Archive for אוקטובר, 2012

מחשבות על תרגיל פיקוד העורף לבדיקת מוכנות לרעידת אדמה

תרגיל המוכנות לרעידת אדמה – האם מובנות ההשלכות של הסיכון על המשק? לא בטוח

המשרד להגנת העורף מקיים השבוע תרגיל לבדיקת מוכנות העורף לרעידת אדמה ואפילו לצונאמי. התרחיש עפ"י מקורות רשמיים הוא " רעידת אדמה חזקה פוקדת את ישראל בערבה ובגליל העליון וזורעת הרס גם בגוש דן. כפועל יוצא פוגעים גם גלי צונאמי בחופי תל אביב. כוחות פיקוד העורף יידרשו להתמודד במהלך התרגיל עם כ-7,000 "הרוגים" בתרחיש, 70 אלף נפגעים ו-170 אלף איש אשר ייאלצו להתפנות מבתיהם" .

אין ספק שזהו תרחיש מדאיג וטוב עושים השר דיכטר ואלוף פיקוד העורף ביוזמת התרגיל. עם זאת, אני רוצה להוסיף כמה מילים לתרחיש הנ"ל שהם פועל יוצא הכרחי של רעידת אדמה בעוצמה זו: " בשל עוצמת הרעש קרסו תשתיות המחשוב  של הבנקים הגדולים,  של חברות התקשורת הקוית והסלולרית, של ספקי האינטרנט , של בתי החולים, של עיריות תל אביב וחיפה, של המשטרה ושל צה"ל. בחלק מן המקרים יידרשו שלושה עד שישה חודשים לשוב ליכולת מליאה" .

במה מדובר? ישאל הקורא בתמיהה.  אנסה לענות כמיטב יכולתי.

המשק של כלכלה מודרנית מבוסס על תשתיות מחשוב.  חלקים קריטיים של תשתיות המחשוב הללו מרוכזים באולמות הקרויים מרכזי מחשוב או חדרי מחשב.  כל החברות הגדולות במשק, פרטיות וציבוריות כמו גם הצבא ומשרדי הממשלה  תלויים בחדרי מחשב אלו. בלעדיהם, החברות הללו משותקות. חדרי המחשב בישראל, רובם ככולם, לא תוכננו לעמוד ברעידת אדמה של 7 בסולם ריכטר וגם לא של 6.

המסקנה המיידית היא שאם יתממש תרחיש של רעידת האדמה בעצמה של 7.1, לא תהיה תקשורת טלפונית וגם לא אינטרנט.  הרמזורים לא יעבדו, הכספומטים לא יאפשרו משיכת כספים, בתי החולים יהיו בתוהו ובוהו, חברות היי טק ומפעלים ישותקו, שרותים ממשלתיים לא יהיו זמינים, ותפקוד שרותי ההצלה והביטחון ייפגע קשות. לא לשעות אלא לשבועות ואף לחודשים.

אתעלם לפי שעה מההשלכות על פינוי וטיפול בנפגעים ואתרכז בהשלכות על המשק .  באין בנקים, באין תקשורת ובאין  פעילות תעשייתית, המשק ישותק, ההתאששות תארך חודשים והנזק הכלכלי יהיה עצום.

המסקנה היא שעל המשק להיערך לא רק לפינוי וטיפול בנפגעים ובחסרי קורת גג אלא גם להבטיח שההתאוששות של המשק מהאסון תהיה מהירה. לשם כך,  יש לטפל בעקב אכילס של החברה המודרנית – הפגיעות הגדולה של האמצעים הטכנולוגיים שאנו תלויים בהם.

החדשות הטובות, אם ניתן לקרוא להן כך, הן שבניגוד לעלות העצומה של חיזוק מבנים, חיסון חדרי המחשב (שיכוך) הוא בר ביצוע בזמן קצר יחסית ובעלות נמוכה. החדשות הרעות הן שקברניטי המשק, בסקטור הפרטי והציבורי, כולל אלו המופקדים על מל"ח (משק לשעת חירום) מתעלמים מסיכון זה ואינם נוקטים בפעולות ממשיות להקטנת הסיכון ולהיערכות.

ביפן ובארה"ב נפוץ שימוש בבסיס סייסמי המוצב מתחת לארונות ה IT.  שיטה זו אפשרה למרכזי המחשוב של יפן לעמוד גם ברעידת האדמה של 2011 – 9.1 בסולם ריכטר. בסיס סייסמי זה הקרוי ISOBASE  אושר גם על ידי ממשלת ארה"ב ועומד בתקינת NEBS.   ראו פוסט קודם

אוקטובר 15, 2012 at 8:38 am כתיבת תגובה

שוק חדרי השרתים צומח במהירות

מחקר של Datacenter Dynamics של שוק מרכזי המחשוב ( דאטה-סנטר) העולמי העלה את הנתונים המעניינים הבאים

1. ההשקעה בחדרי מחשב גדלה ב 2012 ב 22.1%  מ 86 מיליארד דולר ל 105 מיליארד דולר

2. צפי הצמיחה בהשקעה בחדרי שרתים הוא 14.5%  ב 2013
3. עיקר הצמיחה בהשקעה הוא במערכות אלקטרומכניות כגון מערכות מיזוג אוויר וחשמל
4. צמיחה חדה נרשמה גם בהשקעה במערכות ניהול
5. קניות מערכות IT כגון מחשוב, אחסון ותקשורת לתחום זה צמחו ב 16.7% ב 2012

6. תשתית ההספק (בגיגה-וואט) צמחה ב 63% ב 2012 ותצמח ב 17% ב 2013


7. 18% מארונות השרתים צורכים יותר מ 10 קילוואט לארון ( צפיפות גבוהה)
8. 33% מארונות השרתים צורכים בין 5 ל 10 קילוואט בארון (צפיפות בינונית)
9. שטח רצפה  גדל ב 8.3% ב 2012 וצפוי לצמוח ב 19% נוספים ב 2013.

עד כאן הנתונים.  הפרשנות שלי למספרים היא כדלקמן

בעוד חלקים נרחבים של המשק נמצאים במיתון, שוק חדרי השרתים נמצא בגידול מואץ. הסיבות העיקריות לכך הן

1.  צמיחה תלולה במס' המשתמשים ביישומים ומכשירים ניידים יצרה מציאות שבה המשתמש מצפה לשירות רציף בכל תנאי ובכל זמן מה"ענן".  הארגונים חייבים לבנות תשתית המאפשרת מענה ללא מגבלות CAPACITY
2. העליה התלולה בצריכת החשמל ובעלות  צריכת החשמל יצרה כורח מיידי להתייעלות תפעולית.  זו באה לידי ביטוי בשדרוג ובנייה של חדרי שרתים יעילים באנרגיה.
3. לקחים שהופקו משלל אסונות וניתוח סיכונים אילצו ארגונים רבים להשקיע ביתירות לצורך רציפות עסקית

בישראל מגמות אלו החלו אך עדיין לא במימדים שנראים בשאר המקומות בעולם.  הארגונים הישראלים ברובם הגדול עדיין לא יישמו הלכה למעשה את תוכניות הרציפות העסקית שלהם  ובוודאי לא הפנימו את התועלת הכלכלית האפשרית בהתייעלות אנרגטית.

אוקטובר 9, 2012 at 2:18 pm כתיבת תגובה


רשומות אחרונות

Feeds

הבלוג הוקם ומנוהל בסיוע: