Posts filed under ‘ניהול כבילה’
מעבר כבלים בטיחותי בין קירות במתקני תקשורת
בעת התקנת מעברי כבלים בקירות בין אולמות מחשוב ותקשורת, יש למלא אחרי דרישות החוק ולוודא שאש ועשן לא יוכלו לעבור בין החללים השונים. הפוסט הזה דן בדרך הנכונה לביצוע מעברי כבלים, בד"כ כבלי תקשורת בקירות.
בדרך כלל, יבצעו הקבלנים/מתקינים איטום של מעברי הכבלים, כנדרש בחוק. העניין הוא שעם הזמן, הצרכים משתנים ויש להוסיף כבלים נוספים או לבצע שינויים אחרים בתשתית הכבילה
הבעיה היא שהקבלן המצוי, מתרשל בחובתו. לעיתים אינו אוטם מחדש את פתחי הכבילה לאחר השינוי וחושף את הלקוח הסופי לסכנת אש, או אוטם את פתחי הכבילה בחומרי מילוי ומחייב את הלקוח הסופי בסכום נכבד. כך זה נראה בד"כ…
הדרך הנכונה היא להשתמש ב EZ Path, המאפשר העברת כבלים חופשית מצד אחד לשני. בעת שריפה, עם עליית הטמפרטורה, חומר האיטום הפנימי מתנפח ואוטם את המעבר לחלוטין לאש ולעשן.
EZ Path מגיע במספר גדלים להולכת מס' כבלים שונה, ומאפשר גם אטימת מעברי כבלים אנכי (בין קומות). המוצר מאושר לתקני בטיחות בשריפה בינלאומיים כולל ישראל.
לפרטים נא לפנות לאתר שלנו
תכנון המעבר מ 10 גיגהביט ל 40 גיגהביט איתרנט
גם אם אנחנו מתכננים להשקיע רק בכבילה של 10 גיגהביט איתרנט, יהיה חכם מצידנו להכיר בעובדה ש 40 גיגה ביט מגיע, ומהר מכפי שציפינו לפני שנה-שנתיים.
ולכן, ב BEST PRACTICES של עולם התקשורת, נהוג לתכנן את המעבר ל 40 גיגהביט, בכדי לאפשר מעבר תוך שימור ההשקעה ב 10 גיגה, ובמהירות תוך מינימום השבתה.
המעבר מ 10 גיגה ל 40 גיגה אינו חייב להיות מורכב או יקר. על ידי שימוש ב PanMPO של PANDUIT ניתן לעשות זאת בקלות ובמהירות תוך שימור ההשקעה בתשתית הכבילה של 10 גיגהביט.
מחבר ה PanMPO מאפשר לשנות בשטח את המחבר מזכר לנקבה ולשנות את הקוטביות שלו ובכ לאפשר שימוש בו גם ל 40 גיגהביט. ראו בסרט כמה זה קל ומהיר:
Best Practices : סימון מגשרי תקשורת בחוות שרתים
עוד בסדרת הנוהגים המיטביים ( Best Practices ) בחוות שרתים. הפעם: סימון מגשרי תקשורת
שיטה זו מאפשרת לקרוא את הכתוב מכל זווית ומכל מצב, גם בצפיפות גבוהה. מדבקות אלו קרויות
TURN TELL LABELS
קטגוריה 7 ( cat7 ) – זה כנראה לא יקרה. עוברים לקטגוריה 8
ההיסטוריה מראה שכל 5 שנים בערך נכנס לשוק תקן חדש של תקשורת בו גדלה המהירות פי 10. בטבלה רואים את מועדי הכניסה לתוקף של התקנים החדשים. יש לזכור שהשוק אינו אחיד באימוץ הטכנולוגיה החדשה. יש כאלו שמאמצים את התקן החדש כשהוא עדיין על תקן טיוטה. אחרים משתהים שנים רבות אחרי אשרור התקן על ידי ועדות התקינה ונצמדים לתקן ישן ולא עדכני כדוגמת אלו שעדיין מתקינים כבלי קטגוריה 5, ויש כאלה.
ב 1995 אושר תקן קטגוריה 5. עיקרו: 100 מגה-ביט לשניה, 100 מטר, 100 מגה-הרץ. תקן זה השתמש רק ב 2 זוגות מתוך ה 4 שבכבל התקשורת ( כבל 4 זוגות) הידוע בכינוי כבל קטגוריה 5 .
ב 1999 אושר תקן ה גיגה-ביט איתרנט (קטגוריה 5 אי) וב 2006 אושר תקן קטגורה 6 איי, המיועד ל 10 גיגה-ביט בשנייה. קצב גדול פי 100 מתקן קטגוריה 5 המקורי של שנת 1995.
מאז, השוק מצפה לתקן הבא והוא מתמהמה. יצרנים זריזים החלו לשווק כבלים ומחברים של "תקן קטגוריה 7" . החדשות האחרונות אומרות שתקן קטגוריה 7 נמצא כלא ראוי למהירות הבאה של 40 גיגה-ביט. נראה שהתקן הבא יאושר בשנת 2015 וייקרא קטגוריה 8.
תקן זה יכלול כבל 4 זוגות , תדר של 1600 מגה-הרץ, על פי TIA, או 2000 מגה הרץ על פי ISO. האורך המקסימאלי יהיה 30 מטר. המחבר יהיה בפורמט של 45 RJ.
בשלב זה אני לא ממליץ על התקנה של קטגוריה 7. חבל על הכסף.
מרכז ההדרכה למנהלי חוות שרתים
באופן שגרתי, אנו עורכים ימי עיון בנושא ניהול חדרי מחשב וחוות שרתים לללקוחות אלכסנדר שניידר. זוהי הזדמנות מצוינת לצוותי IT, מיזוג אוויר וחשמל של הארגון להסב מסביב לשולחן במקום נייטראלי, לשמוע הדרכות בנושא ניהול חדרי מחשב ולדון בצרכים ובתוכניות של חוות השרתים שלהם.
בדרך כלל מדובר ביום מלא ואינטנסיבי אם כי לעיתים עורכים יום מקוצר כדי להתמקד בנושא בוער או בשניים.
מאחר ושקפים זה עניין שיכול להתיש, בנינו חדר שרתים עובד לצורך הדגמה. מדובר בחוות שרתים עובדת ופעילה שנבנתה לצרכי המחשה והדרכה כך שניתן לבקר בחדר, לגעת וללמוד באופן חופשי.
הדגמה של יתרונות סגירת המעבר הקר
נושאי ההדרכה קשורים כולם לתשתית הפיזית של ה datacenter: ניהול, בקרה, חשמל, מיזוג אוויר, תקשורת נחושת ואופטיקה, ניהול כבילה, יעילות אנרגטית, תכנון העמדה ועוד. הדגש הוא על נוהגים מיטביים – BEST PRACTICES בניהול חוות שרתים.
high density cooling up to 30KW / rack
בחדר השרתים להמחשה תראו הדגמות לנושאים רבים: ארונות שרתים מסוגים שונים, PDU מסוגים שונים, פסי צבירה מודולאריים, קירור שורה ( In Row ), קירור ארון (In Rack ), ארונות עם קירור מים, סגירת מעבר קר, ארונות ארובה, ארונות תקשורת ייעודיים לסיסקו, פתרונות ניהול כבילה, הארקה של חוות שרתים, נחושת ואופטיקה בצפיפות גבוהה, תיעול כבילה, תוכנות ואמצעי בקרה, תוכנות ניהול ועוד נושאים רבים אחרים.
חוות השרתים להדגמה של אלכסנדר שניידר
ההדרכות מתקיימות בתיאום מראש ללקוחות מתחומי ה IT, מיזוג אוויר, חשמל ושו"ב.
אורחים מחו"ל שהגיעו להדרכה בנושאי חדרי שרתים
לשאלות ותיאום tali@schneider.co.il . אתם מוזמנים.
גל של חדשנות שוטף את תחום חוות השרתים
ארונות קירור מים,פסי צבירה,PDU מנוהלים- נוהגים מיטביים בחוות שרתים
עתה כשנותרנו מיעוט קטן (אך איכותי!) אפשר להתעמק בדברים.
לפני מס' חודשים נועדתי עם חברה המתכננת חדר מחשב חדש שיעלה לאוויר, לפי תוכניותיהם, ב 2015. אמנם אני מצדיע לחברות ישראליות החושבות לטווח ארוך, אך הדבר גרם לי להרהר בלוחות הזמנים הנהוגים לעיתים בתעשייה שלנו. פרויקט הקמה של אולם מחשוב הוא פרויקט בפני עצמו. יצירת אומנות יחידנית אשר הכול בה מפותח מאפס ונתפר כולו לפי צרכי הלקוח. נכון? לא בהכרח.
מאחר וחברה מקימה לעצמה חדר מחשב אחת לכל 5 עד 20 שנים, הרי כשארגון מבקש להקים לעצמו חדר מחשב חדש, זו התנסות חדשה לרוב מובילי הפרויקט. אל צוות המפעל חוברים יועצים וקבלנים חיצוניים שלהם יותר ניסיון (אנו מקווים) ונוצר צוות פרויקט אשר אין לו ניסיון משותף. הצוות מתחיל את התכנון מאפס (דבר משתלם ביותר למתכננים) ונשען על ידע לא מושלם ולא עדכני. זו הסיבה העיקרית לכך ששלב התכנון אורך בדרך כלל חודשים רבים (במקרים אחדים גם מספר שנים), כמו גם שלב הבניה, ושהפרויקט ברובו מבוסס על ניסוי וטעייה ולא על נוהגים מיטביים.
גם בהתחשב בעבודה הקשה של צוות הפרויקט, עלות התמשכות הפרויקט והטעויות בהחלטות התכנוניות עולים לארגון כסף רב. התוצאה הסופית היא חדר מחשב ייחודי באמת אשר אין זהה לו והדבר נזכר כאן לא כמחמאה (אולי להיפך) אלא כציון עובדה.
התופעות הללו מתרחשות לא רק בחדרי מחשב הנבנים במבנה חדש על קרקע בתולית (Greenfield data center ) אלא גם בפרויקטים של שדרוג חדרי מחשב ( datacenter upgrade ). גם כאן מדובר בהוספת יכולות של אספקת חשמל ומיזוג אוויר וגם כאן צוותים שהוקמו אד-הוק עובדים כדי לשדרג את חדר מחשב במינימום עלויות והשבתה.
כדי לפתור בעיות מסוג אלו, אחת המגמות המתחזקות בתחום חדרי השרתים היא חדרי מחשב מודולאריים בבנייה טרומית המבוססים על מודולים בתצורות אשר נוסו ונבדקו במפעל ( pre-configured ), וקל להתקינם באתר ולדעת מראש את רמת הביצועים שנקבל ( Pre-engineered ). הרחבה והגדלה ניתנים לביצוע בקלות יחסית.
גם כאן הנוהגים המיטביים מאפשרים היום הוספת מודולים פנימיים ( Pods ) כגון ה SMART AISLE של אמרסון המכילים מס' משתנה של ארונות שרתים, מערכות מיזוג ממוקד ( כגון מערכות קירור ארון או קירור שורה) ומערכות חלוקת חשמל (כגון פסי צבירה של STARLINE ) המורידות באופן דרמטי את זמני התכנון והיישום הנדרשים כמו גם את העלויות.
דוגמא נאה לצורך המחשה היא חדר מחשב הנבנה על פי השמועה על ידי מייקרוסופט באיידהו שבארה"ב. גודל החדר כ MW 5, ענק במושגים ישראליים אך לא במושגי מייקרוסופט, והוא יושלם תוך 28 שבועות מיום חתימת החוזה. החדר בנוי ממודולים של KW 600 כ"א כל מודול בנוי ממספר מבנים טרומיים המובלים לאתר במשאית ומחוברים תוך ימים לתשתית.
Best Practices – יישום תעלות כבילה מתחת לרצפה הצפה
דוגמא לגישה נכונה לתכנון וביצוע של תעלות כבילה מתחת לרצפה הצפה. גילוי נאות: זהו סרטון פרסומי של Panduit
אני מאוד אוהב יישומים כאלו כאשר מיזוג האוויר אינו תת רצפתי ואז ניתן להשתמש בנפח שמתחת לרצפה הצפה להעברת כבילה.
במקרה של החלטה על כבילה תחתית (לעומת עילית) – זוהי דוגמה יפה ליישום נכון.
לחובבי ניהול כבילה בחדר המחשב
לחובבי סדר בחדר המחשב, לאוהבי ניהול כבילה מסודר, כבלים "מסורקים" , הנה אביזר לכאורה פשוט של panduit שמאפשר גם לעובדים פחות מיומנים לייצר איכות מעולה:
ניהול כבילה בחדרי תקשורת
האתגר של ניהול מקצועי של הכבילה, נהיה קשה יותר עם צפיפות המחשבים ( high density ) . ראו תמונות של כבילה בחדרי מחשב ותקשורת ברחבי העולם. תמונות אלו הורדו מהאינטרנט ואינן של אתרים בארץ. מזכיר לכם משהו?
יגאל שניידר
The Data Center Blog - חדרי מחשב, הקמת אולמות מחשב, חדרי שרתים, חוות שרתים, KVM, ניהול כבילה, UPS, green IT 