Posts filed under ‘green data center’

10 דרכים לשיפור היעילות בחדר המחשב בזמן המיתון ב-2009

המיתון הקרב (הוא כבר כאן?), הפאניקה בשווקים הפיננסיים, מחנק האשראי , כל אלו ישפיעו בוודאי על ההתנהלות העסקית ותקציבי ה IT. עם זאת, המצב בשוק חדרי המחשב שונה לחלוטין מהמיתון הקודם בתחילת העשור.

בשנת 2001, בעת מפולת הבורסות, היה עודף גדול של קיבולת בחדרי המחשב. בעת ימי הבועה נבנו חדרי מחשב רבים ורובם עמדו ריקים. שטח רצפה, מערכות מיזוג אוויר, מערכות הספק, כל אלו עמדו לרשותנו בשפע.

המצב היום הוא שרוב חדרי המחשב נמצאים במצוקה. ריבוי השרתים, צריכת האנרגיה הגוברת , צפיפות השרתים, כל אלו גורמים למצוקה של חום, שטח רצפה וחוסר הספק, כמו גם לצמיחה מהירה בהוצאות התפעול , בעיקר בסעיף האנרגיה.

כיצד אם כן, להתמודד עם מצוקות אלו בזמן שתקציבי ה IT מתהדקים? להלן 10 הצעות:

1. בחירה במערכות בצפיפות גבוהה כגון שרתי להב מאפשרת תשתית יעילה יותר בצריכת החשמל ואת הצורך בהשקעות בחדר מחשב חדש. גם אם יש צורך בשדרוג כלשהו של החדר, מדובר בהוצאה שהיא זניחה כמעט יחסית להשקעה בחדר מחשב חדש.

2. ערוך סקר מוקדם לקביעת סדרי עדיפויות – ההשקעה נמוכה מאוד ודרכה ניתן ללמוד מה חולשות התשתית ברמת יתירות, זמינות ויעילות אנרגטית. ניתן באמצעות הסקר להסביר גם להנהלה לא טכנית את המצב לאשורו וחלופות פעולה.

3. בעקבות הסקר, ערוך תוכנית מסודרת שתאפשר הכפלת העומס במינימום השקעה התחלתית ובאופן מודולארי. האויב הגדול של חדרי המחשב היא גישת אד-הוק הנפוצה. ולראייה, שלל האלתורים ו"פתרונות" זמניים שהביאו את חדר המחשב להיראות כפי שהוא נראה.

4. בדוק את היעילות האנרגטית של חדר המחשב. מדוד את ה PUE (ראו מאמר קודם) . יתכן שתגלה שעל כל שקל שאתה משקיע בחשמל ל IT, אתה משקיע עוד 2 שקלים בתפעול התשתית. פרויקט של SVLG ( Silicon Valley Leadership group ) , ארגון המונה 300 חברות מעמק הסיליקון מצא שניתן להגיע לאותן תוצאות ברמת צריכת האנרגיה ותפעול מקצועי בחדרים ישנים ששודרגו כמו בחדרי מחשב חדשים. גם אם חשבון החשמל אינו משולם מתקציב הIT , התייעלות תאפשר לך להפיק הרבה יותר מן התשתית הקיימת.

5. סגור את המעבר הקר (ראו תמונה) . הפרדת אוויר חם מהאוויר הקר היא היסוד של קירור אפקטיבי ויעיל באנרגיה. אם החדר אינו מאורגן לפי מעברים קרים וחמים, בצע זאת ללא דיחוי. לאחר מכן, סגור את המעבר הקר. צריכת האנרגיה תרד, מערכות הקירור יעבדו בניצולת גבוהה. זוהי דרך מעולה להפיק את המקסימום מהשקעות שכבר בוצעו. זו שיטה הרבה יותר אפקטיבית מסגירת המעבר החם ומאפשרת סביבת עבודה הרבה יותר נעימה.

clip_image002[9]

6. חפש הזדמנויות להוריד את העומס ממערכת החשמל שלך. לדוגמה, בדוק אם ניתן לשדרג את יחידות הקירור של החדר ל VFD ( Variable Frequency Drive ) שדרוג זה מאפשר למערכות להגיב ליניארית לצורכי החדר וחוסכת צריכת חשמל רבה.

7. האם כל השרתים בחדר באמת נחוצים? השבתה ופינוי של שרתים לא פעילים חוסכת אנרגיה. ישנם חדרי מחשב בהם 10% מהשרתים אינם מביאים תועלת כלל. פנה את השרתים המיותרים (ותרום אותם למוסדות חינוך).

8. בקרה – בקרה – בקרה . דע בכל זמן מה קורה בחדר המחשב שלך. מה הטמפרטורה בנקודות קריטיות ומה צריכת האנרגיה של כל ארון שרתים בכל זמן. פסי שקעים מתקדמים מאפשרים ניטור צריכת האנרגיה באופן מדויק ושוטף וההוצאה זעומה. כך תכיר צרכיך בדיוק נקודתי ותדע היכן התיקון יהיה אפקטיבי יותר.

9. במקום לשדרג את כל חדר המחשב, בנה אזור High density בחדר. אם בעבר היה נהוג לפזר את העומס בחדר, היום מומלץ לרכז את העומס הכבד ביותר באזור אחד ולטפל בו נקודתית. זה יותר יעיל, יותר אפקטיבי תקציבית ומקל על פעולת שאר החדר.

10. ברמה הפילוסופית – דע להתנתק מרעיונות ישנים. חוקי התכנון של חדרי המחשב השתנו ללא הכר. צפיפות הספק, ארונות מקוררי מים, אל פסק מודולארי, תצורת אל פסק בשיטת IEC ) Intelligent Eco Mode -במאמר הבא) . אלו הם פתרונות טכנולוגיים מתקדמים שחלקם לפחות יכול לחסוך הרבה צרות והרבה כסף.

ואם בזמן שחסכנו כסף לארגון ושיפרנו את תשתית מערך ה IT גם מנענו פגיעה באיכות הסביבה, גם זה בסדר.

נובמבר 16, 2008 at 7:06 pm כתיבת תגובה

כלים לחישוב חשמל

 ערכי צריכת החשמל הנומינליים הכתובים על לוחית ציוד ה IT  הם הגזמה פרועה ביחס לצריכת החשמל בפועל.  זאת משום שהיצרנים מניחים תצורה מליאה עם כל האופציות, עבודה ב 100% ושדרוגים ותוספות עתידיים.  כדי לחשב את צריכת החשמל העתידית של היצרנים מספקים "מחשבונים".  להלן לינקים למחשבונים.

סיסקו
http://tools.cisco.com/cpc/
דל
http://www.dell.com/calc
HP
http://www.hp.com/go/bladesystem/powercalculator
יבמ
http://www.ibm.com/systems/bladecenter/powerconfig
סאן
החברה מספקת מחשבוני כוח אך הללו אינם מרוכזים מיקום בעמוד אחד. ניתן להשתמש באפשרות החיפוש באתר www.sun.com ולהציג את השאילתא "power calculator".

מי שרוצה ללכת "על בטוח" ללא עבודת מחקר יכול לקחת פקטור של 60% מהנומינאלי.

נובמבר 4, 2008 at 1:33 pm כתיבת תגובה

גוגל ויעילות צריכת החשמל בחדרי המחשב

בימים שבהם עלות האנרגיה מתקרבת ל 40% מהוצאות התפעול השוטפות ( OPEX ) של חדרי המחשב, צעדי ייעול שיביאו לחיסכון באנרגיה יביאו גם לחיסכון משמעותי. עם זאת, כדי שנוכל להשתפר, עלינו לדעת בראש וראשונה מהו המצב היום.

ארגון הגריד הירוק טבע את המושג PUE, יחס יעילות האנרגיה. יחס זה מחלק את סה"כ צריכת האנרגיה של חדר  המחשב בצריכת האנרגיה של ציוד ה IT בלבד.

clip_image001

החשמל המסופק לחדר המחשב כולל את האנרגיה המסופקת למערכות החשמל, המיזוג ו IT. אם היחס הוא 2.0 הרי שעל כל וואט שמסופק ל IT, מושקע עוד וואט בתקורה של מערכות חשמל ומיזוג.

בסקר של ה EPA בארה"ב ב 2007 נקבע שהממוצע בארה"ב הוא בסביבות 2.0. בסקר בלתי רשמי שערכה חברתנו, חברת אלכסנדר שניידר ב 14 חדרי מחשב, מצאנו שהיחס בישראל נע בין 2.3 ל 2.8 .

כלומר, על כל שקל של חשמל שמושקע ב IT מבוזבז עוד כ 1.5 ₪ על תקורה של תשתית פיזית.  כלומר, בחדר מחשב בינוני שצריכתו הכוללת היא כ 500 קילו-וואט שעה ( חשבון חשמל של 2,200,000 ש"ח בשנה ) , 60% מהצריכה היא לתקורה.  עלות התקורה הזו היא אם כך 1,314,000 ש"ח בשנה.

שאלה מעניינת היא מהו היחס האידיאלי אליו אנו יכולים לשאוף. סוכנות הגנת הסביבה ( EPA ) בארה"ב קבעה את היעדים הבאים לשנת 2011:

חדר מחשב ממוצע 1.9
חדר מחשב מתקדם 1.7
נוהגים מתקדמים 1.3
חדר מחשב ירוק 1.2

בימים האחרונים חברת גוגל פרסמה לראשונה את מדדי יעילות האנרגיה של שישה חדרי המחשב שלה. מדד ה PUE הממוצע של גוגל הוא 1.21 ! .

בגרף המצורף מפרסמת גוגל את מדד יעילות האנרגיה של חדרי המחשב שלה לאורך 6 חודשים. מעניין לראות שגוגל השיגה כבר את יעדי ה EPA לשנת 2011, יעד שרבים בתעשייה (וביניהם עבדכם הנאמן) פקפקו שהוא בר השגה.

ניתן לראות גם שחדר מחשב אחד משיג תוצאות טובות יותר. חדר זה על פי הרכילות בבלוגים שונים מורכב מקונטיינרים והוא מצטיין ביחס יעילות אנרגיה PUE של 1.13.

קונטיינרים ( data center containers ) הם מכולות שבהם מורכב כל ציוד מיזוג האוויר והחשמל והן מסופקות מוכנות לקליטת שרתים. ניתן להציבם בשטח פתוח, במגרש החנייה או על הגג והם מאפשרים צמיחה של חדר המחשב בן רגע וכן גם ניודו בעת הצורך. גם מיקרוסופט פרסמה שהיא עומדת להקים דר מחשב מורכב מ 150 מכולות בשיקגו. בין החברות שמשווקות פתרונות מעין אלו הם IBM, Sun, Rackable Systems, AST . גילוי נאות: כותב שורות אלו משווק, בין השאר, גם קונטיינרים מזוודים כחדרי מחשב.

אגב, גוגל אינה מפרסמת את מס' השרתים שלה. השמועות מדברות על בין חצי מיליון למיליון שרתים. אך אין ספק שבצעדי התייעלות אלו חסכה גוגל עשרות מיליוני דולרים בהוצאות התפעול , וחסכה פליטות של עשרות אלפי טונות של גזי חממה ומיליוני גלונים של מים.  מה שטוב לגוגל טוב גם לארגונים קטנים.

אוקטובר 15, 2008 at 9:09 am כתיבת תגובה

השפעת התקנת פנלים חוסמים (פנלים עיוורים) על יעילות מיזוג האוויר בחדר מחשב

מחקר שנעשה על יד י ה Uptime Institute  בדק את השפעת התקנת פנלים חוסמים (פנלים עיוורים) על יעילות מיזוג האוויר בחדר.

תוצאות מחקר זה מצביעות על הדברים הבאים:

•    כאשר לא מותקנים פנלים חוסמים בחללים בין ציוד המחשוב, למיחזור האוויר הפנימי בארון השרתים יש השפעה ניכרת על טמפרטורת האוויר הנכנס לציוד מחשוב.  ראה תמונה 1

•    פנלים חוסמים משפרים משמעותית את טמפרטורת האוויר הנכנס לציוד מחשוב ומהווים לפיכך פתרון יעיל לבעיה של מיחזור אוויר פליטה חם בתוך ארון שרתים. ראה תמונות 2,3

•    גם כאשר מותקנים בארון פנלים חוסמים עם מרווחים קטנים של 1.6 מ"מ ברווח האופקי בין פנלים חוסמים סמוכים, ציוד המחשוב עדיין חשוף לטמפרטורות כניסה מזיקות. ראה תמונה 2

•    כאשר לא מותקנים פנלים חוסמים בחללים שבין ציוד המחשוב או אפילו כאשר מותקנים פנלים חוסמים עם מרווחים, נפחים עודפים של אוויר ממוזג אינם מבטלים את השפעותיו המזיקות של מיחזור פנימי בארון השרתים.

•    השיפור המירבי מתקבל כאשר מתקינים בארון פנלים חוסמים שאין להם מרווחי אוויר ברווח האופקי בין פנלים חוסמים סמוכים או בין הפנלים החוסמים לציוד המחשוב. ראה תמונה 3

•    ביטול מיחזור האוויר הפנימי בארון השרתים משפר משמעותית את הספקת האוויר הממוזג לתוך הכניסות של הציוד.
ממחקר זה עולה כי שימוש בפנלים חוסמים עשוי לשפר במידה ניכרת על תפקוד חדר המחשוב: להקטין את שיעור הכשלים של ציוד מחשוב, לשפר את ניצולת יחידות המיזוג, ולהקטין הוצאות אנרגיה.  כל זאת בהשקעה זעומה.

 image002

תרשים 1

מודל 1: חתך רוחב של זרימת האוויר בארון שרתים שלא הותקנו בו פנלים חוסמים

 

image004

תרשים 2

מודל 2: חתך רוחב של זרימת האוויר בארון שרתים שהותקנו בו פנלים חוסמים עם מרווחים. במודל הותקנו פנלים חוסמים עם מרווחי אוויר אופקיים של 1.6 מ"מ בין פנלים חוסמים סמוכים וגם עם מרווחי אוויר אופקיים של 3.3 מ"מ בין הפנלים החוסמים והשרתים.

 

image006

תרשים 3

מודל 3: חתך רוחב של זרימת האוויר בארון שרתים שהותקנו בו פנלים חוסמים ללא מרווחים. במודל הותקנו פנלים חוסמים בלי מרווחי אוויר אופקיים בין פנלים חוסמים סמוכים או בין הפנלים החוסמים והשרתים.

מי שרוצה לקבל את המחקר במלואו מוזמן לכתוב לי

יגאל

יוני 2, 2008 at 2:57 pm 3 תגובות

CDU ( או PDU ): הסרת עומסים חכמה מבטיחה רציפות עסקית

רציפות עסקית (uptime) או אפס זמן השבתה (zero downtime) היא הגורם המניע החשוב ביותר בתכנון ובהפעלה של מרכזי נתונים כיום, מפני שהעלות של כל דקה שהמערכות מושבתות היא אלפי דולרים. חברות המפעילות מרכזי נתונים ברמה 3 וברמה 4 מחזיקות גם באתרים מרוחקים וגם באתרים משותפים (co-location facilities) שרתים אשר חיוניים לתפקודה השוטף לא פחות מהשרתים הממוקמים באתר הראשי. כדי להבטיח רציפות עסקית יש צורך בפתרונות חדשים וחדשניים. אחד הפתרונות הוא יחידות חכמות לחלוקת זרם בארון (CDUCabinet Power Distribution Units) שיכולות לספק יכולת הסרת עומסים חכמה (Smart Load Shedding).  הפתרון מבוסס על CDU של חברת    Server Technology               
הסרת עומסים חכמה מאפשרת למפעיל להסיר עומסים על סמך שלושה משתנים תפעוליים חשובים: 

1) האם האל-פסק פועל מהמצברים
2) הטמפרטורה בארון עולה מעל המותר
3) העומס הנוכחי עולה על המותר

 משתני המפתח הללו מאפשרים למשתמש לקבוע מראש אילו מכשירים אינם חיוניים לפעילות השוטפת, להסיר אותם במקרים שמתעוררת בעיה ובכך להבטיח רציפות עסקית ולהגן על המכשירים החיוניים שבתוך הארון.

מי שמעונין ב white paper המלא שכתבנו בנושא זה מוזמן לכתוב לי ל yigals@schneider.co.il ואשלח לו / לה במיידי.  כמו כן יש דיון בנושא יישום נכון של  יתירות ב PDU בפוסט קודם

חג שמח

אפריל 21, 2008 at 3:01 pm כתיבת תגובה

חדר מחשב במכולה (קונטיינר)

בהרצאת הפתיחה של כנס AFCOM בלאס וגאס נאם מייקל מאנוס, דיירקטור לשרותי דטה-סנטר של מייקרוסופט. שלושה דברים הדהימו אותי בהרצאה שלו:

1. מאנוס סיפר שמיקרוסופט מוסיפה כ 12,000 (שנים עשר אלף) שרתים בחודש.  אף אחד בקהל לא הניד עפעף. לפני מס' שנים היינו היינו שולחים אדם שמצהיר על מספרים כאלו להסתכלות.  היום זה כבר מובן מאליו.  השמועות מספרות שגוגל למשל מוסיפה כ 25,000 שרתים בחודש.

2. מאנוס תיאר את הפרוייקט הבא של מיקרוסופט בתחום חדרי המחשב.  חדר מחשב ענק זה ייבנה כעיר מכולות, לא כבניין בטון.  כלומר, ציוד מחשוב חדש יתווסף במכולות שיכילו מס' כלשהו של ארונות שרתים מזוודים, מחווטים ומוכנים להפעלה.  גילוי נאות: כמי שמקדם את נושא חדרי המחשב הניידים בארץ, שמחתי לקבל חיזוק כה משמעותי.  לפרטים על מכולות חדרי המחשב ראו      

3. מיקרוסופט הגיעו להשגים מדהימים ביעילות האנרגיה של חדרי המחשב על ידי שימוש בנוהגים מתקדמים.  יעילות זו נמדדת ביחס פשוט.  לוקחים את קריאת מונה החשמל המסופק לכלל החדר (ל IT, מיזוג ותשתיות)  ומחלקים את החשמל המסופק לציוד ה IT בלבד ( קריאת ה UPS ).  יחס זה נקרא PUE ( הגריד הירוק) או EER על ידי ה Uptime Institute .

  

אפריל 5, 2008 at 3:24 am כתיבת תגובה

מה זה Green IT ? מהו חדר מחשב ירוק?

עיקר הנזק הסביבתי והבזבוז הכספי ב IT נגרמים על ידי צריכת החשמל הגוברת של חדרי המחשב. אבל לא רק שם.
ולכן Green IT מגדיר 4 קריטריונים, שלושה מהם רלבנטיים לחדר המחשב, והרביעי הוא מעבר לחדר המחשב.

והרי הקריטריונים של Green IT

חדר המחשב הירוק:
1. תשתית חדר המחשב יעילה וחסכונית בחשמל. מדובר בעיקר במיזוג אוויר יעיל, ובתכנון חסכוני בתשתיות האחרות ( אל-פסק, גנרציה, לחות וכ') . דוגמאות: ארנות מקוררי מים, מערכת אל פסק עם אובדן סטטי נמוך, שימוש בהוהגם מתקדמים ( Best Practices ) וכן הלאה.
2. שימוש חסכוני במשאבי חדר המחשב: בעיקר בציוד IT על ידי וירטואליזציה, ובשטח על ידי שימוש ב High Density
3. בחירת ציוד IT גם (לא רק) על סמך ניצולת ההספק שלהם. לדוגמא: מעבר לשרתי להב, ספקי כוח עם ניצולת מעל 80%.

מעבר לחדר המחשב
4. שימוש ב IT כדי לחסוך משאבים והוצאות לארגון ולהיטיב עם הסביבה: לדוגמא: חיסכון בהדפסות ובשימוש בנייר, כיבוי תחנות עבודה בשעות הלילה, שימוש ב Thin Client , שליטה מרחוק על מחשבים מרוחקים החוסכת נסיעות או טיסות של טכנאים, וכן הלאה.

 

מרץ 27, 2008 at 6:25 pm תגובה אחת

Green IT :צריכת החשמל של חדרי המחשב

נתונים עדכניים של ה uptime institute וה EPA שופכים אור על המצב הנוכחי בחדרי המחשב בארה"ב.
נתון מעניין אחד הוא שקצב קניית השרתים הואט לכ 9% בממוצע בשנים 2006-7. זאת ירידה משמעותית יחסית ל 5 השנים בקודמות שם ממוצע קניות השרתים עלה ב 13.6% בשנה. ניתן לייחס זאת למגמת הוירטואליזציה. עם זאת, מעניין לראות שמס' השרתים ממשיך לצמוח למרות הוירטואליזציה.
נתון מעניין נוסף הוא שצריכת החשמל של חדרי המחשב במגה-וואטים עלתה בשנתיים אלו ב 12%. כלומר, למרות הוירטואלזיציה ולמרות השיפורים בטכנולוגיות השרתים, צריכת האנרגיה ממשיכה לעלות בקצב מהיר.  עליית מחירי האנרגיה מבטיחה שההוצאה הישירה בחשבון החשמל תעלה בקצב מהיר אף יותר!

בדיקה שערך המכון בקרב חבריו הראה שצריכת החשמל של השלישון העליון עלה ב 24% בשנה, והשלישון התחתון כמעט לא עלה כלל.
ה EPA , הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב,  חוזה שצריכת החשמל של חדרי המחשב תוכפל בשנים 2006 -2010 בקצב של 15.7% בשנה, זאת גם בהתחשב בוירטואליזציה.  נתון נוסף: ה EPA חוזה ש 10 תחנות חשמל של 1,000 מגה-וואט כ"א יידרשו להיבנות עד 2010 רק כדי לספק את צריכת החשמל הגוברת של חדרי המחשב בארה"ב. עוד 20 תחנות כוח כאלו יידרשו להיבנות בין 2015-2010.

 

מגמת ה חדר המחשב הירוק היא תגובה של התעשייה לתופעה זו. מעניין לראות את תגובת התעשייה: בחלקה – התעלמות מוחלטת, בחלקה האחר, יישום נלהב.  האם התשובה היא חדר מחשב חדש או שדרוג החדר הישן?  זה כבר נושא לפוסט הבא.

יגאל שניידר

 

 

 

 

מרץ 14, 2008 at 12:39 pm כתיבת תגובה

Metered PDU : יישום נכון של יתירות בחדרי המחשב

האם ספקי כוח כפולים בשרת משפרים את שרידות חדר המחשב? 

אספקת חשמל היא יסוד בסיסי בתשתית חדר המחשב.  הפסקת חשמל, או מערכת חשמל באיכות ירודה היא הסיבה העיקרית ל"נפילת" חדרי המחשב. לעיתים קרובות, קריסת מערכות החשמל של החדר מתקיימת לא בעת הפסקת חשמל אלא כתוצאה מטעות מקומית או תכנונית, אך בעיקר בשימוש בנוהגים   (Practices)   לא עדכניים.

מערכת אספקת החשמל של חדר המחשב מורכבת משש רמות:

1. הגריד – חברת החשמל וארון מרכזי
2. גנראטור גיבוי ומתג העברה אוטומטי ( ATS )
3. מערכת גיבוי אל פסק ( UPS ) ומתג BYPASS
4. ארון החשמל
5.PDU  – Power Distribution Unit  ברמת הארון
6. ספקי הכוח של השרתים עצמם

מנהלי אולם המחשב בדרך כלל אינם מעורבים ב 4 הרמות הראשונות, אך יש להם אחריות למדיניות ויישום של רמות 5 ו 6 .  לא מעט נפילות מביכות מתרחשות כתוצאה ישירה מיישום שגוי של ה PDU. 

כמעט לכל השרתים הנמכרים היום יש שני ספקי כוח.  עובדה זו יכולה לשפר מאוד את זמינות המידע אם היישום הפיזי הוא  נכון.  במקרים רבים, בשל יישום שגוי, שני ספקי כוח אינם מוסיפים ערך כלל ויתרון זה מתבזבז או אף הופך לחיסרון.

בחדר מחשב ברמה 4  ( Tier 4 ) יש שתי מערכות של אספקת  החשמל ובכל מערכת (ענף) מצויים  כל 6 המרכיבים שהוזכרו מעלה. כל ענף יכול לתמוך ב 100% מצרכי החדר. זוהי יתירות של 2N  וזה גם המחיר:  עלות כפולה. 

