מחשבות על תרגיל פיקוד העורף לבדיקת מוכנות לרעידת אדמה

אוקטובר 15, 2012 at 8:38 am כתיבת תגובה

תרגיל המוכנות לרעידת אדמה – האם מובנות ההשלכות של הסיכון על המשק? לא בטוח

המשרד להגנת העורף מקיים השבוע תרגיל לבדיקת מוכנות העורף לרעידת אדמה ואפילו לצונאמי. התרחיש עפ"י מקורות רשמיים הוא " רעידת אדמה חזקה פוקדת את ישראל בערבה ובגליל העליון וזורעת הרס גם בגוש דן. כפועל יוצא פוגעים גם גלי צונאמי בחופי תל אביב. כוחות פיקוד העורף יידרשו להתמודד במהלך התרגיל עם כ-7,000 "הרוגים" בתרחיש, 70 אלף נפגעים ו-170 אלף איש אשר ייאלצו להתפנות מבתיהם" .

אין ספק שזהו תרחיש מדאיג וטוב עושים השר דיכטר ואלוף פיקוד העורף ביוזמת התרגיל. עם זאת, אני רוצה להוסיף כמה מילים לתרחיש הנ"ל שהם פועל יוצא הכרחי של רעידת אדמה בעוצמה זו: " בשל עוצמת הרעש קרסו תשתיות המחשוב  של הבנקים הגדולים,  של חברות התקשורת הקוית והסלולרית, של ספקי האינטרנט , של בתי החולים, של עיריות תל אביב וחיפה, של המשטרה ושל צה"ל. בחלק מן המקרים יידרשו שלושה עד שישה חודשים לשוב ליכולת מליאה" .

במה מדובר? ישאל הקורא בתמיהה.  אנסה לענות כמיטב יכולתי.

המשק של כלכלה מודרנית מבוסס על תשתיות מחשוב.  חלקים קריטיים של תשתיות המחשוב הללו מרוכזים באולמות הקרויים מרכזי מחשוב או חדרי מחשב.  כל החברות הגדולות במשק, פרטיות וציבוריות כמו גם הצבא ומשרדי הממשלה  תלויים בחדרי מחשב אלו. בלעדיהם, החברות הללו משותקות. חדרי המחשב בישראל, רובם ככולם, לא תוכננו לעמוד ברעידת אדמה של 7 בסולם ריכטר וגם לא של 6.

המסקנה המיידית היא שאם יתממש תרחיש של רעידת האדמה בעצמה של 7.1, לא תהיה תקשורת טלפונית וגם לא אינטרנט.  הרמזורים לא יעבדו, הכספומטים לא יאפשרו משיכת כספים, בתי החולים יהיו בתוהו ובוהו, חברות היי טק ומפעלים ישותקו, שרותים ממשלתיים לא יהיו זמינים, ותפקוד שרותי ההצלה והביטחון ייפגע קשות. לא לשעות אלא לשבועות ואף לחודשים.

אתעלם לפי שעה מההשלכות על פינוי וטיפול בנפגעים ואתרכז בהשלכות על המשק .  באין בנקים, באין תקשורת ובאין  פעילות תעשייתית, המשק ישותק, ההתאששות תארך חודשים והנזק הכלכלי יהיה עצום.

המסקנה היא שעל המשק להיערך לא רק לפינוי וטיפול בנפגעים ובחסרי קורת גג אלא גם להבטיח שההתאוששות של המשק מהאסון תהיה מהירה. לשם כך,  יש לטפל בעקב אכילס של החברה המודרנית – הפגיעות הגדולה של האמצעים הטכנולוגיים שאנו תלויים בהם.

החדשות הטובות, אם ניתן לקרוא להן כך, הן שבניגוד לעלות העצומה של חיזוק מבנים, חיסון חדרי המחשב (שיכוך) הוא בר ביצוע בזמן קצר יחסית ובעלות נמוכה. החדשות הרעות הן שקברניטי המשק, בסקטור הפרטי והציבורי, כולל אלו המופקדים על מל"ח (משק לשעת חירום) מתעלמים מסיכון זה ואינם נוקטים בפעולות ממשיות להקטנת הסיכון ולהיערכות.

ביפן ובארה"ב נפוץ שימוש בבסיס סייסמי המוצב מתחת לארונות ה IT.  שיטה זו אפשרה למרכזי המחשוב של יפן לעמוד גם ברעידת האדמה של 2011 – 9.1 בסולם ריכטר. בסיס סייסמי זה הקרוי ISOBASE  אושר גם על ידי ממשלת ארה"ב ועומד בתקינת NEBS.   ראו פוסט קודם

Entry filed under: Best Practices, Data center, tier 4, Uncategorized, רעידות אדמה, שדרוג חדרי מחשב. Tags: , , , .

שוק חדרי השרתים צומח במהירות מיגון חדרי שרתים מרעידות אדמה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

Trackback this post  |  Subscribe to the comments via RSS Feed


פידים

הבלוג הוקם ומנוהל בסיוע:


%d בלוגרים אהבו את זה: