Posts filed under ‘רעידות אדמה’
מיגון חדרי שרתים מרעידות אדמה
בהמשך לפוסט הקודם בנושא מגון חדרי מחשב מפני רעידות אדמה, הנה שתי תמונות מאתר ביפן בעקבות רעידת האדמה ב 2011.
חוות שרתים שלא מוגנה על ידי בסיס סייסמי. לאלכסנדר שניידר פתרונות קלים ומהירים ליישום מפני רעידות אדמה
חדר השרתים במתקן זה לא היה ערוך ונהרס לחלוטין. זמן השיקום (וההשבתה) ארך כ 3 חודשים. רבים מהשרתים, אגב, המשיכו לעבוד. שימו לב, שהבניין לא ניזוק. אך חדר השרתים נהרס.
חוות שרתים רבות ביפן ממוגנות על ידי בסיס סייסמי המונח מתחת לארון ה IT , או שורת ארונות השרתים והן עבדו ללא הפרעה במהלך רעידת האדמה ( 8.9 בסולם ריכטר) . ראו פוסט קודם.
שיטת מיגון אחרת היא עיגון הארונות לרצפת הבטון. שיטה זו טובה רק להגן על העובדים מפני נפילת הארונות אך, למרבה הצער, מעבירה את כל האנרגיה הדינמית מרעידת האדמה אל השרתים. בשיטה זו, האנשים בטוחים אך הציוד ייהרס.
השאלה האמיתי היא על מה רוצים להגן:
על העובדים – תעגנו לבטון
לרציפות עסקית ( וגם הגנה על העובדים) – בסיס סייסמי
מחשבות על תרגיל פיקוד העורף לבדיקת מוכנות לרעידת אדמה
תרגיל המוכנות לרעידת אדמה – האם מובנות ההשלכות של הסיכון על המשק? לא בטוח
המשרד להגנת העורף מקיים השבוע תרגיל לבדיקת מוכנות העורף לרעידת אדמה ואפילו לצונאמי. התרחיש עפ"י מקורות רשמיים הוא " רעידת אדמה חזקה פוקדת את ישראל בערבה ובגליל העליון וזורעת הרס גם בגוש דן. כפועל יוצא פוגעים גם גלי צונאמי בחופי תל אביב. כוחות פיקוד העורף יידרשו להתמודד במהלך התרגיל עם כ-7,000 "הרוגים" בתרחיש, 70 אלף נפגעים ו-170 אלף איש אשר ייאלצו להתפנות מבתיהם" .
אין ספק שזהו תרחיש מדאיג וטוב עושים השר דיכטר ואלוף פיקוד העורף ביוזמת התרגיל. עם זאת, אני רוצה להוסיף כמה מילים לתרחיש הנ"ל שהם פועל יוצא הכרחי של רעידת אדמה בעוצמה זו: " בשל עוצמת הרעש קרסו תשתיות המחשוב של הבנקים הגדולים, של חברות התקשורת הקוית והסלולרית, של ספקי האינטרנט , של בתי החולים, של עיריות תל אביב וחיפה, של המשטרה ושל צה"ל. בחלק מן המקרים יידרשו שלושה עד שישה חודשים לשוב ליכולת מליאה" .
במה מדובר? ישאל הקורא בתמיהה. אנסה לענות כמיטב יכולתי.
המשק של כלכלה מודרנית מבוסס על תשתיות מחשוב. חלקים קריטיים של תשתיות המחשוב הללו מרוכזים באולמות הקרויים מרכזי מחשוב או חדרי מחשב. כל החברות הגדולות במשק, פרטיות וציבוריות כמו גם הצבא ומשרדי הממשלה תלויים בחדרי מחשב אלו. בלעדיהם, החברות הללו משותקות. חדרי המחשב בישראל, רובם ככולם, לא תוכננו לעמוד ברעידת אדמה של 7 בסולם ריכטר וגם לא של 6.
המסקנה המיידית היא שאם יתממש תרחיש של רעידת האדמה בעצמה של 7.1, לא תהיה תקשורת טלפונית וגם לא אינטרנט. הרמזורים לא יעבדו, הכספומטים לא יאפשרו משיכת כספים, בתי החולים יהיו בתוהו ובוהו, חברות היי טק ומפעלים ישותקו, שרותים ממשלתיים לא יהיו זמינים, ותפקוד שרותי ההצלה והביטחון ייפגע קשות. לא לשעות אלא לשבועות ואף לחודשים.
אתעלם לפי שעה מההשלכות על פינוי וטיפול בנפגעים ואתרכז בהשלכות על המשק . באין בנקים, באין תקשורת ובאין פעילות תעשייתית, המשק ישותק, ההתאששות תארך חודשים והנזק הכלכלי יהיה עצום.
המסקנה היא שעל המשק להיערך לא רק לפינוי וטיפול בנפגעים ובחסרי קורת גג אלא גם להבטיח שההתאוששות של המשק מהאסון תהיה מהירה. לשם כך, יש לטפל בעקב אכילס של החברה המודרנית – הפגיעות הגדולה של האמצעים הטכנולוגיים שאנו תלויים בהם.
החדשות הטובות, אם ניתן לקרוא להן כך, הן שבניגוד לעלות העצומה של חיזוק מבנים, חיסון חדרי המחשב (שיכוך) הוא בר ביצוע בזמן קצר יחסית ובעלות נמוכה. החדשות הרעות הן שקברניטי המשק, בסקטור הפרטי והציבורי, כולל אלו המופקדים על מל"ח (משק לשעת חירום) מתעלמים מסיכון זה ואינם נוקטים בפעולות ממשיות להקטנת הסיכון ולהיערכות.
ביפן ובארה"ב נפוץ שימוש בבסיס סייסמי המוצב מתחת לארונות ה IT. שיטה זו אפשרה למרכזי המחשוב של יפן לעמוד גם ברעידת האדמה של 2011 – 9.1 בסולם ריכטר. בסיס סייסמי זה הקרוי ISOBASE אושר גם על ידי ממשלת ארה"ב ועומד בתקינת NEBS. ראו פוסט קודם
מיגון: חדרי המחשב יורדים אל מתחת לאדמה
חדר שרתים ממוגן לפי BEST PRACTICES
הסיבה הברורה היא איום הרקטות והטילים. ישראל כולה בטווח של טילי האוייב. ברור לכל שפגיעה בחדר שרתים של ארגון חיוני למשק ,גם אם לא תגרום לאבדות בנפש, תגרום לנזק כלכלי עצום. בארגונים בסקטור העסקי, בעלי המניות עושים לעצמם חישוב פשוט: מה יקרה למחיר המניה אם יושבת חדר השרתים שלנו בגלל פגיעה קרובה או ישירה של רקטה או טיל. התוצאה: ארגונים רבים מחפשים לשכור או לרכוש נדל"ן המצוי מתחת לפני הקרקע. לי ידוע לפחות על שלושה פרויקטים גדולים שנמצאים בתהליך מתקדם בימים אלו בהיקף כולל של מעל 100 מיליון שקלים. חברת אלכסנדר שניידר מובילה שניים מהם.
לא מזמן אירחתי מלקוחות מחו"ל שהתפלאו על המגמה הייחודית הזו. ובכן, סיברתי את אוזניהם, בכל מקום ממגנים את הדטה סנטר כנגד איומי הייחוס הרלבנטים: הוריקן בחוף המזרחי של ארה"ב, טורנדו במרכז ארה"ב, רעידות אדמה במערב ארה"ב, דרום אמריקה, יפן, סין וטורקיה. שיטפונות בחלקים נרחבים של אירופה וכן הלאה. בישראל מתעלמים לפי שעה מהסיכון של רעידות אדמה אך מתייחסים ברצינות לסיכון הטילים. עניין של אופי.
מאחר וכאומה אנו לא מצטיינים בתכנון לטווח ארוך, ונדל"ן מסוג זה אינו מצוי בידי הארגונים, הרי שיש למצוא אותם בשוק החופשי. החדשות הטובות הן שיש די הרבה נדלן בדמות חניונים וקומות מרתף פנויות ומחירן יחסית זול משום שהן אינן ראויות לאכלוס משרדי. הרשויות בד"כ משתפות פעולה אם נדרש שינוי ייעוד אם כי נדרש לעניין עו"ד טוב. ועורכי דין, ברוך השם, לא חסר במדינתנו.
לפני שחותמים חוזה שכירות ארוך טווח, כדאי לבדוק כמה דברים: זמינות של תשתיות לאספקת חשמל שתידרש לאורך חיי המתקן, האפשרות להתקין תשתיות למיזוג אוויר, מיגון מפני הצפה, תשתית תקשורת , דרכי גישה ועוד גורמים רבים שיש לבדוק באמצעות סקר מקצועי.
אחד המאפיינים של קומות תת קרקעיות זמינות בדרך כלל הוא מגבלה של גובה. לאלו שלא חיים את עולם חדרי השרתים, נקצר ונאמר שהגובה נדרש לצורך מעבר של ספיקת אוויר מספקת לצרכי מיזוג אוויר. גובה של 4 עד 5 מטר נחשב מספק. במרבית החניונים והנדלן התת קרקעי הגובה המצוי הוא מתחת ל 3 מטר. אל דאגה, באמצעים הטכנולוגיים של היום ניתן לבנות חדר שרתים נפלא בגובה זה באמצעות קירור בצמידות גבוהה הקרוי בפי העם, קצת בטעות, קירור מים.
אז אם אתה הבעלים של שטח נדלני תת קרקעי שניסית להשכיר ללא הצלחה במשך שנים, דע לך שבהנחה שהתקיימו הגורמים הנ"ל מהיום אתה הבעלים של אתר תשתית לדטה סנטר.
בתמונה חדר שרתים מתקדם תת קרקעי של אחד מלקוחותינו. למרות המיקום באתר "קלאוסטרופובי" החדר הוא אחד המתקדמים בישראל. כל ארון שרתים מתוכנן לשאת עומס של עד 15 קילוואט. יחידות מיזוג האוויר תוצרת Knurr Emerson מוצבות בין הארונות לפי עיקרון קירור שורה Inrow .
והערה אישית: לאחר הפסקה ארוכה של כתיבה בבלוג, ולאחר שקיבלתי לא מעט הערות נבזיות מידידי בתעשייה על כך שהפסקתי לכתוב, אני חוזר למוטב ומחדש את הרענון השוטף של בלוג חדרי השרתים.
עמידות של חדרי מחשב ברעידות אדמה
בהמשך לפוסטים קודמים בנושא עמידות של ארונות שרתים וחדרי מחשב ברעידות אדמה , ובעקבות הרעידה הגדולה ביפן, נשאלתי מס' פעמים השבוע מה השיטה המועדפת להגנה על הרציפות העסקית של ארגונים בעלי חדרי מחשב בעת רעידות אדמה.
קיימות שתי שיטות עיקריות:
1. קיבוע ארון השרתים לבטון
2. בסיס מבודד (בסיס סיסמי) מתחת לארון השרתים.
לא אחזור על הפוסטים הקודמים. חשוב רק לציין שהשיטה הראשונה מונעת את הנפילה הפיזית של הארון אך לא מונעת נזק חמור לציוד ה IT ובוודאי שאינה מסייעת רבות לקיום הרציפות העסקית. אמנם, צוות העובדים לא יפגע מנפילת ארון, אך בתום רעידת האדמה , החברה תיאלץ לרכוש ולהתקין ציוד IT חדש, כולו או חלקו, והסכנה היא לאובדן רציפות עסקית למספר שבועות. לא נוח לי להשתמש בשפה בוטה אך זהו, לעניות דעתי, כסת"ח.
הבסיס הסיסמי (קרוי ISOBASE ) מספק הגנה מליאה, סופג את האנרגיה הקינטית של רעידת האדמה ומגן על מערכות ה IT שימשיכו לעבוד גם בעת רעידת האדמה.
הרי לינק לסרט שמשווה בין שתי השיטות.
המרעד המעבדתי מדמה את התנודות של רעידת האדמה בעיר KOBE ביפן. הארון השמאלי מעוגן לרצפה. הטראומה על ציוד ה IT בארון המעוגן לרצפה ברורה. ציוד IT שאינו מוקשח יינזק באופן בלתי הפיך.
בארון הימני לעומת זאת, ציוד ה IT ימשיך לעבוד באין מפריע. גם מערכות האחסון.
לפי מייל שקיבלתי מדון האבארד, מחברת WORKSAFE שבקשר עם לקוחותיה מיפאן, אף ארון המצויד בבסיס הסיסמי לא ניזוק ברעידת האדמה העצומה ( 9 בסולם ריכטר) שהתרחשה בשבוע שעבר.
אני מביע את הערכתי והזדהותי עם העם היפאני בעת קשה זו.
חדרי מחשב ורעידות אדמה
רבות מדובר על הסיכון של רעידות אדמה ליציבות מבנים. אני רוצה לדבר על מרכיב חשוב לא פחות והוא עמידות חדרי חדרי מחשב ברעידות אדמה.
חברות התקשורת, הבנקים, שרותי החירום וההצלה, משרדי ממשלה, הצבא – לכולם אולמות מחשב גדולים ובהם מחשבים הקרויים שרתים ומערכות אחסון נתונים. שרתים אלו מאוחסנים בארונות הקרויים ארונות שרתים.
שרותי התקשורת הקוית והסלולרית, שרותי הבנקאות, הרמזורים, שרותי הבריאות , הביטחון, ההצלה והכיבוי, משרדי ממשלה, עיריות, חברות הייטק ומפעלי תעשייה, כולם ישותקו במידה רבה אם ייפגעו חדרי המחשב של הארגונים הללו.
בתמונות הללו הלקוחות ממצגת של חברת בואינג בארה"ב, אנו רואים מה קרה בחדרי המחשב של בואינג לאחר רעידת אדמה NISQUALLY בפברואר 2001. זו הייתה רעידת אדמה של 6.8 בסולם ריכטר, בעומק 52 ק"מ. בתמונות רואים כיצד ארונות השרתים קרסו ונפלו. עם זאת, הבניין נשאר עומד ואפילו התקרה האקוסטית במקומה.
אנו מאמינים שבמקרה של רעידת אדמה דומה בישראל ( בין 6 ל 7 בסולם ריכטר) , מרבית חדרי המחשב באזור הרעש יקרסו, גם אם לא יגרם נזק משמעותי לבנינים בהם הם מאוחסנים. אחת הסיבות לכך היא שארונות השרתים הם כבדים וגבוהים ובדרך כלל מוצבים על רצפה צפה דרכה מועבר אוויר קר החיוני לקירור המחשבים. הרצפה הצפה הזו תקרוס בעת רעידת אדמה משמעותית ואיתה יקרסו ארונות השרתים. במקרים בהם מבריגים את הארונות לרצפת הבטון, אותם ארונות עוברים אירוע אלים בזמן רעידת האדמה, כך שארונות רגילים פשוט יתפרקו.
במקרה כזה, יש סיכון שהרמזורים, שרותי הבנקאות, התקשורת, משרדי ממשלה ומערכות ההצלה והביטחון ישותקו. צפוי גם נזק משמעותי לחומרת מחשבים יקרה. נתונים חשובים יאבדו. זמן ההתאוששות יכול להיות חודשים. להערכתנו, הנזק לחומרה יכול להיות במאות מיליונים והנזק למשק במיליארדים.
מדוע אם כך הארגונים אינם עושים דבר כדי למגן את חדרי המחשב? הסיבות הן
1. חוסר מודעות לסיכון
2. חוסר ידע כיצד למגן את חדרי המחשב
3. ההנחה המוטעית שהדבר דורש השקעות ענק
4. ההנחה השגויה שיש לשתק את חדר המחשב לזמן ממושך כדי להתקין את המיגון. מי שמכיר ארגונים שבהם המידע הוא קריטי יודע שרבים מחויבים לזמינות מידע של 99.999% מהזמן ( 5 תשיעיות) והשבתה אינו דבר שמתקבל על דעתם.
העניין הוא שניתן למגן את ארונות השרתים מפני רעידות אדמה באופן קל יחסית.
הפתרון הוא קל ליישום, אינו עולה ממון רב, וניתן להתקנה גם בזמן שהשרתים עובדים, כלומר ללא השבתה.
המתקן נקרא Isolation Base והוא מאפשר לבודד את השפעות רעידת האדמה מארון השרתים. גם כשמדובר בארון שרתים סטנדרטי.
בסיס הבידוד נבחן לפי תקן 63-Core Bellcore האמריקאי ( NEBS ) לפי אזור 4 ( zone 4 ) המחמיר (באיזור זה לדוגמא כלולה קליפורניה) . הבסיס נבדק ואושר על ידי ה Department of Energy למרכזי חירום 911. המבחן מדמה רעידות אדמה עד לעוצמה של 8.3 בסולם ריכטר.
בעת רעידת אדמה, בעוד שהלחץ של ארון השרתים הכבד ( 500-1000 ק"ג) על כל נקודת רצפה צפה יכול לגדול פי 2.5, הרי בשל הבסיס המיוחד, הלחץ על נקודת הרצפה יורד לעשירית.
הבסיס הזה בשימוש במדינות כגון ארה"ב, יפן, טורקיה וטייואן. חדרי מחשב שבהם הוא הותקן עברו רעידות אדמה קשות ללא הפרעה לתפקודם.
למי שמעוניין ביותר מידע מוזמן לכתוב לי.
מה יקרה לחדר המחשב שלך ברעידת אדמה?
גם בזמן רעידת אדמה מתונה יחסית, ארונות השרתים בחדר המחשב עלולים לקרוס.
התוצאה:
• Downtime
• אובדן הכנסה
• איבוד נתונים
• נזק לציוד יקר ערך
• זמן התאוששות ארוך
ראו תמונה מחדרי מחשב בקליפורניה לאחר רעידת אדמה של 6.7 בסולם ריכטר.
נהוג לחשוב, שמיגון IT מפני רעידות אדמה הוא עניין יקר ומורכב. לא כך הדבר. ניתן למגן היום בקלות רבה ארונות שרתים ואחסון קריטיים מפני רעידות אדמה.
מעט רקע: רעידות אדמה נמדדות בדרך כלל לפי סולם ריכטר. סולם זה הוא סולם לוגריתמי. כלומר, רעידת אדמה בעוצמה 6 לפי סולם ריכטר חזקה פי 10 מרעידה בעוצמה 5.
בארה"ב קיים תקן טלקורדיה המגדיר ארבע רמות סיכון לפי מיקום גיאוגרפי בארה"ב. התקן מגדיר את רמה 4 (מדינת קליפורניה) כרמת הסיכון הגבוהה ביותר. בדיקה לפי תקן זה לרמה 4 מעמידה את ציוד ה IT ברעידות המדמות רעידת אדמה בעוצה של 8.3 לפי סולם ריכטר.
קיים בסיס לבידוד סיסמי שמבודד את השפעת רעידת האדמה מן הארון. הבסיס משתמש בשיטות המשמשות מהנדסים ברחבי העולם לצורך הגנה על בניינים,גשרים ומבנים הנדסיים שונים מפני רעידות אדמה.
הבסיס המבודד עבר בהצלחה רבה מבחנים שנעשו בארה"ב וביפן לפי התקן המחמיר של ZONE 4 . מבחן לפי תקן זה מדמה רעידת אדמה של עד 8.3 לפי סולם ריכטר. ראו סרט.
ניתן אם כך היום להבטיח שרידות של שרתים ומערכות IT קריטיות גם בעת רעידות אדמה חזקות. ניתן להשיג שרידות זו בקלות ובעלות נמוכה יחסית. ראו תמונות של ארונות שרתים ואחסון בחדר מחשב רגיל. ארונות אלו מוגנים מנזקי רעידות אדמה.
בחדרי מחשב עובדים שלא ניתן להשבית בהם ציוד, ניתן לבצע התקנה חמה עם מערכות עובדות. ראה תמונה. בפרויקט זה הלקוח מחדר המחשב של בואינג בארה"ב, אנו מרימים את ארונות השרתים באמצעות מערכת הידראולית שתוכננה במיוחד ליישום זה. הבסיסים הותקנו מתחת לארונות החמים, ואח"כ הורדו הארונות בזהירות.
חברות מובילות בעולם ,משתמשות בשיטה זו בכדי להשיג את ההגנה הגבוהה ביותר למסגרות ולציוד ה-IT היקר שלהן.
The Data Center Blog - חדרי מחשב, הקמת אולמות מחשב, חדרי שרתים, חוות שרתים, KVM, ניהול כבילה, UPS, green IT 