Posts filed under ‘חוות שרתים’
תכנון המעבר מ 10 גיגהביט ל 40 גיגהביט איתרנט
גם אם אנחנו מתכננים להשקיע רק בכבילה של 10 גיגהביט איתרנט, יהיה חכם מצידנו להכיר בעובדה ש 40 גיגה ביט מגיע, ומהר מכפי שציפינו לפני שנה-שנתיים.
ולכן, ב BEST PRACTICES של עולם התקשורת, נהוג לתכנן את המעבר ל 40 גיגהביט, בכדי לאפשר מעבר תוך שימור ההשקעה ב 10 גיגה, ובמהירות תוך מינימום השבתה.
המעבר מ 10 גיגה ל 40 גיגה אינו חייב להיות מורכב או יקר. על ידי שימוש ב PanMPO של PANDUIT ניתן לעשות זאת בקלות ובמהירות תוך שימור ההשקעה בתשתית הכבילה של 10 גיגהביט.
מחבר ה PanMPO מאפשר לשנות בשטח את המחבר מזכר לנקבה ולשנות את הקוטביות שלו ובכ לאפשר שימוש בו גם ל 40 גיגהביט. ראו בסרט כמה זה קל ומהיר:
איך מגיעים ל PUE של 1.2 בישראל
צריכת האנרגיה של חוות השרתים היא מרכיב העלות הגדול ביותר בעלות הכוללת. היעילות האנרגטית של חוות השרתים בישראל כפי שנמדדת על ידי מדד הקרוי PUE ( מה זה PUE ? ) היא מאוד לא מרשימה ונעה במרבית המקרים בין PUE = 2 לבין PUE=3.5.
מרבית האתגר הוא במיזוג אוויר. כדי לבחון יעילות מיזוג האוויר מודדים מדד שנקרא pPUE . מדד שמנטרל את כל התקורה (אל פסק, תאורה וכו) ומכיל רק את מיזוג האוויר ( יחידות פנים, חוץ ומשאבות).
עם מערכת ה PDX with Econophase של חברת LIEBERT ניתן להגיע ל pPUE=1.1 גם באקלים הישראלי.
בפוסט זה נראה מערכת מבוססת DX. ניתן להגיע לתוצאות דומות עם מערכות מבוססות CW.
ניתן וצריך להגיע ל PUE=1.2 בישראל. בירושלים זה לא קשה במיוחד וניתן להתקרב לכך גם בבאר שבע ובמישור החוף. הנה כיצד.
שדה הקרב של הדברים – The Battlefield of Things
מאפייני שדה הקרב משתנים לנגד עינינו. ל IT יש תפקיד מכריע בשדה הקרב המודרני וכמובן, התשתית הקריטית היא בחוות השרתים. בעוד העולם האזרחי מדבר על האינטרנט של הדברים, צבאות העולם מיישמים כבר את שדה הקרב של הדברים – The Battlefield of Things.
האינטרנט של הדברים ( IoT- The Internet of Things ) או כפי שנהוג לומר היום ( IoE – The Internet of Everything ) מעצב כל פרט בחיינו. כולנו הפכנו לנשאים של מיקרומעבדים, מצלמות וחיישנים באמצעות מכשירי ה Mobile והאפליקציות שלהם. עמודי תאורה נהפכים לתחנות WIFI ונושאים מצלמות מקוונות כחלק מ Safe City, רכבים נהיים מקוונים, אוטומציה מפעלית עוברת מהפיכה, בקרה אל-חוטית על מוצרים דוממים, שליטה מרחוק על מכשור ביתי ועוד.
אין בכוונתי ללעוס מחדש מה שמדובר עליו בכל כך הרבה מאמרים אלא להצביע על המקביל הצבאי של ה IoT והוא BoT – שדה הקרב של הדברים: BattleField of Things . שדה הקרב של הדברים מורכב ממערכות ניידות -מקוונות הכוללות כלי טיס בלתי מאוישים, ספינות בלתי מאוישות, רכבי סיור בלתי מאוישים, מצלמות גבול, גלאי מנהרות , מכשור ונשק של חייל החי"ר, ועוד.
כלי רכב בלתי מאויש תוצרת אלביט
האתגרים דומים: אבטחת מידע, ביג-דאטה, מחשוב ענן, קצבי תקשורת גדלים במהירות….
אני מניח שידעתם שאגיע לנושא חוות השרתים. ובכן, "חדרי המנועים" של האינטרנט של הדברים ושדה הקרב של הדברים הם חוות שרתים. ה"עננים" הערטילאיים הם דווקא מאוד מוחשים ויושבים בחוות שרתים מאובטחות וממגונות, כך לפחות אנו רוצים לקוות.
כדי לתמוך בקליטת הטכנולוגיות החדשות, חוות השרתים משנה את פניה. חוקי התכנון משתנים. בכדי לחלוק את הידע, פיתחנו באלכסנדר שניידר קורס לתכנון והקמה של חוות שרתים. אתם מוזמנים.
PDU לארונות שרתים: מבוקר או מנוהל?
האם יש עדיין טעם להצטייד בפסי שקעים "בסיסיים" לארונות שרתים?
פס השקעים הידוע בכינוי RPDU, הפך לחלק משמעותי ומעניין בחוות השרתים. כיום נהוגים מס' סוגים של פסי שקעים:
1. פסי שקעים מנוטרים – כאלו שמודדים ומציגים באמצעות צג מקומי את צריכת החשמל
2. פסי שקעים חכמים – מודדים ומציגים את צריכת החשמל ושולחים התראות דרך הרשת
3. פסי שקעים מנוהלים- יש בהם את יכולות הפסים החכמים + מאפשרים כיבוי והדלקה מרחוק
במה לבחור אם כך?
אני מאמין שהתשתית הפיזית של חוות השרתים חייבת לתמוך בשלושת יעדי העל:
1. רציפות עסקית
2. זמינות ( קיבולת בכל זמן)
3. עלות כוללת
לטעמי, פסי שקעים חכמים הם המינימום ההכרחי:
1. רציפות עסקית – כמעט כל חוות שרתים רצינית משקיעה ביתירות כלשהי. עם פס שקעים בסיסי, אין ערובה לשום יתירות. וזאת משום שללא בקרה, קל מאוד להעמיס את פסי השקעים בעומס העובר את ה 50%. במקרה של קריסת אחת ה"רגליים" יועמס פס השקעים הנותר ביותר מ 100% ויקרוס. עמו יקרוס גם ארון השרתים (במקרה הטוב). כלומר ההשקעה העצומה ביתירות (שרתים בעלי שתי הזנות המובילות לשני פסי שקעים ומשם לשני לוחות חשמל, לשתי מערכות אל פסק וכו) מתבזבזת בשל חיסכון תמוה על פס השקעים.
לאנגלים יש ביטוי טוב לתאר זאת:
"penny wise and pound foolish"
פס שקעים חכם יתן לנו התראה כאשר נעבור רמת סף של עומס אותה נגדיר אנחנו. לדוגמא 45%. לדיון מעמיק ראו פוסט קודם.
2. זמינות: השקענו בחוות שרתים ואנו רוצים לנצל את ההשקעה במלואה. איך זה שמרבית הארונות ריקים למחצה ומנהל החווה מתלונן שאין לו יכולת לקלוט ציוד חדש? ובכן, בכדי לדעת אם ארון השרתים מולנו יכול לקלוט ציוד נוסף הצורך, נניח, עוד 2 קילו-וואט, עלינו לדעת כמה צורך הארון שלפנינו. פס שקעים חכם המחובר לתוכנת שליטה כגון Power IQ , יציג את צריכת הארון שלפנינו לאורך זמן. כך נדע ברמת ביטחון גבוהה אם נוכל להוסיף ציוד לארון וכמה.
3. עלות כוללת: ניטור צריכת החשמל ברמת הארון נותן לנו את האפשרות ליזום שיפורים בתחום היעילות האנרגטית ולחסוך כסף רב לארגון אותו ניתן לנצל להתעצמות. בנוסף, ניטור מאפשר ניתוח עלות-תועלת של רכישת שרתים חדשים.
טיפים נוספים לבחירה נבונה:
– הטמפרטורה בחלקו האחורי של הארון יכולה היום להגיע ל 50 מעלות. ולכן, חשוב לבחור פסי שקעים חכמים העומדים בטמפרטורות של 60 מעלות.
-תכנון המאפשר מינימום טעויות אנוש:
כיסוי למפסקים, קליפים למניעה של ניתוק לא מכוון של כבלים , לדים וסימון צבעים לפאזות השונות.
טעות קטנה בדטה סנטר..
ידיעה קטנה בעיתונות תפסה את עיני: במשך כשעה פחות או יותר, משתמשים ברחבי העולם לא הצליחו להעלות פוסטים ולסמן לייקים בפייסבוק בשל בעיה בדטה סנטר של פייסבוק. מפייסבוק נמסר ש"מוקדם יותר היום הבוקר (שעון ארה"ב), בזמן ביצוע עבודות תחזוקה, חווינו אירוע אשר מנע מחלק מהמשתמשים להעלות פוסטים לפייסבוק לפרק זמן קצר. פתרנו את הבעיה במהירות והמערכת שבה לפעול בתפקוד מלא. אנו מתנצלים על אי הנוחות אשר נגרמה".
למרות היותי חובב גאדג'טים וטכנולוגיה אינני מנוי בפייסבוק, כנראה בשל הפרעת אישיות כלשהי. נפילת פייסבוק אם כך לא הפריעה לי מאוד במישור האישי, שגרת יומי לא הופרעה ומצב רוחי לא נפגע. אך דבר מה קטן נוסף לכד את עיני: מניית פייסבוק נפלה עקב האירוע ב- 0.6%. לא נורא, נכון? ובכן, בשווי שוק של כ-100 מיליארד דולר, 0.6% זה 600 מיליון דולר. קצת הרבה בשביל טעות טכנאי בזמן תחזוקה.
ידוע ש 60% מהאירועים המביאים לנפילה של חוות שרתים הם תוצאה של בעיות בתכנון ותפעול של התשתית הפיזית, כלומר, מיזוג אוויר , חשמל ותשתית תקשורת. לא סוד הוא שבישראל מרבית חוות השרתים מיושנות ברמת התשתית וסובלות מרעב תקציבי מתמשך. זה מתבטא במיזוג אוויר לא יעיל, בניהול כבילה בעייתי, בחוסר מוכנות לרעידות אדמה, ובמערכות חשמל מאולתרות. התוצאה הישירה היא סיכון לרציפות העסקית. נשאלת השאלה אם כך, האם ניתן לכמת את הסיכון?
רבות נכתב על הערכת העלות של זמן דמימה ( downtime ) של חוות שרתים. הערכת העלות לשעה של זמן דמימה נעה בין אלפי דולרים לארגונים קטנים ועד לעשרות מיליונים לשעה עבור ארגונים פיננסיים גדולים. הערכת הנזק מחושבת בדרך כלל על בסיס ערך העסקאות שעורך הארגון בתקופת זמן יחד עם הערכה גסה של עלות אובדן מוניטין ואיבוד לקוחות. המקרה של פייסבוק מאיר צד נוסף של הבעיה. הנזק לבעלי המניות עקב הפגיעה במחיר המניה. לא אתפלא אם העלות של מניעה אפקטיבית של הבעיה שהתעוררה בפייסבוק היא אלפית מהנזק שספגו בעלי המניות. 600 מיליון דולר כבר אמרנו?
לא אחת אני שותף לתסכולו של סמנכ"ל הטכנולוגיות בארגון, אשר מזהה את הסיכון אך לא מצליח להשיג תקציב למזעור הסיכונים. מקרה פייסבוק מאפשר למנמ"ר לפנות למנכ"ל ולחברי הדירקטוריון ולשאול אותם: " מה יקרה למחיר המניה, אם חוות השרתים, חוט השדרה של העסק שלנו, תידום לשעה? יום? שלושה ימים?"
סקר ביצועים וסיכונים בחוות שרתים הכרחי כדי לחשוף בעיות שיכולות לסכן את הרציפות העסקית. בחברת אלכסנדר שניידר אנו מבצעים סקר של חדרי שרתים ומזהים
1. סיכונים לרציפות העסקית
2. פוטנציאל לשיפור ביעילות האנרגטית ובהוצאות התפעול
3. דרכים למקסם את התשתית הקיימת כדי לתמוך בעוד מערכות ( Hidden Capacity )
קורס של ג'ון ברייס בנושא ניהול חוות שרתים
מדי פעם אני נשאל על קורס בנושא ניהול והקמה של חוות שרתים. הפעם יש לי תשובה…
מכללת ג'ון ברייס פותחת קורס הנקרא
Datacenter Professional
תיאור
קורס לימוד המשלב נושאים הקשורים בתכנון, הקמה וניהול של חדרי מחשב וחוות שרתים בהיבט של התשתית הפיזית-קריטית. הקורס מכיל הרצאות ודוגמאות בתחומי העמדה, תקשורת, מיזוג אוויר, חשמל ושו"ב ומתמקד בהצגת היסודות ובנוהגים מיטביים
אחד המפגשים של הקורס יועבר במעבדת הדטה-סנטר בחברת אלכסנדר שניידר בפארק התעשייה החדש של נתניה.
המרצים יהיו מוכרים לכם בוודאי….
יגאל שניידר – מנכ"ל חברת אלכסנדר שניידר. תואר ראשון בהנדסת חשמל, תואר שני במנהל עסקים. יוצא חברת אינטל בה מילא תפקידי מפתח שונים כמנהל מוצר. מומחה בתכנון והקמה של חוות שרתים. מרצה ותיק וכותב בלוג בנושא חדרי מחשב datacenter.org.il
משה נבות – מייסד חברת המהנדסים קפלן-נבות ומומחה מוביל בישראל בתכנון מערכות חשמל מורכבות, ביניהן חוות שרתים ומרכזי מחשוב גדולים.
שלום אביטן – סמנכ"ל טכנולוגיות בחברת אלכסנדר שניידר. מתמחה בהקמת ותכנון תשתיות תקשורת, מיזוג אוויר וחשמל של מרכזי מחשוב גדולים. תכנן וניהל כמה מהפרויקטים הגדולים בישראל בתחום חוות השרתים.
מטרות הקורס
אנשי מקצוע המנהלים או מיועדים לנהל חוות השרתים ילמדו את יסודות התכנון והניהול של חדרי המחשב וכיצד ליישם נוהגים מיטביים בתרחישים שונים.
קהל יעד
אנשי איי טי, הנדסה ותשתיות המעוניינים להתמקצע בנושא הקמת וניהול חדרי מחשב וחוות שרתים.
לפניות: אנא פנו לג'ון ברייס. אנחנו התנדבנו לצקת תוכן טכני ולהרצות ואנו לא מארגנים את הקורס.
מיגון חדרי שרתים מרעידות אדמה
בהמשך לפוסט הקודם בנושא מגון חדרי מחשב מפני רעידות אדמה, הנה שתי תמונות מאתר ביפן בעקבות רעידת האדמה ב 2011.
חוות שרתים שלא מוגנה על ידי בסיס סייסמי. לאלכסנדר שניידר פתרונות קלים ומהירים ליישום מפני רעידות אדמה
חדר השרתים במתקן זה לא היה ערוך ונהרס לחלוטין. זמן השיקום (וההשבתה) ארך כ 3 חודשים. רבים מהשרתים, אגב, המשיכו לעבוד. שימו לב, שהבניין לא ניזוק. אך חדר השרתים נהרס.
חוות שרתים רבות ביפן ממוגנות על ידי בסיס סייסמי המונח מתחת לארון ה IT , או שורת ארונות השרתים והן עבדו ללא הפרעה במהלך רעידת האדמה ( 8.9 בסולם ריכטר) . ראו פוסט קודם.
שיטת מיגון אחרת היא עיגון הארונות לרצפת הבטון. שיטה זו טובה רק להגן על העובדים מפני נפילת הארונות אך, למרבה הצער, מעבירה את כל האנרגיה הדינמית מרעידת האדמה אל השרתים. בשיטה זו, האנשים בטוחים אך הציוד ייהרס.
השאלה האמיתי היא על מה רוצים להגן:
על העובדים – תעגנו לבטון
לרציפות עסקית ( וגם הגנה על העובדים) – בסיס סייסמי
שוק חדרי השרתים צומח במהירות
מחקר של Datacenter Dynamics של שוק מרכזי המחשוב ( דאטה-סנטר) העולמי העלה את הנתונים המעניינים הבאים
1. ההשקעה בחדרי מחשב גדלה ב 2012 ב 22.1% מ 86 מיליארד דולר ל 105 מיליארד דולר
2. צפי הצמיחה בהשקעה בחדרי שרתים הוא 14.5% ב 2013
3. עיקר הצמיחה בהשקעה הוא במערכות אלקטרומכניות כגון מערכות מיזוג אוויר וחשמל
4. צמיחה חדה נרשמה גם בהשקעה במערכות ניהול
5. קניות מערכות IT כגון מחשוב, אחסון ותקשורת לתחום זה צמחו ב 16.7% ב 2012
6. תשתית ההספק (בגיגה-וואט) צמחה ב 63% ב 2012 ותצמח ב 17% ב 2013
7. 18% מארונות השרתים צורכים יותר מ 10 קילוואט לארון ( צפיפות גבוהה)
8. 33% מארונות השרתים צורכים בין 5 ל 10 קילוואט בארון (צפיפות בינונית)
9. שטח רצפה גדל ב 8.3% ב 2012 וצפוי לצמוח ב 19% נוספים ב 2013.
עד כאן הנתונים. הפרשנות שלי למספרים היא כדלקמן
בעוד חלקים נרחבים של המשק נמצאים במיתון, שוק חדרי השרתים נמצא בגידול מואץ. הסיבות העיקריות לכך הן
1. צמיחה תלולה במס' המשתמשים ביישומים ומכשירים ניידים יצרה מציאות שבה המשתמש מצפה לשירות רציף בכל תנאי ובכל זמן מה"ענן". הארגונים חייבים לבנות תשתית המאפשרת מענה ללא מגבלות CAPACITY
2. העליה התלולה בצריכת החשמל ובעלות צריכת החשמל יצרה כורח מיידי להתייעלות תפעולית. זו באה לידי ביטוי בשדרוג ובנייה של חדרי שרתים יעילים באנרגיה.
3. לקחים שהופקו משלל אסונות וניתוח סיכונים אילצו ארגונים רבים להשקיע ביתירות לצורך רציפות עסקית
בישראל מגמות אלו החלו אך עדיין לא במימדים שנראים בשאר המקומות בעולם. הארגונים הישראלים ברובם הגדול עדיין לא יישמו הלכה למעשה את תוכניות הרציפות העסקית שלהם ובוודאי לא הפנימו את התועלת הכלכלית האפשרית בהתייעלות אנרגטית.
יעילות אנרגטית של חדרי שרתים: PUE 2.0
יעילות אנרגטית של חדרי שרתים: PUE & PUE 2.0
המדד הקרוי PUE ( קיצור של Power Utilization Effectiveness ) נוצר על מנת לתת למנהלי מרכזי מחשוב מדד להשוואה של יעילות אנרגטית של מתקני חוות השרתים. אך עם הזמן הובן שמדד זה משאיר מקום לפרשנות ואף למניפולציה של הנתונים. בפוסט זה נסביר מהו PUE, מה חסרונותיו ויתרונותיו, ומהי הגרסה המתקדמת יותר PUE 2.0 .
PUE הוא יחס בין שני מספרים. במונה: צריכת החשמל בקילוואט של כל מתקן חדר השרתים ( IT, מיזוג אוויר ומערכות הספק ותאורה). במכנה: צריכת החשמל רק של ה IT.
(PUE = (Total datacenter power in) /( IT load Power
היחס 1.0 הוא יחס תיאורטי שלא ניתן להשגה אך יש לשאוף להתקרב אליו. כאשר היחס הוא 3.0, המשמעות היא שעל כל וואט שצורכות מערכות ה IT, המתקן צורך עוד 2 וואט של תקורה
(בעיקר, אך לא רק מיזוג אוויר) /
התקורה היא שם נרדף לבזבוז שעולה לארגון כסף רב. לדוגמא, מתקן שבו ה IT צורך מגה-וואט אחד, ישלם לחברת החשמל בישראל 8 מיליון ₪ בשנה ב PUE=1.5 או 16 מיליון ₪ בשנה ב PUE=3.0 . הבדל של 8 מיליון ₪ בשנה. בחדר שרתים קטן שם העומס של ה IT הוא רק 100 קילוואט ההבדל יהיה 800,000 ₪ בשנה. גם זה כסף. תכפילו ב20 שנה של חיי המתקן ותבינו את המשמעות הכלכלית לארגון.
בישראל מרבית חוות השרתים "מצטיינות" ב PUE שבין 2.5-3.5 . בארגונים נאורים שלהם חוות שרתים, כבל החלו לפעול על מנת להבין ולחסוך. במרבית הארגונים בישראל, ההנהלה עדיין לא מודעת לחיסכון העצום שכל כך קל להשיגו.
נחזור ל PUE. היחס כפי שהוא מוגדר ניתן למניפולציה צינית. לדוגמא, מדידה בימי החורף הקרים ובשעה בה מערכות ה IT בשיא העומס יתנו מספר טוב יותר. עוד דרך היא להשמיט מהחישוב את ה NOC ומערכות IT תומכות. או לכבות מערכות יתירות בעת המדידה.
בנוסף, היחס לא נועד להשוואה בין מתקנים ובין חברות. אין להשוות חדר שרתים באיסלנד לזה בתל אביב. כמו כן, אין להשוות מתקן tier3 שלו יתירות רבה (יתירות מביאה לצריכת חשמל גבוהה יותר) לבין מתקן Tier 1 . כמו כן, לחדר שרתים המועמס ב 20% מהקיבולת שלו יהיה PUE פחות טוב ממתקן זהה המועמס ב 80% מהקיבולת שלו.
ולכן, אין להשוות בין PUE של שני מתקנים. הPUE נועד לתת למנהלי חוות השרתים מדד ברור ליעילות האנרגטית של חוות השרתים ע"מ שיוכלו לשפר את אותו מתקן. כמו בגולף, הוא מתחרה בעצמו ומנסה לשפר את התוצאה שלו.
הגרסה המתקדמת ביותר של הגדרת ה PUE מגדירה 4 רמות. PUE0, PUE1, PUE2, PUE3
PUE0 – דומה מאוד ל PUE ה"ישן". הוא מודד את הצריכה בקילוואט במספר נקודות זמן שנלקחו לאורך תקופה של לפחות שנה. צריכת ה IT נמדדת ביציאת האל-פסק.
PUE1 – כאן אנו מדברים על יחס ממדידה שנלקחה לאורך שנה שלמה. סה"כ קילו-וואט-שעה שנצרכו על ידי המתקן כולו חלקי סה"כ קילו-וואט שעה שנצרכו על ידי ה IT כפי שנמדד ב UPS
PUE2 – דומה מאוד ל PUE1 מלבד העובדה שהמדידה של צריכת החשמל נעשית בארונות החשמל שבין ה IT לאל-פסק. אין הבדל משמעותי ואני לא רואה בזה חשיבות.
PUE3 – זה היחס המדויק ביותר והוא מורכב מ סה"כ קילוואט שעה שנצרך על ידי חוות השרתים כולה במשך שנה חלקי קילוואט שעה שנצרך על ידי מערכות ה IT כפי שנמדדו על יד פסי השקעים ( Rack PDU ) המנוטרים ( יש כאלו שקוראים להם מבוקרים או חכמים). זה הדבר האמיתי.
כיצד מודדים? קל מאוד . המדידה והבקרה של צריכת ה IT קלה מאוד עם פסי שקעים מבוקרים כגון אלו של Raritan והמדידה נעשית באמצעות תוכנה שנקראת PowerIQ. אפשרות נוספת היא PDU של חברת Server Technology ותוכנה הנקראת SPM. יש עוד פתרונות נוספים.
RARITAN POWERIQ
חדר שרתים במכולה – Containerized Data Center
Alexander Schneider - Experts in modular data centers
כולנו קוראים ושומעים על מכולות של חדרי שרתים Containerized Data Center. העיתונות המקצועית הזרה מייחסת למגמה זו משקל רב. נהוג לחשוב שחדרי מחשב מודולארים יכולים לחסוך כ 30% מעלות ההקמה של חדר שרתים "רגיל". זמן ההקמה הוא חודשים במקום שנים. לאחרונה קראתי שחברת אמרסון ( Emerson ) זכתה בחוזה של אספקת 28 מכולות כאלו ללקוח טלקום באוסטרליה. ובכן למי מתאים לאמץ טכנולוגיה זו?
בראש וראשונה יש להבחין בין שתי טכנולוגיות שנראות לכאורה דומות אך במבט מקרוב שונות מאוד. האחת חדרי שרתים במכולות והשניה, חדרי שרתים (דטה סנטר) מודולארים. בשוק הישראלי אני מבחין בבלבול רב בכל הקשור להבדלים בין טכנולוגיות אלו.
דטה סנדטר בקונטיינר הוא מכולה בגודל סטנדרטי של 20 רגל או 40 רגל המכילה בתוכה ארונות IT ( שרתים, אחסון ותקשורת) וכל מערכות התמיכה שהלקוח רוצה כגון: גילוי אש / כיבוי אש, בקרת כניסה, כבילת תקשורת וכ'. מערכות החשמל, אל פסק ומיזוג אוויר יכולות להיות באותו קונטיינר או בקונטיינר נפרד ( services container ) . הקונטיינר מתוכנן להיות יביל אם כי היישום אינו חייב להיות כזה.
דטה סנטר מודולארי מכיל מודולים מוכנים מראש. קיים מודול IT, מודול חשמל/UPS , מודול גנרטור, מודול צ'ילר וכ'. המודולים הללו מתוכננים לנוהגים מיטביים (Best Practices ).
מי אמור להתעניין בחדרי השרתים במכולות?
1. מי שמעונין להרים פתרון נקודתי קטן ( מתחת ל KW 500 ) במהירות יתמקד בקונטיינר. היתרון הגדול הוא שניתן לקבל את חדר השרתים כמעט בשלמותו מוכן ובדוק מהיצרן תוך חודשים ספורים.
2. חדרי שרתים הזקוקים לתוספת קיבולת של UPS ומיזוג במהירות. קונטיינר ובו צ'ילר ומערכת אל פסק יוצמד לבניין ויספק תוספת קיבולת לדטה סנטר שהגיע לקצה יכולתו.
3. מי שמעונין לפזר אתרי DR ( התאוששות מאסון) ברחבי הארץ בהתראה
4. מי שעובד באתר זמני ומעונין להשקיע רק בחומרה שתעבור עימו לאתר החדש
5. דטה סנטר "ותיק" שחולק את מערכות התשתית שלו כגון צ'ילרים ואל פסק עם מערכות אחרות בבניין ( כגון משרדים ומעבדות) ומעונין להפריד את המערכות של חדר השרתים מאלו של שאר הארגון מטעמים של שרידות או יעילות אנרגטית.
6. מי שמעונין בדטה סנטר יביל שניתן לשנע ממקום למקום בעת הצורך.
כל ארגון שיש לו יישום דומה לאחד המוזכרים מעלה, חשוב שיבדוק את הטכנולוגיה של דטה סנטר במכולה.
עם זאת חשוב מאוד לזכור שטכנולוגיה של דטה סנטר מודולארי היא מעט שונה. מי שמעונין לבנות דטה סנטר גדול ( מעל KW 500 ) מבוסס על נוהגים מיטביים במהירות רבה, תוך חודשים במקום שנים יתמקד בדטה סנטר מודולארי ולא במכולה. על כך בפוסט הבא.
למען גילוי נאות – הכותב מנהל חברה המציעה גם חדרי שרתים במכולות וגם חדרי מחשב מודולאריים.
The Data Center Blog - חדרי מחשב, הקמת אולמות מחשב, חדרי שרתים, חוות שרתים, KVM, ניהול כבילה, UPS, green IT 