Archive for אוגוסט, 2015
מה היא באמת הטמפרטורה הרצויה בחדרי מחשב? פוסט עדכני ל 2015.
ב 2007 כתבתי פוסט על הטמפרטורה הנדרשת בחוות שרתים. הנתונים בפוסט מ 2007 אינם עדכניים אך נמצאים שם כדי לרדוף אותי משום שזה אחד הפוסטים הנקראים ביותר עד היום. הנה הנתונים העדכניים…..
קודם כל נדרשת הבהרה. הטמפרטורה הנדרשת בחוות השרתים שכולם מדברים עליה היא טמפרטורת האוויר הקר הנכנס לשרתים. זו הטמפרטורה החשובה ואותה חשוב מאוד למדוד ולבקר. התקן אותו נזכיר מייד מדבר על האוויר הקר הנכנס לשרתים. מדידות בנקודות אחרות כגון טמפרטורת האוויר החם הנפלטת מהשרתים והטמפרטורה של האוויר החם החוזר ליחידת הקירור ( Liebert or in row ) מעניינות אותנו לצרכי ניתוח בלבד.
אוויר קר נכנס לשרת מלפנים ונפלט אחורנית
לפי ארגון ASHRAE , הארגון האמריקאי למהנדסי מיזוג אוויר, הטווח המומלץ של טמפרטורת האוויר המסופק לשרתים נע בין 18 מעלות ל 27 מעלות צלזיוס. זהו טווח מומלץ רחב יותר מזה שהיה נהוג עד 2009 שנע בין 20 ל 25 מעלות.
הטווח המותר העדכני נע בין 15-32 מעלות. והטווח המומלץ הוא 18-27.
ASHRAE נחשב לאורים ותומים של תעשיית הדטה-סנטר בעולם והמלצות הארגון מקובלות על יצרני ה IT הגדולים בעולם כולל סיסקו, HP, דל וכד'.
הטווח המומלץ ( 18-27) הורחב כדי לאפשר לחוות שרתים לחסוך כסף רב בחשבון החשמל למיזוג אוויר. על כל עלייה של מעלה אחת בטמפרטורת העבודה, ניתן לחסוך בסביבת 3% בחשבון החשמל.
באקלים הישראלי יש לנו עניין להתקרב לגבול הטווח המומלץ הגבוה, כלומר ל 27 מעלות. למי שחושש, אני מציע לשאוף ל 25 או 26 מעלות. כמובן שניתן לעשות זאת רק כאשר יש שליטה טובה על זרימת האוויר בחוות השרתים וכאשר יש אחידות סבירה בטמפרטורה במעבר הקר.
החלק הנמוך של הטווח המומלץ ( 18 מעלות) של האוויר הקר המגיע לשרתים הוא למען מתקנים הפועלים באקלים קר ומעונינים להביא אוויר קר מבחוץ לקרר את החווה. שיטה זו נקראת direct free cooling ואינה רלבנטית לישראל.
היכן מודדים? רצוי בקדמת כל ארון בשלושה גבהים וחיישן אחד בחלק האחורי של הארון.
אפשר בקדמת כל ארון שני בשלושה גבהים או בקדמת כל ארון בשני גבהים.
שיטות מדידה
הכי סקסי: חיישנים אלחוטיים של Synapsense. מאפשרים לקבל בזמן אמיתי מפת חום של החדר בשלושה או 4 גבהים (כולל מתחת לרצפה הצפה) וגם תמונת לחץ אוויר מתחת לרצפה הצפה.
ניתן לקבל תמונה מליאה בנתוני טבלה, או מפה טרמית על צג LCD או על טאבלט.
מקצועי ומתקדם: שימוש בחיישני טמפרטורה שמשתחברים ל PDU כ gateway. לדוגמא חיישני טמפרטורה / לחות שהם אופציה בפסי השקעים המבוקרים/חכמים של Raritan.
לכל פס שקעים יש שני חיישני טמפרטורה/לחות. סה"כ בארון שלושה חיישנים מלפנים ו אחד מאחור. התמונה מחוות השרתים של eBay
לאתרים קטנים ו/או מרוחקים:
מערכת חיישני בקרת סביבה עם יכולת מודם סלולרי של Avtech
מערכת בקרת סביבה
שדה הקרב של הדברים – The Battlefield of Things
מאפייני שדה הקרב משתנים לנגד עינינו. ל IT יש תפקיד מכריע בשדה הקרב המודרני וכמובן, התשתית הקריטית היא בחוות השרתים. בעוד העולם האזרחי מדבר על האינטרנט של הדברים, צבאות העולם מיישמים כבר את שדה הקרב של הדברים – The Battlefield of Things.
האינטרנט של הדברים ( IoT- The Internet of Things ) או כפי שנהוג לומר היום ( IoE – The Internet of Everything ) מעצב כל פרט בחיינו. כולנו הפכנו לנשאים של מיקרומעבדים, מצלמות וחיישנים באמצעות מכשירי ה Mobile והאפליקציות שלהם. עמודי תאורה נהפכים לתחנות WIFI ונושאים מצלמות מקוונות כחלק מ Safe City, רכבים נהיים מקוונים, אוטומציה מפעלית עוברת מהפיכה, בקרה אל-חוטית על מוצרים דוממים, שליטה מרחוק על מכשור ביתי ועוד.
אין בכוונתי ללעוס מחדש מה שמדובר עליו בכל כך הרבה מאמרים אלא להצביע על המקביל הצבאי של ה IoT והוא BoT – שדה הקרב של הדברים: BattleField of Things . שדה הקרב של הדברים מורכב ממערכות ניידות -מקוונות הכוללות כלי טיס בלתי מאוישים, ספינות בלתי מאוישות, רכבי סיור בלתי מאוישים, מצלמות גבול, גלאי מנהרות , מכשור ונשק של חייל החי"ר, ועוד.
כלי רכב בלתי מאויש תוצרת אלביט
האתגרים דומים: אבטחת מידע, ביג-דאטה, מחשוב ענן, קצבי תקשורת גדלים במהירות….
אני מניח שידעתם שאגיע לנושא חוות השרתים. ובכן, "חדרי המנועים" של האינטרנט של הדברים ושדה הקרב של הדברים הם חוות שרתים. ה"עננים" הערטילאיים הם דווקא מאוד מוחשים ויושבים בחוות שרתים מאובטחות וממגונות, כך לפחות אנו רוצים לקוות.
כדי לתמוך בקליטת הטכנולוגיות החדשות, חוות השרתים משנה את פניה. חוקי התכנון משתנים. בכדי לחלוק את הידע, פיתחנו באלכסנדר שניידר קורס לתכנון והקמה של חוות שרתים. אתם מוזמנים.
כיצד מאבטחים כבלי כח ל PDU בארון השרתים?
בחוות שרתים פעילה ועתירת שינויים, ובוודאי במעבדות פיתוח, אחד הסיכונים הוא נתק בין כבל החשמל לשקע שבפס השקעים ( ה PDU ). כיצד לאבטח ולמנוע זמן דמימה מיותר?
יש שלוש דרכים ליישם Best Practices
- כפתור שחרור בשקע ה PDU
2. קליפ
3. SecureLock
כבל עם מחבר נעילה. אישית, האופציה המתקדמת והחביבה עלי.
מה ההבדל?
האופציה הראשונה: כפתור השחרור מאפשר להשתמש בכבלים שיש לכם היום גם עם פס חדש.
האופציה השניה: הקליפ מצריך התאמה של גודל הקליפ לכבל/מחבר. אתם מקבלים מאיתנו קיט חינם כדי לבחון את גדלי הקליפים הנדרשים. מנהלי חוות שרתים מנוסים יאמרו לכם שזה חשוב אבל מעצבן.
האופציה השלישית אלגנטית מאוד. הכבל מאובטח לפס השקעים אך השליפה קלה בלחיצה על שחרור הנעילה. כמובן שהכבל נדרש להיות מותאם ל PDU. ניתן ורצוי להשתמש גם בכבלי כח בצבעים שונים וגם בפסים שונים ( רגל A בשחור, רגל B באדום לדוגמא).
ללמוד מעט יותר על פסי שקעים מתקדמים לארונות שרתים
The Data Center Blog - חדרי מחשב, הקמת אולמות מחשב, חדרי שרתים, חוות שרתים, KVM, ניהול כבילה, UPS, green IT 