Archive for מרץ, 2009
נתונים על חדרי מחשב מהעיתונות המקצועית
מאמרים בעיתונות המקצועית בתחום חדרי המחשב ו IT ירוק מביאים נתונים מעניינים בנושא צריכת האנרגיה של תעשיית IT. להלן לקט מעניין:
• מספר השרתים בארה"ב בשנת 2000 היה 5 מיליון. עד 2010 יהיו בארה"ב יותר מ 15 מיליון שרתים
• כדי לספק את הצמיחה בצריכת החשמל של השרתים בלבד, ייבנו בארה"ב 10 תחנות כוח בין השנים 2005-2015 , בעלות של 2 עד 6 מיליארד דולר כל אחת. באופן טבעי תגולגל עלות זאת לחברות דרך חשבון החשמל.
• כ 80% מעלות הקמת חדרי מחשב היום היא בתשתית החשמל והמיזוג. פי 6 מהנהוג לפני 10 שנים
• כדי לבנות חדר מחשב ברמת יתירות של Tier 3 , יש צורך בהשקעה קפיטאלית של 14,000 $ לשרת.
• עלות החשמל הנדרש כדי להפעיל ולקרר שרת הצורך 300 וואט, היא 520$ בשנה, או כ 2,100 ₪ לשנה.
• בהנחה ששרת כזה עולה 2,500$ , עלות החשמל עולה על מחיר השרת תוך 4-5 שנים. אם חדר המחשב אינו יעיל אנרגטית, הנתון הנכון יותר הוא 3 שנים.
• במחירים ישראלים, עלות החשמל הנדרש להפעיל ולקרר ארון שרתים ובו 40 שרתי "פיצה" הוא 84,000 ₪ בשנה. עלות זו בדרך כלל אינה משולמת על ידי מחלקות ה IT אלא על ידי גורם אחר בארגון אשר אינו יכול לנתח הוצאה זו.
• מחקר של מכון אפטיים ( uptime institute ) קובע שבמקרים רבים כ 30% מהשרתים הם מיותרים וכמעט לא עובדים. בארגון שלו 500 שרתים, השבתת 30% מהשרתים תחסוך מעל 70,000 $ בשנה ותחסוך פליטה של כ 600 טון גזי חממה . הבעיה? לא זכיתי להכיר מנהל חדר מחשב אשר קיבל ציון לשבח ממנהלו על כך שהשבית שרת.
• ייצור החשמל הנדרש להפעלת וקירור שרת אחד גורם לפליטת 4 טון גזי חממה בשנה. כמות דומה הנפלטת ממכונית משפחתית הנוסעת כ 24,000 ק"מ בשנה.
מה הסיבה לצמיחה הדרמטית הזו בצריכת החשמל?
ב 1965, קבע גורדון מור, ברבות הימים אחד מהמייסדים האגדיים של אינטל, שמספר הטרנזיסטורים במיקרו מעבדים יוכפל כל 24 חודש. אמרה זו השתרשה בתעשייה כחוק מור ( Moore's Law ). חוק זה עובד עד היום וניתן לעניות דעתי, לקרוא לו 'נבואת מור'. התגשמות נבואה זו הביא להתפתחות הטכנולוגית המדהימה שחווינו מאז אותם ימים. אלא שבהיחבא, מתחת לאפם של קברניטי החברות, התרחשה תופעה נוספת: בעוד שרמת הביצועים לכל דולר עלתה בטור הנדסי, יעילות האנרגיה השתפרה גם היא אך בקצב איטי בהרבה.
מה ניתן לעשות?
די הרבה. ובמקרים רבים די בקלות. מרבית חדרי המחשב היום אינם מנוהלים לפי Best Practices אך ניתן לשדרג אותם בקלות יחסית. סגירת המעבר הקר היא אחת הדרכים הנבונות. כדאי להתחיל בסקר טרמי ומשם להמשיך.
ניהול נבון של הרצפה הצפה
במרבית חדרי המחשב קיימת רצפה "צפה" אשר משמשת בד"כ להיסע אוויר קר לצורך קירור השרתים ולצורך תיעול כבלים ותשתיות אחרות. כאשר אנו בוחנים את הדרכים להתייעלות אנרגטית של חדר המחשב, אנו קוראים לא פעם לניהול נבון של הרצפה הצפה. למה הכוונה?
אנרגיה רבה מושקעת בחדרי המחשב בקירור אוויר. אנרגיה זו מתבטאת בהוצאה כספית שוטפת ( OPEX ). בארגונים רבים לא בוחנים הוצאה זו כחלק מהוצאות התפעול של חדר המחשב אך בארגונים נאורים יותר מנתחים הוצאה זו לפרטי פרטים. הסיבה העיקרית היא שחשבון החשמל של חדרי המחשב בכללותו מגיעה כבר ל 40% מהוצאות התפעול של חדר המחשב וחלק נכבד מהוצאה זו מוקדש לקירור.
בסקרים שאנו עורכים בחדרי מחשב אנו רואים שחלק גדול מאוד מהאוויר הקר המיוצר על ידי מערכות מיזוג האוויר, אינו ממלא את ייעודו. כ 50% מהאוויר הקר אינו מגיע לציוד ה IT ומסתחרר לו בחדר המחשב. לאוויר כזה אנו קוראים Bypass Air , אוויר עוקף בתרגום חופשי. כלומר, מערכות מיזוג האוויר שעלו ממון רב, משקיעות אנרגיה רבה ביצור אוויר קר ש 50% ממנו מתבזבז.
חלק משמעותי מבזבוז זה נובע מפתחים ברצפה הצפה, חלקם הגדול פתחי כבילה או פתחים מיותרים. במחקר של מכון Uptime בעשרות חדרי מחשב בארה"ב נמצא שפתח כבילה בלתי מבוקר הנמצא בתוך הארון או מחוצה לו, גורם לבזבוז אוויר קר ( bypass air ) של כ 1.5 קילו-וואט שעה. בעלויות החשמל של ישראל, העלות המצטברת של פתח כזה יכולה להגיע לארבעת אלפים ש"ח בשנה. בחדר מחשב שבו פתחים רבים כאלו, זוהי עלות כבדה אך נסתרת שקשה לאמוד אותה ללא סקר מקצועי.
כפי שציינו לא פעם, השימוש בנוהגים מתקדמים ( best practices ) מאפשר חיסכון והתייעלות כלכלית וטכנולוגית. גם כאן הפתרון מגיע בדמות מוצרים זמינים ולא יקרים כגון פתחי מברשת ואביזרים אחרים. החזר ההשקעה מהיר מאוד ומביא גם להקלה מעשית למערכות המיזוג הקיימות. שדרוג ירוק וניהול נבון – נכון תמיד ובייחוד בזמן מיתון.