Posts filed under ‘Uncategorized’
מה היא באמת הטמפרטורה הרצויה בחדרי מחשב? פוסט עדכני ל 2015.
ב 2007 כתבתי פוסט על הטמפרטורה הנדרשת בחוות שרתים. הנתונים בפוסט מ 2007 אינם עדכניים אך נמצאים שם כדי לרדוף אותי משום שזה אחד הפוסטים הנקראים ביותר עד היום. הנה הנתונים העדכניים…..
קודם כל נדרשת הבהרה. הטמפרטורה הנדרשת בחוות השרתים שכולם מדברים עליה היא טמפרטורת האוויר הקר הנכנס לשרתים. זו הטמפרטורה החשובה ואותה חשוב מאוד למדוד ולבקר. התקן אותו נזכיר מייד מדבר על האוויר הקר הנכנס לשרתים. מדידות בנקודות אחרות כגון טמפרטורת האוויר החם הנפלטת מהשרתים והטמפרטורה של האוויר החם החוזר ליחידת הקירור ( Liebert or in row ) מעניינות אותנו לצרכי ניתוח בלבד.
אוויר קר נכנס לשרת מלפנים ונפלט אחורנית
לפי ארגון ASHRAE , הארגון האמריקאי למהנדסי מיזוג אוויר, הטווח המומלץ של טמפרטורת האוויר המסופק לשרתים נע בין 18 מעלות ל 27 מעלות צלזיוס. זהו טווח מומלץ רחב יותר מזה שהיה נהוג עד 2009 שנע בין 20 ל 25 מעלות.
הטווח המותר העדכני נע בין 15-32 מעלות. והטווח המומלץ הוא 18-27.
ASHRAE נחשב לאורים ותומים של תעשיית הדטה-סנטר בעולם והמלצות הארגון מקובלות על יצרני ה IT הגדולים בעולם כולל סיסקו, HP, דל וכד'.
הטווח המומלץ ( 18-27) הורחב כדי לאפשר לחוות שרתים לחסוך כסף רב בחשבון החשמל למיזוג אוויר. על כל עלייה של מעלה אחת בטמפרטורת העבודה, ניתן לחסוך בסביבת 3% בחשבון החשמל.
באקלים הישראלי יש לנו עניין להתקרב לגבול הטווח המומלץ הגבוה, כלומר ל 27 מעלות. למי שחושש, אני מציע לשאוף ל 25 או 26 מעלות. כמובן שניתן לעשות זאת רק כאשר יש שליטה טובה על זרימת האוויר בחוות השרתים וכאשר יש אחידות סבירה בטמפרטורה במעבר הקר.
החלק הנמוך של הטווח המומלץ ( 18 מעלות) של האוויר הקר המגיע לשרתים הוא למען מתקנים הפועלים באקלים קר ומעונינים להביא אוויר קר מבחוץ לקרר את החווה. שיטה זו נקראת direct free cooling ואינה רלבנטית לישראל.
היכן מודדים? רצוי בקדמת כל ארון בשלושה גבהים וחיישן אחד בחלק האחורי של הארון.
אפשר בקדמת כל ארון שני בשלושה גבהים או בקדמת כל ארון בשני גבהים.
שיטות מדידה
הכי סקסי: חיישנים אלחוטיים של Synapsense. מאפשרים לקבל בזמן אמיתי מפת חום של החדר בשלושה או 4 גבהים (כולל מתחת לרצפה הצפה) וגם תמונת לחץ אוויר מתחת לרצפה הצפה.
ניתן לקבל תמונה מליאה בנתוני טבלה, או מפה טרמית על צג LCD או על טאבלט.
מקצועי ומתקדם: שימוש בחיישני טמפרטורה שמשתחברים ל PDU כ gateway. לדוגמא חיישני טמפרטורה / לחות שהם אופציה בפסי השקעים המבוקרים/חכמים של Raritan.
לכל פס שקעים יש שני חיישני טמפרטורה/לחות. סה"כ בארון שלושה חיישנים מלפנים ו אחד מאחור. התמונה מחוות השרתים של eBay
לאתרים קטנים ו/או מרוחקים:
מערכת חיישני בקרת סביבה עם יכולת מודם סלולרי של Avtech
מערכת בקרת סביבה
שדה הקרב של הדברים – The Battlefield of Things
מאפייני שדה הקרב משתנים לנגד עינינו. ל IT יש תפקיד מכריע בשדה הקרב המודרני וכמובן, התשתית הקריטית היא בחוות השרתים. בעוד העולם האזרחי מדבר על האינטרנט של הדברים, צבאות העולם מיישמים כבר את שדה הקרב של הדברים – The Battlefield of Things.
האינטרנט של הדברים ( IoT- The Internet of Things ) או כפי שנהוג לומר היום ( IoE – The Internet of Everything ) מעצב כל פרט בחיינו. כולנו הפכנו לנשאים של מיקרומעבדים, מצלמות וחיישנים באמצעות מכשירי ה Mobile והאפליקציות שלהם. עמודי תאורה נהפכים לתחנות WIFI ונושאים מצלמות מקוונות כחלק מ Safe City, רכבים נהיים מקוונים, אוטומציה מפעלית עוברת מהפיכה, בקרה אל-חוטית על מוצרים דוממים, שליטה מרחוק על מכשור ביתי ועוד.
אין בכוונתי ללעוס מחדש מה שמדובר עליו בכל כך הרבה מאמרים אלא להצביע על המקביל הצבאי של ה IoT והוא BoT – שדה הקרב של הדברים: BattleField of Things . שדה הקרב של הדברים מורכב ממערכות ניידות -מקוונות הכוללות כלי טיס בלתי מאוישים, ספינות בלתי מאוישות, רכבי סיור בלתי מאוישים, מצלמות גבול, גלאי מנהרות , מכשור ונשק של חייל החי"ר, ועוד.
כלי רכב בלתי מאויש תוצרת אלביט
האתגרים דומים: אבטחת מידע, ביג-דאטה, מחשוב ענן, קצבי תקשורת גדלים במהירות….
אני מניח שידעתם שאגיע לנושא חוות השרתים. ובכן, "חדרי המנועים" של האינטרנט של הדברים ושדה הקרב של הדברים הם חוות שרתים. ה"עננים" הערטילאיים הם דווקא מאוד מוחשים ויושבים בחוות שרתים מאובטחות וממגונות, כך לפחות אנו רוצים לקוות.
כדי לתמוך בקליטת הטכנולוגיות החדשות, חוות השרתים משנה את פניה. חוקי התכנון משתנים. בכדי לחלוק את הידע, פיתחנו באלכסנדר שניידר קורס לתכנון והקמה של חוות שרתים. אתם מוזמנים.
כיצד מאבטחים כבלי כח ל PDU בארון השרתים?
בחוות שרתים פעילה ועתירת שינויים, ובוודאי במעבדות פיתוח, אחד הסיכונים הוא נתק בין כבל החשמל לשקע שבפס השקעים ( ה PDU ). כיצד לאבטח ולמנוע זמן דמימה מיותר?
יש שלוש דרכים ליישם Best Practices
- כפתור שחרור בשקע ה PDU
2. קליפ
3. SecureLock
כבל עם מחבר נעילה. אישית, האופציה המתקדמת והחביבה עלי.
מה ההבדל?
האופציה הראשונה: כפתור השחרור מאפשר להשתמש בכבלים שיש לכם היום גם עם פס חדש.
האופציה השניה: הקליפ מצריך התאמה של גודל הקליפ לכבל/מחבר. אתם מקבלים מאיתנו קיט חינם כדי לבחון את גדלי הקליפים הנדרשים. מנהלי חוות שרתים מנוסים יאמרו לכם שזה חשוב אבל מעצבן.
האופציה השלישית אלגנטית מאוד. הכבל מאובטח לפס השקעים אך השליפה קלה בלחיצה על שחרור הנעילה. כמובן שהכבל נדרש להיות מותאם ל PDU. ניתן ורצוי להשתמש גם בכבלי כח בצבעים שונים וגם בפסים שונים ( רגל A בשחור, רגל B באדום לדוגמא).
ללמוד מעט יותר על פסי שקעים מתקדמים לארונות שרתים
UNIVERSAL CONTAINMENT; HOT OR COLD AISLE CONTAINMENT
סגירת המעבר הקר (או סגירת המעבר החם) היא הכרחית היום בחוות שרתים. ללא הפרדה ראויה מובטח בזבוז עצום במיזוג האוויר, דבר המוביל לעלות גבוהה ברכש (מיותר) של מערכות מיזוג אוויר ובעלות גבוהה (מאוד) של חשמל. זאת בנוסף לבעיות חום המשפיעות לרעה על תפקוד חוות השרתים, גמישותה ועל הרציפות העסקית.
בסגירת המעבר אנו מגיעים לאופטימיזציה של מיזוג האוויר בזכות הפרדה של אוויר קר וחם, מניעה של אוויר חם החוזר לקדמת השרתים, תיעול כל האוויר הקר אל השרתים ומניעת "בריחתו" ( דבר הקרוי BYPASS AIR ) ומבטיחים את יעילות מחליף החום ביחידת המיזוג. לא ניכנס לזה עכשיו.
בעולם נהוג היום יותר ויותר לסגור את המעבר הקר. לא ניכנס לדיון מדוע בפוסט זה. עם זאת נהוג להבדיל בין שני סוגי מתקנים:
BROWNFIELD :מתקן קיים, חוות שרתים עובדת שאותה אנו רוצים לשדרג ולטייב, אם אפשר, ללא השבתה. במתקן כזה סגירת המעבר הקר היא האופציה היחידה כמעט. למעט הקמת POD חדש המבוסס על יחידות קירור מים.
GREENFIELD : מתקן חדש . כאן ניתן לבצע הפרדת אוויר קר וחם במגוון שיטות. דוגמאות: ארונות ארובה, סגירת מעבר קר עם או בלי יחדות קירור מים, סגירת מעבר חם ועוד.
מאחר וסגירת המעבר קשה יותר כאשר אין בידינו את כל ארונות ה IT שטרם נרכשו עדיין, ולחלופין יש לנו ארונות בגבהים שונים וברוחב שונה, פותחה על ידי חברת פנדויט ( PANDUIT ) שיטה אוניברסלית לסגירת מעברים. ראו:
מחבר ה MPO, מ-10 גיגהביט ל-40 ו-100 גיגהביט איתרנט
מחבר ה MPO המוליך 12 סיבים אופטיים נהפך פחות או יותר לסטנדרט של השדרה בקצבי 10 גיגהביט איתרנט. ב 40 ו ב 100 גיגהביט, מחבר ה MPO הוא המחבר היחיד המאושר לפי התקן.
לאלו המפקפקים בצורך להתקנת תשתית בדטה סנטר של 40 או 100 גיגהביט, אומר רק שהשנה התקנו כבר חמישה אתרים בישראל התומכים ב 100 גיגהביט. קצבי תעבורת הנתונים גדלים בטור מעריכי ואין ספק שמי שמתכנן היום דטה-סנטר, חייב להיערך למעבר קל ומהיר ל 40 ו 100 גיגהביט.
למחברי MPO יש מין (זכר או נקבה ) וקוטביות ( קוטביות UP OR DOWN )
ב 10 גיגהביט נהוג לחבר לפי METHOD A או METHOD B שמגדירים את קוטביות ומין המחבר. העניין הוא שמעבר לקצבים גבוהים יותר מצריך שינוי בקוטביות ומין המחבר. כיצד לעבור בקלות ובמהירות מ 10 גיגה ביט ל 40 ו 100 גיגהביט תוך שימור ההשקעה בכבילה וביצוע המעבר בקלות ובמהירות? התשובה בוידיאו המצורף.
במרכז ההדרכה שלנו תוכלו לקבל הדגמה לכך.
The software defined modular datacenter
ראיון מרתק על הדטה סנטר המודולארי עם ג'ורג' שלסמן, מנכ"ל מייסד וארכיטקט ראשי של IO
למצגת מפורטת בנושא או לסיור באתר דטה-סנטר מודולארי, אתם מוזמנים ליצור עמי קשר
שיקולים חשובים בבחירת PDU לארון שרתים.
בעקבות דיון עם לקוח בישראל, הנה שני שיקולים חשובים נוספים בבחירת ה PDU. זאת בהמשך לפוסט קודם.
1. ידוע שנהוג להתחיל את ההתקנה בארון השרתים מלמטה. ביחוד כאשר יש צרכנים "כבדים" כגון שרתי בלייד / להב. כך נוצר חוסר איזון בפאזות. חשוב אם כך לבחור פס שקעים שמקל מאוד על איזון הפאזות כדוגמת הסכימה הזו. יש חלוקה ברורה וקלה ל 3 פאזות בפס השקעים גם בחצי התחתון וגם בחצי העליון.
2. יש עדיין הרבה פסי שקעים שמתוכננים ל 40 או 50 מעלות צלזיוס. בחלק האחורי של ארון ה IT מגיעים לטמפרטורות גבוהות מזה. חשוב מאוד לבחור פסי שקעים שמתוכננים לעמוד בטמפרטורות של 60 מעלות.