בשל שיקולי עלות, מעטים חדרי המחשב של Tier 4  ולכן אין לנו בד"כ יתירות של 2N.  אנו מתפשרים   משיקולי עלות- תועלת ואילוצים אחרים.    

נתמקד אם כך בשיפור היתירות בעלות נמוכה  ובדרכים שאפשריות לנו כמנהלי אולמות המחשב ליישם בקלות ובמהירות כלומר בסעיפים 5 ו 6.

במקרים בהם מותקן PDU אחד ברמת הארון, הרי שהיתירות מוגבלת רק למקרה של כשל באחד מספקי הכוח של השרת.  ברור שזו לא חוכמה גדולה וזה גם לא מקרה מעניין.

ברוב המקרים מותקנים שני PDU בארון.  תקוותנו השלמה היא שכל ספק כוח מחובר ל PDU אחר. במקרים כאלו כל ספק כוח עובד ב 50% מהעומס.  במקרה של כשל  בספק אחד, עובר כל העומס לספק השני.  תצורה זו נוטעת במנהל החדר תחושה של בטחון בזכות היתירות. עם זאת, רבים אינם מודעים לנוהגים הנכונים ( best practices ) ומיישמים זאת בצורה לא נכונה. 

לדוגמא,  ראיתי מקרים רבים בהם ה PDU מועמס ל 60% מיכולתו.  ובכן מה הבעיה? 
הבעיה היא שבמקרה של כשל בענף A, כל העומס מועבר ל  PDU B . במקרה כזה, PDU B  סופג עומס של 120% והארון נופל.    

נוהגים נכונים:

חוק מס 1:  העומס על שני ה PDU ( ביחד) בארון צריך להיות לא יותר מ 80% מהעומס המקסימאלי של הארון 

חוק מס' 2:  העומס המקסימלי על כל PDU צריך להיות לא יותר מ 40% מהעומס המקסימאלי של הארון.

כלומר, אם הנקודה מאפשרת 20A  לארון , כל PDU יכול להיות מועמס ל 8A לכל היותר , ושניהם ביחד 16A ( כלומר 80% מ 20A)

מומלץ מאוד להתקין PDU שהוא Metered , כלומר ניתן לראות מהו העומס על ה PDU באמפר.  בישראל קוראים לזה בדרך כלל PDU חכם  (להבדיל מ PDU מנוהל שמאפשר גם כיבוי והדלקה מרחוק)

מומלץ מאוד לבחור ב Meterd PDU (חכם) שמאפשר גישה מרחוק דרך IP ולקבל התראות ב SNMP במקרה והעומס עובר את רמת הסף המותרת. זה מוריד מאוד את עומס העבודה הכרוך בפיקוח על נושא זה ומשפר מאוד את אמינות חדר המחשב. דוגמאות לפסי שקעים חכמים ומנוהלים  והנה PDU חדש וחכם במיוחד

לחזרה לבלוג הקליקו כאן

פברואר 27, 2008 at 9:28 am כתיבת תגובה

הנושאים החמים בניהול חדרי מחשב 2008

משיחות עם לקוחות וספקים, אני מעריך שהנושאים שיעסיקו את צוותי הIT   ב 2008 יהיו:

1. קירור חדרי המחשב
2. הספק (חשמל) במונחים של מחסור ועלות
3. שטח רצפה
4. עלות שכר עובדים
5. כלים לניהול שרתים
6. וירטואליזציה
7. IT ירוק
8. 10 גיגה-ביט איטרנט
9. מיקור חוץ
10. התאוששות מאסון (DRP )
11. קונסולידציה
12. עיבוד מקבילי

אשמח לשמוע לדעתכם yigals@schneider.co.il

בנושא IT ירוק, אנשים עורכים כנס IT ירוק ב 5 בפברואר , 2008 בהילטון תל אביב. להרשמה

יגאל

 

ינואר 16, 2008 at 5:53 pm כתיבת תגובה

פוסטים ישנים יותר פוסטים חדשים יותר


פידים

הבלוג הוקם ומנוהל בסיוע: