Posts filed under ‘Best Practices’

מעבר כבלים בטיחותי בין קירות במתקני תקשורת

בעת התקנת מעברי כבלים בקירות בין אולמות מחשוב ותקשורת, יש למלא אחרי דרישות החוק ולוודא שאש ועשן לא יוכלו לעבור בין החללים השונים. הפוסט הזה דן בדרך הנכונה לביצוע מעברי כבלים, בד"כ כבלי תקשורת בקירות.

Picture9

בדרך כלל, יבצעו הקבלנים/מתקינים איטום של מעברי הכבלים, כנדרש בחוק. העניין הוא שעם הזמן, הצרכים משתנים ויש להוסיף כבלים נוספים או לבצע שינויים אחרים בתשתית הכבילה

הבעיה היא שהקבלן המצוי, מתרשל בחובתו. לעיתים אינו אוטם מחדש את פתחי הכבילה לאחר השינוי וחושף את הלקוח הסופי לסכנת אש, או אוטם את פתחי הכבילה בחומרי מילוי ומחייב את הלקוח הסופי בסכום נכבד. כך זה נראה בד"כ…

Picture7

הדרך הנכונה היא להשתמש ב EZ Path, המאפשר העברת כבלים חופשית מצד אחד לשני. בעת שריפה, עם עליית הטמפרטורה, חומר האיטום הפנימי מתנפח ואוטם את המעבר לחלוטין לאש ולעשן.

Picture1

Picture2

EZ Path מגיע במספר גדלים להולכת מס' כבלים שונה, ומאפשר גם אטימת מעברי כבלים אנכי (בין קומות). המוצר מאושר לתקני בטיחות בשריפה בינלאומיים כולל ישראל.

Picture4

לפרטים נא לפנות לאתר שלנו

אפריל 22, 2017 at 3:14 pm כתיבת תגובה

איך מגיעים ל PUE של 1.2 בישראל

 

צריכת האנרגיה של חוות השרתים היא מרכיב העלות הגדול ביותר בעלות הכוללת. היעילות האנרגטית של חוות השרתים בישראל כפי שנמדדת על ידי מדד הקרוי PUE ( מה זה PUE ? ) היא מאוד לא מרשימה ונעה במרבית המקרים בין PUE = 2 לבין PUE=3.5.

מרבית האתגר הוא במיזוג אוויר.  כדי לבחון יעילות מיזוג האוויר מודדים מדד שנקרא pPUE .    מדד שמנטרל את כל התקורה (אל פסק, תאורה וכו) ומכיל רק את מיזוג האוויר ( יחידות פנים, חוץ ומשאבות).

עם מערכת ה PDX with Econophase  של חברת LIEBERT ניתן להגיע ל pPUE=1.1 גם באקלים הישראלי.

בפוסט זה נראה מערכת מבוססת DX.  ניתן להגיע לתוצאות דומות עם מערכות מבוססות CW.

 ניתן וצריך להגיע ל PUE=1.2  בישראל.  בירושלים זה לא קשה במיוחד וניתן להתקרב לכך גם בבאר שבע ובמישור החוף.  הנה כיצד.   

 

פברואר 4, 2016 at 3:08 pm כתיבת תגובה

מה היא באמת הטמפרטורה הרצויה בחדרי מחשב? פוסט עדכני ל 2015.

ב 2007 כתבתי פוסט על הטמפרטורה הנדרשת בחוות שרתים. הנתונים בפוסט מ 2007 אינם עדכניים אך נמצאים שם כדי לרדוף אותי משום שזה אחד הפוסטים הנקראים ביותר עד היום.  הנה הנתונים העדכניים…..

 

קודם כל נדרשת הבהרה.  הטמפרטורה הנדרשת בחוות השרתים שכולם מדברים עליה היא טמפרטורת האוויר הקר הנכנס לשרתים.  זו הטמפרטורה החשובה ואותה חשוב מאוד למדוד ולבקר.  התקן אותו נזכיר מייד מדבר על האוויר הקר הנכנס לשרתים.  מדידות בנקודות אחרות כגון טמפרטורת האוויר החם הנפלטת מהשרתים והטמפרטורה של האוויר החם החוזר ליחידת הקירור ( Liebert or in row ) מעניינות אותנו לצרכי ניתוח בלבד.

אוויר קר נכנס לשרת מלפנים ונפלט אחורנית

אוויר קר נכנס לשרת מלפנים ונפלט אחורנית

לפי ארגון ASHRAE , הארגון האמריקאי למהנדסי מיזוג אוויר, הטווח המומלץ של טמפרטורת האוויר המסופק לשרתים נע בין 18 מעלות ל 27 מעלות צלזיוס.  זהו טווח מומלץ רחב יותר מזה שהיה נהוג עד 2009 שנע בין 20 ל 25 מעלות.

הטווח המותר העדכני נע בין 15-32 מעלות.  והטווח המומלץ הוא 18-27.

ASHRAE נחשב לאורים ותומים של תעשיית הדטה-סנטר בעולם והמלצות הארגון מקובלות על יצרני ה IT הגדולים בעולם כולל סיסקו, HP, דל וכד'.

הטווח המומלץ ( 18-27) הורחב כדי לאפשר לחוות שרתים לחסוך כסף רב בחשבון החשמל למיזוג אוויר.  על כל עלייה של מעלה אחת בטמפרטורת העבודה, ניתן לחסוך בסביבת 3% בחשבון החשמל.

באקלים הישראלי יש לנו עניין להתקרב לגבול הטווח המומלץ הגבוה, כלומר ל 27 מעלות. למי שחושש, אני מציע לשאוף ל 25  או 26 מעלות. כמובן שניתן לעשות זאת רק כאשר יש שליטה טובה על זרימת האוויר בחוות השרתים וכאשר יש אחידות סבירה בטמפרטורה במעבר הקר.

החלק הנמוך של הטווח המומלץ ( 18 מעלות) של האוויר הקר המגיע לשרתים הוא למען מתקנים הפועלים באקלים קר ומעונינים להביא אוויר קר מבחוץ לקרר את החווה.  שיטה זו נקראת direct free cooling ואינה רלבנטית לישראל.

היכן מודדים? רצוי בקדמת כל ארון בשלושה גבהים וחיישן אחד בחלק האחורי של הארון.

אפשר בקדמת כל ארון שני בשלושה גבהים או בקדמת כל ארון בשני גבהים.

שיטות מדידה

הכי סקסי: חיישנים אלחוטיים  של Synapsense.  מאפשרים לקבל בזמן אמיתי מפת חום של החדר בשלושה או 4 גבהים (כולל מתחת לרצפה הצפה) וגם תמונת לחץ אוויר מתחת לרצפה הצפה.

ניתן לקבל תמונה מליאה בנתוני טבלה, או מפה טרמית על צג LCD או על טאבלט.

synapsense

מקצועי ומתקדם:  שימוש בחיישני טמפרטורה שמשתחברים ל PDU כ gateway. לדוגמא חיישני טמפרטורה / לחות שהם אופציה בפסי השקעים המבוקרים/חכמים של Raritan.

לכל פס שקעים יש שני חיישני טמפרטורה/לחות. שלושה חיישנים מלפנים ו אחד מאחור. התמונה מחוות השרתים של eBay

לכל פס שקעים יש שני חיישני טמפרטורה/לחות. סה"כ בארון שלושה חיישנים מלפנים ו אחד מאחור. התמונה מחוות השרתים של eBay

powerIQ

 

 

 

 

 

 

לאתרים קטנים ו/או מרוחקים:

מערכת חיישני בקרת סביבה עם יכולת מודם סלולרי של Avtech

 

מערכת בקרת סביבה

מערכת בקרת סביבה

 

 

אוגוסט 29, 2015 at 6:40 pm כתיבת תגובה

שדה הקרב של הדברים – The Battlefield of Things

מאפייני שדה הקרב משתנים לנגד עינינו.  ל IT יש תפקיד מכריע בשדה הקרב המודרני וכמובן, התשתית הקריטית היא בחוות השרתים. בעוד העולם האזרחי מדבר על האינטרנט של הדברים, צבאות העולם מיישמים כבר את שדה הקרב של הדבריםThe Battlefield of Things.

האינטרנט של הדברים ( IoT- The Internet of Things ) או כפי שנהוג לומר היום ( IoE – The Internet of Everything )  מעצב כל פרט בחיינו. כולנו הפכנו לנשאים של מיקרומעבדים, מצלמות וחיישנים באמצעות מכשירי ה Mobile והאפליקציות שלהם.  עמודי תאורה נהפכים לתחנות WIFI ונושאים  מצלמות מקוונות כחלק מ Safe City, רכבים נהיים מקוונים, אוטומציה מפעלית עוברת מהפיכה, בקרה אל-חוטית על מוצרים דוממים, שליטה מרחוק על מכשור ביתי ועוד.

אין בכוונתי ללעוס מחדש מה שמדובר עליו בכל כך הרבה מאמרים אלא להצביע על המקביל הצבאי  של ה IoT והוא BoT – שדה הקרב של הדברים:     BattleField of Things .  שדה הקרב של הדברים מורכב ממערכות ניידות -מקוונות הכוללות כלי טיס בלתי מאוישים, ספינות בלתי מאוישות, רכבי סיור בלתי מאוישים, מצלמות גבול, גלאי מנהרות , מכשור ונשק של חייל החי"ר, ועוד.

כלי רכב בלת מאויש תוצרת אלביט

כלי רכב בלתי מאויש תוצרת אלביט

 

האתגרים דומים: אבטחת מידע, ביג-דאטה, מחשוב ענן, קצבי תקשורת גדלים במהירות….

אני מניח שידעתם שאגיע לנושא חוות השרתים. ובכן, "חדרי המנועים" של האינטרנט של הדברים ושדה הקרב של הדברים הם חוות שרתים.  ה"עננים" הערטילאיים הם דווקא מאוד מוחשים ויושבים בחוות שרתים מאובטחות וממגונות, כך לפחות אנו רוצים לקוות.

כדי לתמוך בקליטת הטכנולוגיות החדשות, חוות השרתים משנה את פניה. חוקי התכנון משתנים.  בכדי לחלוק את הידע, פיתחנו באלכסנדר שניידר קורס לתכנון והקמה של חוות שרתים.  אתם מוזמנים.

אוגוסט 25, 2015 at 5:00 pm כתיבת תגובה

כיצד מאבטחים כבלי כח ל PDU בארון השרתים?

בחוות שרתים פעילה ועתירת שינויים, ובוודאי במעבדות פיתוח, אחד הסיכונים הוא נתק בין כבל החשמל לשקע שבפס השקעים ( ה PDU ).  כיצד לאבטח ולמנוע זמן דמימה מיותר?

cord-retention

יש שלוש דרכים ליישם Best Practices

  1. כפתור שחרור בשקע ה PDU

 

cord-retention-button

 

2. קליפ

cord-retention-clips

 

3. SecureLock

כבל עם מחבר נעילה.    אישית, האופציה המתקדמת והחביבה עלי.

cord-retention-securelock

 

מה ההבדל?

האופציה הראשונה: כפתור השחרור מאפשר להשתמש בכבלים שיש לכם היום גם עם פס חדש.

האופציה השניה: הקליפ מצריך התאמה של גודל הקליפ לכבל/מחבר.  אתם מקבלים מאיתנו קיט חינם כדי לבחון את גדלי הקליפים הנדרשים. מנהלי חוות שרתים מנוסים יאמרו לכם שזה חשוב אבל מעצבן.

האופציה השלישית אלגנטית מאוד. הכבל מאובטח לפס השקעים אך השליפה קלה בלחיצה על שחרור הנעילה.  כמובן שהכבל נדרש להיות מותאם ל PDU. ניתן ורצוי להשתמש גם בכבלי כח בצבעים שונים וגם בפסים שונים ( רגל A בשחור, רגל B באדום לדוגמא).

Color coded PDUs

ללמוד מעט יותר על פסי שקעים מתקדמים לארונות שרתים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אוגוסט 13, 2015 at 4:20 pm כתיבת תגובה

Category 6A cabling in Enterprise Networks

האם יש צורך בכבילת רשת מסוג קטגוריה 6A בבנייני משרדים?

התשובה הקצרה היא בהחלט. התשובה הארוכה יותר היא כדלקמן.

בשנים עברו ראינו שמרבית חוות השרתים התקינו תשתיות תקשורת של 10 גיגה-ביט איתרנט ( כלומר קטגוריה 6A ) , בעוד שבבנייני המשרדים הסתפקו ב 1 גיגהביט איתרנט, בדרך כלל קטגוריה 6 או 5E. המצב הזה משתנה במהירות. בחוות השרתים עוברים במהירות ל 40 גיגהביט ול 100 גיגהביט איתרנט ( 100GBase-T ) ובתשתיות התקשורת המשרדיות עוברים לקטגוריה 6A . ראו גרף

10GbaseT moving to the enterprise.jpg

מדוע יש צורך בתשתית תקשורת כה מתקדמת בבנייני משרדים? תגובה נפוצה שאני שומע היא " מי צריך את זה? במשרד הישן זה עובד מצוין".

ובכן, הרשתות החברתיות, השימוש הגובר בוידיאו, ביג דאטה, מצלמות IP, אוטומציה של המבנה, נקודות מכירה POS , תצוגות דיגיטליות, כל אלו הן רק מעט דוגמאות מדוע אנו זקוקים לרשתות תקשורת רחבות פס והצורך הזה גובר בטור מעריכי.

הבה נראה רק דוגמא אחת למה שקורה בתחום ה WIFI וכיצד זה משפיע על תשתית הכבילה. נראה, שאין צורך לשכנע אף אחד שכל עסק היום, מלבד אולי ארגונים מסוג מסוים, זקוק לאפשר גישה לרשת אלחוטית מהירה לעובדים ולקוחות . זה כמעט בסיסי. הבה נראה מה קורה לתקני ה WIFI העדכניים…

Enterprise Access Point roadmap

בתמונה למעלה אנו רואים 3 תקנים של WIFI בשלוש רמות. מה שמעניין אותנו לצורך דיון זה הם השניים העליונים. שתי השורות התחתונות מראות את רוחב הפס הנדרש ברשת התקשורת המשרדית כדי לתמוך בנקודות הגישה של ה WIFI. קל להבחין ש 1 גיגהביט איתרנט ( 1GBase-T ) או במילים אחרות תקן קטגוריה 5E ותקן קטגוריה 6, אינם רלבנטים לחלוטין בעת הזו ובוודאי לא ב 2017 שם ידרש 5 עד 10 גיגה-ביט רוחב פס כדי לתמוך בתקני הרשת האלחוטית הנדרשים.

יולי 27, 2015 at 4:00 pm כתיבת תגובה

חוות שרתים מודולארית MODULAR DATACENTER

בעולם הדטהסנטר יש מגמה ברורה לבניית מתקני מחשוב מודולאריים. אנשים רבים חושבים בטעות על הדטהסנטר המודולארי כעל חוות שרתים העשויה ממכולות. זה לא נכון. התיאור המדויק יותר הוא חוות שרתים בבניה טרומית.

אמרסון בונה לפייסבוק חוות שרתים ענקית בבניה טרומית בשבדיה. עוד חוות שרתים מודולארית שאמרסון השלימה לאחרונה היא של חברת הטלקום T1 . ראו וידיאו מצורף.

חוות השרתים של T1 בשלב א היא בגודל של 1.1 מגה-וואט וצפויה לצמוח הדרגתית עד 5 מגה-וואט. גודל אולם המחשוב הוא 1,000 מ"ר מתוך 2400 מ"ר סה"כ. המתקן מוסמך ל Tier III.

היתרונות של חוות שרתים מודולאריות הם:

1. השקעה ראשונית נמוכה יותר
2. פיזור ההשקעה (דחיית השקעה) לפי הצורך
3. בניה מהירה תוך מס' חודשים במקום שנים
4. יעילות אנרגטית מובנית
5. הוצאות תפעול נמוכות יותר

מאי 28, 2015 at 12:59 pm כתיבת תגובה

פוסטים ישנים יותר


רשומות אחרונות

Feeds

הבלוג הוקם ומנוהל בסיוע: