Posts filed under ‘חוות שרתים’

שוק חדרי השרתים צומח במהירות

מחקר של Datacenter Dynamics של שוק מרכזי המחשוב ( דאטה-סנטר) העולמי העלה את הנתונים המעניינים הבאים

1. ההשקעה בחדרי מחשב גדלה ב 2012 ב 22.1%  מ 86 מיליארד דולר ל 105 מיליארד דולר

2. צפי הצמיחה בהשקעה בחדרי שרתים הוא 14.5%  ב 2013
3. עיקר הצמיחה בהשקעה הוא במערכות אלקטרומכניות כגון מערכות מיזוג אוויר וחשמל
4. צמיחה חדה נרשמה גם בהשקעה במערכות ניהול
5. קניות מערכות IT כגון מחשוב, אחסון ותקשורת לתחום זה צמחו ב 16.7% ב 2012

6. תשתית ההספק (בגיגה-וואט) צמחה ב 63% ב 2012 ותצמח ב 17% ב 2013


7. 18% מארונות השרתים צורכים יותר מ 10 קילוואט לארון ( צפיפות גבוהה)
8. 33% מארונות השרתים צורכים בין 5 ל 10 קילוואט בארון (צפיפות בינונית)
9. שטח רצפה  גדל ב 8.3% ב 2012 וצפוי לצמוח ב 19% נוספים ב 2013.

עד כאן הנתונים.  הפרשנות שלי למספרים היא כדלקמן

בעוד חלקים נרחבים של המשק נמצאים במיתון, שוק חדרי השרתים נמצא בגידול מואץ. הסיבות העיקריות לכך הן

1.  צמיחה תלולה במס' המשתמשים ביישומים ומכשירים ניידים יצרה מציאות שבה המשתמש מצפה לשירות רציף בכל תנאי ובכל זמן מה"ענן".  הארגונים חייבים לבנות תשתית המאפשרת מענה ללא מגבלות CAPACITY
2. העליה התלולה בצריכת החשמל ובעלות  צריכת החשמל יצרה כורח מיידי להתייעלות תפעולית.  זו באה לידי ביטוי בשדרוג ובנייה של חדרי שרתים יעילים באנרגיה.
3. לקחים שהופקו משלל אסונות וניתוח סיכונים אילצו ארגונים רבים להשקיע ביתירות לצורך רציפות עסקית

בישראל מגמות אלו החלו אך עדיין לא במימדים שנראים בשאר המקומות בעולם.  הארגונים הישראלים ברובם הגדול עדיין לא יישמו הלכה למעשה את תוכניות הרציפות העסקית שלהם  ובוודאי לא הפנימו את התועלת הכלכלית האפשרית בהתייעלות אנרגטית.

אוקטובר 9, 2012 at 2:18 pm כתיבת תגובה

יעילות אנרגטית של חדרי שרתים: PUE 2.0

יעילות אנרגטית של חדרי שרתים: PUE & PUE 2.0

המדד הקרוי PUE ( קיצור של Power Utilization Effectiveness ) נוצר על מנת לתת למנהלי מרכזי מחשוב מדד להשוואה של יעילות אנרגטית של מתקני חוות השרתים. אך עם הזמן הובן שמדד זה משאיר מקום לפרשנות ואף למניפולציה של הנתונים. בפוסט זה נסביר מהו PUE, מה חסרונותיו ויתרונותיו, ומהי הגרסה המתקדמת יותר PUE 2.0 .

PUE הוא יחס בין שני מספרים. במונה: צריכת החשמל בקילוואט של כל מתקן חדר השרתים ( IT, מיזוג אוויר ומערכות הספק ותאורה). במכנה: צריכת החשמל רק של ה IT.

(PUE = (Total datacenter power in) /( IT load Power

היחס 1.0 הוא יחס תיאורטי שלא ניתן להשגה אך יש לשאוף להתקרב אליו. כאשר היחס הוא 3.0, המשמעות היא שעל כל וואט שצורכות מערכות ה IT, המתקן צורך עוד 2 וואט של תקורה
(בעיקר, אך לא רק מיזוג אוויר) /
התקורה היא שם נרדף לבזבוז שעולה לארגון כסף רב. לדוגמא, מתקן שבו ה IT צורך מגה-וואט אחד, ישלם לחברת החשמל בישראל 8 מיליון ₪ בשנה ב PUE=1.5 או 16 מיליון ₪ בשנה ב PUE=3.0 . הבדל של 8 מיליון ₪ בשנה. בחדר שרתים קטן שם העומס של ה IT הוא רק 100 קילוואט ההבדל יהיה 800,000 ₪ בשנה. גם זה כסף. תכפילו ב20 שנה של חיי המתקן ותבינו את המשמעות הכלכלית לארגון.

בישראל מרבית חוות השרתים "מצטיינות" ב PUE שבין 2.5-3.5 . בארגונים נאורים שלהם חוות שרתים, כבל החלו לפעול על מנת להבין ולחסוך. במרבית הארגונים בישראל, ההנהלה עדיין לא מודעת לחיסכון העצום שכל כך קל להשיגו.

נחזור ל PUE. היחס כפי שהוא מוגדר ניתן למניפולציה צינית. לדוגמא, מדידה בימי החורף הקרים ובשעה בה מערכות ה IT בשיא העומס יתנו מספר טוב יותר. עוד דרך היא להשמיט מהחישוב את ה NOC ומערכות IT תומכות. או לכבות מערכות יתירות בעת המדידה.
בנוסף, היחס לא נועד להשוואה בין מתקנים ובין חברות. אין להשוות חדר שרתים באיסלנד לזה בתל אביב. כמו כן, אין להשוות מתקן tier3 שלו יתירות רבה (יתירות מביאה לצריכת חשמל גבוהה יותר) לבין מתקן Tier 1 . כמו כן, לחדר שרתים המועמס ב 20% מהקיבולת שלו יהיה PUE פחות טוב ממתקן זהה המועמס ב 80% מהקיבולת שלו.

ולכן, אין להשוות בין PUE של שני מתקנים. הPUE נועד לתת למנהלי חוות השרתים מדד ברור ליעילות האנרגטית של חוות השרתים ע"מ שיוכלו לשפר את אותו מתקן. כמו בגולף, הוא מתחרה בעצמו ומנסה לשפר את התוצאה שלו.

הגרסה המתקדמת ביותר של הגדרת ה PUE מגדירה 4 רמות. PUE0, PUE1, PUE2, PUE3
PUE0 – דומה מאוד ל PUE ה"ישן". הוא מודד את הצריכה בקילוואט במספר נקודות זמן שנלקחו לאורך תקופה של לפחות שנה. צריכת ה IT נמדדת ביציאת האל-פסק.

PUE1 – כאן אנו מדברים על יחס ממדידה שנלקחה לאורך שנה שלמה. סה"כ קילו-וואט-שעה שנצרכו על ידי המתקן כולו חלקי סה"כ קילו-וואט שעה שנצרכו על ידי ה IT כפי שנמדד ב UPS

PUE2 – דומה מאוד ל PUE1 מלבד העובדה שהמדידה של צריכת החשמל נעשית בארונות החשמל שבין ה IT לאל-פסק. אין הבדל משמעותי ואני לא רואה בזה חשיבות.

PUE3 – זה היחס המדויק ביותר והוא מורכב מ סה"כ קילוואט שעה שנצרך על ידי חוות השרתים כולה במשך שנה חלקי קילוואט שעה שנצרך על ידי מערכות ה IT כפי שנמדדו על יד פסי השקעים ( Rack PDU ) המנוטרים ( יש כאלו שקוראים להם מבוקרים או חכמים). זה הדבר האמיתי.

כיצד מודדים? קל מאוד . המדידה והבקרה של צריכת ה IT קלה מאוד עם פסי שקעים מבוקרים כגון אלו של Raritan והמדידה נעשית באמצעות תוכנה שנקראת PowerIQ. אפשרות נוספת היא PDU של חברת Server Technology ותוכנה הנקראת SPM. יש עוד פתרונות נוספים.

RARITAN POWERIQ

מאי 16, 2012 at 11:38 pm כתיבת תגובה

חדר שרתים במכולה – Containerized Data Center

Emerson DataCenter Container

Alexander Schneider - Experts in modular data centers

למי זה מתאים?
כולנו קוראים ושומעים על מכולות של חדרי שרתים Containerized Data Center. העיתונות המקצועית הזרה מייחסת למגמה זו משקל רב. נהוג לחשוב שחדרי מחשב מודולארים יכולים לחסוך כ 30% מעלות ההקמה של חדר שרתים "רגיל". זמן ההקמה הוא חודשים במקום שנים. לאחרונה קראתי שחברת אמרסון ( Emerson ) זכתה בחוזה של אספקת 28 מכולות כאלו ללקוח טלקום באוסטרליה. ובכן למי מתאים לאמץ טכנולוגיה זו?

בראש וראשונה יש להבחין בין שתי טכנולוגיות שנראות לכאורה דומות אך במבט מקרוב שונות מאוד. האחת חדרי שרתים במכולות והשניה, חדרי שרתים (דטה סנטר) מודולארים. בשוק הישראלי אני מבחין בבלבול רב בכל הקשור להבדלים בין טכנולוגיות אלו.

דטה סנדטר בקונטיינר הוא מכולה בגודל סטנדרטי של 20 רגל או 40 רגל המכילה בתוכה ארונות IT ( שרתים, אחסון ותקשורת) וכל מערכות התמיכה שהלקוח רוצה כגון: גילוי אש / כיבוי אש, בקרת כניסה, כבילת תקשורת וכ'. מערכות החשמל, אל פסק ומיזוג אוויר יכולות להיות באותו קונטיינר או בקונטיינר נפרד ( services container ) . הקונטיינר מתוכנן להיות יביל אם כי היישום אינו חייב להיות כזה.
דטה סנטר מודולארי מכיל מודולים מוכנים מראש. קיים מודול IT, מודול חשמל/UPS , מודול גנרטור, מודול צ'ילר וכ'. המודולים הללו מתוכננים לנוהגים מיטביים (Best Practices ).

מי אמור להתעניין בחדרי השרתים במכולות?

1. מי שמעונין להרים פתרון נקודתי קטן ( מתחת ל KW 500 ) במהירות יתמקד בקונטיינר. היתרון הגדול הוא שניתן לקבל את חדר השרתים כמעט בשלמותו מוכן ובדוק מהיצרן תוך חודשים ספורים.
2. חדרי שרתים הזקוקים לתוספת קיבולת של UPS ומיזוג במהירות. קונטיינר ובו צ'ילר ומערכת אל פסק יוצמד לבניין ויספק תוספת קיבולת לדטה סנטר שהגיע לקצה יכולתו.
3. מי שמעונין לפזר אתרי DR ( התאוששות מאסון) ברחבי הארץ בהתראה
4. מי שעובד באתר זמני ומעונין להשקיע רק בחומרה שתעבור עימו לאתר החדש
5. דטה סנטר "ותיק" שחולק את מערכות התשתית שלו כגון צ'ילרים ואל פסק עם מערכות אחרות בבניין ( כגון משרדים ומעבדות) ומעונין להפריד את המערכות של חדר השרתים מאלו של שאר הארגון מטעמים של שרידות או יעילות אנרגטית.
6. מי שמעונין בדטה סנטר יביל שניתן לשנע ממקום למקום בעת הצורך.

כל ארגון שיש לו יישום דומה לאחד המוזכרים מעלה, חשוב שיבדוק את הטכנולוגיה של דטה סנטר במכולה.

עם זאת חשוב מאוד לזכור שטכנולוגיה של דטה סנטר מודולארי היא מעט שונה. מי שמעונין לבנות דטה סנטר גדול ( מעל KW 500 ) מבוסס על נוהגים מיטביים במהירות רבה, תוך חודשים במקום שנים יתמקד בדטה סנטר מודולארי ולא במכולה. על כך בפוסט הבא.

למען גילוי נאות – הכותב מנהל חברה המציעה גם חדרי שרתים במכולות וגם חדרי מחשב מודולאריים.

אפריל 17, 2012 at 1:00 pm כתיבת תגובה

7 דרכים למיזוג אוויר יעיל אנרגטית בחדרי שרתים.

מאז אוגוסט 2011 עלו מחירי החשמל בישראל ביותר מ30% (נכון לפברואר 2012). למי שמנהל חדרי שרתים, עובדה זו כואבת במיוחד משום שעלויות צריכת החשמל של חדרי המחשב הגיעו ל 20-25% מהוצאות התפעול השוטפות. בשל הדרך בה תוכננו חדרי השרתים או בשל הדרך בה הם מנוהלים, חלק משמעותי מצריכת האנרגיה מקורה בבזבוז בעיקר בשל חוסר יעילות בדרכי מיזוג האוויר.

בארגונים נאורים בהם חשבון החשמל של חדרי השרתים נבחן בדקדקנות, העלייה בצריכת החשמל הביאה לבחינה מחודשת של דרכי התכנון והניהול של מרכזי המחשוב. בארגונים פחות נאורים, חשבון החשמל משולם על ידי גוף תפעול מרכזי שאינו מסוגל לנתח את הנתונים והתוצאה היא בזבוז שעלותו מאות אלפי ואף מיליוני שקלים בשנה, תלוי בגודל המתקן. לדוגמא: במתקן של ארגון בינוני שבו כ 400 שרתים, צריכת החשמל של השרתים תהיה כ 200 קילוואט לערך. צריכת החשמל הכוללת של המתקן תכלול גם את צריכת החשמל למיזוג אוויר ולמערכות תשתית נוספות. בחדר מחשב בגודל זה המופעל היטב ( PUE=1.5 ) חשבון החשמל הכולל יהיה כ מיליון וחצי ₪ בשנה. בחדר מחשב בגודל דומה המנוהל ללא מתן חשיבות לצריכת החשמל ( PUE=3 ) , ויש רבים כאלו בישראל, חשבון החשמל יעלה כ 3 מיליון ₪, בזבוז של מיליון וחצי ש"ח בשנה או 15 מיליון ₪ בעשר שנים. להסבר על PUE

למי שלא בחן את הנושא מקרוב עד כה, אציין רק שעלות החשמל הנדרשת להפעיל ולקרר שרת מתקדם לאורך 3 שנים גבוהה יותר מעלות השרת עצמו.

בארונות INRACK  אלו טמפרטורת מיים קרים של 18 מעלות

בארונות INRACK אלו טמפרטורת מיים קרים של 18 מעלות


בפוסט הקודם תיארתי 10 נוהגים מתקדמים של חדרי שרתים ( datacenter Best Practices ) . הפעם אתמקד בנושא מיזוג האוויר בחדרי שרתים.

רבים ממנהלי חדר המחשב יודעים שעליהם ליישם מעברים קרים וחמים ולזווד פנלים עיוורים בארונות שרתים כדי למנוע חזרת אוויר חם אל קדמת הארון. על כן, לא אעסוק בנושאים טריוויאלים מעין אלו. אלא אתמקד בנוהגים מתקדמים אשר לא רבים בישראל נתנו עליהם את הדעת:

ניתן לחסוך בצריכת החשמל למיזוג בן 30% ל 50% על ידי הפרדה מוחלטת של אוויר קר וחם ועל ידי העלאת טמפרטורת העבודה. הפרדה מוחלטת של אוויר קר וחם מתבצעת על ידי הכלה ( Containment ) והעלאת טמפרטורת העבודה מתבצעת על ידי העלאת טמפרטורת המים הקרים למיזוג ( CW ) מ 7 מעלות ל 16 ואף 18 מעלות צלזיוס. נסביר…

1. הפרדה מוחלטת של אוויר קר וחם על ידי הכלה ( Containment ) של האוויר הקר ( Cold Containment ) או הכלה של האוויר החם ( Hot Containment ) . בחדרי שרתים הממוזגים בשיטת קירור החדר ( בדרך כלל על ידי מערכות ליברט ) הכלת האוויר הקר מתבצעת על ידי סגירת המעבר הקר או על ידי הכלת החום באמצעות ארונות ארובה. אגב, בשיטה הראשונה (סגירת מעבר קר) ניתן להגיע ל 15 קילוואט לארון שרתים ועל ידי ארונות ארובה ניתן להגיע ל KW 30 לארון שרתים.

2. שימוש במערכות קירור ממוקד הקרוי בדרך כלל "ארונות קרור מים" . קירור ממוקד זה יכול להיות מפוזר בשורות ( in row cooling ) או בתוך ארון השרתים באופן הקרוי InRack Cooling.

3. בשיטת קירור השורה ניתן לסגור את המעבר הקר או את המעבר החם. שתי השיטות טובות אם כי רבים ממש שונאים לעבוד במעבר חם סגור בשל אי הנוחות שבכך. קיימת שיטה היברידית אשר נקראת שיטת החדר הקר ( cool room concept ) אשר לה אייחד מאמר נפרד בקרוב והיא מיישמת את כל היתרונות של סגירת המעבר החם ללא החסרונות.

4. העלאת טמפרטורת העבודה. עד לאחרונה נהגו המתכננים לעבוד עם צ'ילרים שקררו את המים הקרים ל 7 מעלות צלזיוס. העלאת טמפרטורת המים הקרים ל 16 ואף 18 מעלות מספקת חיסכון בצריכת החשמל של כ 3% לכל מעלה. בחישוב זריז מדובר על חיסכון של כ 30% רק משינוי טמפרטורת העבודה.
אגב, העלאת טמפרטורת העבודה תאפשר גם לקבל כ 25% יותר קיבולת קירור מהצ'ילר אם כי נתון זה משתנה ממודל למודל.

חשוב מאוד: כדי ליישם שיטה מתקדמת זו הלכה למעשה יש לבחור מערכות In Rack או InRow המסוגלות לספק את קיבולת הקירור המקסימאליות בטמפרטורות CW אלו. ישנן מערכות, רחמנא ליצלן, שבטמפרטורות אלו של 16 מעלות מיים קרים קיבולת הקירור שלהן יורדת ב 50% ואך יותר. מיצרנים כאלו מומלץ להישמר.

5. מדידה ובקרה – אי אפשר לנהל ולייעל את מה שאינו נמדד. חיישנים וכלי תוכנה מתקדמים מודדים את יעילות צריכת האנרגיה ( PUE ) ומידת השימוש בתשתיות ומאפשרים קבלת החלטות ניהוליות מושכלות. לדוגמא: חישוב קל של החזר השקעה של IT Refresh .

6. מודולאריות בתכנון – השקעה בציוד תשתית לעומס מקסימאלי כבר בתחילת חיי חדר המחשב היא מתכון לבזבוז ולשיתוק היכולת לאמץ טכנולוגיות חדשות עם הזמן. תכנון מודולארי מאפשר מדרוג ההשקעה לאורך שנים ( pay as you grow ) וחיסכון משמעותי ב TCO. מודולאריות מאפשרת גם שימוש אופטימאלי בטכנולוגיות מתקדמות ובמוצרים חדישים.

7. ניהול בזמן אמת באמצעות כלי תוכנה – קצת עצוב שהתשתיות הפיזיות של חוות השרתים בישראל מנוהלות בדרך כלל בגיליונות אקסל. קיימים כלי תוכנה ( SPM, DC Track, Power IQ ) קלים לשימוש המאפשרים ניצול מיטבי של ההשקעה בתשתית, הצגת לוח מחוונים ( Dashboard ) בזמן אמיתי והעיקר: יכולת תגובה מהירה לשינויים.

ארגון אשר יישם את שבעת הנוהגים המתקדמים הללו ויפנים את העקרונות שעיצבו אותם, ישפר משמעותית את יעילות מיזוג האוויר של חדרי השרתים בכ 30%-50% , ויוכל לחסוך לארגון כספים רבים שישמשו אותו להקצאת משאבים להתעצמות.

פברואר 25, 2012 at 3:44 pm כתיבת תגובה

פורום Datacenter: ביקור בחדר המחשב של אינטל

יום ה DATACENTER באינטל שפורסם קודם לכן נדחה לחודש מרץ.
נוציא הודעה בנושא כשיסגר התאריך המדויק.
יגאל

דצמבר 18, 2011 at 9:54 am כתיבת תגובה

מיגון: חדרי המחשב יורדים אל מתחת לאדמה

high denisty underground datacenter

חדר שרתים ממוגן לפי BEST PRACTICES

תופעה ישראלית יחודית היא המגמה הגוברת של בניית חדרי שרתים תת קרקעיים. ארגונים מהסקטור העיסקי והציבורי בונים או מתכננים חדרי שרתים ממוגנים מתחת לפני הקרקע.

הסיבה הברורה היא איום הרקטות והטילים. ישראל כולה בטווח של טילי האוייב. ברור לכל שפגיעה בחדר שרתים של ארגון חיוני למשק ,גם אם לא תגרום לאבדות בנפש, תגרום לנזק כלכלי עצום. בארגונים בסקטור העסקי, בעלי המניות עושים לעצמם חישוב פשוט: מה יקרה למחיר המניה אם יושבת חדר השרתים שלנו בגלל פגיעה קרובה או ישירה של רקטה או טיל. התוצאה: ארגונים רבים מחפשים לשכור או לרכוש נדל"ן המצוי מתחת לפני הקרקע. לי ידוע לפחות על שלושה פרויקטים גדולים שנמצאים בתהליך מתקדם בימים אלו בהיקף כולל של מעל 100 מיליון שקלים. חברת אלכסנדר שניידר מובילה שניים מהם.

לא מזמן אירחתי מלקוחות מחו"ל שהתפלאו על המגמה הייחודית הזו. ובכן, סיברתי את אוזניהם, בכל מקום ממגנים את הדטה סנטר כנגד איומי הייחוס הרלבנטים: הוריקן בחוף המזרחי של ארה"ב, טורנדו במרכז ארה"ב, רעידות אדמה במערב ארה"ב, דרום אמריקה, יפן, סין וטורקיה. שיטפונות בחלקים נרחבים של אירופה וכן הלאה. בישראל מתעלמים לפי שעה מהסיכון של רעידות אדמה אך מתייחסים ברצינות לסיכון הטילים. עניין של אופי.

מאחר וכאומה אנו לא מצטיינים בתכנון לטווח ארוך, ונדל"ן מסוג זה אינו מצוי בידי הארגונים, הרי שיש למצוא אותם בשוק החופשי. החדשות הטובות הן שיש די הרבה נדלן בדמות חניונים וקומות מרתף פנויות ומחירן יחסית זול משום שהן אינן ראויות לאכלוס משרדי. הרשויות בד"כ משתפות פעולה אם נדרש שינוי ייעוד אם כי נדרש לעניין עו"ד טוב. ועורכי דין, ברוך השם, לא חסר במדינתנו.

לפני שחותמים חוזה שכירות ארוך טווח, כדאי לבדוק כמה דברים: זמינות של תשתיות לאספקת חשמל שתידרש לאורך חיי המתקן, האפשרות להתקין תשתיות למיזוג אוויר, מיגון מפני הצפה, תשתית תקשורת , דרכי גישה ועוד גורמים רבים שיש לבדוק באמצעות סקר מקצועי.

אחד המאפיינים של קומות תת קרקעיות זמינות בדרך כלל הוא מגבלה של גובה. לאלו שלא חיים את עולם חדרי השרתים, נקצר ונאמר שהגובה נדרש לצורך מעבר של ספיקת אוויר מספקת לצרכי מיזוג אוויר. גובה של 4 עד 5 מטר נחשב מספק. במרבית החניונים והנדלן התת קרקעי הגובה המצוי הוא מתחת ל 3 מטר. אל דאגה, באמצעים הטכנולוגיים של היום ניתן לבנות חדר שרתים נפלא בגובה זה באמצעות קירור בצמידות גבוהה הקרוי בפי העם, קצת בטעות, קירור מים.

אז אם אתה הבעלים של שטח נדלני תת קרקעי שניסית להשכיר ללא הצלחה במשך שנים, דע לך שבהנחה שהתקיימו הגורמים הנ"ל מהיום אתה הבעלים של אתר תשתית לדטה סנטר.

בתמונה חדר שרתים מתקדם תת קרקעי של אחד מלקוחותינו. למרות המיקום באתר "קלאוסטרופובי" החדר הוא אחד המתקדמים בישראל. כל ארון שרתים מתוכנן לשאת עומס של עד 15 קילוואט. יחידות מיזוג האוויר תוצרת Knurr Emerson מוצבות בין הארונות לפי עיקרון קירור שורה Inrow .

והערה אישית: לאחר הפסקה ארוכה של כתיבה בבלוג, ולאחר שקיבלתי לא מעט הערות נבזיות מידידי בתעשייה על כך שהפסקתי לכתוב, אני חוזר למוטב ומחדש את הרענון השוטף של בלוג חדרי השרתים.

נובמבר 23, 2011 at 4:55 pm כתיבת תגובה

גל של חדשנות בחדרי המחשב

גל של חדשנות שוטף את טכנולוגיות הדטה סנטר בעולם ובישראל. תחום חדרי המחשב היה תמיד פעיל מאוד אך מנומנם ברמה הטכנולוגית. בשנים האחרונות חוקי התכנון השתנו לחלוטין וכך גם הנוהגים המיטביים ( Best Practices ).

לפני מס' חודשים נועדתי עם חברה ישראלית המתכננת חדר מחשב חדש שיעלה לאוויר, לפי תוכניותיהם, ב 2015. אמנם אני מצדיע לחברות ישראליות החושבות לטווח ארוך, אך הדבר גרם לי להרהר נוגות בלוחות הזמנים הנהוגים לעיתים בתעשייה שלנו.  פרויקט הקמה של אולם מחשוב הוא פרויקט מורכב,  יצירת אומנות יחידנית אשר הכול בה מפותח מאפס ונתפר כולו לפי צרכי הלקוח. נכון?  לא בהכרח.

אחת המגמות המתחזקות בתחום חדרי המחשב היא מודולים המבוססים על מערכות בתצורות אשר נוסו ונבדקו במפעל ( pre-configured ), וקל להתקינם בחדר המחשב ולדעת מראש את רמת הביצועים שנקבל ( Pre-engineered ).  הרחבה והגדלה ניתנים לביצוע בקלות יחסית ( scalable ) .

הגישה החדשה מאפשרת הקמה מהירה יותר, השקעה התחלתית נמוכה יותר, מתקנים יעילים יותר ולכן גם הוצאות תפעול נמוכות יותר לאורך חיי חדר המחשב.

מאחר וחברה מקימה לעצמה חדר מחשב אחת לכל 5 עד 20 שנים, הרי כשארגון מבקש להקים לעצמו חדר מחשב חדש, זו התנסות חדשה לרוב מובילי הפרויקט. אל צוות המפעל חוברים יועצים וקבלנים חיצוניים שלהם יותר ניסיון (אנו מקווים) ונוצר צוות פרויקט אשר אין לו ניסיון משותף.  הצוות מתחיל את התכנון מאפס (דבר משתלם ביותר למתכננים) ונשען על ידע לא מושלם ולא עדכני. זו הסיבה העיקרית לכך ששלב התכנון אורך בדרך כלל חודשים רבים (במקרים אחדים גם מספר שנים), כמו גם שלב הבניה, ושהפרויקט ברובו מבוסס על ניסוי וטעייה ולא על נוהגים מיטביים. גם בהתחשב בעבודה הקשה של צוות הפרויקט, עלות התמשכות הפרויקט והטעויות בהחלטות התכנוניות עולים לארגון כסף רב.  התוצאה הסופית היא חדר מחשב ייחודי באמת אשר אין זהה לו והדבר נזכר כאן לא כמחמאה (אולי להיפך) אלא כציון עובדה.

התופעות הללו מתרחשות לא רק בחדרי מחשב הנבנים במבנה חדש על קרקע בתולית (Greenfield data center ) אלא גם בפרויקטים של שדרוג חדרי מחשב ( datacenter upgrade ).  גבשדרוג חדרי מחשב מדובר בד"כ  בהוספת יכולות של אספקת חשמל ומיזוג אוויר ושיפור מערך הכבילה. וגם כאן צוותים שהוקמו אד-הוק עובדים כדי לשדרג את חדר מחשב. במרבית המקרים גם פרויקטים אלו יכולים להיות מנוהלים ביותר יעילות אם ישתמשו ב"אבני בנין" שהן Pre-Engineered, Pre-Configured.

הנוהגים המיטביים מאפשרים היום הוספת מודולים פנימיים ( Pods ) המכילים מס' משתנה של ארונות שרתים, מערכות מיזוג ממוקד ומערכות חלוקת חשמל המורידות באופן דרמטי  את זמני התכנון והיישום הנדרשים כמו גם את העלויות. ראו תמונה של POD שבו ארונות שרתים, מיזוג אוויר ותקשורת. ניתן לשלב גם אל פסק (אם כי לא נהוג).

מודול ( POD ) המכיל ארונות שרתים, תקשורת וכבילה, מיזוג אוויר ו PDU.

ניתן להרחבה ושכפול באופן מודולארי

דוגמא נאה לצורך המחשה היא חדר מחשב הנבנה על פי השמועה על ידי מייקרוסופט באיידהו שבארה"ב.  גודל החדר כ MW 5, ענק במושגים ישראליים אך לא במושגי מייקרוסופט,  והוא יושלם תוך 28 שבועות מיום חתימת החוזה. החדר בנוי ממודולים של KW 600 כ"א כל מודול בנוי ממספר מבנים טרומיים המובלים לאתר במשאית ומחוברים תוך ימים לתשתית.  ראו תמונה של חדר אנרגיה של MW 1 אשר הותקן ב 5 ימים.

חדר אנרגיה של MW 1 ב 5 ימים. נבנה במפעל. הורכב באתר.

דוגמא נוספת:  בוודאי שמעתם על מיזם ה VBLOCK של EMC  ו CISCO.  ובכן, אם חשקה נפשכם במתקן אחסון ( storage ) מתקדם ביותר, בוודאי ששקלתם את ה VBLOCK. ובכן ניתן לרכוש את ה VBLOCK ב 6 תצורות: V0, V1, V2 וכל אחת מהן ברמת מינימום ומקסימום. חברת פנדויט ( Panduit )  מציעה לדוגמה את כל התשתית הפיזית  ל VBLOCK ברמה הנדרשת במק"ט אחד. ראו תמונה:

 

במקט אחד: ארונות וכל התשתית הפיזית ל VBLOCK

VBLOCK

מרץ 10, 2011 at 7:17 pm כתיבת תגובה

פוסטים ישנים יותר פוסטים חדשים יותר


פידים

הבלוג הוקם ומנוהל בסיוע: