The Data Center Blog - חדרי מחשב, הקמת אולמות מחשב, חדרי שרתים, חוות שרתים, KVM, ניהול כבילה, UPS, green IT

בימים אלו הושלם ע”י חברת אלכסנדר שניידר פרויקט חוות השרתים החדשה של NetApp Israel : מעבדות פיתוח של חברת האחסון מהמובילות בתחומה.  במעבדה שולבו חוקי תכנון של IT ירוק.

המעבדה הוקמה בבניין החדש של בית צים במת”מ חיפה, והיא מהווה פריצת דרך טכנולוגית בכל הקשור לתשתיות חדרי מחשב בישראל.  החווה כוללת בשלב א’ כ- 300 שרתים ביניהם שרתי האחסון של חברת NetApp מסוג FAS3000 ו-FAS6000 בעלי קיבולת אחסון של עשרות טרה-בתים.  בשלב הסופי החדר מתוכנן לאחסן קרוב ל 1 מגה-וואט של ציוד IT בשטח של כ-240 מ”ר בלבד ועו שה שימוש חדשני ביחי דות קירור מים המבוסס על קירור שורת ארונות השרתים.

היזמים ומנהלי הפרויקט מטעם נט-אפ היו המהנדסים ארז רוזנטל ואפרים גרינברג. הפרויקט בוצע  ע”י חברת אלכסנדר שניידר משלב התכנון, הבנייה והביצוע . שמנו דגש רב על חיסכון בהוצאות החשמל ויישמנו במידת האפשר כללים של IT ירוק כגון קירור מים ויישום מודולארי והדרגתי. כמו כן ביצענו  את פרויקט המעבר מחדר המחשב הישן של NetApp .

עיקרי הפרויקט:
240 מ”ר
100 ארונות שרתים (בשלב הסופי)
40 יחידות קירור מים - מבוסס לפי קירור שורה Row cooling
תכנון מודולארי ליישום הדרגתי
מיזוג אוויר מתוכנן לחיסכון בחשמל
KW 7 לארון שרתים בשלב א, 10 KW לארון בשלב הסופי
ניהול כבילה מתקדם
תשתית מים, כבילה וחשמל עילית
ללא רצפה צפה
מעבר החדר  - תוך 36 שעות

שלום אביטן-מנהל תחום Data Center באלכסנדר שניידר:
“האתגר הראשון בהעתקת החווה ובתכנון האתר היה לתמוך בציוד IT מתקדם ומגוון הנדרש על ידי מהנדסי החברה בעת פיתוח מערכות האחסון של הדור החדש”, “סך הכול קיבלנו כ 240 מ”ר לאחסנת מאות שרתים ובצריכה כוללת של קרוב ל 1 מגה-וואט. נבנתה תשתית כבילה עילית, ויושמה צפיפות מחשוב-הספק ( high density computing ) של קרוב ל 10 קילו-וואט לארון שרתים, הרבה מעבר ל 4 קילו-וואט לארון שהוא הגבול הסביר להספק בחדר מחשב רגיל”.

הפרויקט התאפיין בניהול כבילה בצפיפות לא שגרתית.  כבלי נחושת ואופטיקה נפרשו באתר החווה. “לצורך זה התקנו פתרונות ניהול כבילה בצפיפות גבוהה של חברת Panduit והגענו לרמה מאוד גבוהה של נוחות תפעולית למרות עומס הכבילה הרב

משרד האוצר והצוות בראשות בועז דולב זכו בפרס ה”אוסקר של ה IT ” לשנת 2007 של קבוצת אנשים. הפרס, לקטגורית DRP,  יוענק למשרד האוצר, כמו גם לזוכים האחרים בטקס חגיגי ב 15/12/07.
מדובר בחדר המחשב של תהיל”ה, ממשל זמין, שהוקם על ידי חברת אלכסנדר שניידר. אני מאוד גאה בפרויקט זה משום משדובר בחדר מחשב המתקדם מסוגו בארץ המאחסן כ 1,000 שרתים בשטח של 90 מ”ר ברוטו - מה שקרוי high density servers .  החדר משלב מערכות קירור המספקות 60% חיסכון בעלות חשבון החשמל; צעד גדול בכיוון של חדר מחשב “ירוק”.

 הפתרונות שסיפקנו כוללים ארונות  עם קירור מים אינטגראלי, כבילת נחושת ואופטיקה בצפיפות גבוהה, מערכות PDU מנוהלות, ומטריצות שליטה KVM מסוג Paragon . החדר הוקם כפרויקט TURN KEY ע”י חברת אלכסנדר שניידר שניהלה גם את מעבר חדר המחשב. מידע נוסף על הפרויקט וחדר המחשב, ניתן לראות בפוסט קודם מחודש מאי 2007.

יגאל שניידר

לחזרה לבלוג לחצו כאן

אינטל פרסמה white paper שנושאו באנגלית צחה
” Expanding Data Center Capacity with water cooled cabinets ”

במסמך מתארת אינטל פרויקט בו נדרשו להוסיף לחדר מחשב ישן בן 2,000 שרתים שהגיע לקצה קיבולת הקירור שלו עוד כ 2,000 שרתי להב. אינטל עשתה זאת באמצעות התקנה של 26 ארונות מקוררי מים. בכל ארון 84 שרתי להב, סה”כ 21 עד 23 קילוואט לארון!

מאוחר יותר, עם הצלחת הפרויקט נוסף שלב שני ובו הותקנו עוד כ 2,000 שרתי להב. סה”כ הותקנו באותו חדר מחשב ותיק למעלה מ 4,000 שרתי להב נוספים.

בניית חדר מחשב חדש דורשת משאבים רבים ונאמדת במיליוני דולרים. ניתן לשדרג את חדר המחשב, להכפיל ולשלש את הקיבולת שלו, בחמישית העלות. אינטל, חברה מקצועית מאוד הבינה את הפוטנציאל בשיטה זו ויישמה אותה במהירות ובמקצוענות.

מעניין שמחברי המסמך לא הזכירו אלמנט חשוב מאוד: ארונות אלו חוסכים כ 50% ויותר מעלות החשמל לקירור בחדר המחשב. כלומר, יתרון משמעותי בהוצאות התפעול.

אנו מכירים את הפרויקט היטב ונשמח להוסיף פרטים כפוף להרשאות מחברת אינטל.

 נדיר בקריירה שלנו לאתר הזדמנויות שבהן הפתרון הטכני הטוב ביותר הוא גם הכלכלי ביותר וגם תורם לאיכות הסביבה. רעיון חדר המחשב ה”ירוק” הוא בדיוק כזה וזהו נדבך מרכזי ב Green IT. 

אני שמח לצרף נייר טכני או כפי שהוא קרוי בד”כ  white paper , שמציג כיצד ניתן לשדרג את חדר המחשב באופן שמוריד את עלות התפעול של החדר לאורך 10 עד 20 שנות חייו.  

להורדת הקובץ בפורמט PDF לחצו כאן

 תודה לידידי, אנשי ה IT , מהנדסי חשמל ומיזוג, מתכננים ומנמ”רים שתרמו בהערות והארות.

לתגובותיכם אודה

יגאל

אחד מידידי שמנהל אולם מחשב, הביע באוזני תסכול על כך שלמרות שאנשי התשתיות בחברתו הוסיפו כ 30 טון קירור לחדר המחשב שלו, המצב בחוות השרתים השתפר רק באופן מינורי.  ” החדר חם ואני יודע שיהיו לי בעיות” אמר.

ידידי אינו לבד.  בכל מקום מנסים מהנדסי התשתית/הנדסה/בינוי לפתור את בעיית החום בחדרי המחשב ע”י הוספת יחידות קירור. הטעות שבידם היא שהפתרון אינו בהוספת אוויר קר לחדר , אלא בהפרדת אוויר חם וקר ובהולכת האוויר ( air delivery ) הקר אל הארון, ומן הארון אל יחידת המיזוג.

קצת רקע לאנשי ה IT: 
• ספיקת אוויר נמדדת בד”כ ביחידה הנקראת    (CFM ( cubic feet per minute
• שרת להב זקוק ל 105 CFM לכל קילו-וואט, ( בערך 3000 CFM לארון מלא)
• שרת “פיצה” זקוק ל 160 CFM לכל קילוואט  (בערך 4800 CFM לארון מלא
• הגדרה: מחשוב בצפיפות גבוהה – מעל KW 6 בארון
לדוגמא:  כדי לקרר ארון שרתים המלא ב 40 שרתי U1 חדישים  יש צורך ב 2400-4800 CFM

הבעיה: מרצפת מחוררת מסוגלת להעביר לכל היותר כ 550 CFM של אוויר קר לארון.  הבעיה השנייה היא שהשרתים פולטים חום רב שמשתחרר לחלל החדר ואינו מתועל באופן מדויק חזרה ליחידת הקירור. 
 
 ולכן, הוספת יחידות קירור בשיטה הקלאסית תבזבז חשמל רב ותעלה ממון רב אך יעילות השיטה מפוקפקת מאוד למחשוב בצפיפות גבוהה.

הבעיה כפי שאני רואה אותה היא בחוסר התקשורת שבין אנשי ה IT למתכנן המיזוג.  להערכתי, ידידי היה מקבל פתרון טוב יותר לו היה מציב מול מתכנן המיזוג את העובדות הבאות:
1. חדר המחשב נזקק לפתרונות של מחשוב בצפיפות גבוהה ( high density ) - שרתי להב ו U1
2. אני זקוק ל 10 ארונות של שרתי להב עם יכולת של 3000 CFM לכל ארון.

לו היה עושה כך,  מתכנן המיזוג היה מבין שהוספת יחידת קירור של 30 טון-קירור כגון ליברט בקצה החדר היא רעיון נואל.  הפתרון האמיתי הוא HOTZONE כפי שתואר בפוסט קודם.

שנה טובה

לחזרה לראש הבלוג לחצו כאן

חדרי השרתים הם זוללי החשמל הגדולים ביותר בארגונים כגון היי-טק, מוסדות פיננסים וספקי שרותי תקשורת. ההספקים הנדרשים על ידי השרתים והאחסון בחוות השרתים מגיעים למאות קילוואט ואף מגה-וואטים לחדר מחשב. 

כיום, כשחברת החשמל מתריעה על הקושי לספק את הצריכה וכאשר מחירי החשמל מאמירים, חשיבה וניהול של חדר מחשב “ירוק” , תהיה לא רק ידידותית לסביבה אלא גם תחסוך מאות אלפי דולרים בשנה בחשבון החשמל.

לא כולם יודעים שעל כל שקל  המושקע בחשמל המגיע לשרתים, מושקע עוד שקל לפחות על מיזוג אוויר ועוד שקל מושקע בחשמל לתשתיות אחרות. כלומר, על כל שקל חשמל לשרתים יש תקורה (בזבוז) של 2 שקלים. בחדר מחשב גדול מדובר בבזבוז של מאות אלפי שקלים בחודש בחשבון החשמל.

בחדר המחשב הירוק – מקטינים משמעותית את הבזבוז בחשמל. איך עושים זאת ב 3 צעדים קלים יחסית?

1. מרכזים את כל זוללי החשמל ( = פולטי חום) הגדולים באזור אחד שנקרא HOT ZONE .  אם למדת שעליך לפזר אותם בחדר, חשוב שנית. זה כבר לא עובד כך.  ה HOT ZONE יכול להיות שורה אחת או שתיים של ארונות שרתים באחת מפינות החדר.
2. קררו את ה HOT ZONE באמצעי קירור מתקדמים לשרתים בצפיפות גבוהה. בעיקר מדובר בארונות עם קירור אינטגראלי בהם יחידות הקירור (לא אוורור) נמצאות קרוב לציוד ומקררות אותו ולא את החדר. בשפת העם- ארונות עם קירור מים.  זה יעיל יותר טכנולוגית וכלכלית.
3. בנו תשתית מודולארית של הספק וקירור . תשתית מוגזמת גורמת לבזבוז אדיר בחשמל, בייחוד כאשר הניצול בפועל נמוך משמעותית מהקיבולת.   כמו כן,  ההשקעה הקפיטאלית (  CAPEX )  בציוד מתבצעת רק בזמן הנדרש ולא בהכרח בזמן הקמת החדר.
4. השתמשו במה שקרוי Best Practices . ראו פוסט קודם.

בתמונה זו נראה HOTZONE בחדר מחשב ירוק בארץ.  7 ארונות שבכל אחד 6 בלייד-סנטרס . בכל ארון שרתים   23 קילו-וואט של שרתים.  סה”כ 160 קילוואט בשבעה ארונות.  החיסכון השנתי בחשמל : 58,000 $ . לא אמרנו שמנהל הכספים יאהב אותך?

בכנס Data Center Power and Cooling Challenge שנערך השבוע על ידי גארטנר  בארה”ב נשאלו באי הכנס מה הבעיות הקשות ביותר שלהם.  37% ענו שבעיית מיזוג האוויר ו 43% ענו שבעיית החשמל היא הבעיה הגדולה ביותר שלהם.

אלו, כמובן שני צדדים של אותה המטבע.

מבין הנשאלים, 93% ענו שהם צופים שדרוג או הרחבה משמעותית של תשתית חדר המחשב, או מעבר לאתר חדש עד סוף 2008.

מייקל בל, סמנכ”ל מחקר בגארטנר טוען שחדרי המחשב נמצאים במשבר של חום והספק.  עוד ב 2008 מחצית מחדרי המחשב בעולם יהיו מיושנים עד כדי משבר ( obsolete ) .
 
גארטנר צופים שעד שנת 2011 ארונות מקוררי מים ( IN RACK  כגון אלו של חברת קנור) ויחידות קירור השורה מקוררות מים ( INROW כגון אלו של חברת APC) יהיו טכנולוגיות הקירור הנפוצות ביותר בחדרי המחשב.

לקריאת המאמר המלא באנגלית לחצו כאן

חשבון החשמל של מרכזי הנתונים (חדרי המחשב) בארה”ב הסתכם ב 2.7 מיליארד דולר בשנת 2005 . כך במחקר שהתפרסם בארה”ב על ידי ג’ונתן קומי מאוניברסיטת סטנפורד ומדען במעבדות לורנס בברקלי. מעניין לדעת שכדי להפעיל את המחשבים בארה”ב נצרך חשמל בסך העולה על 5,000 מגהוואט , קיבולת הייצור של חמש תחנות חשמל גרעיניות. 

באזור כפרי שקט במדינת וושינגטון בארה”ב בונה מייקרוסופט חדר מחשב שיצרוך עד 48 מגהוואט. לא רחוק משם בונה יאהו חדר מחשב שיצרוך 42 מגהוואט. חברת סאבי בונה בשכנות להם חדר מחשב של 30 מגאווט. יחד 3 החברות צורכות 120 מגהוואט. אם נניח שמגאווט אחד נדרש כדי לספק חשמל ל 350 בתי אב, הרי ששלושת חדרי המחשב צורכים חשמל כמו 42,000 משפחות אמריקאיות.

הנתונים המפתיעים הללו מסבירים מדוע גם בישראל הקטנה שצרכיה צנועים יותר, מנהלי חדרי המחשב ( Data Centers ) טרודים יותר ויותר בעלייה התלולה בצריכת החשמל (הספק) בחדרי המחשב. 

מדובר במשבר של ממש.  המשבר הוא תפעולי וכלכלי. בתחום התפעולי, מתקשות החברות לקרר את חדרי המחשב שלהם ולספק פתרונות מבצעיים הנדרשים לצמיחה עסקית. בתחום הכלכלי, חשבון החשמל מאמיר והולך עד כדי כך שהחברות משלמות יותר כספים לחברת החשמל מאשר לספקי המחשבים והציוד שלהם. 

לא כולם מודעים לכך שכל החשמל המסופק למחשב מתפזר בצורת חום שיש לקררו באמצעות מיזוג אוויר.  מחשבי הדור החדש יעילים יותר אך מספרם הגדל, המזעור וצפיפות המחשוב מכבידים על תשתית החדר. לדוגמה, חדרי המחשב שתוכננו אך לפני 3-4 שנים, תוכננו לצריכת הספק של אחד עד ארבעה קילווואט לארון שרתים. הצריכה המקסימלית היום לארון עומדת על 30 קילוואט, כמעט פי 10″.

צריכת החשמל בחדרי המחשב גם עולה כסף. על כל וואט שצורך מחשב, יש להשקיע עוד וואט במיזוג ועוד וואט אחד בתשתית החשמל ( כגון אל-פסק, גנרטור, לחות ותאורה). בהנחה שקילוואט שעה עולה כחצי שקל, הרי שעל שרת משלמת החברה כ 4000 ₪ בשנה ויותר.

חדר מחשב בינוני של 500 שרתים (בערך 500 קילוואט בפועל ל IT + מיזוג+תשתיות) יצרוך אם כך באופן מעשי חשמל בשווי של מעל 2 מיליון ₪ בשנה, או 20 מיליון ₪ בעשר שנים. זהו סכום נכבד שכל מנכ”ל ישמח לחסוך בו.

הגורם העיקרי לצמיחה הדרמטית בצריכת החשמל ובצרכי המיזוג הוא בעיקר מס’ השרתים הנדרשים כדי לספק את כוח המחשוב הנדרש לצמיחה עסקית. עם זאת יש היום פתרונות מתקדמים הנותנים מענה טכני מתקדם ועושים זאת ביעילות תפעולית תוך חיסכון בחשמל

את הפתרונות אני מחלק לשלושה
• פתרונות שניתן ליישם באפס עלות כמעט. (ראה פוסט קודם)
• פתרונות שדרוג שניתן לבצע בחדר מחשב קיים
• פתרונות תכנוניים לחדרי מחשב חדשים.

חוקי התכנון הישנים של חדרי מחשב כבר לא תקפים, ניתן עדיין לראות תכנונים לחדרי מחשב חדשים אשר הופכים את החדר למיושן ביום גזירת הסרט.

אחד הפתרונות המעניינים הוא אחסון השרתים בארונות מקוררי מים. פתרון זה מסוגל לקרר 35 קילוואט של הספק בארון אחד (פי 10 מהקיים) ולעשות זאת ביעילות החוסכת במקום ובחשבון החשמל. ראה דוגמא לפרוייקט כזה בפוסט קודם

בפוסט הקודם ראינו ש-ASHRAE צופה שאנו נגיע ונישאר בסביבת ה-30 עד 35 קילוואט  לארון שרתים בעתיד הנראה לעין.

30 קילוואט קירור לארון הוא מספר עצום בהתחשב בכך שחדרים חדשים יחסית שנהפכו מבצעיים בשנות האלפיים המוקדמות תוכננו ל 3-4  קילוואט לארון מקסימום.

שאלה נפוצה 1: האם   30 קילוואט לארון בליידים (להב) הוא ערך אמיתי?
30 קילוואט הוא ערך נומינאלי שמניח שהמחשב נרכש בתצורה מליאה (עם כל האופציות) ועובד ב 100%. בפועל , בחדרי מחשב, אנו רואים 40%-60% מכך בחיי היומיום. כלומר, 12 עד 18 קילוואט לארון מלא בשרתי להב או בשרתי “פיצה” (במעבדות אף יותר).  המשמעות האמיתית היא שמיזוג והספק הם צוואר הבקבוק של הדטהסנטר. אחד הפתרונות שתופס תאוצה מבוסס על ארונות עם קירור אינטגראלי המבוסס על קירור מים (ראו תמונה).

שאלה נפוצה 2: מה באמת צריכה להיות טמפרטורת האוויר הנכנס לשרתים?
הטמפרטורה המותרת נעה בין 15 ל 32 מעלות צלזיוס. הטמפרטורה המומלצת על ידי ASHRAE , ארגון עצמאי של מהנדסי המיזוג והחשמל בארה”ב   ממליץ על טמפרטורה שבין 20 ל 25 מעלות צלזיוס. יש מי שאוהב “שיהיה קר” בחדר. האמת היא שטמפרטורות של 15 מעלות ופחות מזיקות לציוד באופן משמעותי. ראו פוסט קודם.

שאלה נפוצה 3: מדוע קירור מים נחוץ?
התשובה הקצרה היא משום שמים יעילים פי 3,500 מאוויר בהולכת חום. במקום להוליך כמויות אוויר בלתי אפשריות לארון, ניתן להוליך צינור דק יחסית של מים שיעשה את העבודה ביעילות (ובשקט). התשובה הארוכה היא שקירור של 30 קילוואט למסד דורש כמות דמיונית של אוויר. לפי חוק אצבע נפוץ, שרתים רגילים דורשים CFM 160 לכל קילוואט . שרתי להב יעילים יותר ודורשים “רק” CFM 100 לכל קילוואט. כלומר, ארון שרתים של 30 קילוואט המבוסס על שרתי פיצה דורש CFM 4800 , פי 10 מארון שרתים מצוי של לפני 3 שנים. רוב הסיכויים שבחדר המחשב הנוכחי שלך ניתן להעביר לא יותר מ 400-500 CFM דרך מרצפת הרצפה הצפה. עשירית מהדרוש!

שאלה נפוצה 4: האם מים זו האלטרנטיבה היחידה?
בחדר שרתים קיים, ארונות מקוררי מים הם התשובה הטכנית והכלכלית  לשדרוג החדר לרמות של מעל KW10 לארון שרתים. להספקים נמוכים יותר, ישנם מס’ פתרונות ביניים לשדרוג כגון סגירת המסדרון הקר (לטווח של 4 עד 8 קילוואט לארון)  ראו פוסט קודם. בתכנון חדר שרתים חדש, ישנן מס’ אלטרנטיבות אותן נסקור באחד הפוסטים הבאים.

שאלה נפוצה 5: מים זה לא מפחיד?
התשובה במספר רבדים:
א. היסטורי: מים שימשו לקירור חדרי מחשב כבר בימי המיינפריים
ב. עובדתי: יש מים בחדרי המחשב. רוב חדרי המחשב מקוררים על ידי יחידות קירור (בד”כ ליברט / הירוס) המבוססות על מים. כמו כן יש לא מעט חדרים עם כיבוי המבוסס על ספרינקלרים.
ג. מעשי: אנו התקנו כבר מעל מאה מערכות בישראל ואלפים בעולם. ללא תקלות. בחירת המערכת הנכונה והתקנת תשתית נכונה הופכת את השאלה ללא רלוונטית

שאלה מס’ 6: מה הקריטריונים לבחירת ארון מקורר מים? מה חשוב באמת?
1. קיבולת הקירור – הערכים הנומינליים המוצהרים על ידי היצרנים הם נתונים שיווקיים שאין בהם הרבה ממש ללא נתוני בסיס חשובים. ללא נתונים אלו, קיבולת הקירור המוצהרת היא מספר חסר משמעות ובלתי אפשרי להשוות בין היצרנים, וניתן ליפול בפח של יצרן או מוכרן בלתי אחראי.
2. בידוד מכני של מים ומחשבים – יש לבחור ארון שבו גם במקרה של תקלה חמורה, מים לא יגיעו למחשבים. הפתרונות הבטוחים הם מערכת שבה המים בתחתית הארון או כשמערכת המים בצד הארון אך מנותקת ממנו לחלוטין כדוגמת APC
3. טמפרטורה אחידה לכל גובה המסד - חשוב שבכל עת הטמפרטורה תהיה אחידה בכל קדמת הארון. ניתן בהחלט לדרוש הפרש של פחות ממעלה אחת מקצה לקצה.
4. ניהול כבילה - חשוב שיהיה מקום בחלק האחורי של הארון לתעל צמות כבלים ללא הפרעה לזרימת האוויר
5. מערכת בקרה – המנטרת את הסביבה הפיזית (טמפרטורה, לחות, גישה לא מורשת וכ’) ומספקת התראות דרך IP
6. ספק מנוסה עם תשתית שרות המבין לא רק במכאניקה, אלא גם במיזוג ו IT  ומערכת שרות 24/7

שאלה 7: מה לגבי צריכת החשמל?  
ארונות שרתים עם קירור מים חוסכים בחשמל באופן משמעותי.  לדוגמא, אחד מלקוחותינו מקרר את המים במערכת המיזוג שלו ל 16 מעלות בלבד ומקבל 21 מעלות אוויר נכנס לשרתים.  להשוואה: בשיטה הישנה, רבים מהלקוחות משקיעים אנרגיה רבה בקירור המים ל 6 מעלות ועדיין מתמודדים עם HOTSPOTS

שאלה נפוצה 8: זה לא יקר בהשוואה להוספת יחידות קירור CRACכגון ליברט?
ממש לא. העלות של הוספת מערכת CRAC כגון ליברט ושל יחידות מקוררות מים כגון אלו של APC  די דומה.  בנוסף יש חיסכון מאוד משמעותי במקום ( עלות למ”ר של חדר מחשב נעה בין $4000 ל 15,000 $ ) ובהוצאות חשמל. 

בנוסף, יחידות הקירור הותיקות אינן מסוגלות להתמודד עם 20 עד 30 קילוואט לארון שרתים כך שזו השוואה בין פתרונות טכניים מאוד שונים ברמתם.  ראה תמונה של פתרון APC שהוא מאוד מעניין ויתרונו בקירור השורה.

 yigals@schneider.co.il

אחד הפרויקטים הבולטים שבוצעו על ידי חברת אלכסנדר שניידר לאחרונה ואני מאוד גאה בו  הנו פרויקט חוות השרתים החדשה של תהיל”ה – תשתית הממשלה לעידן האינטרנט. למקרה שלא שמעתם עדיין על הפרויקט אני מביא מעיקריו. אני מאמין שכל מי ששוקל שדרוג אולם מחשב, מן הראוי שיבחן את הטכנולוגיות שהוצגו בו.

רקע:

תהיל”ה הנו הגוף המרכזי שמספק שירותי גלישה מאובטחים למשרדי הממשלה ומוסדותיה השונים ושירותי אירוח לכלל אתרי הממשלה באינטרנט. פרויקט תהיל”ה בא לתת מענה לחשש הקיים מחשיפת הרשת הממשלתית לאיומי פגיעה באבטחת המידע שלה ולאבטחת אתרי הממשלה באינטרנט.

מערך ממשל זמין (תהיל”ה) משמש היום כמערכת המרכזית להפצת המידע הממשלתי באינטרנט.  בתהיל”ה קיימת חוות שרתים המכילה מאות שרתי מידע דרכה נכנסים מיליוני מבקרים בכל חודש, על מנת לקבל שירותי ממשל זמין ומידע על פעולות משרדי הממשלה.

החווה הוקמה בבנין החדש של בית ממשל זמין.  החווה בנויה ל 1,000 שרתי “פיצה”  על שטח של 110 מ”ר בלבד (90 מ”ר נטו לשרתים)  ועושה שימוש חדשני בארונות שרתים מקוררי מים.

האתגרים בבניית החווה היו:

• מצוקת מקום – סה”כ 90 מ”ר לארונות שרתים
• קירור -  צפיפות המחשוב מביאה את ההספק ל KW 12 לארון שרתים
• גובה החדר –  האולם שימש למשרדים בסגנון  Opens pace . אין מקום לרצפה צפה.
• שליטה - את שרתי משרדי הממשלה ומוסדותיה מנהלים עשרות אנשי סיסטם הממוקמים במשרדי הבניין, הזקוקים לנגישות מלאה לשרתים מכל מקום. עם זאת, נדרש למנוע גישה פיזית לשרתים.
• עומס כבילה של נחושת ואופטיקה - הפרויקט התאפיין בניהול כבילה בצפיפות לא שגרתית. למעלה מ 200 קילומטר של  כבלי נחושת (קט 6)  ואופטיקה נפרשו באתר החווה

עיקרי פתרונות התשתית שהותקנו:

קירור:  ארונות מקוררי מים של קנור – במקרה זה הלקוח בחר ארונות עם קיבולת קירור של KW 12. בהיעדר רצפה צפה בנינו במה קטנה המשמשת להולכת צינורות המים הגמישים לארונות.  למי שהנושא חדש לו, אציין שבארונות קנור, מחליף החום (אוויר-מים) נמצא בתחתית הארון ומבודד לחלוטין מהשרתים כך שאין סכנה ולא קלה ביותר לחשיפת השרתים למים.

שליטה:  הותקנה מערכת Paragon של חברת Raritan  - זוהי מטריצת שליטה שמאפשרת לעשרות אנשי סיסטם גישה מיידית ומטריציונית לכל השרתים המתאימים, מתן אפשרות לשרות מיידי  ושמירה מקסימאלית על אבטחת מידע.

כבילה: התקנו פתרונות ניהול כבילה בצפיפות גבוהה של חברת Panduit והגענו לרמה מאוד גבוהה של נוחות תפעולית למרות עומס הכבילה הרב. בכל ארון למעלה מ-100 נקודות. השתמשנו בפנלים 32 נקודות ב-U1. הפנלים הותקנו לצד השרתים באופן אנכי (תכונה ייחודית של ארון קנור), כך שכל גובה המסד נשמר לשרתים. זו תכונה ייחודית של ארון קנור.

כל תשתית הנחושת מאושרת ל 10 ג’יגה.

מערכות כבילת התקשורת של Panduit אפשרו לשלב כבילת נחושת ואופטיקה בצפיפות גבוהה תוך שמירה על נגישות גבוהה ונוחות עבודה לטכנאי התקשורת.

PDU: בכל ארון יש CDU שמקבל שני תלת פאזי של 32A כ”א ומוציא שש פעמים חד פאזי המתחברים אל עד 3 STS בארון. אל ה-STS  מתחברים PDU המזינים את השרתים. כל שרת , אם כך, מקבל יתירות של שתי הזנות מלמעלה. 

 חדר בקרה: התקנו מערכת פיצול וידיאו ל 20 מסכי LCD המתחברים אל מטריצת ה PARAGON. בנוסף התקנו מערכת מולטימדיה להצגת ה שו”ב כולל 5 מסכי LCD 47″ .

הפרויקט שהתבצע כ-TurnKey  כלל בנוסף העתקת השרתים מהאתר הקודם לחווה החדשה.

ניתן לבקר באתר בתיאום מראש.