Posts filed under ‘High Density’
חדר של חצי מגה וואט ב 20 ארונות שרתים
חדר של חצי מגה-וואט, ב-20 ארונות מקוררי מים. זהו אמנם סרטון פרסומי של קנור-אמרסון אבל מעניין לראות איך עובדים בגרמניה. אגב, זו לא טכנולוגיה אקזוטית. הותקנו מעל 300 ארונות כאלו בישראל.
רעש בחדרי מחשב
עובדים שנחשפים ברמה יומית לרעש של מעל 80 דציבלים מסתכנים בנזק בריאותי, בעיקר בשמיעה. עם העלייה במספר וצפיפות השרתים עולה רמת הרעש בחדרי המחשב לרמות מסוכנות מאוד. ראו וידיאו משעשע שממחיש את הבעיה:
פתרונות אפשריים:
1. לעבוד מחוץ לחדר במידת האפשר. (מטריצות KVM ופסי שקעים מנוהלים – חובה)
2. אוזניות חובה לנכנסים לחדר
3. ארונות סגורים עם קירור מים. ניתן לאחסן 6 בליידסנטרס של יבמ בארון אחד (84 שרתי להב) והארון יהיה לא רק מקורר היטב אלא גם שקט מאוד.
באלכסנדר שניידר התקנו כמה מאות כאלו בישראל.
נתונים על חדרי מחשב מהעיתונות המקצועית
מאמרים בעיתונות המקצועית בתחום חדרי המחשב ו IT ירוק מביאים נתונים מעניינים בנושא צריכת האנרגיה של תעשיית IT. להלן לקט מעניין:
• מספר השרתים בארה"ב בשנת 2000 היה 5 מיליון. עד 2010 יהיו בארה"ב יותר מ 15 מיליון שרתים
• כדי לספק את הצמיחה בצריכת החשמל של השרתים בלבד, ייבנו בארה"ב 10 תחנות כוח בין השנים 2005-2015 , בעלות של 2 עד 6 מיליארד דולר כל אחת. באופן טבעי תגולגל עלות זאת לחברות דרך חשבון החשמל.
• כ 80% מעלות הקמת חדרי מחשב היום היא בתשתית החשמל והמיזוג. פי 6 מהנהוג לפני 10 שנים
• כדי לבנות חדר מחשב ברמת יתירות של Tier 3 , יש צורך בהשקעה קפיטאלית של 14,000 $ לשרת.
• עלות החשמל הנדרש כדי להפעיל ולקרר שרת הצורך 300 וואט, היא 520$ בשנה, או כ 2,100 ₪ לשנה.
• בהנחה ששרת כזה עולה 2,500$ , עלות החשמל עולה על מחיר השרת תוך 4-5 שנים. אם חדר המחשב אינו יעיל אנרגטית, הנתון הנכון יותר הוא 3 שנים.
• במחירים ישראלים, עלות החשמל הנדרש להפעיל ולקרר ארון שרתים ובו 40 שרתי "פיצה" הוא 84,000 ₪ בשנה. עלות זו בדרך כלל אינה משולמת על ידי מחלקות ה IT אלא על ידי גורם אחר בארגון אשר אינו יכול לנתח הוצאה זו.
• מחקר של מכון אפטיים ( uptime institute ) קובע שבמקרים רבים כ 30% מהשרתים הם מיותרים וכמעט לא עובדים. בארגון שלו 500 שרתים, השבתת 30% מהשרתים תחסוך מעל 70,000 $ בשנה ותחסוך פליטה של כ 600 טון גזי חממה . הבעיה? לא זכיתי להכיר מנהל חדר מחשב אשר קיבל ציון לשבח ממנהלו על כך שהשבית שרת.
• ייצור החשמל הנדרש להפעלת וקירור שרת אחד גורם לפליטת 4 טון גזי חממה בשנה. כמות דומה הנפלטת ממכונית משפחתית הנוסעת כ 24,000 ק"מ בשנה.
מה הסיבה לצמיחה הדרמטית הזו בצריכת החשמל?
ב 1965, קבע גורדון מור, ברבות הימים אחד מהמייסדים האגדיים של אינטל, שמספר הטרנזיסטורים במיקרו מעבדים יוכפל כל 24 חודש. אמרה זו השתרשה בתעשייה כחוק מור ( Moore's Law ). חוק זה עובד עד היום וניתן לעניות דעתי, לקרוא לו 'נבואת מור'. התגשמות נבואה זו הביא להתפתחות הטכנולוגית המדהימה שחווינו מאז אותם ימים. אלא שבהיחבא, מתחת לאפם של קברניטי החברות, התרחשה תופעה נוספת: בעוד שרמת הביצועים לכל דולר עלתה בטור הנדסי, יעילות האנרגיה השתפרה גם היא אך בקצב איטי בהרבה.
מה ניתן לעשות?
די הרבה. ובמקרים רבים די בקלות. מרבית חדרי המחשב היום אינם מנוהלים לפי Best Practices אך ניתן לשדרג אותם בקלות יחסית. סגירת המעבר הקר היא אחת הדרכים הנבונות. כדאי להתחיל בסקר טרמי ומשם להמשיך.
ניהול חדר מחשב וירטואלי – פיזי
תמונת המגמה לוירטואליזציה של שרתים היא חדה וברורה. היתרונות ברורים גם הם: חדרי המחשב זוכים בשימוש דינאמי של מערכות החומרה שברשותם, התגובתיות לצרכי הארגון משתפרת והארגונים מקבלים תמורה גבוהה יותר בעבור השקעתם בחומרת השרתים. כל זאת בזכות העובדה שניתן להריץ מס' שרתים וירטואליים על שרת פיזי אחד.
יתרונות אלו קוסמים לארגונים שמעוניינים בחיסכון תפעולי ובתגובתיות מהירה. עם זאת, חשוב להבין מוקדם ככל האפשר את האתגרים בניהול דטה סנטר פיזי-וירטואלי (כלומר דטה סנטר בו חלק מהשרתים הם פיזיים בלבד וחלקם וירטואליים) וכן את ההשלכות על התשתית הפיזית. יישום וירטואליזציה ללא מתן פתרונות מעין אלו יכול לסבך את ניהול החדר והרי לא זו כוונתו של המנמ"ר
קודם כל יתרונות הוירטואליזציה:
- חיסכון בהשקעות בחומרה – נושא זה ברור מאליו
- חיסכון במקום ובתשתית פיזית – ניתן להקל על מצוקת שטח הרצפה ומיזוג האוויר ע"י צמצום מס' השרתים
- התאוששות מאסון ( DR ) מהירה יותר. קל ומהיר יותר לגבות ולהעלות לאוויר שרתים וירטואליים מאשר לקנפג מחדש שרת פיזי
- ניתן להגיב לצרכי הארגון מהר יותר. ניתן להקצות למהנדס בארגון שרת וירטואלי הרבה יותר מהר מאשר ע"י רכש של שרת חדש, דבר שיכול לקחת שבועות ארוכים.
- חיסכון בחשמל מוריד הוצאות תפעול ומונע פגיעה באיכות הסביבה
מאחר ואין ארוחות חינם ישנם כמה סיכונים שצריך לנהל בתבונה. חדר המחשב אינו וירטואלי לחלוטין ולכן יש לנהל אותו כחדר שחלקו פיזי וחלקו וירטואלי על כל המשתמע מכך. לדוגמא:
- ניהול הרשאות לגישה לשרתים וירטואליים נהייה מורכב מאוד. לא רצוי לאפשר לכל צוות ה IT גישה לכל השרתים הפיזיים. כאשר יש מס' שרתים וירטואליים על שרת פיזי אחד, נושא ההרשאות מתחיל להיות מורכב.
- ניהול ואדמיניסטרציה של שרתים וירטואליים נהיה מורכב יותר כשהם עוברים משרת פיזי אחד למשנהו. משום שלא רצוי תמיד להעניק גישה ל VirtualCenter מחשש לשימוש לא נכון, האדמיניסטרטורים משתמשים בשיטה ידנית לחלוקה של כתובות IP עבור מכונות וירטואליות ספציפיות שבניהול איש צוות IT כלשהו.
- כניסה לשרתים וירטואליים שנמצאים ב VirtualCenters שונים היא מורכבת יותר. לפי שעה VMWare לא מאפשר לאדמיניסטרטורים גישה אחודה לשרתים וירטואליים שנמצאים על VrirtualCenters שונים.
- במקרה של תקלת חומרה בשרת הפיזי, יפלו מס' שרתים וירטואליים והנזק לשרות יהיה משמעותי הרבה יותר מבעבר. על הארגון לוודא שיש בידו כלי המאפשר גישה מחוץ לרשת ( Out of band ) לרמת ה BIOS לכל שרת כדי לאפשר טיפול מהיר והתאוששות מהירה.
- VMWARE משתמש ב Active Directory באופן בלעדי לניהול הרשאות. זה יכול להיות בעייתי לארגונים שזקוקים לשימוש בטכנולוגיות כגון LDAP, RADIUS והזדהות חזקה.
- בעוד שצריכת האנרגיה ברמת החדר תרד, צריכת האנרגיה לארון שרתים יכולה לעלות דרמטית בשל השימוש בחומרת השרתים הפיזיים. דבר זה עלול להביא לקשיים נקודתיים במיזוג האוויר בחדר המחשב ויתכן שיחייב פתרונות קירור מתקדמים יותר.
אם כך דטה סנטר פיזי-וירטואלי הוא סביבה מורכבת יותר שיש לנהל בכלים מתקדמים. חלק מן הכלים הללו הוא מערכות KVM over IP התומכת בשרתים פיזיים ווירטואליים, מערכות PDU המאפשרות בקרה שוטפת על צריכת האנרגיה בכל שרת ובכל ארון שרתים וכן פתרונות לניהול מערכות בצפיפות גבוהה ( High Density ) .
10 דרכים לשיפור היעילות בחדר המחשב בזמן המיתון ב-2009
המיתון הקרב (הוא כבר כאן?), הפאניקה בשווקים הפיננסיים, מחנק האשראי , כל אלו ישפיעו בוודאי על ההתנהלות העסקית ותקציבי ה IT. עם זאת, המצב בשוק חדרי המחשב שונה לחלוטין מהמיתון הקודם בתחילת העשור.
בשנת 2001, בעת מפולת הבורסות, היה עודף גדול של קיבולת בחדרי המחשב. בעת ימי הבועה נבנו חדרי מחשב רבים ורובם עמדו ריקים. שטח רצפה, מערכות מיזוג אוויר, מערכות הספק, כל אלו עמדו לרשותנו בשפע.
המצב היום הוא שרוב חדרי המחשב נמצאים במצוקה. ריבוי השרתים, צריכת האנרגיה הגוברת , צפיפות השרתים, כל אלו גורמים למצוקה של חום, שטח רצפה וחוסר הספק, כמו גם לצמיחה מהירה בהוצאות התפעול , בעיקר בסעיף האנרגיה.
כיצד אם כן, להתמודד עם מצוקות אלו בזמן שתקציבי ה IT מתהדקים? להלן 10 הצעות:
1. בחירה במערכות בצפיפות גבוהה כגון שרתי להב מאפשרת תשתית יעילה יותר בצריכת החשמל ואת הצורך בהשקעות בחדר מחשב חדש. גם אם יש צורך בשדרוג כלשהו של החדר, מדובר בהוצאה שהיא זניחה כמעט יחסית להשקעה בחדר מחשב חדש.
2. ערוך סקר מוקדם לקביעת סדרי עדיפויות – ההשקעה נמוכה מאוד ודרכה ניתן ללמוד מה חולשות התשתית ברמת יתירות, זמינות ויעילות אנרגטית. ניתן באמצעות הסקר להסביר גם להנהלה לא טכנית את המצב לאשורו וחלופות פעולה.
3. בעקבות הסקר, ערוך תוכנית מסודרת שתאפשר הכפלת העומס במינימום השקעה התחלתית ובאופן מודולארי. האויב הגדול של חדרי המחשב היא גישת אד-הוק הנפוצה. ולראייה, שלל האלתורים ו"פתרונות" זמניים שהביאו את חדר המחשב להיראות כפי שהוא נראה.
4. בדוק את היעילות האנרגטית של חדר המחשב. מדוד את ה PUE (ראו מאמר קודם) . יתכן שתגלה שעל כל שקל שאתה משקיע בחשמל ל IT, אתה משקיע עוד 2 שקלים בתפעול התשתית. פרויקט של SVLG ( Silicon Valley Leadership group ) , ארגון המונה 300 חברות מעמק הסיליקון מצא שניתן להגיע לאותן תוצאות ברמת צריכת האנרגיה ותפעול מקצועי בחדרים ישנים ששודרגו כמו בחדרי מחשב חדשים. גם אם חשבון החשמל אינו משולם מתקציב הIT , התייעלות תאפשר לך להפיק הרבה יותר מן התשתית הקיימת.
5. סגור את המעבר הקר (ראו תמונה) . הפרדת אוויר חם מהאוויר הקר היא היסוד של קירור אפקטיבי ויעיל באנרגיה. אם החדר אינו מאורגן לפי מעברים קרים וחמים, בצע זאת ללא דיחוי. לאחר מכן, סגור את המעבר הקר. צריכת האנרגיה תרד, מערכות הקירור יעבדו בניצולת גבוהה. זוהי דרך מעולה להפיק את המקסימום מהשקעות שכבר בוצעו. זו שיטה הרבה יותר אפקטיבית מסגירת המעבר החם ומאפשרת סביבת עבודה הרבה יותר נעימה.
![clip_image002[9]](https://igal.files.wordpress.com/2008/11/clip-image0029.jpg)
6. חפש הזדמנויות להוריד את העומס ממערכת החשמל שלך. לדוגמה, בדוק אם ניתן לשדרג את יחידות הקירור של החדר ל VFD ( Variable Frequency Drive ) שדרוג זה מאפשר למערכות להגיב ליניארית לצורכי החדר וחוסכת צריכת חשמל רבה.
7. האם כל השרתים בחדר באמת נחוצים? השבתה ופינוי של שרתים לא פעילים חוסכת אנרגיה. ישנם חדרי מחשב בהם 10% מהשרתים אינם מביאים תועלת כלל. פנה את השרתים המיותרים (ותרום אותם למוסדות חינוך).
8. בקרה – בקרה – בקרה . דע בכל זמן מה קורה בחדר המחשב שלך. מה הטמפרטורה בנקודות קריטיות ומה צריכת האנרגיה של כל ארון שרתים בכל זמן. פסי שקעים מתקדמים מאפשרים ניטור צריכת האנרגיה באופן מדויק ושוטף וההוצאה זעומה. כך תכיר צרכיך בדיוק נקודתי ותדע היכן התיקון יהיה אפקטיבי יותר.
9. במקום לשדרג את כל חדר המחשב, בנה אזור High density בחדר. אם בעבר היה נהוג לפזר את העומס בחדר, היום מומלץ לרכז את העומס הכבד ביותר באזור אחד ולטפל בו נקודתית. זה יותר יעיל, יותר אפקטיבי תקציבית ומקל על פעולת שאר החדר.
10. ברמה הפילוסופית – דע להתנתק מרעיונות ישנים. חוקי התכנון של חדרי המחשב השתנו ללא הכר. צפיפות הספק, ארונות מקוררי מים, אל פסק מודולארי, תצורת אל פסק בשיטת IEC ) Intelligent Eco Mode -במאמר הבא) . אלו הם פתרונות טכנולוגיים מתקדמים שחלקם לפחות יכול לחסוך הרבה צרות והרבה כסף.
ואם בזמן שחסכנו כסף לארגון ושיפרנו את תשתית מערך ה IT גם מנענו פגיעה באיכות הסביבה, גם זה בסדר.
כלים לחישוב חשמל
ערכי צריכת החשמל הנומינליים הכתובים על לוחית ציוד ה IT הם הגזמה פרועה ביחס לצריכת החשמל בפועל. זאת משום שהיצרנים מניחים תצורה מליאה עם כל האופציות, עבודה ב 100% ושדרוגים ותוספות עתידיים. כדי לחשב את צריכת החשמל העתידית של היצרנים מספקים "מחשבונים". להלן לינקים למחשבונים.
סיסקו
http://tools.cisco.com/cpc/
דל
http://www.dell.com/calc
HP
http://www.hp.com/go/bladesystem/powercalculator
יבמ
http://www.ibm.com/systems/bladecenter/powerconfig
סאן
החברה מספקת מחשבוני כוח אך הללו אינם מרוכזים מיקום בעמוד אחד. ניתן להשתמש באפשרות החיפוש באתר www.sun.com ולהציג את השאילתא "power calculator".
מי שרוצה ללכת "על בטוח" ללא עבודת מחקר יכול לקחת פקטור של 60% מהנומינאלי.
Best Practices : כיצד לבחור ארון שרתים?
ארון שרתים אמור לאחסן ציוד יקר ולאפשר נגישות ושירותיות קלה. היום ברור שבחירת ארון שרתים על סמך מחיר בלבד גובלת בחוסר אחריות מובהק. 30 או 40 שרתי פיצה או 3-4 מארזי להבים עולים עשרות ומאות אלפי דולרים ושוקלים קרוב לטון. חשוב לבחור ארון שלא רק יענה לצרכים של היום אלא גם של השנים הקרובות: להלן קריטריונים לבחירת ארון שרתים
1. משקל – יכול לשאת משקל של 1,200 קילו לפחות
2. דלת מחוררת קדמית עם חרור של 83% משטח הדלת – לצורך אספקת כמות אוויר מקסימאלית
3. רוחב של 80 ס"מ – בניגוד לרוחב 60 ס"מ שהיה נהוג בעבר. הסיבה – ניהול כבילה מסודר שאינו מפריע לזרימת האוויר
4. עומק – מומלץ 120 ס"מ. השרתים נהיים עמוקים יותר ויותר.
5. דלת אחורית מחוררת כפולה – מינימום מקום.
6. פרופילים עם סימון U לצורך התקנה קלה יותר
7. למתקדמים בלבד– עמידות ברעידות אדמה לארונות המיועדים לציוד קריטי
אשמח להערות והארות
יגאל
CDU ( או PDU ): הסרת עומסים חכמה מבטיחה רציפות עסקית
רציפות עסקית (uptime) או אפס זמן השבתה (zero downtime) היא הגורם המניע החשוב ביותר בתכנון ובהפעלה של מרכזי נתונים כיום, מפני שהעלות של כל דקה שהמערכות מושבתות היא אלפי דולרים. חברות המפעילות מרכזי נתונים ברמה 3 וברמה 4 מחזיקות גם באתרים מרוחקים וגם באתרים משותפים (co-location facilities) שרתים אשר חיוניים לתפקודה השוטף לא פחות מהשרתים הממוקמים באתר הראשי. כדי להבטיח רציפות עסקית יש צורך בפתרונות חדשים וחדשניים. אחד הפתרונות הוא יחידות חכמות לחלוקת זרם בארון (CDU – Cabinet Power Distribution Units) שיכולות לספק יכולת הסרת עומסים חכמה (Smart Load Shedding). הפתרון מבוסס על CDU של חברת Server Technology
הסרת עומסים חכמה מאפשרת למפעיל להסיר עומסים על סמך שלושה משתנים תפעוליים חשובים:
1) האם האל-פסק פועל מהמצברים
2) הטמפרטורה בארון עולה מעל המותר
3) העומס הנוכחי עולה על המותר
משתני המפתח הללו מאפשרים למשתמש לקבוע מראש אילו מכשירים אינם חיוניים לפעילות השוטפת, להסיר אותם במקרים שמתעוררת בעיה ובכך להבטיח רציפות עסקית ולהגן על המכשירים החיוניים שבתוך הארון.
מי שמעונין ב white paper המלא שכתבנו בנושא זה מוזמן לכתוב לי ל yigals@schneider.co.il ואשלח לו / לה במיידי. כמו כן יש דיון בנושא יישום נכון של יתירות ב PDU בפוסט קודם
חג שמח
Metered PDU : יישום נכון של יתירות בחדרי המחשב
האם ספקי כוח כפולים בשרת משפרים את שרידות חדר המחשב?
אספקת חשמל היא יסוד בסיסי בתשתית חדר המחשב. הפסקת חשמל, או מערכת חשמל באיכות ירודה היא הסיבה העיקרית ל"נפילת" חדרי המחשב. לעיתים קרובות, קריסת מערכות החשמל של החדר מתקיימת לא בעת הפסקת חשמל אלא כתוצאה מטעות מקומית או תכנונית, אך בעיקר בשימוש בנוהגים (Practices) לא עדכניים.
מערכת אספקת החשמל של חדר המחשב מורכבת משש רמות:
1. הגריד – חברת החשמל וארון מרכזי
2. גנראטור גיבוי ומתג העברה אוטומטי ( ATS )
3. מערכת גיבוי אל פסק ( UPS ) ומתג BYPASS
4. ארון החשמל
5.PDU – Power Distribution Unit ברמת הארון
6. ספקי הכוח של השרתים עצמם
מנהלי אולם המחשב בדרך כלל אינם מעורבים ב 4 הרמות הראשונות, אך יש להם אחריות למדיניות ויישום של רמות 5 ו 6 . לא מעט נפילות מביכות מתרחשות כתוצאה ישירה מיישום שגוי של ה PDU.
כמעט לכל השרתים הנמכרים היום יש שני ספקי כוח. עובדה זו יכולה לשפר מאוד את זמינות המידע אם היישום הפיזי הוא נכון. במקרים רבים, בשל יישום שגוי, שני ספקי כוח אינם מוסיפים ערך כלל ויתרון זה מתבזבז או אף הופך לחיסרון.
בחדר מחשב ברמה 4 ( Tier 4 ) יש שתי מערכות של אספקת החשמל ובכל מערכת (ענף) מצויים כל 6 המרכיבים שהוזכרו מעלה. כל ענף יכול לתמוך ב 100% מצרכי החדר. זוהי יתירות של 2N וזה גם המחיר: עלות כפולה.
בשל שיקולי עלות, מעטים חדרי המחשב של Tier 4 ולכן אין לנו בד"כ יתירות של 2N. אנו מתפשרים משיקולי עלות- תועלת ואילוצים אחרים.
נתמקד אם כך בשיפור היתירות בעלות נמוכה ובדרכים שאפשריות לנו כמנהלי אולמות המחשב ליישם בקלות ובמהירות כלומר בסעיפים 5 ו 6.
במקרים בהם מותקן PDU אחד ברמת הארון, הרי שהיתירות מוגבלת רק למקרה של כשל באחד מספקי הכוח של השרת. ברור שזו לא חוכמה גדולה וזה גם לא מקרה מעניין.
ברוב המקרים מותקנים שני PDU בארון. תקוותנו השלמה היא שכל ספק כוח מחובר ל PDU אחר. במקרים כאלו כל ספק כוח עובד ב 50% מהעומס. במקרה של כשל בספק אחד, עובר כל העומס לספק השני. תצורה זו נוטעת במנהל החדר תחושה של בטחון בזכות היתירות. עם זאת, רבים אינם מודעים לנוהגים הנכונים ( best practices ) ומיישמים זאת בצורה לא נכונה.
לדוגמא, ראיתי מקרים רבים בהם ה PDU מועמס ל 60% מיכולתו. ובכן מה הבעיה?
הבעיה היא שבמקרה של כשל בענף A, כל העומס מועבר ל PDU B . במקרה כזה, PDU B סופג עומס של 120% והארון נופל.
נוהגים נכונים:
חוק מס 1: העומס על שני ה PDU ( ביחד) בארון צריך להיות לא יותר מ 80% מהעומס המקסימאלי של הארון
חוק מס' 2: העומס המקסימלי על כל PDU צריך להיות לא יותר מ 40% מהעומס המקסימאלי של הארון.
כלומר, אם הנקודה מאפשרת 20A לארון , כל PDU יכול להיות מועמס ל 8A לכל היותר , ושניהם ביחד 16A ( כלומר 80% מ 20A)
מומלץ מאוד להתקין PDU שהוא Metered , כלומר ניתן לראות מהו העומס על ה PDU באמפר. בישראל קוראים לזה בדרך כלל PDU חכם (להבדיל מ PDU מנוהל שמאפשר גם כיבוי והדלקה מרחוק)
מומלץ מאוד לבחור ב Meterd PDU (חכם) שמאפשר גישה מרחוק דרך IP ולקבל התראות ב SNMP במקרה והעומס עובר את רמת הסף המותרת. זה מוריד מאוד את עומס העבודה הכרוך בפיקוח על נושא זה ומשפר מאוד את אמינות חדר המחשב. דוגמאות לפסי שקעים חכמים ומנוהלים והנה PDU חדש וחכם במיוחד
שיכוך הרעש בארונות שרתים
הרעב הבלתי פוסק של התעשייה לכוח מחשובי מביא אותנו להתמודד עם אתגרי תשתית חדשים כגון חום, אספקת חשמל, ניהול כבילה צפוף, רעש ומשקל.
בפוסט הזה אני מעוניין להקדיש מס' מילים לנושא הרעש.
ארון שרתים יכול להכיל היום כ 42 שרתי "פיצה" או למעלה מ 90 שרתי להב. במעבדות ובחדרי מחשב בהן אנשים עובדים במחיצת המחשבים, ייתכן נזק רב לבריאות העובדים בשל הרעש הנוצר מהמחשבים.
רעש מעל 65 דציבלים נחשב רעש הפוגע באופן משמעותי באיכות החיים, רעש שעוצמתו מעל 70 דציבלים נחשב רעש מזיק, ורעש מעל 60 דציבלים נחשב רעש מפריע.
בחברת אלכסנדר שניידר פיתחנו פיתרון בדמות ארון שרתים המבודד את רעש המחשבים מהסביבה החיצונית. בהתקנה שביצענו מדדנו ירידה של למעלה מ 20 דציבלים ברמת הרעש מארון שרתים ( מ 70 דציבל לפחות מ 50).
כמו כן, בשיתוף עם חברה ישראלית בשם סילנטיום, פיתחנו ארון שרתים אקוסטי המאפשר לקרר כ KW 6 של ציוד מחשוב ומכשור המייצר רעש נגדי ובכך "מבטל" למעשה את הרעש.
בתמונה, ארון אקוסטי מבוסס קנור עם תוספת פיתוח ישראלי, בזמן תהליך הייצור. הארון , במקרה זה סופק מחווט ללקוח.
יגאל שניידר
לחזרה לעמוד הבית של הבלוג www.datacenter.org.il
The Data Center Blog - חדרי מחשב, הקמת אולמות מחשב, חדרי שרתים, חוות שרתים, KVM, ניהול כבילה, UPS, green IT 
