Posts filed under ‘PDU / Fail safe Switch’

Static Transfer Switch or Automatic Transfer Switch?

לצורך יתירות בחוות שרתים, נהוג להתקין בארונות שרתים מערכת ATS או STS להתקנים שיש להם ספק כוח אחד. לשני סוגי המערכות חסרונות אשר במקרים רבים מונעים את התקנתם בחוות שרתים קריטיות. בפוסט הזה נדון בהתקן הקרוי  HTS, מערכת העברה היברידית שמספקת מענה אופטימאלי.

ATS =  Automatic Transfer Switch

STS = Static Transfer Switch

HTS = Hybrid Transfer Switch

ה ATS היא מערכת מבוססת על ממסרים. זמני העברה נעים בין 10 ל 16 מילי שניות והמיתוג יכול להגיע ל 5 שניות נוספות.  זהו סיכון פוטנציאלי לחריגה מהתקן של ה 20 מילי שניות שנדרש כדי לעמוד ברציפות הפעולה של הציוד. המערכת מבוססת ממסרים שבהם המגעים עלולים להיות ניתכים ולהתחבר ללא התרעה. המפעילים מבינים זאת רק כשמאוחר מידי.  מצד שני, זו מערכת זולה, אך, כאמור, לא אמינה.

מערכות STS מספקות זמני העברה מהירים מאוד. בד"כ 4 עד 6 מילי שניות. המחיר שמשלמים על כך הוא פי 4 עד 5 ממחיר מערכות מבוססי ממסר.

מתג העברה היברידי, HTS, מספק את הפתרון האופטימאלי.  הוא משלב ממסרים עם מיישרי סיליקון מבוקרים ומספק זמן העברה זהה ל STS ואמינות זהה במחיר נמוך בהרבה.

HTS vs ATS and STS  table

 

לפרטים נוספים ראו לינק. לקבלת חומר טכני בעברית כיתבו לי.

יולי 20, 2015 at 12:22 pm כתיבת תגובה

שיקולים חשובים בבחירת PDU לארון שרתים.

בעקבות דיון עם לקוח בישראל, הנה שני שיקולים חשובים נוספים בבחירת ה PDU.  זאת בהמשך לפוסט קודם.

1.  ידוע שנהוג להתחיל את ההתקנה בארון השרתים מלמטה.  ביחוד כאשר יש צרכנים "כבדים" כגון שרתי בלייד / להב.  כך נוצר חוסר איזון בפאזות.  חשוב אם כך לבחור פס שקעים שמקל מאוד על איזון הפאזות כדוגמת הסכימה הזו.  יש חלוקה ברורה וקלה ל 3 פאזות בפס השקעים גם בחצי התחתון וגם בחצי העליון.

 

good design of 3 phase PDU

2.  יש עדיין הרבה פסי שקעים שמתוכננים ל 40 או 50 מעלות צלזיוס.  בחלק האחורי של ארון ה IT מגיעים לטמפרטורות גבוהות מזה.  חשוב מאוד לבחור פסי שקעים שמתוכננים לעמוד בטמפרטורות של  60 מעלות.

אפריל 23, 2014 at 4:27 pm כתיבת תגובה

PDU לארונות שרתים: מבוקר או מנוהל?

האם יש עדיין טעם להצטייד בפסי שקעים "בסיסיים" לארונות שרתים?

פס השקעים הידוע בכינוי RPDU, הפך לחלק משמעותי ומעניין בחוות השרתים. כיום נהוגים מס' סוגים של פסי שקעים:
1. פסי שקעים מנוטרים – כאלו שמודדים ומציגים באמצעות צג מקומי את צריכת החשמל
2. פסי שקעים חכמים – מודדים ומציגים את צריכת החשמל ושולחים התראות דרך הרשת
3. פסי שקעים מנוהלים- יש בהם את יכולות הפסים החכמים + מאפשרים כיבוי והדלקה מרחוק

במה לבחור אם כך?
אני מאמין שהתשתית הפיזית של חוות השרתים חייבת לתמוך בשלושת יעדי העל:
1. רציפות עסקית
2. זמינות ( קיבולת בכל זמן)
3. עלות כוללת
לטעמי, פסי שקעים חכמים הם המינימום ההכרחי:

1. רציפות עסקית – כמעט כל חוות שרתים רצינית משקיעה ביתירות כלשהי. עם פס שקעים בסיסי, אין ערובה לשום יתירות. וזאת משום שללא בקרה, קל מאוד להעמיס את פסי השקעים בעומס העובר את ה 50%. במקרה של קריסת אחת ה"רגליים" יועמס פס השקעים הנותר ביותר מ 100% ויקרוס. עמו יקרוס גם ארון השרתים (במקרה הטוב). כלומר ההשקעה העצומה ביתירות (שרתים בעלי שתי הזנות המובילות לשני פסי שקעים ומשם לשני לוחות חשמל, לשתי מערכות אל פסק וכו) מתבזבזת בשל חיסכון תמוה על פס השקעים.

לאנגלים יש ביטוי טוב לתאר זאת:
"penny wise and pound foolish"

פס שקעים חכם יתן לנו התראה כאשר נעבור רמת סף של עומס אותה נגדיר אנחנו. לדוגמא 45%. לדיון מעמיק ראו פוסט קודם.
2. זמינות: השקענו בחוות שרתים ואנו רוצים לנצל את ההשקעה במלואה. איך זה שמרבית הארונות ריקים למחצה ומנהל החווה מתלונן שאין לו יכולת לקלוט ציוד חדש? ובכן, בכדי לדעת אם ארון השרתים מולנו יכול לקלוט ציוד נוסף הצורך, נניח, עוד 2 קילו-וואט, עלינו לדעת כמה צורך הארון שלפנינו. פס שקעים חכם המחובר לתוכנת שליטה כגון Power IQ , יציג את צריכת הארון שלפנינו לאורך זמן. כך נדע ברמת ביטחון גבוהה אם נוכל להוסיף ציוד לארון וכמה.
3. עלות כוללת: ניטור צריכת החשמל ברמת הארון נותן לנו את האפשרות ליזום שיפורים בתחום היעילות האנרגטית ולחסוך כסף רב לארגון אותו ניתן לנצל להתעצמות. בנוסף, ניטור מאפשר ניתוח עלות-תועלת של רכישת שרתים חדשים.

טיפים נוספים לבחירה נבונה:
– הטמפרטורה בחלקו האחורי של הארון יכולה היום להגיע ל 50 מעלות. ולכן, חשוב לבחור פסי שקעים חכמים העומדים בטמפרטורות של 60 מעלות.
-תכנון המאפשר מינימום טעויות אנוש:
כיסוי למפסקים, קליפים למניעה של ניתוק לא מכוון של כבלים , לדים וסימון צבעים לפאזות השונות.

ינואר 21, 2014 at 3:29 pm כתיבת תגובה

FSTS /ATS / STS : מענה לצרכי היתירות של שרתים בעלי ספק כוח אחד

התקנות של שרתים בעלי ספק כוח יחיד עדיין מתבצעות בחדר המחשב של היום, בשל תאימוּת למערכות ותיקות וסוגיות עלות. יש להביא בחשבון התקנים אלה.
מתגי העברה אוטומטיים (Automatic transfer switches) (ATS) ומכשירים למיתוג מתחים
(fail-safe transfer switches) (FSTS) ניזונים משני שקעים ומפיצים חשמל לשרתים בעלי ספק כוח יחיד. אם יש הפרעה בזרם החשמל לאחד מהשקעים מכניסות המתח, מתג ההעברה האוטומטי או מכשיר למיתוג מתחים מעביר את העומס משקע לשקע.

מנהלי חדרים מנוסים רבים נרתעים ממכשירי STS בשל ניסיון עבר לא סימפטי. מכשירי FSTS המודרנים פותרים את בעיות העבר.

כשמחפשים מתג ההעברה האוטומטי או מכשיר למיתוג מתחים, יש להביא בחשבון שני  מאפיינים עיקריים.

• יכולתו של מתג ההעברה האוטומטי או מכשיר למיתוג מתחים להעביר עומסים משני ספקי כוח בעלי פאזות לא מסונכרנות. מתגי העברה שאינם ניחנים במאפיין זה יקרסו כשהעומס יועבר. זו הסיבה שרבים בתעשייה נרתעו בעבר משימוש ב STS .  ישוב לבחור במכשירים מסוג FSTS עם יכולות הזנה מפאזות לא מסונכרנות

• יכולתו של המוצר להפיץ חשמל משני המקורות בו זמנית (ידוע כהתחלקות במקור מתח -infeed sharing). הדבר מפחית את העומס שיש להעביר במקרה של הפסקת חשמל או נפילת מתח (brownout). מאפיין תכנון זה מאפשר להאריך את חיי המוצרים מפני שרק מחצית מהעומס הכולל מועבר והתוצאה היא פחות בלאי על רכיבי המיתוג.

דצמבר 28, 2008 at 8:14 am כתיבת תגובה

ניהול חדר מחשב וירטואלי – פיזי

תמונת המגמה לוירטואליזציה של שרתים היא חדה וברורה. היתרונות ברורים גם הם: חדרי המחשב זוכים בשימוש דינאמי של מערכות החומרה שברשותם, התגובתיות לצרכי הארגון משתפרת והארגונים מקבלים תמורה גבוהה יותר בעבור השקעתם בחומרת השרתים. כל זאת בזכות העובדה שניתן להריץ מס' שרתים וירטואליים על שרת פיזי אחד.

יתרונות אלו קוסמים לארגונים שמעוניינים בחיסכון תפעולי ובתגובתיות מהירה. עם זאת, חשוב להבין מוקדם ככל האפשר את האתגרים בניהול דטה סנטר פיזי-וירטואלי (כלומר דטה סנטר בו חלק מהשרתים הם פיזיים בלבד וחלקם וירטואליים) וכן את ההשלכות על התשתית הפיזית. יישום וירטואליזציה ללא מתן פתרונות מעין אלו יכול לסבך את ניהול החדר והרי לא זו כוונתו של המנמ"ר

קודם כל יתרונות הוירטואליזציה:

  1. חיסכון בהשקעות בחומרה – נושא זה ברור מאליו
  2. חיסכון במקום ובתשתית פיזית – ניתן להקל על מצוקת שטח הרצפה ומיזוג האוויר ע"י צמצום מס' השרתים
  3. התאוששות מאסון ( DR ) מהירה יותר. קל ומהיר יותר לגבות ולהעלות לאוויר שרתים וירטואליים מאשר לקנפג מחדש שרת פיזי
  4. ניתן להגיב לצרכי הארגון מהר יותר. ניתן להקצות למהנדס בארגון שרת וירטואלי הרבה יותר מהר מאשר ע"י רכש של שרת חדש, דבר שיכול לקחת שבועות ארוכים.
  5. חיסכון בחשמל מוריד הוצאות תפעול ומונע פגיעה באיכות הסביבה

מאחר ואין ארוחות חינם ישנם כמה סיכונים שצריך לנהל בתבונה. חדר המחשב אינו וירטואלי לחלוטין ולכן יש לנהל אותו כחדר שחלקו פיזי וחלקו וירטואלי על כל המשתמע מכך. לדוגמא:

  1. ניהול הרשאות לגישה לשרתים וירטואליים נהייה מורכב מאוד. לא רצוי לאפשר לכל צוות ה IT גישה לכל השרתים הפיזיים. כאשר יש מס' שרתים וירטואליים על שרת פיזי אחד, נושא ההרשאות מתחיל להיות מורכב.
  2. ניהול ואדמיניסטרציה של שרתים וירטואליים נהיה מורכב יותר כשהם עוברים משרת פיזי אחד למשנהו. משום שלא רצוי תמיד להעניק גישה ל VirtualCenter מחשש לשימוש לא נכון, האדמיניסטרטורים משתמשים בשיטה ידנית לחלוקה של כתובות IP עבור מכונות וירטואליות ספציפיות שבניהול איש צוות IT כלשהו.
  3. כניסה לשרתים וירטואליים שנמצאים ב VirtualCenters שונים היא מורכבת יותר. לפי שעה VMWare לא מאפשר לאדמיניסטרטורים גישה אחודה לשרתים וירטואליים שנמצאים על VrirtualCenters שונים.
  4. במקרה של תקלת חומרה בשרת הפיזי, יפלו מס' שרתים וירטואליים והנזק לשרות יהיה משמעותי הרבה יותר מבעבר. על הארגון לוודא שיש בידו כלי המאפשר גישה מחוץ לרשת ( Out of band ) לרמת ה BIOS לכל שרת כדי לאפשר טיפול מהיר והתאוששות מהירה.
  5. VMWARE משתמש ב Active Directory באופן בלעדי לניהול הרשאות. זה יכול להיות בעייתי לארגונים שזקוקים לשימוש בטכנולוגיות כגון LDAP, RADIUS והזדהות חזקה.
  6. בעוד שצריכת האנרגיה ברמת החדר תרד, צריכת האנרגיה לארון שרתים יכולה לעלות דרמטית בשל השימוש בחומרת השרתים הפיזיים. דבר זה עלול להביא לקשיים נקודתיים במיזוג האוויר בחדר המחשב ויתכן שיחייב פתרונות קירור מתקדמים יותר.

אם כך דטה סנטר פיזי-וירטואלי הוא סביבה מורכבת יותר שיש לנהל בכלים מתקדמים. חלק מן הכלים הללו הוא מערכות KVM over IP התומכת בשרתים פיזיים ווירטואליים, מערכות PDU המאפשרות בקרה שוטפת על צריכת האנרגיה בכל שרת ובכל ארון שרתים וכן פתרונות לניהול מערכות בצפיפות גבוהה ( High Density ) .

נובמבר 23, 2008 at 8:15 am כתיבת תגובה

10 דרכים לשיפור היעילות בחדר המחשב בזמן המיתון ב-2009

המיתון הקרב (הוא כבר כאן?), הפאניקה בשווקים הפיננסיים, מחנק האשראי , כל אלו ישפיעו בוודאי על ההתנהלות העסקית ותקציבי ה IT. עם זאת, המצב בשוק חדרי המחשב שונה לחלוטין מהמיתון הקודם בתחילת העשור.

בשנת 2001, בעת מפולת הבורסות, היה עודף גדול של קיבולת בחדרי המחשב. בעת ימי הבועה נבנו חדרי מחשב רבים ורובם עמדו ריקים. שטח רצפה, מערכות מיזוג אוויר, מערכות הספק, כל אלו עמדו לרשותנו בשפע.

המצב היום הוא שרוב חדרי המחשב נמצאים במצוקה. ריבוי השרתים, צריכת האנרגיה הגוברת , צפיפות השרתים, כל אלו גורמים למצוקה של חום, שטח רצפה וחוסר הספק, כמו גם לצמיחה מהירה בהוצאות התפעול , בעיקר בסעיף האנרגיה.

כיצד אם כן, להתמודד עם מצוקות אלו בזמן שתקציבי ה IT מתהדקים? להלן 10 הצעות:

1. בחירה במערכות בצפיפות גבוהה כגון שרתי להב מאפשרת תשתית יעילה יותר בצריכת החשמל ואת הצורך בהשקעות בחדר מחשב חדש. גם אם יש צורך בשדרוג כלשהו של החדר, מדובר בהוצאה שהיא זניחה כמעט יחסית להשקעה בחדר מחשב חדש.

2. ערוך סקר מוקדם לקביעת סדרי עדיפויות – ההשקעה נמוכה מאוד ודרכה ניתן ללמוד מה חולשות התשתית ברמת יתירות, זמינות ויעילות אנרגטית. ניתן באמצעות הסקר להסביר גם להנהלה לא טכנית את המצב לאשורו וחלופות פעולה.

3. בעקבות הסקר, ערוך תוכנית מסודרת שתאפשר הכפלת העומס במינימום השקעה התחלתית ובאופן מודולארי. האויב הגדול של חדרי המחשב היא גישת אד-הוק הנפוצה. ולראייה, שלל האלתורים ו"פתרונות" זמניים שהביאו את חדר המחשב להיראות כפי שהוא נראה.

4. בדוק את היעילות האנרגטית של חדר המחשב. מדוד את ה PUE (ראו מאמר קודם) . יתכן שתגלה שעל כל שקל שאתה משקיע בחשמל ל IT, אתה משקיע עוד 2 שקלים בתפעול התשתית. פרויקט של SVLG ( Silicon Valley Leadership group ) , ארגון המונה 300 חברות מעמק הסיליקון מצא שניתן להגיע לאותן תוצאות ברמת צריכת האנרגיה ותפעול מקצועי בחדרים ישנים ששודרגו כמו בחדרי מחשב חדשים. גם אם חשבון החשמל אינו משולם מתקציב הIT , התייעלות תאפשר לך להפיק הרבה יותר מן התשתית הקיימת.

5. סגור את המעבר הקר (ראו תמונה) . הפרדת אוויר חם מהאוויר הקר היא היסוד של קירור אפקטיבי ויעיל באנרגיה. אם החדר אינו מאורגן לפי מעברים קרים וחמים, בצע זאת ללא דיחוי. לאחר מכן, סגור את המעבר הקר. צריכת האנרגיה תרד, מערכות הקירור יעבדו בניצולת גבוהה. זוהי דרך מעולה להפיק את המקסימום מהשקעות שכבר בוצעו. זו שיטה הרבה יותר אפקטיבית מסגירת המעבר החם ומאפשרת סביבת עבודה הרבה יותר נעימה.

clip_image002[9]

6. חפש הזדמנויות להוריד את העומס ממערכת החשמל שלך. לדוגמה, בדוק אם ניתן לשדרג את יחידות הקירור של החדר ל VFD ( Variable Frequency Drive ) שדרוג זה מאפשר למערכות להגיב ליניארית לצורכי החדר וחוסכת צריכת חשמל רבה.

7. האם כל השרתים בחדר באמת נחוצים? השבתה ופינוי של שרתים לא פעילים חוסכת אנרגיה. ישנם חדרי מחשב בהם 10% מהשרתים אינם מביאים תועלת כלל. פנה את השרתים המיותרים (ותרום אותם למוסדות חינוך).

8. בקרה – בקרה – בקרה . דע בכל זמן מה קורה בחדר המחשב שלך. מה הטמפרטורה בנקודות קריטיות ומה צריכת האנרגיה של כל ארון שרתים בכל זמן. פסי שקעים מתקדמים מאפשרים ניטור צריכת האנרגיה באופן מדויק ושוטף וההוצאה זעומה. כך תכיר צרכיך בדיוק נקודתי ותדע היכן התיקון יהיה אפקטיבי יותר.

9. במקום לשדרג את כל חדר המחשב, בנה אזור High density בחדר. אם בעבר היה נהוג לפזר את העומס בחדר, היום מומלץ לרכז את העומס הכבד ביותר באזור אחד ולטפל בו נקודתית. זה יותר יעיל, יותר אפקטיבי תקציבית ומקל על פעולת שאר החדר.

10. ברמה הפילוסופית – דע להתנתק מרעיונות ישנים. חוקי התכנון של חדרי המחשב השתנו ללא הכר. צפיפות הספק, ארונות מקוררי מים, אל פסק מודולארי, תצורת אל פסק בשיטת IEC ) Intelligent Eco Mode -במאמר הבא) . אלו הם פתרונות טכנולוגיים מתקדמים שחלקם לפחות יכול לחסוך הרבה צרות והרבה כסף.

ואם בזמן שחסכנו כסף לארגון ושיפרנו את תשתית מערך ה IT גם מנענו פגיעה באיכות הסביבה, גם זה בסדר.

נובמבר 16, 2008 at 7:06 pm כתיבת תגובה

CDU ( או PDU ): הסרת עומסים חכמה מבטיחה רציפות עסקית

רציפות עסקית (uptime) או אפס זמן השבתה (zero downtime) היא הגורם המניע החשוב ביותר בתכנון ובהפעלה של מרכזי נתונים כיום, מפני שהעלות של כל דקה שהמערכות מושבתות היא אלפי דולרים. חברות המפעילות מרכזי נתונים ברמה 3 וברמה 4 מחזיקות גם באתרים מרוחקים וגם באתרים משותפים (co-location facilities) שרתים אשר חיוניים לתפקודה השוטף לא פחות מהשרתים הממוקמים באתר הראשי. כדי להבטיח רציפות עסקית יש צורך בפתרונות חדשים וחדשניים. אחד הפתרונות הוא יחידות חכמות לחלוקת זרם בארון (CDUCabinet Power Distribution Units) שיכולות לספק יכולת הסרת עומסים חכמה (Smart Load Shedding).  הפתרון מבוסס על CDU של חברת    Server Technology               
הסרת עומסים חכמה מאפשרת למפעיל להסיר עומסים על סמך שלושה משתנים תפעוליים חשובים: 

1) האם האל-פסק פועל מהמצברים
2) הטמפרטורה בארון עולה מעל המותר
3) העומס הנוכחי עולה על המותר

 משתני המפתח הללו מאפשרים למשתמש לקבוע מראש אילו מכשירים אינם חיוניים לפעילות השוטפת, להסיר אותם במקרים שמתעוררת בעיה ובכך להבטיח רציפות עסקית ולהגן על המכשירים החיוניים שבתוך הארון.

מי שמעונין ב white paper המלא שכתבנו בנושא זה מוזמן לכתוב לי ל yigals@schneider.co.il ואשלח לו / לה במיידי.  כמו כן יש דיון בנושא יישום נכון של  יתירות ב PDU בפוסט קודם

חג שמח

אפריל 21, 2008 at 3:01 pm כתיבת תגובה

פוסטים ישנים יותר


רשומות אחרונות

Feeds

הבלוג הוקם ומנוהל בסיוע: