Posts filed under ‘Tier 3’

מיגון חדרי שרתים מרעידות אדמה

בהמשך לפוסט הקודם בנושא מגון חדרי מחשב מפני רעידות אדמה, הנה שתי תמונות מאתר ביפן בעקבות רעידת האדמה ב 2011.

חוות שרתים שלא מוגנה על ידי בסיס סייסמי.  לאלכסנדר שניידר פתרונות קלים ומהירים ליישום מפני רעידות אדמה

חוות שרתים שלא מוגנה על ידי בסיס סייסמי. לאלכסנדר שניידר פתרונות קלים ומהירים ליישום מפני רעידות אדמה

datacenter after earthquake

חדר השרתים במתקן זה לא היה ערוך ונהרס לחלוטין. זמן השיקום (וההשבתה) ארך כ 3 חודשים.  רבים מהשרתים, אגב, המשיכו לעבוד. שימו לב, שהבניין לא ניזוק. אך חדר השרתים נהרס.

חוות שרתים רבות ביפן ממוגנות על ידי בסיס סייסמי המונח מתחת לארון ה IT , או שורת ארונות השרתים והן עבדו ללא הפרעה במהלך רעידת האדמה ( 8.9 בסולם ריכטר) . ראו פוסט קודם.

שיטת מיגון אחרת היא עיגון הארונות לרצפת הבטון. שיטה זו טובה רק להגן על העובדים מפני נפילת הארונות אך, למרבה הצער, מעבירה את כל האנרגיה הדינמית מרעידת האדמה אל השרתים.  בשיטה זו, האנשים בטוחים אך הציוד ייהרס.

השאלה האמיתי היא על מה רוצים להגן:

על העובדים – תעגנו לבטון

לרציפות עסקית ( וגם הגנה על העובדים) – בסיס סייסמי

דצמבר 26, 2012 at 3:58 pm כתיבת תגובה

תכנון חדרי מחשב וחוות שרתים

In Rack cooling Emerson Knurr

זה הסטנדרט המומלץ של אלכסנדר שניידר

הדרך ל Best Practices קלה יותר משחשבתם…

למנמ"ר המתכנן את מרכז המחשוב ( datacenter ) החדש של הארגון, יש הזדמנות לנצל נוהגים מתקדמים ( Best Practices ) בתכנון חדרי שרתים, ולשפר את התשתית עליה נשען מערך ה IT תוך חיסכון בעלות כוללת. להלן "עשר הדיברות"

1.TCO – הגדירו את רמת היתירות הנדרשת וחשבו את העלות כוללת ל 10 עד 15 שנים. השקעה ראשונית גדולה במס' אחוזים יכולה לחסוך עשרות אחוזים ב TCO.

2.בחירת השרתים גם על פי צריכת האנרגיה – עלות התפעול (בעיקר אנרגיה חשמלית) של שרת לאורך שלוש שנים גבוהה יותר מעלות השרת עצמו. בחרו בחוכמה שכן השוני בין השרתים הוא משמעותי.

3.וירטואליזציה – שימוש בוירטואליזציה מאפשר חיסכון משמעותי ברכש חומרה ובעלות התפעול של חוות השרתים. עם זאת, צריכת האנרגיה של שרת פיזי שעליו 5-20 שרתים וירטואליים גבוהה משמעותית מבעבר ויש צורך בחשיבה עדכנית בתשתית החשמל ומיזוג האוויר.

4.צפיפות מחשוב גבוהה – העלות הכוללת של חדר שרתים עם צפיפות מחשוב גבוהה ( high density ) נמוכה משמעותית ממרכזי מחשוב המפזרים את המחשוב על שטח רצפה נרחב. עם זאת, נדרשת חשיבה מקצועית וחדשנית להתמודדות עם כבילה צפופה, תשתית חשמל ומיזוג אוויר לצפיפות גבוהה. כדאי להתגבר על הנטייה להיצמד לשיטות עבר – החיסכון הוא משמעותי.

5.מודולאריות בתכנון – השקעה בציוד תשתית לעומס מקסימאלי כבר בתחילת חיי חדר המחשב היא מתכון לבזבוז ולשיתוק היכולת לאמץ טכנולוגיות חדשות עם הזמן. תכנון מודולארי מאפשר מדרוג ההשקעה לאורך שנים ( pay as you grow ) וחיסכון משמעותי ב TCO. מודולאריות מאפשרת גם שימוש אופטימאלי בטכנולוגיות מתקדמות ובמוצרים חדישים.

6. מיזוג אוויר חדשני וממוקד. המיזוג הממוקד מאפשר התמודדות עם כל עומס, חיסכון באנרגיה חשמלית וניצול מיטבי של ההשקעה בתשתית. עם זאת, היזהרו ממוכרנים שממוקדים רק במה שכדאי להם למכור . ישנן מגוון שיטות כגון קירור פנים-ארון, קירור חדר, קירור שורה ולכל אחת מאלו ואריציות שונות. מה נכון? כל פרויקט לגופו על פי הדרישות, הצרכים והאילוצים. טיפ חשוב: בחדרים בהם מיזוג האוויר מבוסס על צ'ילרים: דרשו ממתכנן מיזוג האוויר לתכנן לפי טמפ' מים קרים של לפחות 12 מעלות צלזיוס. רצוי אף יותר. זה יביא לחיסכון עצום בצריכת החשמל ותקבלו הרבה יותר מהמערכות שהתקנתם.

7. הפרדה מוחלטת של אוויר קר ואוויר חם – אחת הסיבות העיקריות לבזבוז העצום במיזוג אוויר ובחשמל בחוות שרתים הוא חוסר ההפרדה בין אוויר קר לחם. שימוש בפנלים עיוורים הוא חובה בסיסית עם החזר השקעה של יומיים בערך. הפרדה בין המעבר הקר למעבר החם יכולה גם היא להביא לחיסכון משמעותי. גם כאן יש כר נרחב של אפשרויות: סגירת מעבר הקר (עם או בלי מערכות קירור מים), סגירת המעבר החם ( רק בשילוב מערכות קירור מים), שיטה היברידית ועוד.

8.ניהול בזמן אמת באמצעות כלי תוכנה – קצת עצוב שהתשתיות הפיזיות של חוות השרתים בישראל מנוהלות בדרך כלל בגיליונות אקסל. קיימים כלי תוכנה ( SPM, DC Track, Power IQ ) קלים לשימוש המאפשרים ניצול מיטבי של ההשקעה בתשתית, הצגת לוח מחוונים ( Dashboard ) בזמן אמיתי והעיקר: יכולת תגובה מהירה לשינויים.

9. מדידה ובקרה – אי אפשר לנהל ולייעל את מה שאינו נמדד. חיישנים וכלי תוכנה מתקדמים מודדים את יעילות צריכת האנרגיה ( PUE ) ומידת השימוש בתשתיות ומאפשרים קבלת החלטות ניהוליות מושכלות. לדוגמא: חישוב קל של החזר השקעה של IT Refresh .

10. הסמכה מבצעית של חדרי שרתים – טבען של תקלות בתכנון וביצוע של חדרי שרתים חדשים, הוא שהן מתגלות זמן רב לאחר העלייה לאוויר עם הצמיחה הטבעית בעומס. תקלות אלו גורמות לזמן דמימה ( downtime ) של חדרי שרתים קריטיים לארגון. ההסמכה המבצעית של אלכסנדר שניידר בוחנת תחת עומס אמיתי את כל מערכות חדר השרתים: מיזוג אוויר, חשמל , יתירות ויעילות אנרגטית. הבדיקה היא באמצעות אמולטורים של חומרה , חיישנים מתקדמים ותוכנת בקרה ייעודית. ההסמכה המבצעית מורידה דרמטית את ההסתברות לתקלות תשתית ומגלה את כל הבעיות לפני הכנסת מערכות האמת של ה IT לחדר השרתים החדש כאשר כל המערכות עדיין באחריות וכל המתכננים והקבלנים עדיין זמינים.

ארגון אשר יישם את עשרת הנוהגים המתקדמים הללו ויפנים את העקרונות שעיצבו אותם, ישפר משמעותית את יכולת חוות השרתים להגיב לצרכי הארגון, ויוכל לחסוך לארגון כספים רבים שישמשו אותו להקצאת משאבים להתעצמות.

אנו מקיימים ימי עיון לעיתים קרובות בנושא תכנון וניהול חדרי שרתים. למעוניינים כתבו לטלי שרון tali@schneider.co.il

ינואר 25, 2012 at 10:01 pm כתיבת תגובה

מיגון: חדרי המחשב יורדים אל מתחת לאדמה

high denisty underground datacenter

חדר שרתים ממוגן לפי BEST PRACTICES

תופעה ישראלית יחודית היא המגמה הגוברת של בניית חדרי שרתים תת קרקעיים. ארגונים מהסקטור העיסקי והציבורי בונים או מתכננים חדרי שרתים ממוגנים מתחת לפני הקרקע.

הסיבה הברורה היא איום הרקטות והטילים. ישראל כולה בטווח של טילי האוייב. ברור לכל שפגיעה בחדר שרתים של ארגון חיוני למשק ,גם אם לא תגרום לאבדות בנפש, תגרום לנזק כלכלי עצום. בארגונים בסקטור העסקי, בעלי המניות עושים לעצמם חישוב פשוט: מה יקרה למחיר המניה אם יושבת חדר השרתים שלנו בגלל פגיעה קרובה או ישירה של רקטה או טיל. התוצאה: ארגונים רבים מחפשים לשכור או לרכוש נדל"ן המצוי מתחת לפני הקרקע. לי ידוע לפחות על שלושה פרויקטים גדולים שנמצאים בתהליך מתקדם בימים אלו בהיקף כולל של מעל 100 מיליון שקלים. חברת אלכסנדר שניידר מובילה שניים מהם.

לא מזמן אירחתי מלקוחות מחו"ל שהתפלאו על המגמה הייחודית הזו. ובכן, סיברתי את אוזניהם, בכל מקום ממגנים את הדטה סנטר כנגד איומי הייחוס הרלבנטים: הוריקן בחוף המזרחי של ארה"ב, טורנדו במרכז ארה"ב, רעידות אדמה במערב ארה"ב, דרום אמריקה, יפן, סין וטורקיה. שיטפונות בחלקים נרחבים של אירופה וכן הלאה. בישראל מתעלמים לפי שעה מהסיכון של רעידות אדמה אך מתייחסים ברצינות לסיכון הטילים. עניין של אופי.

מאחר וכאומה אנו לא מצטיינים בתכנון לטווח ארוך, ונדל"ן מסוג זה אינו מצוי בידי הארגונים, הרי שיש למצוא אותם בשוק החופשי. החדשות הטובות הן שיש די הרבה נדלן בדמות חניונים וקומות מרתף פנויות ומחירן יחסית זול משום שהן אינן ראויות לאכלוס משרדי. הרשויות בד"כ משתפות פעולה אם נדרש שינוי ייעוד אם כי נדרש לעניין עו"ד טוב. ועורכי דין, ברוך השם, לא חסר במדינתנו.

לפני שחותמים חוזה שכירות ארוך טווח, כדאי לבדוק כמה דברים: זמינות של תשתיות לאספקת חשמל שתידרש לאורך חיי המתקן, האפשרות להתקין תשתיות למיזוג אוויר, מיגון מפני הצפה, תשתית תקשורת , דרכי גישה ועוד גורמים רבים שיש לבדוק באמצעות סקר מקצועי.

אחד המאפיינים של קומות תת קרקעיות זמינות בדרך כלל הוא מגבלה של גובה. לאלו שלא חיים את עולם חדרי השרתים, נקצר ונאמר שהגובה נדרש לצורך מעבר של ספיקת אוויר מספקת לצרכי מיזוג אוויר. גובה של 4 עד 5 מטר נחשב מספק. במרבית החניונים והנדלן התת קרקעי הגובה המצוי הוא מתחת ל 3 מטר. אל דאגה, באמצעים הטכנולוגיים של היום ניתן לבנות חדר שרתים נפלא בגובה זה באמצעות קירור בצמידות גבוהה הקרוי בפי העם, קצת בטעות, קירור מים.

אז אם אתה הבעלים של שטח נדלני תת קרקעי שניסית להשכיר ללא הצלחה במשך שנים, דע לך שבהנחה שהתקיימו הגורמים הנ"ל מהיום אתה הבעלים של אתר תשתית לדטה סנטר.

בתמונה חדר שרתים מתקדם תת קרקעי של אחד מלקוחותינו. למרות המיקום באתר "קלאוסטרופובי" החדר הוא אחד המתקדמים בישראל. כל ארון שרתים מתוכנן לשאת עומס של עד 15 קילוואט. יחידות מיזוג האוויר תוצרת Knurr Emerson מוצבות בין הארונות לפי עיקרון קירור שורה Inrow .

והערה אישית: לאחר הפסקה ארוכה של כתיבה בבלוג, ולאחר שקיבלתי לא מעט הערות נבזיות מידידי בתעשייה על כך שהפסקתי לכתוב, אני חוזר למוטב ומחדש את הרענון השוטף של בלוג חדרי השרתים.

נובמבר 23, 2011 at 4:55 pm כתיבת תגובה

הקלות הבלתי נתפסת של נפילת מרכזי מחשוב

איני בקיא בלטינית, דבר שלא הפריע לי רבות במהלך חיי, אך ביטוי אחד בלטינית חקוק בזיכרוני מאז ששמעתי את אחד ממורי הבלתי נשכחים משתמש בו:   " Perpetuum Mobile "בתרגום לעברית – תנועה נצחית. מכונת תנועה נצחית היא מכונה היפותטית שמבצעת עבודה או תנועה ללא הפסק מבלי לצרוך אנרגיה חיצונית.  מכונות תנועה נצחית הן בלתי אפשריות למימוש לפי ההבנה המדעית של ימינו שכן הן מנוגדות לחוקי הפיזיקה.  מפאת גילי המתקדם והסתיידות העורקים הבלתי נמנעת המתלווה לכך איני זוכר בדיוק באילו חוקים מדובר ואני מקווה שהקורא לא ייטור לי על כך.

ההנהלה הבכירה של ארגונים רבים נוטה לעיתים לחשוב על הDatacenter הארגוני כחסין מנפילות. קיים תמיד ועובד תמיד. מכונה של תנועה נצחית. כל כך נצחית עד שאין להשקיע משאבים ואנרגיה מחשבתית באספקטים של המשכיות העסקית הקשורים בחדרי המחשב.

מחקר של חברת Ponemon אליו התוודעתי בכנס AFCOM האחרון הראה שנפילות של מרכזי מחשוב תכופות הרבה יותר משחשבתי. המחקר כלל שיחות עם 450 מנהלי חדרי מחשב בארה"ב והתמקד בתקופה של 24 החודשים האחרונים. 41 מתוך הנשאלים זכו לביקור ותחקיר מעמיק באתר הדטה סנטר עצמו כדי לחקור את הסיבות והנסיבות הקשורות לאובדן ההמשכיות העסקית שלו.

לא פחות מ 95% ממרכזי המחשוב שנדגמו סבלו מקריסה משמעותית ( unplanned downtime ) אחת או יותר  בשנתיים האחרונות. ממוצע הקריסות בשנתיים האחרונות היה 2.4 פעמים בשנתיים לקריסה מליאה של הדטה סנטר ו 6.8 פעמים בשנתיים לקריסה חלקית. קריסה חלקית מוגדרת כנפילה של שורת ארונות אחת או יותר.

הסקטור הבנקאי וחוות האירוח ( Co-Location )  הראו ביצועים טובים יותר מהממוצע אך לא בהרבה: הם קרסו באופן מלא 1.8 ו 1.9 פעמים ( בהתאמה) בשנתיים האחרונות. הביצועים של סקטור הציבורי והרפואי היו פחות טובים מהממוצע. אישית הופתעתי מהממצאים משום שהם מראים שחוות האירוח בארה"ב אינן מספקות רציפות עסקית טובה יותר ממרכזי המחשוב הארגוניים.

זמן הדמימה ( downtime ) הממוצע לקריסה מליאה של הדטה סנטרים שקרסו היה 102 דקות .  זמן הדמימה הממוצע לקריסה חלקית  של הדטה סנטרים שקרסו היה 152 דקות.

החוקרים ביקרו ב 41 ממרכזי האירוח שקרסו כדי לאמוד את העלות הממוצעת של נפילת מרכזי המחשוב.  עלות קריסה מליאה של חוות השרתים הייתה כ 680,000 דולר בממוצע ועלות קריסה חלקית הייתה 258,000 דולר בממוצע. השונות בנתון זה היא גבוהה מאוד בהתאם לסקטור העסקי. בענף המלונאות עלות הקריסה הממוצעת היה כ 85,000 $ בלבד לעומת M1.1 $ בסקטור התקשורת.  עלות הקריסה של מרכזי המחשוב נובעת בעיקר מאובדן הכנסות, אובדן נתונים, נזק לחומרה, אובדן שעות עבודה, ואובדן לקוחות.

היריעה קצרה מכדי שנוכל להגיע לדיון מעמיק בסיבות ובנסיבות הקשורות לקריסה של חדרי שרתים וכיצד למנוע אותן. די אם נאמר שניהול מתקדם של הדטה סנטר מחייב בקרה ברמות שאינן נפוצות היום בישראל. אסתפק בדוגמה קצרה אחת מני רבות. דיון מעמיק יותר אנו מספקים בהדרכות שאנו עורכים ללקוחות בנושא נוהגים מיטביים ( Best Practices ).

98% מהפסקות החשמל בארה"ב אורכות פחות מ 10 שניות. במהלך אותו זמן קצר, עובר העומס מהחדר אל מערכות האל-פסק ( UPS ) ואלו, כמעט תמיד, תלויות במצברים לאספקת האנרגיה החשמלית. אחת הסיבות המובילות לקריסה של חוות שרתים היא לא אחרת מהמצברים. מצברי הגיבוי הם מוצרים אלקטרו-כימיים עשויים בטכנולוגיה בת 200 שנה והם מככבים ברשימת הסיבות המובילות לקריסת מרכזי מחשוב ב58%  מהמקרים!

יתכבד נא המנמ"ר ויסור לחדר האנרגיה שלו. אנחש שלא ביקר שם זמן רב ואולי אף פעם לא. בכל "בנק" של מצברים, יש בדרך כלל עשרות מצברים. בכל מצבר – 6 תאים. כלומר, מאות תאים חשמליים מזינים את האל פסק שלנו. בשורה התחתונה,  תא כושל אחד, יכול להפיל את מרכז המחשוב.

שלוש השיטות הנפוצות בישראל להתמודד עם סיכון זה הן
·    לא לעשות דבר ולקוות לטוב (אופטימיות היא תכונה כובשת)
·    או להחליף מצברים כל 3 שנים ( הוצאה עצומה ומיותרת).
·    המדקדקים מזמינים ספק שיבצע בדיקה למצברים כל חצי שנה או שנה שזה טוב וראוי אך יקר ולא מקטין את הסיכון ברמה ניכרת.

בקרת מצברים בזמן אמיתי

חיישנים ותוכנה המאפשרים לבקר בזמן אמיתי את "בריאות" המצברים


הנוהגים המתקדמים של היום קובעים שיש לבקר את המצברים באופן רציף ובזמן אמיתי באמצעות מערכת חיישנים ייעודיים אשר משדרים את נתוני המצבר דרך IP לשרת ייעודי. התוכנה מאפשרת לא רק לבקר את "בריאות" המצברים אלא גם לחזות במדויק מתי יגיעו למצב של כשל וניתן להחליף אותם מבעוד מועד. שימוש מעין זה של מערכת בקרת מצברים מאפשר לא רק לצמצם סיכונים באופן משמעותי אלא גם להוריד את עלויות התפעול השוטפות.

את בקרת המצברים ניתן לבצע או על ידי רכש חומרה ייעודית או כשירות מבוסס IP שבמסגרתו אנו מתקינים את מערכת הבקרה ומבצעים את ניתוח הנתונים וניהול האתראות דרך IP.  לפרטים, פנו אלי או לאבי סולומון avi@schneider.co.il

מאי 7, 2011 at 4:48 pm כתיבת תגובה

גל של חדשנות בחדרי המחשב

גל של חדשנות שוטף את טכנולוגיות הדטה סנטר בעולם ובישראל. תחום חדרי המחשב היה תמיד פעיל מאוד אך מנומנם ברמה הטכנולוגית. בשנים האחרונות חוקי התכנון השתנו לחלוטין וכך גם הנוהגים המיטביים ( Best Practices ).

לפני מס' חודשים נועדתי עם חברה ישראלית המתכננת חדר מחשב חדש שיעלה לאוויר, לפי תוכניותיהם, ב 2015. אמנם אני מצדיע לחברות ישראליות החושבות לטווח ארוך, אך הדבר גרם לי להרהר נוגות בלוחות הזמנים הנהוגים לעיתים בתעשייה שלנו.  פרויקט הקמה של אולם מחשוב הוא פרויקט מורכב,  יצירת אומנות יחידנית אשר הכול בה מפותח מאפס ונתפר כולו לפי צרכי הלקוח. נכון?  לא בהכרח.

אחת המגמות המתחזקות בתחום חדרי המחשב היא מודולים המבוססים על מערכות בתצורות אשר נוסו ונבדקו במפעל ( pre-configured ), וקל להתקינם בחדר המחשב ולדעת מראש את רמת הביצועים שנקבל ( Pre-engineered ).  הרחבה והגדלה ניתנים לביצוע בקלות יחסית ( scalable ) .

הגישה החדשה מאפשרת הקמה מהירה יותר, השקעה התחלתית נמוכה יותר, מתקנים יעילים יותר ולכן גם הוצאות תפעול נמוכות יותר לאורך חיי חדר המחשב.

מאחר וחברה מקימה לעצמה חדר מחשב אחת לכל 5 עד 20 שנים, הרי כשארגון מבקש להקים לעצמו חדר מחשב חדש, זו התנסות חדשה לרוב מובילי הפרויקט. אל צוות המפעל חוברים יועצים וקבלנים חיצוניים שלהם יותר ניסיון (אנו מקווים) ונוצר צוות פרויקט אשר אין לו ניסיון משותף.  הצוות מתחיל את התכנון מאפס (דבר משתלם ביותר למתכננים) ונשען על ידע לא מושלם ולא עדכני. זו הסיבה העיקרית לכך ששלב התכנון אורך בדרך כלל חודשים רבים (במקרים אחדים גם מספר שנים), כמו גם שלב הבניה, ושהפרויקט ברובו מבוסס על ניסוי וטעייה ולא על נוהגים מיטביים. גם בהתחשב בעבודה הקשה של צוות הפרויקט, עלות התמשכות הפרויקט והטעויות בהחלטות התכנוניות עולים לארגון כסף רב.  התוצאה הסופית היא חדר מחשב ייחודי באמת אשר אין זהה לו והדבר נזכר כאן לא כמחמאה (אולי להיפך) אלא כציון עובדה.

התופעות הללו מתרחשות לא רק בחדרי מחשב הנבנים במבנה חדש על קרקע בתולית (Greenfield data center ) אלא גם בפרויקטים של שדרוג חדרי מחשב ( datacenter upgrade ).  גבשדרוג חדרי מחשב מדובר בד"כ  בהוספת יכולות של אספקת חשמל ומיזוג אוויר ושיפור מערך הכבילה. וגם כאן צוותים שהוקמו אד-הוק עובדים כדי לשדרג את חדר מחשב. במרבית המקרים גם פרויקטים אלו יכולים להיות מנוהלים ביותר יעילות אם ישתמשו ב"אבני בנין" שהן Pre-Engineered, Pre-Configured.

הנוהגים המיטביים מאפשרים היום הוספת מודולים פנימיים ( Pods ) המכילים מס' משתנה של ארונות שרתים, מערכות מיזוג ממוקד ומערכות חלוקת חשמל המורידות באופן דרמטי  את זמני התכנון והיישום הנדרשים כמו גם את העלויות. ראו תמונה של POD שבו ארונות שרתים, מיזוג אוויר ותקשורת. ניתן לשלב גם אל פסק (אם כי לא נהוג).

מודול ( POD ) המכיל ארונות שרתים, תקשורת וכבילה, מיזוג אוויר ו PDU.

ניתן להרחבה ושכפול באופן מודולארי

דוגמא נאה לצורך המחשה היא חדר מחשב הנבנה על פי השמועה על ידי מייקרוסופט באיידהו שבארה"ב.  גודל החדר כ MW 5, ענק במושגים ישראליים אך לא במושגי מייקרוסופט,  והוא יושלם תוך 28 שבועות מיום חתימת החוזה. החדר בנוי ממודולים של KW 600 כ"א כל מודול בנוי ממספר מבנים טרומיים המובלים לאתר במשאית ומחוברים תוך ימים לתשתית.  ראו תמונה של חדר אנרגיה של MW 1 אשר הותקן ב 5 ימים.

חדר אנרגיה של MW 1 ב 5 ימים. נבנה במפעל. הורכב באתר.

דוגמא נוספת:  בוודאי שמעתם על מיזם ה VBLOCK של EMC  ו CISCO.  ובכן, אם חשקה נפשכם במתקן אחסון ( storage ) מתקדם ביותר, בוודאי ששקלתם את ה VBLOCK. ובכן ניתן לרכוש את ה VBLOCK ב 6 תצורות: V0, V1, V2 וכל אחת מהן ברמת מינימום ומקסימום. חברת פנדויט ( Panduit )  מציעה לדוגמה את כל התשתית הפיזית  ל VBLOCK ברמה הנדרשת במק"ט אחד. ראו תמונה:

 

במקט אחד: ארונות וכל התשתית הפיזית ל VBLOCK

VBLOCK

מרץ 10, 2011 at 7:17 pm כתיבת תגובה

חיסכון באנרגיה בזמן אמיתי ונהלים מיטביים. מה ניתן ללמוד מ eBay ?

זירת המסחר eBay היא אחת מזירות המסחר האינטרנטי הגדולות בעולם, ולכן היא דורשת שרידות מוחלטת ממרכז המחשוב שלה; כל זמן דמימה (downtime) יכשיל עסקאות ששוויין יותר מ-2,000 $ לשנייה. משום כך חייבים אנשי הצוות במרכז המחשוב העולמי של eBay לספק הן רציפות עסקית (uptime) והן גמישות ברמה הגבוהה ביותר, וכל זאת תוך שמירה על עלויות נמוכות.
זהו אתגר מורכב בהחלט, שכדי להצליח בו דרושה חדשנות מתמדת.

מאז שהתחילה לפעול, בנתה eBay שנים-עשר מרכזי מחשוב, ועומס החישובים רק הולך וגובר. לא פלא שגם עלויות התפעול של מרכזי המחשוב של החברה גדלות מדי שנה, במקביל לצמיחה העסקית הרצופה. בשל כך בנתה חברת eBay תוכנית ארבע-שנתית, והתחילה להפעיל אותה במרכזי המחשוב שלה. לתוכנית יש יעד שאפתני: להקטין את הוצאות החשמל בחצי תוך הכפלה של ביצועי החישוב; יחד עם זאת, המבנה של התשתית החדשה ישפר את המהימנות ואת מהירות התגובה התפעולית.

כדי להשיג יעדים אלה, תמזג חברת eBay את נכסיה ותקטין את מספרם של מרכזי המחשוב שלה. כל מרכז מחשוב חדש ייבנה מן היסוד במטרה להיות חסכוני באנרגיה ככל האפשר, בלי לפגוע ברציפות העסקית.
"אסטרטגיה מוצלחת במרכזי מחשוב מניחה שדרישות המחשוב יגדלו מדי שנה, אבל היא מאפשרת להם לגדול כנדרש בלי לייקר באופן פרופורציוני את עלויות התפעול," מסביר דין נלסון (Dean Nelson), דירקטור בכיר ב-eBay לתפעול ואסטרטגיה במרכזי המחשוב אותו פגשתי בכנס שערכה חברת Starline . "אנו חייבים לשבור את הקשר הליניארי שבין עומס החישובים לבין עלויות התפעול. לשם כך עלינו לעשות קפיצת דרך ביכולות שלנו בתחומי החיסכון באנרגיה, כוח החישוב וניצול השרתים."

במאי 2010 חנכה eBay את מתקן הדגל שלה, אבן הפינה של האסטרטגיה החדשה למרכזי המחשוב, פרויקט 'טופז'. במתקן זה, הממוקם בסאות ג'ורדן, יוטה, השקיעה חברת eBay את ההון הרב ביותר שהשקיעה אי פעם בפרויקט יחיד, והוא מחזיק כשליש מתשתית השרתים העולמית של החברה. אף על פי שהפריסה במרכז הנתונים כוללת את כל היתירות הנדרשת לצורך מהימנות בסיווג Tier IV, מתגאה מתקן 'טופז' בנצילות שימוש בחשמל (PUE) בגובה 1.4 בלבד.

נהלים מיטביים ליעילות מירבית
בתשתיות של 'טופז' שולבו מנגנונים חדשניים לחיסכון באנרגיה. חמישה מרכיבים מרכזיים בתכנון 'טופז' מעוררים עניין מיוחד בשל ערכם ובשל התאמתם לכל מרכז מחשוב מודרני:

1. הפרדה פיזית וסגירה של מעברים קרים /חמים כדי להגיע ליעילות קירור מירבית, התקינה eBay פתרון להפרדה בין מעברים. eBay בחרה בסגירה של המעבר החם, לא לפני שתכננה אותו בתשומת לב, ניסתה אבטיפוס שלו וביצעה מדידות. סגירת המעבר החם מתבצעת על ידי הפרדה קשיחה של המעברים ותיעול האוויר החם החוזר אל מערכות המיזוג דרך התקרה הכפולה.

האוויר החם חוזר ליחידות המיזוז דרך התקרה

2. הפצה של 400V לכל ארון בחלק מהארונות ב-eBay יושבים שרתי להב מרובים, ולכן החברה רצתה שכל המסדים יהיו מסוגלים לספק עומסים בהספק של עד 17kW. אפשר, אמנם, להשיג זאת גם בשיטה המסורתית, אבל ב'טופז' בחרו למתוח את כבלי המתח הגבוה עד לארונות, והוזילו משמעותית את העלויות. משום שכל מסד מקבל חשמל במתח 400V, מצטמצמים אובדני הכוח בשנאים מורידי המתח ועל הקווים, ויחד עם זאת החברה חוסכת בתשתיות הנחושת. eBay בחרה לספק מתח תלת-פאזי של 400V לשני פסי שקעים חכמים במסד (הנקראים גם "PDU במסד"). מערכות ה-PDU במסדים, מספקות לכל שרת מתח חד-פאזי של 240V. מתח זה נמצא בתוך טווח הפעילות של כל ספק כוח של ציוד IT כלשהו. בזכות ביטולן של המרות מתח מיותרות, הפצת 400V מקטינה את עלויות האנרגיה ב-2-3% בערך בהשוואה להפצת 220V.

3. מדידה מפורטת של צריכת חשמל בשרתים נהוג לומר שהמדד הכלכלי החשוב ביותר בעיניהם של צוותי התפעול במרכזי המחשוב של eBay הוא העלות המצרפית הכוללת לכל חיפוש. ומשום שכל דור שרתים חדש מציע שיפורים אדירים בביצועי ה-CPU, חברת eBay מחליפה את השרתים שלה במחזוריות של שנתיים; הרווח בביצועים פֶּר וואט גבוה ממחירו של הציוד החדש. אבל חברת eBay תקטין באמת את העלות לכל חיפוש רק אם תכלול בחישוביה את כל עלויות התפעול של כל שרת חדש שהיא רוכשת, ולא רק את מחירו. ועלות התפעול הגבוהה ביותר של כל מכשיר היא ההוצאה על צריכת החשמל שלו. כדי לאתר הזדמנויות לחיסכון המרבי, eBay התקינה במסדים מערכות PDU של חברת Raritan הקוראות את צריכת החשמל המדויקת בכל ספק כוח ובכל שרת בודד. פסי השקעים של Raritan מספקים מידע רציף על צריכת החשמל בקוט"ש בכל מכשיר בודד במרכז המחשוב, בדיוק של 1%. רמת דיוק זו מאפשרת, על פי התקינה, חיוב לקוחות על פי מדידה זו. פסי שקעים חכמים אלו מיועדים לספֵּק הן את צרכי ה-IT והן את צרכי המתקן כולו, והן מזינות, בזמן אמיתי, את הנתונים שהן אוספות למערכות ניהול המבנה ורישום הציוד של eBay. במושגי קונסורציום Green Grid, הן מבצעות ניטור PUE מקטגוריה 3 (או PUE3). "פסי שקעים חכמים נותנים לי את הדיוק שאני צריך בשביל לחשב את עלויות התפעול האמיתיות שלי בכל שרת עד האגורה האחרונה," אומר נלסון. "כך אני יכול להכיר את פרופיל היעילות של כל אחד מספקי הציוד, וכשאני מכין את סבב ה-RFP הבא של השרתים, אני יכול לגבש דרישות שיחזירו את מחירן."

4. מדידת טמפרטורה ברזולוציה גבוהה פרויקט 'טופז' שילב מנגנונים מהפכניים שונים במערכת הקירור שלו, ואז פנה להמשיך ולייעל אותה בזמן אמיתי – הן בהיבט העלויות והן בהיבט המהימנות – מתוך היכרות עם סביבת הפעילות של כל אחד מהשרתים. רוב מרכזי המחשוב מודדים ומבקרים את טמפרטורות האוויר היוצא ממערכות המיזוג ואת טמפרטורת האוויר החוזר אליהן. אבל נתונים אלה מוסרים מידע מקורב בלבד על סביבת השרתים האמיתית. הקירובים מאלצים את צוות המתקן לקחת מרווחי ביטחון ולקרר קירור עודף, וזהו צעד בזבזני, בהגדרה. חברת eBay, לעומת זאת, יודעת מהן טמפרטורות הכניסה והיציאה המדויקות בכל ארון וארון במרכז המחשוב 'טופז'. בפרט, מאמצים ב'טופז' את המלצות ASHRAE לניטור סביבתי של שרתים, ומודדים את הטמפרטורה בשלושה מפלסים של המעבר הקר: למעלה, באמצע ולמטה. מדידות אלה מתווספות למדידות במעבר החם. בזכות הניטור הרצוף יכולה eBay לכוונן את משתני הקירור ליעילות מרבית, ויחד עם זאת לקבל התראה מיידית על כל בעיה ברמת השרת. הקורא יזכור את החיישנים ותוכנת LiveImaging מאחד הפוסטים הקודמים.

בקרה המאפשרת שליטה על מיזוג האוויר ואופטימיזציה של צריכת החשמל

5. פסי צבירה (busway) עיליים להפצת חשמל ברוב מרכזי המחשוב פרוס מבוך תת רצפתי של קווי חשמל היוצאים מלוחות PDU אל הארונות. אלא שמבנה כזה מפריע לאוורור ובכך משבש את יעילות הקירור. כל זה קורה מתחת לרצפה הצפה ולכן לא זוכה לתשומת לב רבה, אבל עלול להיות משמעותי. יתרה מזאת, תכנון סטנדרטי המכין חיבורי "שוט" (power whips) תת-רצפתיים ייעודיים לכל מפסק, צורך כבלי נחושת מיותרים שאינם מנוצלים היטב, ואף מגביל את גמישות הזיווד של ארונות חדשים. כדי לפתור את הבעיה, משתמשים ב'טופז' בפסי צבירה עיליים של חברת starline להפצת חשמל אשר מאפשרים חיבור קל של הארונות למקור כוח של 400A. לאורכה של כל שורת ארונות מתוחים שני מסלולים, וכל אחד מהם מספק כוח חלופי ובכך מבטל לחלוטין את הצורך בחיבורי "שוט" תת-רצפתיים. תוך דקות אפשר להוסיף שקעים למארזים מוגנים במפסק אוטומטי בכל נקודה לאורך שורת הארונות, במקום להמתין מספר ימים עד שיגיע חשמלאי ויתקין עוד "נקודות חיבור".

סיכום
חברת eBay מעוניינת מאוד בשיפור המהימנות של מערכות המחשוב שלה, שכן זמן דמימה עולה לה 2,000 $ לשנייה, כלומר $120,000 לדקה. בגלל היקף הפעילות הגדול של החברה, היא חייבת לשמור שההוצאות על ציוד ועל חשמל לא יצאו משליטה. משום כך פיתחה eBay מודל למרכזי המחשוב שלה, המבטיח פעילות IT ברמת מהימנות גבוהה מאוד וגם מוזיל את עלויות התפעול ב-50% בהשוואה למרכזים הישנים שהיא מוציאה מפעילות בהדרגה. גם מרכזי מחשוב צנועים יותר שיאמצו את הנהלים המיטביים בתעשיית ה-IT כפי שעשתה eBay, יכולים להאריך את זמן הרציפות העסקית (uptime), לקצץ בהוצאות ולהתייעל, תוך שימוש בציוד זמין ובטכניקות ותהליכים פשוטים.

מרץ 7, 2011 at 4:32 pm כתיבת תגובה

דטה סנטר במכולה – אתר חוות השרתים של THOR באיסלנד

אחת החברות הבולטות בתחום ה datacenter container היא חברת AST MODULAR שאחד ממוצריה הוא ה PMDC המצליח של יבמ.
בסרטו זה, שאורכו 7 דקות מציג הנרי דוארנט, מנכל AST את הקונטיינרים שהתקין באתר THOR שבאיסלנד. אתר זה הוא אחד היעילים בעולם מבחינה אנרגטית, במידה רבה בזכות יכולתו להשתמש ב FREE COOLING כמעט כל השנה.  ה PUE באתר זה הוא בסביבות 1.1

גם כאשר  FREE COOLING אינו בר ביצוע, זהו פרויקט מעניין לכל מקצוען דטה סנטר.  ברור שניתן להתקין גם מערכות מיזוג אוויר המתאימות לאקלים מדברי או ים תיכוני.

כמה דגשים:

17 ארונות שרתים U 42  בקונטיינר, KW 14 כל אחד.
קונטיינר עליון המכיל מערכות מיזוג אוויר וכיבוי אש.
יתירות ברמה TIER3
מערכות PDU מבוקרות,
פסי צבירה (של starline )
מערכות שו"ב כולל אבטחת כניסה ביומטרית

להנאתכם

דצמבר 5, 2010 at 2:11 pm כתיבת תגובה

פוסטים חדשים יותר


פידים

הבלוג הוקם ומנוהל בסיוע: