגובה

הקלות הבלתי נתפסת של נפילת מרכזי מחשוב

איני בקיא בלטינית, דבר שלא הפריע לי רבות במהלך חיי, אך ביטוי אחד בלטינית חקוק בזיכרוני מאז ששמעתי את אחד ממורי הבלתי נשכחים משתמש בו:   " Perpetuum Mobile "בתרגום לעברית – תנועה נצחית. מכונת תנועה נצחית היא מכונה היפותטית שמבצעת עבודה או תנועה ללא הפסק מבלי לצרוך אנרגיה חיצונית.  מכונות תנועה נצחית הן בלתי אפשריות למימוש לפי ההבנה המדעית של ימינו שכן הן מנוגדות לחוקי הפיזיקה.  מפאת גילי המתקדם והסתיידות העורקים הבלתי נמנעת המתלווה לכך איני זוכר בדיוק באילו חוקים מדובר ואני מקווה שהקורא לא ייטור לי על כך.

ההנהלה הבכירה של ארגונים רבים נוטה לעיתים לחשוב על הDatacenter הארגוני כחסין מנפילות. קיים תמיד ועובד תמיד. מכונה של תנועה נצחית. כל כך נצחית עד שאין להשקיע משאבים ואנרגיה מחשבתית באספקטים של המשכיות העסקית הקשורים בחדרי המחשב.

מחקר של חברת Ponemon אליו התוודעתי בכנס AFCOM האחרון הראה שנפילות של מרכזי מחשוב תכופות הרבה יותר משחשבתי. המחקר כלל שיחות עם 450 מנהלי חדרי מחשב בארה"ב והתמקד בתקופה של 24 החודשים האחרונים. 41 מתוך הנשאלים זכו לביקור ותחקיר מעמיק באתר הדטה סנטר עצמו כדי לחקור את הסיבות והנסיבות הקשורות לאובדן ההמשכיות העסקית שלו.

לא פחות מ 95% ממרכזי המחשוב שנדגמו סבלו מקריסה משמעותית ( unplanned downtime ) אחת או יותר  בשנתיים האחרונות. ממוצע הקריסות בשנתיים האחרונות היה 2.4 פעמים בשנתיים לקריסה מליאה של הדטה סנטר ו 6.8 פעמים בשנתיים לקריסה חלקית. קריסה חלקית מוגדרת כנפילה של שורת ארונות אחת או יותר.

הסקטור הבנקאי וחוות האירוח ( Co-Location )  הראו ביצועים טובים יותר מהממוצע אך לא בהרבה: הם קרסו באופן מלא 1.8 ו 1.9 פעמים ( בהתאמה) בשנתיים האחרונות. הביצועים של סקטור הציבורי והרפואי היו פחות טובים מהממוצע. אישית הופתעתי מהממצאים משום שהם מראים שחוות האירוח בארה"ב אינן מספקות רציפות עסקית טובה יותר ממרכזי המחשוב הארגוניים.

זמן הדמימה ( downtime ) הממוצע לקריסה מליאה של הדטה סנטרים שקרסו היה 102 דקות .  זמן הדמימה הממוצע לקריסה חלקית  של הדטה סנטרים שקרסו היה 152 דקות.

החוקרים ביקרו ב 41 ממרכזי האירוח שקרסו כדי לאמוד את העלות הממוצעת של נפילת מרכזי המחשוב.  עלות קריסה מליאה של חוות השרתים הייתה כ 680,000 דולר בממוצע ועלות קריסה חלקית הייתה 258,000 דולר בממוצע. השונות בנתון זה היא גבוהה מאוד בהתאם לסקטור העסקי. בענף המלונאות עלות הקריסה הממוצעת היה כ 85,000 $ בלבד לעומת M1.1 $ בסקטור התקשורת.  עלות הקריסה של מרכזי המחשוב נובעת בעיקר מאובדן הכנסות, אובדן נתונים, נזק לחומרה, אובדן שעות עבודה, ואובדן לקוחות.

היריעה קצרה מכדי שנוכל להגיע לדיון מעמיק בסיבות ובנסיבות הקשורות לקריסה של חדרי שרתים וכיצד למנוע אותן. די אם נאמר שניהול מתקדם של הדטה סנטר מחייב בקרה ברמות שאינן נפוצות היום בישראל. אסתפק בדוגמה קצרה אחת מני רבות. דיון מעמיק יותר אנו מספקים בהדרכות שאנו עורכים ללקוחות בנושא נוהגים מיטביים ( Best Practices ).

98% מהפסקות החשמל בארה"ב אורכות פחות מ 10 שניות. במהלך אותו זמן קצר, עובר העומס מהחדר אל מערכות האל-פסק ( UPS ) ואלו, כמעט תמיד, תלויות במצברים לאספקת האנרגיה החשמלית. אחת הסיבות המובילות לקריסה של חוות שרתים היא לא אחרת מהמצברים. מצברי הגיבוי הם מוצרים אלקטרו-כימיים עשויים בטכנולוגיה בת 200 שנה והם מככבים ברשימת הסיבות המובילות לקריסת מרכזי מחשוב ב58%  מהמקרים!

יתכבד נא המנמ"ר ויסור לחדר האנרגיה שלו. אנחש שלא ביקר שם זמן רב ואולי אף פעם לא. בכל "בנק" של מצברים, יש בדרך כלל עשרות מצברים. בכל מצבר – 6 תאים. כלומר, מאות תאים חשמליים מזינים את האל פסק שלנו. בשורה התחתונה,  תא כושל אחד, יכול להפיל את מרכז המחשוב.

שלוש השיטות הנפוצות בישראל להתמודד עם סיכון זה הן
·    לא לעשות דבר ולקוות לטוב (אופטימיות היא תכונה כובשת)
·    או להחליף מצברים כל 3 שנים ( הוצאה עצומה ומיותרת).
·    המדקדקים מזמינים ספק שיבצע בדיקה למצברים כל חצי שנה או שנה שזה טוב וראוי אך יקר ולא מקטין את הסיכון ברמה ניכרת.

בקרת מצברים בזמן אמיתי

חיישנים ותוכנה המאפשרים לבקר בזמן אמיתי את "בריאות" המצברים


הנוהגים המתקדמים של היום קובעים שיש לבקר את המצברים באופן רציף ובזמן אמיתי באמצעות מערכת חיישנים ייעודיים אשר משדרים את נתוני המצבר דרך IP לשרת ייעודי. התוכנה מאפשרת לא רק לבקר את "בריאות" המצברים אלא גם לחזות במדויק מתי יגיעו למצב של כשל וניתן להחליף אותם מבעוד מועד. שימוש מעין זה של מערכת בקרת מצברים מאפשר לא רק לצמצם סיכונים באופן משמעותי אלא גם להוריד את עלויות התפעול השוטפות.

את בקרת המצברים ניתן לבצע או על ידי רכש חומרה ייעודית או כשירות מבוסס IP שבמסגרתו אנו מתקינים את מערכת הבקרה ומבצעים את ניתוח הנתונים וניהול האתראות דרך IP.  לפרטים, פנו אלי או לאבי סולומון avi@schneider.co.il

מאי 7, 2011 at 4:48 pm כתיבת תגובה

עמידות של חדרי מחשב ברעידות אדמה

בהמשך לפוסטים קודמים בנושא עמידות של ארונות שרתים וחדרי מחשב ברעידות אדמה , ובעקבות הרעידה הגדולה ביפן, נשאלתי מס' פעמים השבוע מה השיטה המועדפת להגנה על הרציפות העסקית של ארגונים בעלי חדרי מחשב  בעת רעידות אדמה.

קיימות שתי שיטות עיקריות:

1.    קיבוע ארון השרתים לבטון
2.    בסיס מבודד (בסיס סיסמי) מתחת לארון השרתים.

לא אחזור על הפוסטים הקודמים. חשוב רק לציין שהשיטה הראשונה מונעת את הנפילה הפיזית של הארון אך לא מונעת נזק חמור לציוד ה IT ובוודאי שאינה מסייעת רבות לקיום הרציפות העסקית. אמנם, צוות העובדים לא יפגע מנפילת ארון, אך בתום רעידת האדמה , החברה תיאלץ לרכוש ולהתקין ציוד IT חדש, כולו או חלקו, והסכנה היא לאובדן רציפות עסקית למספר שבועות. לא נוח לי להשתמש בשפה בוטה אך זהו, לעניות דעתי, כסת"ח.

הבסיס הסיסמי (קרוי ISOBASE ) מספק הגנה מליאה,  סופג את האנרגיה הקינטית של רעידת האדמה ומגן על מערכות ה IT שימשיכו לעבוד גם בעת רעידת האדמה.

הרי לינק לסרט שמשווה בין שתי השיטות.

המרעד המעבדתי מדמה את התנודות של  רעידת האדמה בעיר KOBE ביפן.    הארון השמאלי מעוגן לרצפה.  הטראומה  על ציוד ה IT בארון המעוגן לרצפה ברורה. ציוד IT שאינו מוקשח יינזק באופן בלתי הפיך.

בארון הימני לעומת זאת, ציוד ה IT ימשיך לעבוד באין מפריע. גם מערכות האחסון.

לפי מייל שקיבלתי מדון האבארד, מחברת WORKSAFE שבקשר עם לקוחותיה מיפאן, אף ארון המצויד בבסיס הסיסמי לא ניזוק ברעידת האדמה העצומה ( 9 בסולם ריכטר)  שהתרחשה בשבוע שעבר.

אני מביע את הערכתי והזדהותי עם העם היפאני בעת קשה זו.

מרץ 20, 2011 at 1:47 pm כתיבת תגובה

גל של חדשנות בחדרי המחשב

גל של חדשנות שוטף את טכנולוגיות הדטה סנטר בעולם ובישראל. תחום חדרי המחשב היה תמיד פעיל מאוד אך מנומנם ברמה הטכנולוגית. בשנים האחרונות חוקי התכנון השתנו לחלוטין וכך גם הנוהגים המיטביים ( Best Practices ).

לפני מס' חודשים נועדתי עם חברה ישראלית המתכננת חדר מחשב חדש שיעלה לאוויר, לפי תוכניותיהם, ב 2015. אמנם אני מצדיע לחברות ישראליות החושבות לטווח ארוך, אך הדבר גרם לי להרהר נוגות בלוחות הזמנים הנהוגים לעיתים בתעשייה שלנו.  פרויקט הקמה של אולם מחשוב הוא פרויקט מורכב,  יצירת אומנות יחידנית אשר הכול בה מפותח מאפס ונתפר כולו לפי צרכי הלקוח. נכון?  לא בהכרח.

אחת המגמות המתחזקות בתחום חדרי המחשב היא מודולים המבוססים על מערכות בתצורות אשר נוסו ונבדקו במפעל ( pre-configured ), וקל להתקינם בחדר המחשב ולדעת מראש את רמת הביצועים שנקבל ( Pre-engineered ).  הרחבה והגדלה ניתנים לביצוע בקלות יחסית ( scalable ) .

הגישה החדשה מאפשרת הקמה מהירה יותר, השקעה התחלתית נמוכה יותר, מתקנים יעילים יותר ולכן גם הוצאות תפעול נמוכות יותר לאורך חיי חדר המחשב.

מאחר וחברה מקימה לעצמה חדר מחשב אחת לכל 5 עד 20 שנים, הרי כשארגון מבקש להקים לעצמו חדר מחשב חדש, זו התנסות חדשה לרוב מובילי הפרויקט. אל צוות המפעל חוברים יועצים וקבלנים חיצוניים שלהם יותר ניסיון (אנו מקווים) ונוצר צוות פרויקט אשר אין לו ניסיון משותף.  הצוות מתחיל את התכנון מאפס (דבר משתלם ביותר למתכננים) ונשען על ידע לא מושלם ולא עדכני. זו הסיבה העיקרית לכך ששלב התכנון אורך בדרך כלל חודשים רבים (במקרים אחדים גם מספר שנים), כמו גם שלב הבניה, ושהפרויקט ברובו מבוסס על ניסוי וטעייה ולא על נוהגים מיטביים. גם בהתחשב בעבודה הקשה של צוות הפרויקט, עלות התמשכות הפרויקט והטעויות בהחלטות התכנוניות עולים לארגון כסף רב.  התוצאה הסופית היא חדר מחשב ייחודי באמת אשר אין זהה לו והדבר נזכר כאן לא כמחמאה (אולי להיפך) אלא כציון עובדה.

התופעות הללו מתרחשות לא רק בחדרי מחשב הנבנים במבנה חדש על קרקע בתולית (Greenfield data center ) אלא גם בפרויקטים של שדרוג חדרי מחשב ( datacenter upgrade ).  גבשדרוג חדרי מחשב מדובר בד"כ  בהוספת יכולות של אספקת חשמל ומיזוג אוויר ושיפור מערך הכבילה. וגם כאן צוותים שהוקמו אד-הוק עובדים כדי לשדרג את חדר מחשב. במרבית המקרים גם פרויקטים אלו יכולים להיות מנוהלים ביותר יעילות אם ישתמשו ב"אבני בנין" שהן Pre-Engineered, Pre-Configured.

הנוהגים המיטביים מאפשרים היום הוספת מודולים פנימיים ( Pods ) המכילים מס' משתנה של ארונות שרתים, מערכות מיזוג ממוקד ומערכות חלוקת חשמל המורידות באופן דרמטי  את זמני התכנון והיישום הנדרשים כמו גם את העלויות. ראו תמונה של POD שבו ארונות שרתים, מיזוג אוויר ותקשורת. ניתן לשלב גם אל פסק (אם כי לא נהוג).

מודול ( POD ) המכיל ארונות שרתים, תקשורת וכבילה, מיזוג אוויר ו PDU.

ניתן להרחבה ושכפול באופן מודולארי

דוגמא נאה לצורך המחשה היא חדר מחשב הנבנה על פי השמועה על ידי מייקרוסופט באיידהו שבארה"ב.  גודל החדר כ MW 5, ענק במושגים ישראליים אך לא במושגי מייקרוסופט,  והוא יושלם תוך 28 שבועות מיום חתימת החוזה. החדר בנוי ממודולים של KW 600 כ"א כל מודול בנוי ממספר מבנים טרומיים המובלים לאתר במשאית ומחוברים תוך ימים לתשתית.  ראו תמונה של חדר אנרגיה של MW 1 אשר הותקן ב 5 ימים.

חדר אנרגיה של MW 1 ב 5 ימים. נבנה במפעל. הורכב באתר.

דוגמא נוספת:  בוודאי שמעתם על מיזם ה VBLOCK של EMC  ו CISCO.  ובכן, אם חשקה נפשכם במתקן אחסון ( storage ) מתקדם ביותר, בוודאי ששקלתם את ה VBLOCK. ובכן ניתן לרכוש את ה VBLOCK ב 6 תצורות: V0, V1, V2 וכל אחת מהן ברמת מינימום ומקסימום. חברת פנדויט ( Panduit )  מציעה לדוגמה את כל התשתית הפיזית  ל VBLOCK ברמה הנדרשת במק"ט אחד. ראו תמונה:

 

במקט אחד: ארונות וכל התשתית הפיזית ל VBLOCK

VBLOCK

מרץ 10, 2011 at 7:17 pm כתיבת תגובה

פוסטים ישנים יותר פוסטים חדשים יותר


פידים

הבלוג הוקם ומנוהל בסיוע: