Posts filed under ‘Data center’
ארונות שרתים מבוססי קירור מים בבנק ישראל
הדטה סנטר החדש של בנק ישראל נחנך בתחילת חודש אוקטובר בהשתתפות נגיד בנק ישראל סטנלי פישר.
מיזוג האוויר בחוות השרתים של בנק ישראל מבוסס על מערכות קירור שורה CoolLoop של Knurr-Emerson. אלו יחידות המבוססות על קירור מים( KW 30 כ"א ) וממוקמות בין ארונות השרתים. שם המותג הוא coolloop אך השם הגנרי של יחידות אלו הוא DECS אם כי יש כאלו שקוראים להם InRow או Inline.
לטעמי בחירת בנק ישראל במערכות Coolloop של חברת Knurr-Emerson מדגישה את המודעות הגוברת של ארגונים בישראל לחשיבות תכנון וניהול יעיל של חדרי מחשב, תוך מתן דגש על טכנולוגיות "ירוקות" שמביאות לחיסכון משמעותי בהוצאות התפעול. אחד המאפיינים של פרויקטים מסוג זה הוא השימוש במערכות מיזוג אוויר מתקדמות המבוססות על ארונות קירור מים .
טכנולוגיה זו של קירור ממוקד שהצגנו לשוק הישראלי ב 2004, הופכת יותר ויותר לפתרון הנבחר. זאת בשל היכולת לקלוט ולקרר בקלות ארונות מחשוב מתקדם בעל הספקים גבוהים תוך חיסכון משמעותי בחשמל ובשטח רצפה ותוך שיפור שרידות החדר .
בנוסף למערכות מיזוג האוויר הפנימיות, הותקנו בפרויקט זה ארונות שרתים עם מחשבה לעתיד ( למשקל נשיאה של 1500 ק"ג וחירור אופטימאלי של דלתות ל 83% ראו פוסט בנושא best practices לבחירת ארון שרתים ) , ארונות תקשורת של Panduit המיועדים לניהול כבילה מתקדם ומומלצים על ידי סיסקו, מערכות KVM של Raritan וכן פסי שקעים חכמים ( PDU ) עם תוכנות ניהול מתקדמות המאפשרות בקרה על צריכת החשמל בזמן אמיתי .
בשל האיסור לצלם באתר, התמונה המופיעה מעלה היא להמחשה בלבד ולקוחה מאתר אחר בישראל בסדר גודל דומה.
לחובבי ניהול כבילה בחדר המחשב
לחובבי סדר בחדר המחשב, לאוהבי ניהול כבילה מסודר, כבלים "מסורקים" , הנה אביזר לכאורה פשוט של panduit שמאפשר גם לעובדים פחות מיומנים לייצר איכות מעולה:
הגדרות היתירות של חדרי מחשב ( Tier System )
חברות שלהן חדרי מחשב צריכות לאזן בין שני צרכים. הצורך ברציפות עסקית לעומת הצורך בחיסכון בהשקעות ( CAPEX) ובהוצאות התפעול ( OPEX ) .
מחד גיסא, הצורך בזמינות מידע ורציפות עסקית מכתיב יתירות בתכנון תשתית חדר המחשב. מאידך גיסא, יתירות עולה כסף. יתירות מכתיבה השקעות משמעותיות בחומרה והוצאות תפעול גבוהות יותר בחשבון החשמל ובחוזי שירות. על כן, על המנמ"ר להגדיר במדויק מה רמת היתירות הנדרשת בחדר שלו ולהבין את ההשלכות העסקיות כולן.
רמת היתירות מוגדרת על פי 4 רמות ( Tiers ): מרמה 1 ( Tier I ) עד רמה 4 ( Tier IV ) . הגדרת הרמות נעשתה על יד מכון האפטיים ( www.uptimeinstitute.org ) שהוא האורים והתומים בתחום חדרי המחשב.
חדרי מחשב ברמות I ו II נועדו לתת מענה לטווח קצר ולתמוך בטכנולוגיה הנוכחית בלבד. אלו פתרונות טקטיים שבהם שיקול העלות הוא שיקול כמעט בלעדי. במקומות בהם ל IT חשיבות אסטרטגית נחוץ פתרון ברמות III ו IV שנותנים מענה לרציפות העסקית ומאפשרים קליטת טכנולוגיה חדישה בקלות יחסית.
Tier I: בחדר מחשב ברמה I ניתן ביטוי לרצון החברה להכיל את ציוד ה IT בתחום בו יש תשתית מתאימה (בניגוד, למשל, לתשתית משרדית). חדר רמה 1 טיפוסי יהיה חדר מחשב סגור, מערכת אל-פסק ( UPS ) שתייצב את המתח ותיתן מענה להפסקות חשמל קצרות, מערכת מיזוג אוויר 24/7 וגנראטור להפסקות חשמל ארוכות יותר. אין יתירות ( רמה N ). אין אפשרות לביצוע טיפולים בציוד התשתית ללא השבתה. כמו כן, במקרה של תקלה בציוד התשתית, יסבול האתר מהשבתות.
Tier II: בחדר מחשב ברמה II תהיה יתירות כלשהי למערכות קריטיות של חשמל ומיזוג אוויר. בדרך כלל היתירות ( N+1 ) תהיה במערכות כגון UPS, צ'ילרים, משאבות וגנראטור. טיפולי שירות תקופתיים יגרמו להשבתות. תקלות חומרה במרכיבי התשתית יכולים גם הם לגרום לקריסת החדר באופן זמני.
Tier III: בחדר מחשב ברמה III התכנון מאפשר טיפולי שירות לתיקון ומניעה ללא השבתה ( concurrent maintenance ). כלומר, ניתן להשבית כל רכיב תשתית כגון UPS, ארון חשמל או יחידת מיזוג ללא השבתה של ציוד IT. לכל מוליך תשתית פעיל יהיה "תאום" פסיבי שיכנס לעבודה במקרה של כשל במוליך הפעיל. גם כאן היתירות במערכות היא ברמה של ( N+1). ההבדל הגדול הוא שבאתר זה ניתן לבצע עבודות שירות תקופתיות מה שיקטין בודאי גם את מס' התקלות.
Tier IV : חדר מחשב ברמה IV הוא אל-כשל ( Fault Tolerant ) . יש בו את כל מה שנכלל ברמה III אך שום כשל בודד אינו יכול לגרום להשבתה מליאה או חלקית. כל מרכיבי התשתית פעילים בו זמנית.
ברור שאם מערכת המיזוג מתוכנת לפי רמה II אך מערכת החשמל לפי רמה I, חדר המחשב הוא ברמה I. דירוג חדר ברמה 2.5 זו המצאה ישראלית שאין לה אחיזה בתורה המקצועית.
בעת תכנון ושדרוג חדרי מחשב, חשוב שהמנמ"ר יגדיר במדויק את צרכי הארגון בכל הקשור לרציפות העסקית. שיטת הדרוג ל 4 רמות מאפשרת למנמר בחינה מסודרת של עלות מול תועלת.
טעויות נפוצות בהעברת חדרי מחשב
כל פרויקט של העברת חדר מחשב ממיקום אחד למיקום אחר הוא שונה ומיוחד. בכנס המנמרים בבולגריה ריכלנו על חברת סלקום שבצעה לא מזמן פרויקט העברה מצוין שזכה להערכה רבה. עם זאת, פרויקטים אחרים רבים נכשלים או נתקלים בבעיות שגורמות לעיכובים, הוצאות ו downtime ארוך מהמתוכנן.
לדוגמא, פרויקט אחד התעכב משום שבעת ההעברה הסתבר שפסי השקעים שהותקנו באתר החדש לא היו מתאימים. נושא זה עיכב את ההעברה שהייתה אמורה להתרחש במהלך סוף השבוע עד לאספקת והחלפת פסי השקעים. במקרה אחר, סימון לא מדויק של כבלים אופטיים גרם לחיווט לא נכון של מערכות תקשורת ולעיכובים ופגיעה ברציפות העסקית. במקרה שלישי , נהג מלגזה לא מנוסה ( וגם ללא רישיון) הפיל מתג והחל מחול מטורף להחלפת החומרה. מאחר והחברה לא חזתה סיכון זה, עברו מס' ימים עד להחלפת החומרה.
קל אם כך להבין מדוע פרויקטים של העברה נכשלים. בסופו של דבר נמצא הפתרון אך התהליך הלא מושלם יקר וגורם להפרעות ברציפות העסקית.
אנו, באלכסנדר שניידר זיהינו 5 טעויות נפוצות שיכולות לטרפד פרויקט העברה
1. חברות לא יודעות מה נקודת הפתיחה שלהן. חברות לא יודעות במדויק מה יש להן ומה הן מעבירות. אין מיפוי של התלות בין היחידות השונות.
2. לא מתוכנן המיקום המדויק של כל הציוד שעובר. ההנחה שיש מקום להכל וש"זה יסתדר" אינה עובדת בד"כ.
3. היעדר תוכנית העברה מפורטת כולל מי אחראי למה ומתי.
4. היעדר זיהוי סיכונים והיעדר תוכנית מניעה והורדת סיכונים.
5. ביצוע לקוי בשל יועצים, מובילים וקבלנים לא מנוסים ובחירת ספקים לפי קריטריון מחיר. פרויקטים של העברת חדרי מחשב נכשלים בגלל סיבות רבות אך ניתן למנוע כמעט את כולן. דבר אחד בטוח: זהו פרויקט חשוב ורגיש שיש לו השפעה רבה על הרציפות העסקית של הארגון ועל יוקרת המנמר.
אנו בחברת אלכסנדר שניידר ממליצים על המתודולוגיה הבאה:
1. דע מה נקודת המוצא. החל בסקר מפורט של חדר המחשב הישן. ערוך רשימת מצאי וקישורים. בחן מה סדרי העדיפויות של הארגון ומה האילוצים. בחן היטב את תשתית החשמל והמיזוג של האתר החדש לפני ההעברה.
2. תכנן את האסטרטגיה של ההעברה. הגע להסכמה עם הלקוחות הפנימיים מה ניתן להשבית ומתי. הבן את יכולות אתר ה DR אם הוא קיים. ערוך סקר סיכונים. הבן את הסיכונים והכן אלטרנטיבה לכל תקלה.
3. הכן תוכנית מפורטת כולל לו"ז וקבע אחריות שמית לכל משימה. תכנן ברמת תוכנית העמדה לחדר וברמת התקנות בכל ארון. בדוק מה התלות ההדדית שבין השלבים השונים. צפה סיכונים וערוך תוכנית לצמצום הסיכונים.
4. כנס את הצוות ועבור על תוכנית הסיכונים. יתכן ששיקולי עלות יגרמו לך לקחת סיכון מחושב. זה בסדר כל עוד זה נעשה במחשבה תחילה.
5. מנה מנהל מנוסה לתיאום בין הקבלנים, הספקים וצוות ה IT. בפרה-פרזה על דברי אפרים קישון, מחקר של סוציולוגים סקנדינביים מצא שעבודה רצופה במשך 36 שעות גורמת לעייפות וטעויות. הכן צוותי גיבוי רעננים והחלף עובדים כל 12 שעות לכל היותר .
פרויקט העברה של חדר מחשב חשוב מידי מכדי לסמוך על המזל. ארגונים שיקפידו על יישום חמש הנקודות הנ"ל ישפרו במידה ניכרת את סיכויי הצלחת הפרויקט.
הקמה מהירה של אתרי DR – disaster recovery
הסרט ממחיש יכולת פריסה מהירה של חדר מחשב מבוסס קונטיינר בשטח. לאחר הכנה מתאימה, ניתן לשנע לפרוס ולהעלות חדרי מחשב בגדלים שונים ( עומס כולל מ 100 קילווואט עד 350 קילו-וואט ) תוך שעות ספורות. מתאים מאוד ליישומי DR.
חדר המחשב בסרטון זה מחולק לשני קונטיינרים: אחד ל IT ובו ארונות שרתים ואחסון והקונטיינר השני מיועד למערכות תשתית כגון צ'ילר ואל-פסק ( services ) . שני הקונטיינרים מצוידים במערכות גילוי וכיבוי, מערכות בקרה והתראה, שו"ב, והתקנים שונים כמצופה מחדר מחשב שתוכנן לפי best practices.
יש אפשרות גם לגנרטור בקונטיינר ( containerized generator ) או לאחד את שני הקונטיינרים בקונטיינר ארוך יותר של 40 רגל או 53 רגל.
פתרון זה דומה מאוד ל PMDC של חברת יבמ.
רעש בחדרי מחשב
עובדים שנחשפים ברמה יומית לרעש של מעל 80 דציבלים מסתכנים בנזק בריאותי, בעיקר בשמיעה. עם העלייה במספר וצפיפות השרתים עולה רמת הרעש בחדרי המחשב לרמות מסוכנות מאוד. ראו וידיאו משעשע שממחיש את הבעיה:
פתרונות אפשריים:
1. לעבוד מחוץ לחדר במידת האפשר. (מטריצות KVM ופסי שקעים מנוהלים – חובה)
2. אוזניות חובה לנכנסים לחדר
3. ארונות סגורים עם קירור מים. ניתן לאחסן 6 בליידסנטרס של יבמ בארון אחד (84 שרתי להב) והארון יהיה לא רק מקורר היטב אלא גם שקט מאוד.
באלכסנדר שניידר התקנו כמה מאות כאלו בישראל.
חדרי מחשב מבוססי מכולה (קונטיינר) – וידיאו של גוגל
גוגל העלתה ל YOUTUBE וידיאו המאפשר הצצה לאחד מחדרי המחשב שלהם, מבוסס קונטיינרים.
ההסבר ל PUE הנמוך שלהם מובא חלקית: קירור המבוסס על שימוש באוויר קר של הסביבה (באקלים קר ויבש ניתן להגיע לתוצאות מאוד יפות) וכן היעדר מערכות אל פסק. לכל שרת מוצמדת סוללה שהם קוראים לה UPS. כמו כן, כפי שסיקרנו בפוסטים קודמים, ניתן להגיע לתוצאות מרשימות בקונטיינרים.
FSTS /ATS / STS : מענה לצרכי היתירות של שרתים בעלי ספק כוח אחד
התקנות של שרתים בעלי ספק כוח יחיד עדיין מתבצעות בחדר המחשב של היום, בשל תאימוּת למערכות ותיקות וסוגיות עלות. יש להביא בחשבון התקנים אלה.
מתגי העברה אוטומטיים (Automatic transfer switches) (ATS) ומכשירים למיתוג מתחים
(fail-safe transfer switches) (FSTS) ניזונים משני שקעים ומפיצים חשמל לשרתים בעלי ספק כוח יחיד. אם יש הפרעה בזרם החשמל לאחד מהשקעים מכניסות המתח, מתג ההעברה האוטומטי או מכשיר למיתוג מתחים מעביר את העומס משקע לשקע.
מנהלי חדרים מנוסים רבים נרתעים ממכשירי STS בשל ניסיון עבר לא סימפטי. מכשירי FSTS המודרנים פותרים את בעיות העבר.
כשמחפשים מתג ההעברה האוטומטי או מכשיר למיתוג מתחים, יש להביא בחשבון שני מאפיינים עיקריים.
• יכולתו של מתג ההעברה האוטומטי או מכשיר למיתוג מתחים להעביר עומסים משני ספקי כוח בעלי פאזות לא מסונכרנות. מתגי העברה שאינם ניחנים במאפיין זה יקרסו כשהעומס יועבר. זו הסיבה שרבים בתעשייה נרתעו בעבר משימוש ב STS . ישוב לבחור במכשירים מסוג FSTS עם יכולות הזנה מפאזות לא מסונכרנות
• יכולתו של המוצר להפיץ חשמל משני המקורות בו זמנית (ידוע כהתחלקות במקור מתח -infeed sharing). הדבר מפחית את העומס שיש להעביר במקרה של הפסקת חשמל או נפילת מתח (brownout). מאפיין תכנון זה מאפשר להאריך את חיי המוצרים מפני שרק מחצית מהעומס הכולל מועבר והתוצאה היא פחות בלאי על רכיבי המיתוג.
ניהול חדר מחשב וירטואלי – פיזי
תמונת המגמה לוירטואליזציה של שרתים היא חדה וברורה. היתרונות ברורים גם הם: חדרי המחשב זוכים בשימוש דינאמי של מערכות החומרה שברשותם, התגובתיות לצרכי הארגון משתפרת והארגונים מקבלים תמורה גבוהה יותר בעבור השקעתם בחומרת השרתים. כל זאת בזכות העובדה שניתן להריץ מס' שרתים וירטואליים על שרת פיזי אחד.
יתרונות אלו קוסמים לארגונים שמעוניינים בחיסכון תפעולי ובתגובתיות מהירה. עם זאת, חשוב להבין מוקדם ככל האפשר את האתגרים בניהול דטה סנטר פיזי-וירטואלי (כלומר דטה סנטר בו חלק מהשרתים הם פיזיים בלבד וחלקם וירטואליים) וכן את ההשלכות על התשתית הפיזית. יישום וירטואליזציה ללא מתן פתרונות מעין אלו יכול לסבך את ניהול החדר והרי לא זו כוונתו של המנמ"ר
קודם כל יתרונות הוירטואליזציה:
- חיסכון בהשקעות בחומרה – נושא זה ברור מאליו
- חיסכון במקום ובתשתית פיזית – ניתן להקל על מצוקת שטח הרצפה ומיזוג האוויר ע"י צמצום מס' השרתים
- התאוששות מאסון ( DR ) מהירה יותר. קל ומהיר יותר לגבות ולהעלות לאוויר שרתים וירטואליים מאשר לקנפג מחדש שרת פיזי
- ניתן להגיב לצרכי הארגון מהר יותר. ניתן להקצות למהנדס בארגון שרת וירטואלי הרבה יותר מהר מאשר ע"י רכש של שרת חדש, דבר שיכול לקחת שבועות ארוכים.
- חיסכון בחשמל מוריד הוצאות תפעול ומונע פגיעה באיכות הסביבה
מאחר ואין ארוחות חינם ישנם כמה סיכונים שצריך לנהל בתבונה. חדר המחשב אינו וירטואלי לחלוטין ולכן יש לנהל אותו כחדר שחלקו פיזי וחלקו וירטואלי על כל המשתמע מכך. לדוגמא:
- ניהול הרשאות לגישה לשרתים וירטואליים נהייה מורכב מאוד. לא רצוי לאפשר לכל צוות ה IT גישה לכל השרתים הפיזיים. כאשר יש מס' שרתים וירטואליים על שרת פיזי אחד, נושא ההרשאות מתחיל להיות מורכב.
- ניהול ואדמיניסטרציה של שרתים וירטואליים נהיה מורכב יותר כשהם עוברים משרת פיזי אחד למשנהו. משום שלא רצוי תמיד להעניק גישה ל VirtualCenter מחשש לשימוש לא נכון, האדמיניסטרטורים משתמשים בשיטה ידנית לחלוקה של כתובות IP עבור מכונות וירטואליות ספציפיות שבניהול איש צוות IT כלשהו.
- כניסה לשרתים וירטואליים שנמצאים ב VirtualCenters שונים היא מורכבת יותר. לפי שעה VMWare לא מאפשר לאדמיניסטרטורים גישה אחודה לשרתים וירטואליים שנמצאים על VrirtualCenters שונים.
- במקרה של תקלת חומרה בשרת הפיזי, יפלו מס' שרתים וירטואליים והנזק לשרות יהיה משמעותי הרבה יותר מבעבר. על הארגון לוודא שיש בידו כלי המאפשר גישה מחוץ לרשת ( Out of band ) לרמת ה BIOS לכל שרת כדי לאפשר טיפול מהיר והתאוששות מהירה.
- VMWARE משתמש ב Active Directory באופן בלעדי לניהול הרשאות. זה יכול להיות בעייתי לארגונים שזקוקים לשימוש בטכנולוגיות כגון LDAP, RADIUS והזדהות חזקה.
- בעוד שצריכת האנרגיה ברמת החדר תרד, צריכת האנרגיה לארון שרתים יכולה לעלות דרמטית בשל השימוש בחומרת השרתים הפיזיים. דבר זה עלול להביא לקשיים נקודתיים במיזוג האוויר בחדר המחשב ויתכן שיחייב פתרונות קירור מתקדמים יותר.
אם כך דטה סנטר פיזי-וירטואלי הוא סביבה מורכבת יותר שיש לנהל בכלים מתקדמים. חלק מן הכלים הללו הוא מערכות KVM over IP התומכת בשרתים פיזיים ווירטואליים, מערכות PDU המאפשרות בקרה שוטפת על צריכת האנרגיה בכל שרת ובכל ארון שרתים וכן פתרונות לניהול מערכות בצפיפות גבוהה ( High Density ) .
10 דרכים לשיפור היעילות בחדר המחשב בזמן המיתון ב-2009
המיתון הקרב (הוא כבר כאן?), הפאניקה בשווקים הפיננסיים, מחנק האשראי , כל אלו ישפיעו בוודאי על ההתנהלות העסקית ותקציבי ה IT. עם זאת, המצב בשוק חדרי המחשב שונה לחלוטין מהמיתון הקודם בתחילת העשור.
בשנת 2001, בעת מפולת הבורסות, היה עודף גדול של קיבולת בחדרי המחשב. בעת ימי הבועה נבנו חדרי מחשב רבים ורובם עמדו ריקים. שטח רצפה, מערכות מיזוג אוויר, מערכות הספק, כל אלו עמדו לרשותנו בשפע.
המצב היום הוא שרוב חדרי המחשב נמצאים במצוקה. ריבוי השרתים, צריכת האנרגיה הגוברת , צפיפות השרתים, כל אלו גורמים למצוקה של חום, שטח רצפה וחוסר הספק, כמו גם לצמיחה מהירה בהוצאות התפעול , בעיקר בסעיף האנרגיה.
כיצד אם כן, להתמודד עם מצוקות אלו בזמן שתקציבי ה IT מתהדקים? להלן 10 הצעות:
1. בחירה במערכות בצפיפות גבוהה כגון שרתי להב מאפשרת תשתית יעילה יותר בצריכת החשמל ואת הצורך בהשקעות בחדר מחשב חדש. גם אם יש צורך בשדרוג כלשהו של החדר, מדובר בהוצאה שהיא זניחה כמעט יחסית להשקעה בחדר מחשב חדש.
2. ערוך סקר מוקדם לקביעת סדרי עדיפויות – ההשקעה נמוכה מאוד ודרכה ניתן ללמוד מה חולשות התשתית ברמת יתירות, זמינות ויעילות אנרגטית. ניתן באמצעות הסקר להסביר גם להנהלה לא טכנית את המצב לאשורו וחלופות פעולה.
3. בעקבות הסקר, ערוך תוכנית מסודרת שתאפשר הכפלת העומס במינימום השקעה התחלתית ובאופן מודולארי. האויב הגדול של חדרי המחשב היא גישת אד-הוק הנפוצה. ולראייה, שלל האלתורים ו"פתרונות" זמניים שהביאו את חדר המחשב להיראות כפי שהוא נראה.
4. בדוק את היעילות האנרגטית של חדר המחשב. מדוד את ה PUE (ראו מאמר קודם) . יתכן שתגלה שעל כל שקל שאתה משקיע בחשמל ל IT, אתה משקיע עוד 2 שקלים בתפעול התשתית. פרויקט של SVLG ( Silicon Valley Leadership group ) , ארגון המונה 300 חברות מעמק הסיליקון מצא שניתן להגיע לאותן תוצאות ברמת צריכת האנרגיה ותפעול מקצועי בחדרים ישנים ששודרגו כמו בחדרי מחשב חדשים. גם אם חשבון החשמל אינו משולם מתקציב הIT , התייעלות תאפשר לך להפיק הרבה יותר מן התשתית הקיימת.
5. סגור את המעבר הקר (ראו תמונה) . הפרדת אוויר חם מהאוויר הקר היא היסוד של קירור אפקטיבי ויעיל באנרגיה. אם החדר אינו מאורגן לפי מעברים קרים וחמים, בצע זאת ללא דיחוי. לאחר מכן, סגור את המעבר הקר. צריכת האנרגיה תרד, מערכות הקירור יעבדו בניצולת גבוהה. זוהי דרך מעולה להפיק את המקסימום מהשקעות שכבר בוצעו. זו שיטה הרבה יותר אפקטיבית מסגירת המעבר החם ומאפשרת סביבת עבודה הרבה יותר נעימה.
![clip_image002[9]](http://igal.files.wordpress.com/2008/11/clip-image0029.jpg)
6. חפש הזדמנויות להוריד את העומס ממערכת החשמל שלך. לדוגמה, בדוק אם ניתן לשדרג את יחידות הקירור של החדר ל VFD ( Variable Frequency Drive ) שדרוג זה מאפשר למערכות להגיב ליניארית לצורכי החדר וחוסכת צריכת חשמל רבה.
7. האם כל השרתים בחדר באמת נחוצים? השבתה ופינוי של שרתים לא פעילים חוסכת אנרגיה. ישנם חדרי מחשב בהם 10% מהשרתים אינם מביאים תועלת כלל. פנה את השרתים המיותרים (ותרום אותם למוסדות חינוך).
8. בקרה – בקרה – בקרה . דע בכל זמן מה קורה בחדר המחשב שלך. מה הטמפרטורה בנקודות קריטיות ומה צריכת האנרגיה של כל ארון שרתים בכל זמן. פסי שקעים מתקדמים מאפשרים ניטור צריכת האנרגיה באופן מדויק ושוטף וההוצאה זעומה. כך תכיר צרכיך בדיוק נקודתי ותדע היכן התיקון יהיה אפקטיבי יותר.
9. במקום לשדרג את כל חדר המחשב, בנה אזור High density בחדר. אם בעבר היה נהוג לפזר את העומס בחדר, היום מומלץ לרכז את העומס הכבד ביותר באזור אחד ולטפל בו נקודתית. זה יותר יעיל, יותר אפקטיבי תקציבית ומקל על פעולת שאר החדר.
10. ברמה הפילוסופית – דע להתנתק מרעיונות ישנים. חוקי התכנון של חדרי המחשב השתנו ללא הכר. צפיפות הספק, ארונות מקוררי מים, אל פסק מודולארי, תצורת אל פסק בשיטת IEC ) Intelligent Eco Mode -במאמר הבא) . אלו הם פתרונות טכנולוגיים מתקדמים שחלקם לפחות יכול לחסוך הרבה צרות והרבה כסף.
ואם בזמן שחסכנו כסף לארגון ושיפרנו את תשתית מערך ה IT גם מנענו פגיעה באיכות הסביבה, גם זה בסדר.
