Posts filed under ‘panduit’
מעבר כבלים בטיחותי בין קירות במתקני תקשורת
בעת התקנת מעברי כבלים בקירות בין אולמות מחשוב ותקשורת, יש למלא אחרי דרישות החוק ולוודא שאש ועשן לא יוכלו לעבור בין החללים השונים. הפוסט הזה דן בדרך הנכונה לביצוע מעברי כבלים, בד"כ כבלי תקשורת בקירות.
בדרך כלל, יבצעו הקבלנים/מתקינים איטום של מעברי הכבלים, כנדרש בחוק. העניין הוא שעם הזמן, הצרכים משתנים ויש להוסיף כבלים נוספים או לבצע שינויים אחרים בתשתית הכבילה
הבעיה היא שהקבלן המצוי, מתרשל בחובתו. לעיתים אינו אוטם מחדש את פתחי הכבילה לאחר השינוי וחושף את הלקוח הסופי לסכנת אש, או אוטם את פתחי הכבילה בחומרי מילוי ומחייב את הלקוח הסופי בסכום נכבד. כך זה נראה בד"כ…
הדרך הנכונה היא להשתמש ב EZ Path, המאפשר העברת כבלים חופשית מצד אחד לשני. בעת שריפה, עם עליית הטמפרטורה, חומר האיטום הפנימי מתנפח ואוטם את המעבר לחלוטין לאש ולעשן.
EZ Path מגיע במספר גדלים להולכת מס' כבלים שונה, ומאפשר גם אטימת מעברי כבלים אנכי (בין קומות). המוצר מאושר לתקני בטיחות בשריפה בינלאומיים כולל ישראל.
לפרטים נא לפנות לאתר שלנו
תכנון המעבר מ 10 גיגהביט ל 40 גיגהביט איתרנט
גם אם אנחנו מתכננים להשקיע רק בכבילה של 10 גיגהביט איתרנט, יהיה חכם מצידנו להכיר בעובדה ש 40 גיגה ביט מגיע, ומהר מכפי שציפינו לפני שנה-שנתיים.
ולכן, ב BEST PRACTICES של עולם התקשורת, נהוג לתכנן את המעבר ל 40 גיגהביט, בכדי לאפשר מעבר תוך שימור ההשקעה ב 10 גיגה, ובמהירות תוך מינימום השבתה.
המעבר מ 10 גיגה ל 40 גיגה אינו חייב להיות מורכב או יקר. על ידי שימוש ב PanMPO של PANDUIT ניתן לעשות זאת בקלות ובמהירות תוך שימור ההשקעה בתשתית הכבילה של 10 גיגהביט.
מחבר ה PanMPO מאפשר לשנות בשטח את המחבר מזכר לנקבה ולשנות את הקוטביות שלו ובכ לאפשר שימוש בו גם ל 40 גיגהביט. ראו בסרט כמה זה קל ומהיר:
6 דברים שיש לדעת על קטגוריה 8
לאחרונה אושר ופורסם תקן ANSI/TIA-568-C.2-1 התומך בקצבי תקשורת של 25G, 40G ובעתיד אף 50GBase-T על כבילת נחושת מסוג קטגוריה 8 ( Category 8 ) . הנה כמה דברים שחשוב לדעת:
- מה המרחקים שניתן להגיע אליהם? קטגוריה 8 מיועדת למקסימום 30 מטר על פי התקן. קצר בהרבה מ 100 מטר שהיה נהוג קודם לכן.
- נראה לי מוכר…. לקטגוריה 8 ממשק מחבר מוכר בתצורה של RJ45 . כך שיש תאימות לפנלי מבואות ולוחיות קיר של תקנים קודמים.
- סיכוך – בניגוד לקטגוריות קודמות בהן היה אפשר לבחור בין מחברים וכבלים מסוככים או לא-מסוככים, בקטגוריה 8 יש רק מסוכך.
- למה קטגוריה 8 מיועדת? בעיקר לדטה-סנטר. אם נפרט יותר, אז לקישור בין מתגים לשרתים במהירויות של 25G ו 40G , מהירויות שהיו שמורות בעבר לכבילה אופטית. עם מגבלה של 30 מטר, קטגוריה 8 אינה מיועדת לחיבור לתחנות העבודה באנטרפרייז גדול.
- ומה לגבי כבילה לתחנות העבודה? כאן הפיתרון האפקטיבי ביותר הוא עדיין קטגוריה 6A. במקרה של ++ PoE, מומלץ להשתמש בכבל המאפשר פיזור חום אופטימאלי מסוג Panduit MaTrix Category 6A.
- הצעד הבא... שימוש רחב בקטגוריה 8 יתרחש ב 2017 בעת שיצרני מערכות תקשורת ירחיבו את ההיצע שלהם כדי לאפשר ללקוחות הקצה ליהנות מיתרונות התקן החדש.
Category 6A cabling in Enterprise Networks
האם יש צורך בכבילת רשת מסוג קטגוריה 6A בבנייני משרדים?
התשובה הקצרה היא בהחלט. התשובה הארוכה יותר היא כדלקמן.
בשנים עברו ראינו שמרבית חוות השרתים התקינו תשתיות תקשורת של 10 גיגה-ביט איתרנט ( כלומר קטגוריה 6A ) , בעוד שבבנייני המשרדים הסתפקו ב 1 גיגהביט איתרנט, בדרך כלל קטגוריה 6 או 5E. המצב הזה משתנה במהירות. בחוות השרתים עוברים במהירות ל 40 גיגהביט ול 100 גיגהביט איתרנט ( 100GBase-T ) ובתשתיות התקשורת המשרדיות עוברים לקטגוריה 6A . ראו גרף
מדוע יש צורך בתשתית תקשורת כה מתקדמת בבנייני משרדים? תגובה נפוצה שאני שומע היא " מי צריך את זה? במשרד הישן זה עובד מצוין".
ובכן, הרשתות החברתיות, השימוש הגובר בוידיאו, ביג דאטה, מצלמות IP, אוטומציה של המבנה, נקודות מכירה POS , תצוגות דיגיטליות, כל אלו הן רק מעט דוגמאות מדוע אנו זקוקים לרשתות תקשורת רחבות פס והצורך הזה גובר בטור מעריכי.
הבה נראה רק דוגמא אחת למה שקורה בתחום ה WIFI וכיצד זה משפיע על תשתית הכבילה. נראה, שאין צורך לשכנע אף אחד שכל עסק היום, מלבד אולי ארגונים מסוג מסוים, זקוק לאפשר גישה לרשת אלחוטית מהירה לעובדים ולקוחות . זה כמעט בסיסי. הבה נראה מה קורה לתקני ה WIFI העדכניים…
בתמונה למעלה אנו רואים 3 תקנים של WIFI בשלוש רמות. מה שמעניין אותנו לצורך דיון זה הם השניים העליונים. שתי השורות התחתונות מראות את רוחב הפס הנדרש ברשת התקשורת המשרדית כדי לתמוך בנקודות הגישה של ה WIFI. קל להבחין ש 1 גיגהביט איתרנט ( 1GBase-T ) או במילים אחרות תקן קטגוריה 5E ותקן קטגוריה 6, אינם רלבנטים לחלוטין בעת הזו ובוודאי לא ב 2017 שם ידרש 5 עד 10 גיגה-ביט רוחב פס כדי לתמוך בתקני הרשת האלחוטית הנדרשים.
Best Practices : סימון מגשרי תקשורת בחוות שרתים
עוד בסדרת הנוהגים המיטביים ( Best Practices ) בחוות שרתים. הפעם: סימון מגשרי תקשורת
שיטה זו מאפשרת לקרוא את הכתוב מכל זווית ומכל מצב, גם בצפיפות גבוהה. מדבקות אלו קרויות
TURN TELL LABELS
קטגוריה 7 ( cat7 ) – זה כנראה לא יקרה. עוברים לקטגוריה 8
ההיסטוריה מראה שכל 5 שנים בערך נכנס לשוק תקן חדש של תקשורת בו גדלה המהירות פי 10. בטבלה רואים את מועדי הכניסה לתוקף של התקנים החדשים. יש לזכור שהשוק אינו אחיד באימוץ הטכנולוגיה החדשה. יש כאלו שמאמצים את התקן החדש כשהוא עדיין על תקן טיוטה. אחרים משתהים שנים רבות אחרי אשרור התקן על ידי ועדות התקינה ונצמדים לתקן ישן ולא עדכני כדוגמת אלו שעדיין מתקינים כבלי קטגוריה 5, ויש כאלה.
ב 1995 אושר תקן קטגוריה 5. עיקרו: 100 מגה-ביט לשניה, 100 מטר, 100 מגה-הרץ. תקן זה השתמש רק ב 2 זוגות מתוך ה 4 שבכבל התקשורת ( כבל 4 זוגות) הידוע בכינוי כבל קטגוריה 5 .
ב 1999 אושר תקן ה גיגה-ביט איתרנט (קטגוריה 5 אי) וב 2006 אושר תקן קטגורה 6 איי, המיועד ל 10 גיגה-ביט בשנייה. קצב גדול פי 100 מתקן קטגוריה 5 המקורי של שנת 1995.
מאז, השוק מצפה לתקן הבא והוא מתמהמה. יצרנים זריזים החלו לשווק כבלים ומחברים של "תקן קטגוריה 7" . החדשות האחרונות אומרות שתקן קטגוריה 7 נמצא כלא ראוי למהירות הבאה של 40 גיגה-ביט. נראה שהתקן הבא יאושר בשנת 2015 וייקרא קטגוריה 8.
תקן זה יכלול כבל 4 זוגות , תדר של 1600 מגה-הרץ, על פי TIA, או 2000 מגה הרץ על פי ISO. האורך המקסימאלי יהיה 30 מטר. המחבר יהיה בפורמט של 45 RJ.
בשלב זה אני לא ממליץ על התקנה של קטגוריה 7. חבל על הכסף.
מיגון: חדרי המחשב יורדים אל מתחת לאדמה
חדר שרתים ממוגן לפי BEST PRACTICES
הסיבה הברורה היא איום הרקטות והטילים. ישראל כולה בטווח של טילי האוייב. ברור לכל שפגיעה בחדר שרתים של ארגון חיוני למשק ,גם אם לא תגרום לאבדות בנפש, תגרום לנזק כלכלי עצום. בארגונים בסקטור העסקי, בעלי המניות עושים לעצמם חישוב פשוט: מה יקרה למחיר המניה אם יושבת חדר השרתים שלנו בגלל פגיעה קרובה או ישירה של רקטה או טיל. התוצאה: ארגונים רבים מחפשים לשכור או לרכוש נדל"ן המצוי מתחת לפני הקרקע. לי ידוע לפחות על שלושה פרויקטים גדולים שנמצאים בתהליך מתקדם בימים אלו בהיקף כולל של מעל 100 מיליון שקלים. חברת אלכסנדר שניידר מובילה שניים מהם.
לא מזמן אירחתי מלקוחות מחו"ל שהתפלאו על המגמה הייחודית הזו. ובכן, סיברתי את אוזניהם, בכל מקום ממגנים את הדטה סנטר כנגד איומי הייחוס הרלבנטים: הוריקן בחוף המזרחי של ארה"ב, טורנדו במרכז ארה"ב, רעידות אדמה במערב ארה"ב, דרום אמריקה, יפן, סין וטורקיה. שיטפונות בחלקים נרחבים של אירופה וכן הלאה. בישראל מתעלמים לפי שעה מהסיכון של רעידות אדמה אך מתייחסים ברצינות לסיכון הטילים. עניין של אופי.
מאחר וכאומה אנו לא מצטיינים בתכנון לטווח ארוך, ונדל"ן מסוג זה אינו מצוי בידי הארגונים, הרי שיש למצוא אותם בשוק החופשי. החדשות הטובות הן שיש די הרבה נדלן בדמות חניונים וקומות מרתף פנויות ומחירן יחסית זול משום שהן אינן ראויות לאכלוס משרדי. הרשויות בד"כ משתפות פעולה אם נדרש שינוי ייעוד אם כי נדרש לעניין עו"ד טוב. ועורכי דין, ברוך השם, לא חסר במדינתנו.
לפני שחותמים חוזה שכירות ארוך טווח, כדאי לבדוק כמה דברים: זמינות של תשתיות לאספקת חשמל שתידרש לאורך חיי המתקן, האפשרות להתקין תשתיות למיזוג אוויר, מיגון מפני הצפה, תשתית תקשורת , דרכי גישה ועוד גורמים רבים שיש לבדוק באמצעות סקר מקצועי.
אחד המאפיינים של קומות תת קרקעיות זמינות בדרך כלל הוא מגבלה של גובה. לאלו שלא חיים את עולם חדרי השרתים, נקצר ונאמר שהגובה נדרש לצורך מעבר של ספיקת אוויר מספקת לצרכי מיזוג אוויר. גובה של 4 עד 5 מטר נחשב מספק. במרבית החניונים והנדלן התת קרקעי הגובה המצוי הוא מתחת ל 3 מטר. אל דאגה, באמצעים הטכנולוגיים של היום ניתן לבנות חדר שרתים נפלא בגובה זה באמצעות קירור בצמידות גבוהה הקרוי בפי העם, קצת בטעות, קירור מים.
אז אם אתה הבעלים של שטח נדלני תת קרקעי שניסית להשכיר ללא הצלחה במשך שנים, דע לך שבהנחה שהתקיימו הגורמים הנ"ל מהיום אתה הבעלים של אתר תשתית לדטה סנטר.
בתמונה חדר שרתים מתקדם תת קרקעי של אחד מלקוחותינו. למרות המיקום באתר "קלאוסטרופובי" החדר הוא אחד המתקדמים בישראל. כל ארון שרתים מתוכנן לשאת עומס של עד 15 קילוואט. יחידות מיזוג האוויר תוצרת Knurr Emerson מוצבות בין הארונות לפי עיקרון קירור שורה Inrow .
והערה אישית: לאחר הפסקה ארוכה של כתיבה בבלוג, ולאחר שקיבלתי לא מעט הערות נבזיות מידידי בתעשייה על כך שהפסקתי לכתוב, אני חוזר למוטב ומחדש את הרענון השוטף של בלוג חדרי השרתים.
גל של חדשנות שוטף את תחום חוות השרתים
ארונות קירור מים,פסי צבירה,PDU מנוהלים- נוהגים מיטביים בחוות שרתים
עתה כשנותרנו מיעוט קטן (אך איכותי!) אפשר להתעמק בדברים.
לפני מס' חודשים נועדתי עם חברה המתכננת חדר מחשב חדש שיעלה לאוויר, לפי תוכניותיהם, ב 2015. אמנם אני מצדיע לחברות ישראליות החושבות לטווח ארוך, אך הדבר גרם לי להרהר בלוחות הזמנים הנהוגים לעיתים בתעשייה שלנו. פרויקט הקמה של אולם מחשוב הוא פרויקט בפני עצמו. יצירת אומנות יחידנית אשר הכול בה מפותח מאפס ונתפר כולו לפי צרכי הלקוח. נכון? לא בהכרח.
מאחר וחברה מקימה לעצמה חדר מחשב אחת לכל 5 עד 20 שנים, הרי כשארגון מבקש להקים לעצמו חדר מחשב חדש, זו התנסות חדשה לרוב מובילי הפרויקט. אל צוות המפעל חוברים יועצים וקבלנים חיצוניים שלהם יותר ניסיון (אנו מקווים) ונוצר צוות פרויקט אשר אין לו ניסיון משותף. הצוות מתחיל את התכנון מאפס (דבר משתלם ביותר למתכננים) ונשען על ידע לא מושלם ולא עדכני. זו הסיבה העיקרית לכך ששלב התכנון אורך בדרך כלל חודשים רבים (במקרים אחדים גם מספר שנים), כמו גם שלב הבניה, ושהפרויקט ברובו מבוסס על ניסוי וטעייה ולא על נוהגים מיטביים.
גם בהתחשב בעבודה הקשה של צוות הפרויקט, עלות התמשכות הפרויקט והטעויות בהחלטות התכנוניות עולים לארגון כסף רב. התוצאה הסופית היא חדר מחשב ייחודי באמת אשר אין זהה לו והדבר נזכר כאן לא כמחמאה (אולי להיפך) אלא כציון עובדה.
התופעות הללו מתרחשות לא רק בחדרי מחשב הנבנים במבנה חדש על קרקע בתולית (Greenfield data center ) אלא גם בפרויקטים של שדרוג חדרי מחשב ( datacenter upgrade ). גם כאן מדובר בהוספת יכולות של אספקת חשמל ומיזוג אוויר וגם כאן צוותים שהוקמו אד-הוק עובדים כדי לשדרג את חדר מחשב במינימום עלויות והשבתה.
כדי לפתור בעיות מסוג אלו, אחת המגמות המתחזקות בתחום חדרי השרתים היא חדרי מחשב מודולאריים בבנייה טרומית המבוססים על מודולים בתצורות אשר נוסו ונבדקו במפעל ( pre-configured ), וקל להתקינם באתר ולדעת מראש את רמת הביצועים שנקבל ( Pre-engineered ). הרחבה והגדלה ניתנים לביצוע בקלות יחסית.
גם כאן הנוהגים המיטביים מאפשרים היום הוספת מודולים פנימיים ( Pods ) כגון ה SMART AISLE של אמרסון המכילים מס' משתנה של ארונות שרתים, מערכות מיזוג ממוקד ( כגון מערכות קירור ארון או קירור שורה) ומערכות חלוקת חשמל (כגון פסי צבירה של STARLINE ) המורידות באופן דרמטי את זמני התכנון והיישום הנדרשים כמו גם את העלויות.
דוגמא נאה לצורך המחשה היא חדר מחשב הנבנה על פי השמועה על ידי מייקרוסופט באיידהו שבארה"ב. גודל החדר כ MW 5, ענק במושגים ישראליים אך לא במושגי מייקרוסופט, והוא יושלם תוך 28 שבועות מיום חתימת החוזה. החדר בנוי ממודולים של KW 600 כ"א כל מודול בנוי ממספר מבנים טרומיים המובלים לאתר במשאית ומחוברים תוך ימים לתשתית.
גל של חדשנות בחדרי המחשב
גל של חדשנות שוטף את טכנולוגיות הדטה סנטר בעולם ובישראל. תחום חדרי המחשב היה תמיד פעיל מאוד אך מנומנם ברמה הטכנולוגית. בשנים האחרונות חוקי התכנון השתנו לחלוטין וכך גם הנוהגים המיטביים ( Best Practices ).
לפני מס' חודשים נועדתי עם חברה ישראלית המתכננת חדר מחשב חדש שיעלה לאוויר, לפי תוכניותיהם, ב 2015. אמנם אני מצדיע לחברות ישראליות החושבות לטווח ארוך, אך הדבר גרם לי להרהר נוגות בלוחות הזמנים הנהוגים לעיתים בתעשייה שלנו. פרויקט הקמה של אולם מחשוב הוא פרויקט מורכב, יצירת אומנות יחידנית אשר הכול בה מפותח מאפס ונתפר כולו לפי צרכי הלקוח. נכון? לא בהכרח.
אחת המגמות המתחזקות בתחום חדרי המחשב היא מודולים המבוססים על מערכות בתצורות אשר נוסו ונבדקו במפעל ( pre-configured ), וקל להתקינם בחדר המחשב ולדעת מראש את רמת הביצועים שנקבל ( Pre-engineered ). הרחבה והגדלה ניתנים לביצוע בקלות יחסית ( scalable ) .
הגישה החדשה מאפשרת הקמה מהירה יותר, השקעה התחלתית נמוכה יותר, מתקנים יעילים יותר ולכן גם הוצאות תפעול נמוכות יותר לאורך חיי חדר המחשב.
מאחר וחברה מקימה לעצמה חדר מחשב אחת לכל 5 עד 20 שנים, הרי כשארגון מבקש להקים לעצמו חדר מחשב חדש, זו התנסות חדשה לרוב מובילי הפרויקט. אל צוות המפעל חוברים יועצים וקבלנים חיצוניים שלהם יותר ניסיון (אנו מקווים) ונוצר צוות פרויקט אשר אין לו ניסיון משותף. הצוות מתחיל את התכנון מאפס (דבר משתלם ביותר למתכננים) ונשען על ידע לא מושלם ולא עדכני. זו הסיבה העיקרית לכך ששלב התכנון אורך בדרך כלל חודשים רבים (במקרים אחדים גם מספר שנים), כמו גם שלב הבניה, ושהפרויקט ברובו מבוסס על ניסוי וטעייה ולא על נוהגים מיטביים. גם בהתחשב בעבודה הקשה של צוות הפרויקט, עלות התמשכות הפרויקט והטעויות בהחלטות התכנוניות עולים לארגון כסף רב. התוצאה הסופית היא חדר מחשב ייחודי באמת אשר אין זהה לו והדבר נזכר כאן לא כמחמאה (אולי להיפך) אלא כציון עובדה.
התופעות הללו מתרחשות לא רק בחדרי מחשב הנבנים במבנה חדש על קרקע בתולית (Greenfield data center ) אלא גם בפרויקטים של שדרוג חדרי מחשב ( datacenter upgrade ). גבשדרוג חדרי מחשב מדובר בד"כ בהוספת יכולות של אספקת חשמל ומיזוג אוויר ושיפור מערך הכבילה. וגם כאן צוותים שהוקמו אד-הוק עובדים כדי לשדרג את חדר מחשב. במרבית המקרים גם פרויקטים אלו יכולים להיות מנוהלים ביותר יעילות אם ישתמשו ב"אבני בנין" שהן Pre-Engineered, Pre-Configured.
הנוהגים המיטביים מאפשרים היום הוספת מודולים פנימיים ( Pods ) המכילים מס' משתנה של ארונות שרתים, מערכות מיזוג ממוקד ומערכות חלוקת חשמל המורידות באופן דרמטי את זמני התכנון והיישום הנדרשים כמו גם את העלויות. ראו תמונה של POD שבו ארונות שרתים, מיזוג אוויר ותקשורת. ניתן לשלב גם אל פסק (אם כי לא נהוג).
ניתן להרחבה ושכפול באופן מודולארי
דוגמא נאה לצורך המחשה היא חדר מחשב הנבנה על פי השמועה על ידי מייקרוסופט באיידהו שבארה"ב. גודל החדר כ MW 5, ענק במושגים ישראליים אך לא במושגי מייקרוסופט, והוא יושלם תוך 28 שבועות מיום חתימת החוזה. החדר בנוי ממודולים של KW 600 כ"א כל מודול בנוי ממספר מבנים טרומיים המובלים לאתר במשאית ומחוברים תוך ימים לתשתית. ראו תמונה של חדר אנרגיה של MW 1 אשר הותקן ב 5 ימים.
חדר אנרגיה של MW 1 ב 5 ימים. נבנה במפעל. הורכב באתר.
דוגמא נוספת: בוודאי שמעתם על מיזם ה VBLOCK של EMC ו CISCO. ובכן, אם חשקה נפשכם במתקן אחסון ( storage ) מתקדם ביותר, בוודאי ששקלתם את ה VBLOCK. ובכן ניתן לרכוש את ה VBLOCK ב 6 תצורות: V0, V1, V2 וכל אחת מהן ברמת מינימום ומקסימום. חברת פנדויט ( Panduit ) מציעה לדוגמה את כל התשתית הפיזית ל VBLOCK ברמה הנדרשת במק"ט אחד. ראו תמונה:
במקט אחד: ארונות וכל התשתית הפיזית ל VBLOCK
10 המגמות המובילות בדטה סנטר ב 2010
מרבית חדרי המחשב נמצאים במצוקה ברמת התשתית הפיזית: בעיות מיזוג אוויר קשות, אספקת חשמל, ניהול כבילה לא מוקפד, משקל כבד ביחס ליכולת הנשיאה של הרצפה, חוסר במקום פיזי, חשבון חשמל צומח במהירות ובעיקר: הניהול נהיה מורכב יותר וקשה יותר.
כתוצאה נראה ב 2010 את 10 המגמות הללו צוברות תאוצה:
1. תוכנות ניהול ל Data Center כדוגמת תוכנת ה DC TRACK של חברת Raritan לניהול חדרי מחשב. תוכנה זו מאפשרת ניהול מקצועי של החדר וניצול מקסימאלי של התשתיות המותקנות. לדוגמא, מנהל חדר המקבל לידיו, נניח, 10 שרתים של U1 הצורכים ביחד KW5, יוכל לקבל בלחיצת כפתור את הנתון הבא: באיזה ארון שרתים בחדר יש מקום פיזי, יש שקעי נחושת פנויים, שקעי אופטיקה פנויים, קיבולת חשמל מתאימה, קיבולת מיזוג אוויר מספיק וכ'.
2. Liquid Cooling : לפני כ 5-6 שנים הצגנו את הטכנולוגיה של הקירור הממוקד לשוק הישראלי. רבים מידידנו אמנם התרשמו מהטכנולוגיה אך הטילו ספק בנחיצותה. היום אנו יכולים לומר מעבר לכל ספק שהטכנולוגיה הזו הגיעה לזרם המרכזי. יש לנו כ 400 מערכות מותקנות בישראל מתוך בערך כ 500 סה"כ.
אפשר להזכיר את חדר המחשב של תהיל"ה, חדר המחשב החדש של בנק ישראל, פרויקט מרשים של חיל הים, אינטל (ראו סרט של אינטל ביו טיוב או בפוסט הקודם), חדרי מחשב ברפאל, בחוות מחשוב עננים של טריפל סי ועוד רבים אחרים.
אך יש שני דגשים חשובים מעבר לנושא High Density . המערכות שאנו ממליצים עליהן מסוגלות לתת ביצועים מצוינים גם בטמפרטורות מים קרים של 16 ואף 18 מעלות (במקום 6 מעלות כנהוג במערכות מיזוג אוויר). כל מעלה מאפשרת חיסכון של 3%-4% בחשבון החשמל.
בנוסף חשוב לבחור במערכות מודולאריות. כאלו שמאפשרות לעלות מ 10kw ל kw 40 ללא קושי.
3. סגירת המעבר הקר: המערכות הזולות ביותר, הן אלו שאנו לא צריכים לרכוש. סגירת המעבר הקר מאפשרת שדרוג אפקטיבי של חדרי מחשב קיימים וניצול מקסימאלי של התשתיות הקיימות. מדובר בסגירה מכאנית של האוויר הקר, שדרוג תוכנה למערכות המיזוג ובמקרים מסוימים החלפת מאווררים ביחידות המיזוג. היתרונות: יכולת מיזוג האוויר אפקטיבית יותר ב 50%. כתבו לי לקבלת עותק מוקדם של whitepaper שכתבנו בנושא.
4. בקרה על צריכת האנרגיה ( PUE ) יותר ויותר ארגונים מודדים את ה PUE . יחס יעילות האנרגיה של התשתית. כדי להשתפר, עלינו לדעת היכן אנו היום.
5. Intelligent RPDU : פסי השקעים המתקדמים הם אבן בנין חשובה וחיונית בחדר המחשב המתקדם. RPDU מאפשרים איסוף מידע בזמן אמיתי של צריכת החשמל ופליטת החום של כל שרת וכל ארון, וקבלת מידע לצורך שימור שרידות ויתירות אמת.
6. ניהול הרצפה הצפה פתרונות כגון Cool Boot ו Kold LOK מונעים בריחת אוויר קר מפתחים לא מבוקרים ברצפה הצפה. מאפשר השבת קיבולת קירור "אבודה".
7. פסי צבירה ( Bus Ways ) כאשר תשתית החשמל מבוססת על כבלים, כל שינוי אורך שבועות וחודשים ומצריך תקציב של עשרות ואף מאות אלפי שקלים. שימוש בפסי צבירה מאפשר למנהלי הדטה סנטר לבצע שינויים באופן מיידי ללא צורך בתקציב נוסף. ראו פוסט קודם בנושא פסי צבירה של Starline .
8. ארונות ייעודיים למתגי תקשורת מתגי סיסקו החדשים מחייבים התייחסות מקצועית גם ברמת התשתית. ביחוד ה ,Nexus 7010, 7018. ארונות ייעודיים של Panduit תוכננו יחד עם סיסקו במיוחד למתגים אלו. היתרון: פתרון לנושא הכבילה ומיזוג האוויר.
9. מדבקות RFID מאפשרות לדעת בכל רגע נתון, בזמן אמיתי, אילו מערכות יש לנו בחדר והיכן הן בדיוק. מוכנות ל AUDIT בכל רגע נתון ואבטחת החומרה.
10. סימולציה ב CFD תוכנה הנדסית אשר מאפשרת בניית מודל טרמי של חדר המחשב והדמייה של תרחישים שונים לבדיקת תכנון מיזוג האוויר, אימות יתירות, אפקטיביות התכנון ובחירה בין אלטרנטיבות. מומלץ מאוד גם לתכנון חדר חדש וגם לתכנון שדרוג.
The Data Center Blog - חדרי מחשב, הקמת אולמות מחשב, חדרי שרתים, חוות שרתים, KVM, ניהול כבילה, UPS, green IT 