קטגוריה 7 ( cat7 ) – זה כנראה לא יקרה. עוברים לקטגוריה 8
ההיסטוריה מראה שכל 5 שנים בערך נכנס לשוק תקן חדש של תקשורת בו גדלה המהירות פי 10. בטבלה רואים את מועדי הכניסה לתוקף של התקנים החדשים. יש לזכור שהשוק אינו אחיד באימוץ הטכנולוגיה החדשה. יש כאלו שמאמצים את התקן החדש כשהוא עדיין על תקן טיוטה. אחרים משתהים שנים רבות אחרי אשרור התקן על ידי ועדות התקינה ונצמדים לתקן ישן ולא עדכני כדוגמת אלו שעדיין מתקינים כבלי קטגוריה 5, ויש כאלה.
ב 1995 אושר תקן קטגוריה 5. עיקרו: 100 מגה-ביט לשניה, 100 מטר, 100 מגה-הרץ. תקן זה השתמש רק ב 2 זוגות מתוך ה 4 שבכבל התקשורת ( כבל 4 זוגות) הידוע בכינוי כבל קטגוריה 5 .
ב 1999 אושר תקן ה גיגה-ביט איתרנט (קטגוריה 5 אי) וב 2006 אושר תקן קטגורה 6 איי, המיועד ל 10 גיגה-ביט בשנייה. קצב גדול פי 100 מתקן קטגוריה 5 המקורי של שנת 1995.
מאז, השוק מצפה לתקן הבא והוא מתמהמה. יצרנים זריזים החלו לשווק כבלים ומחברים של "תקן קטגוריה 7" . החדשות האחרונות אומרות שתקן קטגוריה 7 נמצא כלא ראוי למהירות הבאה של 40 גיגה-ביט. נראה שהתקן הבא יאושר בשנת 2015 וייקרא קטגוריה 8.
תקן זה יכלול כבל 4 זוגות , תדר של 1600 מגה-הרץ, על פי TIA, או 2000 מגה הרץ על פי ISO. האורך המקסימאלי יהיה 30 מטר. המחבר יהיה בפורמט של 45 RJ.
בשלב זה אני לא ממליץ על התקנה של קטגוריה 7. חבל על הכסף.
מיגון ארונות שרתים מפני רעידת אדמה
בפוסט קודם הרחבתי על נושא מיגון חוות שרתים וארונות שרתים ותקשורת מפני רעידות אדמה.
רעידת אדמה מסכנת אותנו בשלושה תחומים
1. רציפות עסקית
2. סיכון לעובדים בחוות השרתים ( נפילה של ארון השוקל מאות ק"ג על אדם אינה דבר נעים כלל ועיקר)
3. בטיחות החומרה.
בסיס סייסמי כדוגמת isobase שיש לו שימוש נרחב ביפן, ארה"ב, דרום אמריקה, טייואן סופג את כל האנרגיה הקינטית של הרעידות ומגן על הארון ועל הרצפה הצפה באופן מלא. כך נשמרת הרציפות העסקית וגם בטיחות העובדים.
עם זאת, משום מה אני עדיין רואה חברות שמעגנות את ארונות ה IT לרצפת הבטון באמצעות הברגה. אמצעי זה, מגן אמנם מבחינה בטיחותית על העובדים שכן הארון לא יפול עליהם, אך מבטיח שכל האנרגיה הקינטית תגיע לציוד ה IT ותשמיד אותו.
לדעתי, הנסמכת על נוהגים מיטביים בעולם, עיגון לרצפה אינו אלא כסת"ח.
למי שמעונין לראות מה קורה לארונות שרתים המקובעים לרצפה ( מעוגנים) הנה וידיאו מאיר עיניים:
והנה וידיאו המדגים שימוש ב ISOBASE. פתרון אלגנטי ויעיל שהוכח פעמים רבות ואושר על ידי הממשל בארה"ב לשימוש במרכזי חירום. בישראל הוא מותקן במכון הגיאו סייסמי.
קורס בניהול חוות שרתים, מכללת ג'ון ברייס, מאי 2014
ב 12 למאי יפתח המחזור השני של קורס ניהול חוות שרתים של ג'ון ברייס.
משך הקורס 5 ימים מלאים בתאריכים 12-13, 19-20 ו 26 למאי.
למי שמעוניין להתמקצע בניהול חוות שרתים,זו הזדמנות ללמוד ממספר מרצים מובילים בישראל. למען גילוי נאות, אני מנחה את הקורס.
בקורס אנו נכנסים לעומקן של סוגיות תכנון וניהול בתחומים כגון מיזוג אוויר, תקשורת, חשמל, ניהול, שו"ב, העמדה, ניהול כבילה, יתירות ויעילות אנרגטית.
למעונינים פנו לג'ון ברייס, קורס 1908.
The Data Center Blog - חדרי מחשב, הקמת אולמות מחשב, חדרי שרתים, חוות שרתים, KVM, ניהול כבילה, UPS, green IT 