Posts filed under ‘tier 4’

כיצד מאבטחים כבלי כח ל PDU בארון השרתים?

בחוות שרתים פעילה ועתירת שינויים, ובוודאי במעבדות פיתוח, אחד הסיכונים הוא נתק בין כבל החשמל לשקע שבפס השקעים ( ה PDU ).  כיצד לאבטח ולמנוע זמן דמימה מיותר?

cord-retention

יש שלוש דרכים ליישם Best Practices

  1. כפתור שחרור בשקע ה PDU

 

cord-retention-button

 

2. קליפ

cord-retention-clips

 

3. SecureLock

כבל עם מחבר נעילה.    אישית, האופציה המתקדמת והחביבה עלי.

cord-retention-securelock

 

מה ההבדל?

האופציה הראשונה: כפתור השחרור מאפשר להשתמש בכבלים שיש לכם היום גם עם פס חדש.

האופציה השניה: הקליפ מצריך התאמה של גודל הקליפ לכבל/מחבר.  אתם מקבלים מאיתנו קיט חינם כדי לבחון את גדלי הקליפים הנדרשים. מנהלי חוות שרתים מנוסים יאמרו לכם שזה חשוב אבל מעצבן.

האופציה השלישית אלגנטית מאוד. הכבל מאובטח לפס השקעים אך השליפה קלה בלחיצה על שחרור הנעילה.  כמובן שהכבל נדרש להיות מותאם ל PDU. ניתן ורצוי להשתמש גם בכבלי כח בצבעים שונים וגם בפסים שונים ( רגל A בשחור, רגל B באדום לדוגמא).

Color coded PDUs

ללמוד מעט יותר על פסי שקעים מתקדמים לארונות שרתים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אוגוסט 13, 2015 at 4:20 pm כתיבת תגובה

Static Transfer Switch or Automatic Transfer Switch?

לצורך יתירות בחוות שרתים, נהוג להתקין בארונות שרתים מערכת ATS או STS להתקנים שיש להם ספק כוח אחד. לשני סוגי המערכות חסרונות אשר במקרים רבים מונעים את התקנתם בחוות שרתים קריטיות. בפוסט הזה נדון בהתקן הקרוי  HTS, מערכת העברה היברידית שמספקת מענה אופטימאלי.

ATS =  Automatic Transfer Switch

STS = Static Transfer Switch

HTS = Hybrid Transfer Switch

ה ATS היא מערכת מבוססת על ממסרים. זמני העברה נעים בין 10 ל 16 מילי שניות והמיתוג יכול להגיע ל 5 שניות נוספות.  זהו סיכון פוטנציאלי לחריגה מהתקן של ה 20 מילי שניות שנדרש כדי לעמוד ברציפות הפעולה של הציוד. המערכת מבוססת ממסרים שבהם המגעים עלולים להיות ניתכים ולהתחבר ללא התרעה. המפעילים מבינים זאת רק כשמאוחר מידי.  מצד שני, זו מערכת זולה, אך, כאמור, לא אמינה.

מערכות STS מספקות זמני העברה מהירים מאוד. בד"כ 4 עד 6 מילי שניות. המחיר שמשלמים על כך הוא פי 4 עד 5 ממחיר מערכות מבוססי ממסר.

מתג העברה היברידי, HTS, מספק את הפתרון האופטימאלי.  הוא משלב ממסרים עם מיישרי סיליקון מבוקרים ומספק זמן העברה זהה ל STS ואמינות זהה במחיר נמוך בהרבה.

HTS vs ATS and STS  table

 

לפרטים נוספים ראו לינק. לקבלת חומר טכני בעברית כיתבו לי.

יולי 20, 2015 at 12:22 pm כתיבת תגובה

שיקולים חשובים בבחירת PDU לארון שרתים.

בעקבות דיון עם לקוח בישראל, הנה שני שיקולים חשובים נוספים בבחירת ה PDU.  זאת בהמשך לפוסט קודם.

1.  ידוע שנהוג להתחיל את ההתקנה בארון השרתים מלמטה.  ביחוד כאשר יש צרכנים "כבדים" כגון שרתי בלייד / להב.  כך נוצר חוסר איזון בפאזות.  חשוב אם כך לבחור פס שקעים שמקל מאוד על איזון הפאזות כדוגמת הסכימה הזו.  יש חלוקה ברורה וקלה ל 3 פאזות בפס השקעים גם בחצי התחתון וגם בחצי העליון.

 

good design of 3 phase PDU

2.  יש עדיין הרבה פסי שקעים שמתוכננים ל 40 או 50 מעלות צלזיוס.  בחלק האחורי של ארון ה IT מגיעים לטמפרטורות גבוהות מזה.  חשוב מאוד לבחור פסי שקעים שמתוכננים לעמוד בטמפרטורות של  60 מעלות.

אפריל 23, 2014 at 4:27 pm כתיבת תגובה

PDU לארונות שרתים: מבוקר או מנוהל?

האם יש עדיין טעם להצטייד בפסי שקעים "בסיסיים" לארונות שרתים?

פס השקעים הידוע בכינוי RPDU, הפך לחלק משמעותי ומעניין בחוות השרתים. כיום נהוגים מס' סוגים של פסי שקעים:
1. פסי שקעים מנוטרים – כאלו שמודדים ומציגים באמצעות צג מקומי את צריכת החשמל
2. פסי שקעים חכמים – מודדים ומציגים את צריכת החשמל ושולחים התראות דרך הרשת
3. פסי שקעים מנוהלים- יש בהם את יכולות הפסים החכמים + מאפשרים כיבוי והדלקה מרחוק

במה לבחור אם כך?
אני מאמין שהתשתית הפיזית של חוות השרתים חייבת לתמוך בשלושת יעדי העל:
1. רציפות עסקית
2. זמינות ( קיבולת בכל זמן)
3. עלות כוללת
לטעמי, פסי שקעים חכמים הם המינימום ההכרחי:

1. רציפות עסקית – כמעט כל חוות שרתים רצינית משקיעה ביתירות כלשהי. עם פס שקעים בסיסי, אין ערובה לשום יתירות. וזאת משום שללא בקרה, קל מאוד להעמיס את פסי השקעים בעומס העובר את ה 50%. במקרה של קריסת אחת ה"רגליים" יועמס פס השקעים הנותר ביותר מ 100% ויקרוס. עמו יקרוס גם ארון השרתים (במקרה הטוב). כלומר ההשקעה העצומה ביתירות (שרתים בעלי שתי הזנות המובילות לשני פסי שקעים ומשם לשני לוחות חשמל, לשתי מערכות אל פסק וכו) מתבזבזת בשל חיסכון תמוה על פס השקעים.

לאנגלים יש ביטוי טוב לתאר זאת:
"penny wise and pound foolish"

פס שקעים חכם יתן לנו התראה כאשר נעבור רמת סף של עומס אותה נגדיר אנחנו. לדוגמא 45%. לדיון מעמיק ראו פוסט קודם.
2. זמינות: השקענו בחוות שרתים ואנו רוצים לנצל את ההשקעה במלואה. איך זה שמרבית הארונות ריקים למחצה ומנהל החווה מתלונן שאין לו יכולת לקלוט ציוד חדש? ובכן, בכדי לדעת אם ארון השרתים מולנו יכול לקלוט ציוד נוסף הצורך, נניח, עוד 2 קילו-וואט, עלינו לדעת כמה צורך הארון שלפנינו. פס שקעים חכם המחובר לתוכנת שליטה כגון Power IQ , יציג את צריכת הארון שלפנינו לאורך זמן. כך נדע ברמת ביטחון גבוהה אם נוכל להוסיף ציוד לארון וכמה.
3. עלות כוללת: ניטור צריכת החשמל ברמת הארון נותן לנו את האפשרות ליזום שיפורים בתחום היעילות האנרגטית ולחסוך כסף רב לארגון אותו ניתן לנצל להתעצמות. בנוסף, ניטור מאפשר ניתוח עלות-תועלת של רכישת שרתים חדשים.

טיפים נוספים לבחירה נבונה:
– הטמפרטורה בחלקו האחורי של הארון יכולה היום להגיע ל 50 מעלות. ולכן, חשוב לבחור פסי שקעים חכמים העומדים בטמפרטורות של 60 מעלות.
-תכנון המאפשר מינימום טעויות אנוש:
כיסוי למפסקים, קליפים למניעה של ניתוק לא מכוון של כבלים , לדים וסימון צבעים לפאזות השונות.

ינואר 21, 2014 at 3:29 pm כתיבת תגובה

טעות קטנה בדטה סנטר..

ידיעה קטנה בעיתונות תפסה את עיני:  במשך כשעה פחות או יותר, משתמשים ברחבי העולם לא הצליחו להעלות פוסטים ולסמן לייקים בפייסבוק בשל בעיה בדטה סנטר של פייסבוק.  מפייסבוק נמסר ש"מוקדם יותר היום הבוקר (שעון ארה"ב), בזמן ביצוע עבודות תחזוקה, חווינו אירוע אשר מנע מחלק מהמשתמשים להעלות פוסטים לפייסבוק לפרק זמן קצר. פתרנו את הבעיה במהירות והמערכת שבה לפעול בתפקוד מלא. אנו מתנצלים על אי הנוחות אשר נגרמה".

למרות היותי חובב גאדג'טים וטכנולוגיה אינני מנוי בפייסבוק, כנראה בשל הפרעת אישיות כלשהי.  נפילת פייסבוק אם כך לא הפריעה לי מאוד במישור האישי, שגרת יומי לא הופרעה ומצב רוחי לא נפגע. אך דבר מה קטן נוסף לכד את עיני:  מניית פייסבוק נפלה עקב האירוע ב- 0.6%.  לא נורא, נכון?  ובכן, בשווי שוק של  כ-100 מיליארד דולר, 0.6% זה 600 מיליון דולר.  קצת הרבה בשביל טעות טכנאי בזמן תחזוקה.

ידוע ש 60% מהאירועים המביאים לנפילה של חוות שרתים הם תוצאה של בעיות בתכנון ותפעול של התשתית הפיזית, כלומר, מיזוג אוויר , חשמל ותשתית תקשורת. לא סוד הוא שבישראל מרבית חוות השרתים מיושנות ברמת התשתית וסובלות מרעב תקציבי מתמשך. זה מתבטא במיזוג אוויר לא יעיל, בניהול כבילה בעייתי, בחוסר מוכנות לרעידות אדמה, ובמערכות חשמל מאולתרות. התוצאה הישירה היא סיכון לרציפות העסקית.  נשאלת השאלה אם כך, האם ניתן לכמת את הסיכון?

רבות נכתב על הערכת העלות של זמן דמימה ( downtime ) של חוות שרתים.  הערכת העלות לשעה של זמן דמימה נעה בין אלפי דולרים לארגונים קטנים ועד לעשרות מיליונים לשעה עבור ארגונים פיננסיים גדולים. הערכת הנזק מחושבת בדרך כלל על בסיס ערך העסקאות שעורך הארגון בתקופת זמן יחד עם הערכה גסה של עלות אובדן מוניטין ואיבוד לקוחות. המקרה של פייסבוק מאיר צד נוסף של הבעיה. הנזק לבעלי המניות עקב הפגיעה במחיר המניה. לא אתפלא אם העלות של מניעה אפקטיבית של הבעיה שהתעוררה בפייסבוק היא אלפית מהנזק שספגו בעלי המניות. 600 מיליון דולר כבר אמרנו?

לא אחת אני שותף לתסכולו של סמנכ"ל הטכנולוגיות בארגון, אשר מזהה את הסיכון אך לא מצליח להשיג תקציב למזעור הסיכונים. מקרה פייסבוק מאפשר למנמ"ר לפנות למנכ"ל ולחברי הדירקטוריון ולשאול אותם: " מה יקרה למחיר המניה, אם חוות השרתים, חוט השדרה של העסק שלנו, תידום לשעה? יום? שלושה ימים?"

סקר ביצועים וסיכונים בחוות שרתים הכרחי כדי לחשוף בעיות שיכולות לסכן את הרציפות העסקית. בחברת אלכסנדר שניידר אנו מבצעים סקר של חדרי שרתים ומזהים

1. סיכונים לרציפות העסקית
2. פוטנציאל לשיפור ביעילות האנרגטית ובהוצאות התפעול
3. דרכים למקסם את התשתית הקיימת כדי לתמוך בעוד מערכות ( Hidden Capacity )

נובמבר 6, 2013 at 1:23 pm כתיבת תגובה

מיגון חדרי שרתים מרעידות אדמה

בהמשך לפוסט הקודם בנושא מגון חדרי מחשב מפני רעידות אדמה, הנה שתי תמונות מאתר ביפן בעקבות רעידת האדמה ב 2011.

חוות שרתים שלא מוגנה על ידי בסיס סייסמי.  לאלכסנדר שניידר פתרונות קלים ומהירים ליישום מפני רעידות אדמה

חוות שרתים שלא מוגנה על ידי בסיס סייסמי. לאלכסנדר שניידר פתרונות קלים ומהירים ליישום מפני רעידות אדמה

datacenter after earthquake

חדר השרתים במתקן זה לא היה ערוך ונהרס לחלוטין. זמן השיקום (וההשבתה) ארך כ 3 חודשים.  רבים מהשרתים, אגב, המשיכו לעבוד. שימו לב, שהבניין לא ניזוק. אך חדר השרתים נהרס.

חוות שרתים רבות ביפן ממוגנות על ידי בסיס סייסמי המונח מתחת לארון ה IT , או שורת ארונות השרתים והן עבדו ללא הפרעה במהלך רעידת האדמה ( 8.9 בסולם ריכטר) . ראו פוסט קודם.

שיטת מיגון אחרת היא עיגון הארונות לרצפת הבטון. שיטה זו טובה רק להגן על העובדים מפני נפילת הארונות אך, למרבה הצער, מעבירה את כל האנרגיה הדינמית מרעידת האדמה אל השרתים.  בשיטה זו, האנשים בטוחים אך הציוד ייהרס.

השאלה האמיתי היא על מה רוצים להגן:

על העובדים – תעגנו לבטון

לרציפות עסקית ( וגם הגנה על העובדים) – בסיס סייסמי

דצמבר 26, 2012 at 3:58 pm כתיבת תגובה

מחשבות על תרגיל פיקוד העורף לבדיקת מוכנות לרעידת אדמה

תרגיל המוכנות לרעידת אדמה – האם מובנות ההשלכות של הסיכון על המשק? לא בטוח

המשרד להגנת העורף מקיים השבוע תרגיל לבדיקת מוכנות העורף לרעידת אדמה ואפילו לצונאמי. התרחיש עפ"י מקורות רשמיים הוא " רעידת אדמה חזקה פוקדת את ישראל בערבה ובגליל העליון וזורעת הרס גם בגוש דן. כפועל יוצא פוגעים גם גלי צונאמי בחופי תל אביב. כוחות פיקוד העורף יידרשו להתמודד במהלך התרגיל עם כ-7,000 "הרוגים" בתרחיש, 70 אלף נפגעים ו-170 אלף איש אשר ייאלצו להתפנות מבתיהם" .

אין ספק שזהו תרחיש מדאיג וטוב עושים השר דיכטר ואלוף פיקוד העורף ביוזמת התרגיל. עם זאת, אני רוצה להוסיף כמה מילים לתרחיש הנ"ל שהם פועל יוצא הכרחי של רעידת אדמה בעוצמה זו: " בשל עוצמת הרעש קרסו תשתיות המחשוב  של הבנקים הגדולים,  של חברות התקשורת הקוית והסלולרית, של ספקי האינטרנט , של בתי החולים, של עיריות תל אביב וחיפה, של המשטרה ושל צה"ל. בחלק מן המקרים יידרשו שלושה עד שישה חודשים לשוב ליכולת מליאה" .

במה מדובר? ישאל הקורא בתמיהה.  אנסה לענות כמיטב יכולתי.

המשק של כלכלה מודרנית מבוסס על תשתיות מחשוב.  חלקים קריטיים של תשתיות המחשוב הללו מרוכזים באולמות הקרויים מרכזי מחשוב או חדרי מחשב.  כל החברות הגדולות במשק, פרטיות וציבוריות כמו גם הצבא ומשרדי הממשלה  תלויים בחדרי מחשב אלו. בלעדיהם, החברות הללו משותקות. חדרי המחשב בישראל, רובם ככולם, לא תוכננו לעמוד ברעידת אדמה של 7 בסולם ריכטר וגם לא של 6.

המסקנה המיידית היא שאם יתממש תרחיש של רעידת האדמה בעצמה של 7.1, לא תהיה תקשורת טלפונית וגם לא אינטרנט.  הרמזורים לא יעבדו, הכספומטים לא יאפשרו משיכת כספים, בתי החולים יהיו בתוהו ובוהו, חברות היי טק ומפעלים ישותקו, שרותים ממשלתיים לא יהיו זמינים, ותפקוד שרותי ההצלה והביטחון ייפגע קשות. לא לשעות אלא לשבועות ואף לחודשים.

אתעלם לפי שעה מההשלכות על פינוי וטיפול בנפגעים ואתרכז בהשלכות על המשק .  באין בנקים, באין תקשורת ובאין  פעילות תעשייתית, המשק ישותק, ההתאששות תארך חודשים והנזק הכלכלי יהיה עצום.

המסקנה היא שעל המשק להיערך לא רק לפינוי וטיפול בנפגעים ובחסרי קורת גג אלא גם להבטיח שההתאוששות של המשק מהאסון תהיה מהירה. לשם כך,  יש לטפל בעקב אכילס של החברה המודרנית – הפגיעות הגדולה של האמצעים הטכנולוגיים שאנו תלויים בהם.

החדשות הטובות, אם ניתן לקרוא להן כך, הן שבניגוד לעלות העצומה של חיזוק מבנים, חיסון חדרי המחשב (שיכוך) הוא בר ביצוע בזמן קצר יחסית ובעלות נמוכה. החדשות הרעות הן שקברניטי המשק, בסקטור הפרטי והציבורי, כולל אלו המופקדים על מל"ח (משק לשעת חירום) מתעלמים מסיכון זה ואינם נוקטים בפעולות ממשיות להקטנת הסיכון ולהיערכות.

ביפן ובארה"ב נפוץ שימוש בבסיס סייסמי המוצב מתחת לארונות ה IT.  שיטה זו אפשרה למרכזי המחשוב של יפן לעמוד גם ברעידת האדמה של 2011 – 9.1 בסולם ריכטר. בסיס סייסמי זה הקרוי ISOBASE  אושר גם על ידי ממשלת ארה"ב ועומד בתקינת NEBS.   ראו פוסט קודם

אוקטובר 15, 2012 at 8:38 am כתיבת תגובה

פוסטים ישנים יותר


רשומות אחרונות

Feeds

הבלוג הוקם ומנוהל בסיוע: