Posts filed under 'High Density'
Fail Safe Transfer Switch - FSTS
המכשיר למיתוג המתחים fail safe transfer switch הידוע גם בתעשייה שלנו כ STS או ATS , הוא PDU בעל שתי הזנות שבעת נפילת הזנה אחת, מעביר את העומס להזנה השנייה. כך יוצרים יתירות גם לציוד IT עם ספק אחד. ה ATS הישנים סבלו בדרך כלל מהחולשות הבאות
1. רגישות לכניסות מתח בפאזות לא מסונכרנות
2. קצר בכניסה A יכול לגרום לנפילה בענף B
מצורך לינק למצגת פלאש נחמדה שמסבירה כיצד STS עובד. הקליקו כאן
לחזרה לראש הבלוג לחצו כאן
Add comment אוגוסט 26, 2007
אולמות מחשב: מה חשבון החשמל של ארון שרתים בודד?
בכמה מסתכם חשבון החשמל של ארון שרתים בודד? (התשובה אגב, 35,000 $)
כמובן שהשאלה מעניינת אם אנו בוחנים שרתים מתקדמים ולא מכונות מיושנות.
ובכן שרתי פיצה מתקדמים של תחילת 2007 כדוגמת שרתי TWIN צורכים בתצורה מליאה בין 800W ל 1 KW לשרת.
כמובן שמעטים רוכשים את התצורה המליאה ומפעילים את השרת ב 100%. ולכן בוא נניח 40% מההספק הנומינאלי כלומר, 400W לשרת.
40 שרתים בארון מלא —> KW 16 לארון שרתים.
קילוואט שעה עולה בישראל 0.10 $ . לארון השרתים הנ”ל נכפיל ב 16 ונקבל 1.60 $ לשעה.
כפי שתיארנו בפוסט קודם, על כל קילוואט לציוד ה IT מושקעים עוד 2 קילוואט במיזוג אוויר ובתשתיות החשמל. בחדרי מחשב (חוות שרתים) מתקדמים יחסית מקדם היעילות הוא 2.5 . בואו נניח שחדר המחשב שבדוגמא שלנו הוא אכן חדר מתוכנן היטב עם מקדם יעילות של 2.5 .
ולכן עלות החשמל לארון שרתים זה הוא 1.6X 2.5 = כלומר , 4 $ בשעה.
נכפיל ב 24 שעות ונקבל 96 $ ביום.
נכפיל ב 365 ונקבל 35,040 $ בשנה לארון הצורך KW 16 .
אגב גארטנר צופים שארון שרתים יגיע ל KW 52 עד שנת 2011. לפי אותה שיטת חישוב - חשבון החשמל יגיע בארון כזה ל 45,000 $ בשנה ואף יותר. עלות החשמל למיזוג האוויר היא 40% מסכום זה.
לחזרה לראש הבלוג לחצו כאן
Add comment אוגוסט 19, 2007
חדר מחשב ירוק – מנהל הכספים יאהב אותך
חדרי השרתים הם זוללי החשמל הגדולים ביותר בארגונים כגון היי-טק, מוסדות פיננסים וספקי שרותי תקשורת. ההספקים הנדרשים על ידי השרתים והאחסון בחוות השרתים מגיעים למאות קילוואט ואף מגה-וואטים לחדר מחשב.
כיום, כשחברת החשמל מתריעה על הקושי לספק את הצריכה וכאשר מחירי החשמל מאמירים, חשיבה וניהול של חדר מחשב “ירוק” , תהיה לא רק ידידותית לסביבה אלא גם תחסוך מאות אלפי דולרים בשנה בחשבון החשמל.
לא כולם יודעים שעל כל שקל המושקע בחשמל המגיע לשרתים, מושקע עוד שקל לפחות על מיזוג אוויר ועוד שקל מושקע בחשמל לתשתיות אחרות. כלומר, על כל שקל חשמל לשרתים יש תקורה (בזבוז) של 2 שקלים. בחדר מחשב גדול מדובר בבזבוז של מאות אלפי שקלים בחודש בחשבון החשמל.
בחדר המחשב הירוק – מקטינים משמעותית את הבזבוז בחשמל. איך עושים זאת ב 3 צעדים קלים יחסית?
1. מרכזים את כל זוללי החשמל ( = פולטי חום) הגדולים באזור אחד שנקרא HOT ZONE . אם למדת שעליך לפזר אותם בחדר, חשוב שנית. זה כבר לא עובד כך. ה HOT ZONE יכול להיות שורה אחת או שתיים של ארונות שרתים באחת מפינות החדר.
2. קררו את ה HOT ZONE באמצעי קירור מתקדמים לשרתים בצפיפות גבוהה. בעיקר מדובר בארונות עם קירור אינטגראלי בהם יחידות הקירור (לא אוורור) נמצאות קרוב לציוד ומקררות אותו ולא את החדר. בשפת העם- ארונות עם קירור מים. זה יעיל יותר טכנולוגית וכלכלית.
3. בנו תשתית מודולארית של הספק וקירור . תשתית מוגזמת גורמת לבזבוז אדיר בחשמל, בייחוד כאשר הניצול בפועל נמוך משמעותית מהקיבולת. כמו כן, ההשקעה הקפיטאלית ( CAPEX ) בציוד מתבצעת רק בזמן הנדרש ולא בהכרח בזמן הקמת החדר.
4. השתמשו במה שקרוי Best Practices . ראו פוסט קודם.
בתמונה זו נראה HOTZONE בחדר מחשב ירוק בארץ. 7 ארונות שבכל אחד 6 בלייד-סנטרס . בכל ארון שרתים 23 קילו-וואט של שרתים. סה”כ 160 קילוואט בשבעה ארונות. החיסכון השנתי בחשמל : 58,000 $ . לא אמרנו שמנהל הכספים יאהב אותך?
Add comment אוגוסט 6, 2007
אוויר מאולץ לקירור שרתי להב - פתרון או מתכון לכישלון?
נשאלתי מספר פעמים לאחרונה לדעתי על גישה המשתמשת במאווררים היונקים אוויר קר מתחת לרצפה הצפה וזורקים אותו למעלה לכיוון ארון השרתים.
אין חדש בגישה זו ויש לה 3 מוטציות:
1. מפוח המותקן במרצפת הצפה וזורק אוויר קר אל קדמת הארון
2. מגירת מאווררים המותקנת בתחתית הארון (ראה תמונה 1)
3. ארון שרתים שבתחתיתו מותקנים מאווררים המפזרים אוויר כלפי מעלה
גישה כזו טובה רק במקרים בודדים ויש בה לא מעט בעיות:
1. האוויר החם עדיין נפלט לחלל החדר ויוצר בעיות לשאר הארונות בסביבתו (ראו תמונה 2)
2. המאווררים יונקים את האוויר הקר בעוצמה ו”מרעיבים” ארונות אחרים בסביבתם (ראו תמונה 3)
זוהי אם כן גישה שיש להשתמש בה רק בארונות שרתים בודדים ומרוחקים מאוד אחד מן השני. בסביבתם אין לשים ארונות שרתים עם מעל 2 קילו-וואט. אם כבר משתמשים, הפתרון היעיל ביותר הוא מגירת מאווררים כגון זו של APC. גם פחות יקר וגם מודולרי.
תמונה 1
תמונה 2: סימולציה ב CFD מראה השפעה הרסנית של 5 ארונות להב ובהם מאווררים בתחתית הארון. אמנם שרתי הלהב ב 5 ארונות מקבלים אוויר (להגדלה הקליקו על התרשים):
תמונה 3 מראה כיצד המאווררים בתחתית הארון מרעיבים שורות ארונות אחרות מאוויר קר מתחת לרצפה הצפה (להגדלה הקליקו על התרשים):
Add comment יולי 9, 2007
מאמר מרתק בגלובס: השוק החם של פתרונות הקירור
במאמר מרתק בגלובס (שוק ההון) ב 27/6/07 כותב שמוליק שלח על משבר האנרגיה והחום בחדרי המחשב. כמה נקודות מעניינות:
- גארטנר צופה שעד 2011 ארונות שרתים יצרכו KW 52 לארון
- עלות החשמל לארון שרתים מלא תעלה מעל 37,000 $ בשנה
המסקנות הן ברורות:
- יש ליישם באולמות המחשב פתרונות לשרתים בצפיפות גבוהה (מעל KW 20 לארון)
- הוצאות החשמל צומחות אקפוננציאלית. עיקר הבזבוז הוא בשיטת מיזוג אוויר מיושנות.
מי שמעוניין סקירה לעומק של המגמות הללו והשפעתן על עלויות התפעול (OPEX ) של חדרי המחשב, מוזמן לכתוב לי.
Add comment יוני 28, 2007
משבר החום וההספק בחדרי מחשב עפ”י גארטנר
בכנס Data Center Power and Cooling Challenge שנערך השבוע על ידי גארטנר בארה”ב נשאלו באי הכנס מה הבעיות הקשות ביותר שלהם. 37% ענו שבעיית מיזוג האוויר ו 43% ענו שבעיית החשמל היא הבעיה הגדולה ביותר שלהם.
אלו, כמובן שני צדדים של אותה המטבע.
מבין הנשאלים, 93% ענו שהם צופים שדרוג או הרחבה משמעותית של תשתית חדר המחשב, או מעבר לאתר חדש עד סוף 2008.
מייקל בל, סמנכ”ל מחקר בגארטנר טוען שחדרי המחשב נמצאים במשבר של חום והספק. עוד ב 2008 מחצית מחדרי המחשב בעולם יהיו מיושנים עד כדי משבר ( obsolete ) .
גארטנר צופים שעד שנת 2011 ארונות מקוררי מים ( IN RACK כגון אלו של חברת קנור) ויחידות קירור השורה מקוררות מים ( INROW כגון אלו של חברת APC) יהיו טכנולוגיות הקירור הנפוצות ביותר בחדרי המחשב.
לקריאת המאמר המלא באנגלית לחצו כאן
Add comment יוני 21, 2007
בעיית חשבון החשמל של חדרי המחשב
חשבון החשמל של מרכזי הנתונים (חדרי המחשב) בארה”ב הסתכם ב 2.7 מיליארד דולר בשנת 2005 . כך במחקר שהתפרסם בארה”ב על ידי ג’ונתן קומי מאוניברסיטת סטנפורד ומדען במעבדות לורנס בברקלי. מעניין לדעת שכדי להפעיל את המחשבים בארה”ב נצרך חשמל בסך העולה על 5,000 מגהוואט , קיבולת הייצור של חמש תחנות חשמל גרעיניות.
באזור כפרי שקט במדינת וושינגטון בארה”ב בונה מייקרוסופט חדר מחשב שיצרוך עד 48 מגהוואט. לא רחוק משם בונה יאהו חדר מחשב שיצרוך 42 מגהוואט. חברת סאבי בונה בשכנות להם חדר מחשב של 30 מגאווט. יחד 3 החברות צורכות 120 מגהוואט. אם נניח שמגאווט אחד נדרש כדי לספק חשמל ל 350 בתי אב, הרי ששלושת חדרי המחשב צורכים חשמל כמו 42,000 משפחות אמריקאיות.
הנתונים המפתיעים הללו מסבירים מדוע גם בישראל הקטנה שצרכיה צנועים יותר, מנהלי חדרי המחשב ( Data Centers ) טרודים יותר ויותר בעלייה התלולה בצריכת החשמל (הספק) בחדרי המחשב.
מדובר במשבר של ממש. המשבר הוא תפעולי וכלכלי. בתחום התפעולי, מתקשות החברות לקרר את חדרי המחשב שלהם ולספק פתרונות מבצעיים הנדרשים לצמיחה עסקית. בתחום הכלכלי, חשבון החשמל מאמיר והולך עד כדי כך שהחברות משלמות יותר כספים לחברת החשמל מאשר לספקי המחשבים והציוד שלהם.
לא כולם מודעים לכך שכל החשמל המסופק למחשב מתפזר בצורת חום שיש לקררו באמצעות מיזוג אוויר. מחשבי הדור החדש יעילים יותר אך מספרם הגדל, המזעור וצפיפות המחשוב מכבידים על תשתית החדר. לדוגמה, חדרי המחשב שתוכננו אך לפני 3-4 שנים, תוכננו לצריכת הספק של אחד עד ארבעה קילווואט לארון שרתים. הצריכה המקסימלית היום לארון עומדת על 30 קילוואט, כמעט פי 10″.
צריכת החשמל בחדרי המחשב גם עולה כסף. על כל וואט שצורך מחשב, יש להשקיע עוד וואט במיזוג ועוד וואט אחד בתשתית החשמל ( כגון אל-פסק, גנרטור, לחות ותאורה). בהנחה שקילוואט שעה עולה כחצי שקל, הרי שעל שרת משלמת החברה כ 4000 ₪ בשנה ויותר.
חדר מחשב בינוני של 500 שרתים (בערך 500 קילוואט בפועל ל IT + מיזוג+תשתיות) יצרוך אם כך באופן מעשי חשמל בשווי של מעל 2 מיליון ₪ בשנה, או 20 מיליון ₪ בעשר שנים. זהו סכום נכבד שכל מנכ”ל ישמח לחסוך בו.
הגורם העיקרי לצמיחה הדרמטית בצריכת החשמל ובצרכי המיזוג הוא בעיקר מס’ השרתים הנדרשים כדי לספק את כוח המחשוב הנדרש לצמיחה עסקית. עם זאת יש היום פתרונות מתקדמים הנותנים מענה טכני מתקדם ועושים זאת ביעילות תפעולית תוך חיסכון בחשמל
את הפתרונות אני מחלק לשלושה
• פתרונות שניתן ליישם באפס עלות כמעט. (ראה פוסט קודם)
• פתרונות שדרוג שניתן לבצע בחדר מחשב קיים
• פתרונות תכנוניים לחדרי מחשב חדשים.
חוקי התכנון הישנים של חדרי מחשב כבר לא תקפים, ניתן עדיין לראות תכנונים לחדרי מחשב חדשים אשר הופכים את החדר למיושן ביום גזירת הסרט.
אחד הפתרונות המעניינים הוא אחסון השרתים בארונות מקוררי מים. פתרון זה מסוגל לקרר 35 קילוואט של הספק בארון אחד (פי 10 מהקיים) ולעשות זאת ביעילות החוסכת במקום ובחשבון החשמל. ראה דוגמא לפרוייקט כזה בפוסט קודם
Add comment יוני 6, 2007
8 שאלות על ארונות שרתים מקוררי מים
בפוסט הקודם ראינו ש-ASHRAE צופה שאנו נגיע ונישאר בסביבת ה-30 עד 35 קילוואט לארון שרתים בעתיד הנראה לעין.
30 קילוואט קירור לארון הוא מספר עצום בהתחשב בכך שחדרים חדשים יחסית שנהפכו מבצעיים בשנות האלפיים המוקדמות תוכננו ל 3-4 קילוואט לארון מקסימום.
שאלה נפוצה 1: האם 30 קילוואט לארון בליידים (להב) הוא ערך אמיתי?
30 קילוואט הוא ערך נומינאלי שמניח שהמחשב נרכש בתצורה מליאה (עם כל האופציות) ועובד ב 100%. בפועל , בחדרי מחשב, אנו רואים 40%-60% מכך בחיי היומיום. כלומר, 12 עד 18 קילוואט לארון מלא בשרתי להב או בשרתי “פיצה” (במעבדות אף יותר). המשמעות האמיתית היא שמיזוג והספק הם צוואר הבקבוק של הדטהסנטר. אחד הפתרונות שתופס תאוצה מבוסס על ארונות עם קירור אינטגראלי המבוסס על קירור מים (ראו תמונה).
שאלה נפוצה 2: מה באמת צריכה להיות טמפרטורת האוויר הנכנס לשרתים?
הטמפרטורה המותרת נעה בין 15 ל 32 מעלות צלזיוס. הטמפרטורה המומלצת על ידי ASHRAE , ארגון עצמאי של מהנדסי המיזוג והחשמל בארה”ב ממליץ על טמפרטורה שבין 20 ל 25 מעלות צלזיוס. יש מי שאוהב “שיהיה קר” בחדר. האמת היא שטמפרטורות של 15 מעלות ופחות מזיקות לציוד באופן משמעותי. ראו פוסט קודם.
שאלה נפוצה 3: מדוע קירור מים נחוץ?
התשובה הקצרה היא משום שמים יעילים פי 3,500 מאוויר בהולכת חום. במקום להוליך כמויות אוויר בלתי אפשריות לארון, ניתן להוליך צינור דק יחסית של מים שיעשה את העבודה ביעילות (ובשקט). התשובה הארוכה היא שקירור של 30 קילוואט למסד דורש כמות דמיונית של אוויר. לפי חוק אצבע נפוץ, שרתים רגילים דורשים CFM 160 לכל קילוואט . שרתי להב יעילים יותר ודורשים “רק” CFM 100 לכל קילוואט. כלומר, ארון שרתים של 30 קילוואט המבוסס על שרתי פיצה דורש CFM 4800 , פי 10 מארון שרתים מצוי של לפני 3 שנים. רוב הסיכויים שבחדר המחשב הנוכחי שלך ניתן להעביר לא יותר מ 400-500 CFM דרך מרצפת הרצפה הצפה. עשירית מהדרוש!
שאלה נפוצה 4: האם מים זו האלטרנטיבה היחידה?
בחדר שרתים קיים, ארונות מקוררי מים הם התשובה הטכנית והכלכלית לשדרוג החדר לרמות של מעל KW10 לארון שרתים. להספקים נמוכים יותר, ישנם מס’ פתרונות ביניים לשדרוג כגון סגירת המסדרון הקר (לטווח של 4 עד 8 קילוואט לארון) ראו פוסט קודם. בתכנון חדר שרתים חדש, ישנן מס’ אלטרנטיבות אותן נסקור באחד הפוסטים הבאים.
שאלה נפוצה 5: מים זה לא מפחיד?
התשובה במספר רבדים:
א. היסטורי: מים שימשו לקירור חדרי מחשב כבר בימי המיינפריים
ב. עובדתי: יש מים בחדרי המחשב. רוב חדרי המחשב מקוררים על ידי יחידות קירור (בד”כ ליברט / הירוס) המבוססות על מים. כמו כן יש לא מעט חדרים עם כיבוי המבוסס על ספרינקלרים.
ג. מעשי: אנו התקנו כבר מעל מאה מערכות בישראל ואלפים בעולם. ללא תקלות. בחירת המערכת הנכונה והתקנת תשתית נכונה הופכת את השאלה ללא רלוונטית
שאלה מס’ 6: מה הקריטריונים לבחירת ארון מקורר מים? מה חשוב באמת?
1. קיבולת הקירור – הערכים הנומינליים המוצהרים על ידי היצרנים הם נתונים שיווקיים שאין בהם הרבה ממש ללא נתוני בסיס חשובים. ללא נתונים אלו, קיבולת הקירור המוצהרת היא מספר חסר משמעות ובלתי אפשרי להשוות בין היצרנים, וניתן ליפול בפח של יצרן או מוכרן בלתי אחראי.
2. בידוד מכני של מים ומחשבים – יש לבחור ארון שבו גם במקרה של תקלה חמורה, מים לא יגיעו למחשבים. הפתרונות הבטוחים הם מערכת שבה המים בתחתית הארון או כשמערכת המים בצד הארון אך מנותקת ממנו לחלוטין כדוגמת ה CoolLoop של חברת Knurr
3. טמפרטורה אחידה לכל גובה המסד - חשוב שבכל עת הטמפרטורה תהיה אחידה בכל קדמת הארון. ניתן בהחלט לדרוש הפרש של פחות ממעלה אחת מקצה לקצה.
4. ניהול כבילה - חשוב שיהיה מקום בחלק האחורי של הארון לתעל צמות כבלים ללא הפרעה לזרימת האוויר
5. מערכת בקרה – המנטרת את הסביבה הפיזית (טמפרטורה, לחות, גישה לא מורשת וכ’) ומספקת התראות דרך IP
6. ספק מנוסה עם תשתית שרות המבין לא רק במכאניקה, אלא גם במיזוג ו IT ומערכת שרות 24/7
שאלה 7: מה לגבי צריכת החשמל?
ארונות שרתים עם קירור מים חוסכים בחשמל באופן משמעותי. לדוגמא, אחד מלקוחותינו מקרר את המים במערכת המיזוג שלו ל 16 מעלות בלבד ומקבל 21 מעלות אוויר נכנס לשרתים. להשוואה: בשיטה הישנה, רבים מהלקוחות משקיעים אנרגיה רבה בקירור המים ל 6 מעלות ועדיין מתמודדים עם HOTSPOTS
שאלה נפוצה 8: זה לא יקר בהשוואה להוספת יחידות קירור CRACכגון ליברט?
ממש לא. העלות של הוספת מערכת CRAC כגון ליברט ושל יחידות מקוררות מים כגון אלו של KNURR די דומה. בנוסף יש חיסכון מאוד משמעותי במקום ( עלות למ”ר של חדר מחשב נעה בין $4000 ל 15,000 $ ) ובהוצאות חשמל.
בנוסף, יחידות הקירור הותיקות אינן מסוגלות להתמודד עם 20 עד 30 קילוואט לארון שרתים כך שזו השוואה בין פתרונות טכניים מאוד שונים ברמתם. ראה תמונה של פתרון KNURR ואחרים שהוא מאוד מעניין ויתרונו בקירור השורה.
Add comment מאי 26, 2007
לחדר המחשב שלי יש חום (1)
ארון שרתים המזווד כולו בשרתי להב, או בשרתי “פיצה” צורך הספק של בין 20 ל 30 קילוואט לארון (ראה טבלה של ASHRAE). גם מתגי התקשורת הגדולים כבר מגיעים ל 15 קילוואט לארון. לא כולם מודעים לכך שכל ההספק (החשמל) המסופק לארון מתפזר בצורה של חום. זו הסיבה לחום הגובר והולך בחדר השרתים שלך.
על פי הטבלה, ASHRAE צופה שההספק לארון שרתים מתייצב סביב KW 35 – KW30 בעתיד הנראה לעין. ארון של שרתים פחות צפופים יגיע ל KW 20.
קשה להאמין? ה 5G של HP מגיע לW 850 לשרת . (למפרט)
תכפיל ב 40 שרתים לארון ותקבל KW 34. גם אם נניח 60% מזה ב “חיים האמיתיים” נקבל KW20 לארון.
שים לב שגם ציוד התקשורת “מתחמם” ומגיע ל KW 30 . ראה צד שמאלי של הטבלה.
יגאל שניידר
לחזרה לבלוג לחצו כאן
Add comment מאי 21, 2007
שרתים בצפיפות גבוהה: 1,000 שרתים ב 90 מ”ר (ללא רצפה צפה)
אחד הפרויקטים הבולטים שבוצעו על ידי חברת אלכסנדר שניידר לאחרונה ואני מאוד גאה בו הנו פרויקט חוות השרתים החדשה של תהיל”ה – תשתית הממשלה לעידן האינטרנט. למקרה שלא שמעתם עדיין על הפרויקט אני מביא מעיקריו. אני מאמין שכל מי ששוקל שדרוג אולם מחשב, מן הראוי שיבחן את הטכנולוגיות שהוצגו בו.
רקע:
תהיל”ה הנו הגוף המרכזי שמספק שירותי גלישה מאובטחים למשרדי הממשלה ומוסדותיה השונים ושירותי אירוח לכלל אתרי הממשלה באינטרנט. פרויקט תהיל”ה בא לתת מענה לחשש הקיים מחשיפת הרשת הממשלתית לאיומי פגיעה באבטחת המידע שלה ולאבטחת אתרי הממשלה באינטרנט.
מערך ממשל זמין (תהיל”ה) משמש היום כמערכת המרכזית להפצת המידע הממשלתי באינטרנט. בתהיל”ה קיימת חוות שרתים המכילה מאות שרתי מידע דרכה נכנסים מיליוני מבקרים בכל חודש, על מנת לקבל שירותי ממשל זמין ומידע על פעולות משרדי הממשלה.
החווה הוקמה בבנין החדש של בית ממשל זמין. החווה בנויה ל 1,000 שרתי “פיצה” על שטח של 110 מ”ר בלבד (90 מ”ר נטו לשרתים) ועושה שימוש חדשני בארונות שרתים מקוררי מים.
האתגרים בבניית החווה היו:
• מצוקת מקום – סה”כ 90 מ”ר לארונות שרתים
• קירור - צפיפות המחשוב מביאה את ההספק ל KW 12 לארון שרתים
• גובה החדר – האולם שימש למשרדים בסגנון Opens pace . אין מקום לרצפה צפה.
• שליטה - את שרתי משרדי הממשלה ומוסדותיה מנהלים עשרות אנשי סיסטם הממוקמים במשרדי הבניין, הזקוקים לנגישות מלאה לשרתים מכל מקום. עם זאת, נדרש למנוע גישה פיזית לשרתים.
• עומס כבילה של נחושת ואופטיקה - הפרויקט התאפיין בניהול כבילה בצפיפות לא שגרתית. למעלה מ 200 קילומטר של כבלי נחושת (קט 6) ואופטיקה נפרשו באתר החווה
עיקרי פתרונות התשתית שהותקנו:
קירור: ארונות מקוררי מים של קנור – במקרה זה הלקוח בחר ארונות עם קיבולת קירור של KW 12. בהיעדר רצפה צפה בנינו במה קטנה המשמשת להולכת צינורות המים הגמישים לארונות. למי שהנושא חדש לו, אציין שבארונות קנור, מחליף החום (אוויר-מים) נמצא בתחתית הארון ומבודד לחלוטין מהשרתים כך שאין סכנה ולא קלה ביותר לחשיפת השרתים למים.
שליטה: הותקנה מערכת Paragon של חברת Raritan - זוהי מטריצת שליטה שמאפשרת לעשרות אנשי סיסטם גישה מיידית ומטריציונית לכל השרתים המתאימים, מתן אפשרות לשרות מיידי ושמירה מקסימאלית על אבטחת מידע.
כבילה: התקנו פתרונות ניהול כבילה בצפיפות גבוהה של חברת Panduit והגענו לרמה מאוד גבוהה של נוחות תפעולית למרות עומס הכבילה הרב. בכל ארון למעלה מ-100 נקודות. השתמשנו בפנלים 32 נקודות ב-U1. הפנלים הותקנו לצד השרתים באופן אנכי (תכונה ייחודית של ארון קנור), כך שכל גובה המסד נשמר לשרתים. זו תכונה ייחודית של ארון קנור.
כל תשתית הנחושת מאושרת ל 10 ג’יגה.
מערכות כבילת התקשורת של Panduit אפשרו לשלב כבילת נחושת ואופטיקה בצפיפות גבוהה תוך שמירה על נגישות גבוהה ונוחות עבודה לטכנאי התקשורת.
PDU: בכל ארון יש CDU שמקבל שני תלת פאזי של 32A כ”א ומוציא שש פעמים חד פאזי המתחברים אל עד 3 STS בארון. אל ה-STS מתחברים PDU המזינים את השרתים. כל שרת , אם כך, מקבל יתירות של שתי הזנות מלמעלה.
חדר בקרה: התקנו מערכת פיצול וידיאו ל 20 מסכי LCD המתחברים אל מטריצת ה PARAGON. בנוסף התקנו מערכת מולטימדיה להצגת ה שו”ב כולל 5 מסכי LCD 47″ .
הפרויקט שהתבצע כ-TurnKey כלל בנוסף העתקת השרתים מהאתר הקודם לחווה החדשה.
ניתן לבקר באתר בתיאום מראש.
Add comment מאי 15, 2007
