The Data Center Blog - חדרי מחשב, הקמת אולמות מחשב, חדרי שרתים, חוות שרתים, KVM, ניהול כבילה, UPS, green IT

ארון שרתים אמור לאחסן ציוד יקר ולאפשר נגישות ושירותיות קלה. היום ברור שבחירת ארון שרתים על סמך מחיר בלבד גובלת בחוסר אחריות מובהק.  30 או 40 שרתי פיצה או 3-4 מארזי להבים עולים עשרות ומאות אלפי דולרים ושוקלים קרוב לטון.  חשוב לבחור ארון שלא רק יענה לצרכים של היום אלא גם של השנים הקרובות:   להלן  קריטריונים לבחירת ארון שרתים

1. משקל – יכול לשאת משקל של 1,200 קילו לפחות
2. דלת מחוררת קדמית עם חרור של 83% משטח הדלת  – לצורך אספקת כמות אוויר מקסימאלית
3. רוחב של 80 ס”מ – בניגוד לרוחב 60 ס”מ שהיה נהוג בעבר. הסיבה – ניהול כבילה מסודר שאינו מפריע לזרימת האוויר
4. עומק –  מומלץ 120 ס”מ.  השרתים נהיים עמוקים יותר ויותר.
5. דלת אחורית מחוררת כפולה – מינימום מקום.
6. פרופילים עם סימון U לצורך התקנה קלה יותר
7. למתקדמים בלבד– עמידות ברעידות אדמה לארונות המיועדים לציוד קריטי
 

אשמח להערות והארות

יגאל

בהרצאת הפתיחה של כנס AFCOM בלאס וגאס נאם מייקל מאנוס, דיירקטור לשרותי דטה-סנטר של מייקרוסופט. שלושה דברים הדהימו אותי בהרצאה שלו:

1. מאנוס סיפר שמיקרוסופט מוסיפה כ 12,000 (שנים עשר אלף) שרתים בחודש.  אף אחד בקהל לא הניד עפעף. לפני מס’ שנים היינו היינו שולחים אדם שמצהיר על מספרים כאלו להסתכלות.  היום זה כבר מובן מאליו.  השמועות מספרות שגוגל למשל מוסיפה כ 25,000 שרתים בחודש.

2. מאנוס תיאר את הפרוייקט הבא של מיקרוסופט בתחום חדרי המחשב.  חדר מחשב ענק זה ייבנה כעיר מכולות, לא כבניין בטון.  כלומר, ציוד מחשוב חדש יתווסף במכולות שיכילו מס’ כלשהו של ארונות שרתים מזוודים, מחווטים ומוכנים להפעלה.  גילוי נאות: כמי שמקדם את נושא חדרי המחשב הניידים בארץ, שמחתי לקבל חיזוק כה משמעותי.  לפרטים על מכולות חדרי המחשב ראו      

3. מיקרוסופט הגיעו להשגים מדהימים ביעילות האנרגיה של חדרי המחשב על ידי שימוש בנוהגים מתקדמים.  יעילות זו נמדדת ביחס פשוט.  לוקחים את קריאת מונה החשמל המסופק לכלל החדר (ל IT, מיזוג ותשתיות)  ומחלקים את החשמל המסופק לציוד ה IT בלבד ( קריאת ה UPS ).  יחס זה נקרא PUE ( הגריד הירוק) או EER על ידי ה Uptime Institute .

האם ספקי כוח כפולים בשרת משפרים את שרידות חדר המחשב? 

אספקת חשמל היא יסוד בסיסי בתשתית חדר המחשב.  הפסקת חשמל, או מערכת חשמל באיכות ירודה היא הסיבה העיקרית ל”נפילת” חדרי המחשב. לעיתים קרובות, קריסת מערכות החשמל של החדר מתקיימת לא בעת הפסקת חשמל אלא כתוצאה מטעות מקומית או תכנונית, אך בעיקר בשימוש בנוהגים   (Practices)   לא עדכניים.

מערכת אספקת החשמל של חדר המחשב מורכבת משש רמות:

1. הגריד – חברת החשמל וארון מרכזי
2. גנראטור גיבוי ומתג העברה אוטומטי ( ATS )
3. מערכת גיבוי אל פסק ( UPS ) ומתג BYPASS
4. ארון החשמל
5.PDU  - Power Distribution Unit  ברמת הארון
6. ספקי הכוח של השרתים עצמם

מנהלי אולם המחשב בדרך כלל אינם מעורבים ב 4 הרמות הראשונות, אך יש להם אחריות למדיניות ויישום של רמות 5 ו 6 .  לא מעט נפילות מביכות מתרחשות כתוצאה ישירה מיישום שגוי של ה PDU. 

כמעט לכל השרתים הנמכרים היום יש שני ספקי כוח.  עובדה זו יכולה לשפר מאוד את זמינות המידע אם היישום הפיזי הוא  נכון.  במקרים רבים, בשל יישום שגוי, שני ספקי כוח אינם מוסיפים ערך כלל ויתרון זה מתבזבז או אף הופך לחיסרון.

בחדר מחשב ברמה 4  ( Tier 4 ) יש שתי מערכות של אספקת  החשמל ובכל מערכת (ענף) מצויים  כל 6 המרכיבים שהוזכרו מעלה. כל ענף יכול לתמוך ב 100% מצרכי החדר. זוהי יתירות של 2N  וזה גם המחיר:  עלות כפולה. 

בשל שיקולי עלות, מעטים חדרי המחשב של Tier 4  ולכן אין לנו בד”כ יתירות של 2N.  אנו מתפשרים   משיקולי עלות- תועלת ואילוצים אחרים.    

נתמקד אם כך בשיפור היתירות בעלות נמוכה  ובדרכים שאפשריות לנו כמנהלי אולמות המחשב ליישם בקלות ובמהירות כלומר בסעיפים 5 ו 6.

במקרים בהם מותקן PDU אחד ברמת הארון, הרי שהיתירות מוגבלת רק למקרה של כשל באחד מספקי הכוח של השרת.  ברור שזו לא חוכמה גדולה וזה גם לא מקרה מעניין.

ברוב המקרים מותקנים שני PDU בארון.  תקוותנו השלמה היא שכל ספק כוח מחובר ל PDU אחר. במקרים כאלו כל ספק כוח עובד ב 50% מהעומס.  במקרה של כשל  בספק אחד, עובר כל העומס לספק השני.  תצורה זו נוטעת במנהל החדר תחושה של בטחון בזכות היתירות. עם זאת, רבים אינם מודעים לנוהגים הנכונים ( best practices ) ומיישמים זאת בצורה לא נכונה. 

לדוגמא,  ראיתי מקרים רבים בהם ה PDU מועמס ל 60% מיכולתו.  ובכן מה הבעיה? 
הבעיה היא שבמקרה של כשל בענף A, כל העומס מועבר ל  PDU B . במקרה כזה, PDU B  סופג עומס של 120% והארון נופל.    

נוהגים נכונים:

חוק מס 1:  העומס על שני ה PDU ( ביחד) בארון צריך להיות לא יותר מ 80% מהעומס המקסימאלי של הארון 

חוק מס’ 2:  העומס המקסימלי על כל PDU צריך להיות לא יותר מ 40% מהעומס המקסימאלי של הארון.

כלומר, אם הנקודה מאפשרת 20A  לארון , כל PDU יכול להיות מועמס ל 8A לכל היותר , ושניהם ביחד 16A ( כלומר 80% מ 20A)

מומלץ מאוד להתקין PDU שהוא Metered , כלומר ניתן לראות מהו העומס על ה PDU באמפר.  בישראל קוראים לזה בדרך כלל PDU חכם  (להבדיל מ PDU מנוהל שמאפשר גם כיבוי והדלקה מרחוק)

מומלץ מאוד לבחור ב Meterd PDU (חכם) שמאפשר גישה מרחוק דרך IP ולקבל התראות ב SNMP במקרה והעומס עובר את רמת הסף המותרת. זה מוריד מאוד את עומס העבודה הכרוך בפיקוח על נושא זה ומשפר מאוד את אמינות חדר המחשב. דוגמאות לפסי שקעים חכמים ומנוהלים  והנה PDU חדש וחכם במיוחד

לחזרה לבלוג הקליקו כאן

האתגר של ניהול מקצועי של הכבילה, נהיה קשה יותר עם צפיפות המחשבים ( high density ) .  ראו תמונות של כבילה בחדרי מחשב ותקשורת ברחבי העולם.    תמונות אלו הורדו מהאינטרנט ואינן של אתרים בארץ. מזכיר לכם משהו?

לחזרה לבלוג

יגאל שניידר

משיחות עם לקוחות וספקים, אני מעריך שהנושאים שיעסיקו את צוותי הIT   ב 2008 יהיו:

1. קירור חדרי המחשב
2. הספק (חשמל) במונחים של מחסור ועלות
3. שטח רצפה
4. עלות שכר עובדים
5. כלים לניהול שרתים
6. וירטואליזציה
7. IT ירוק
8. 10 גיגה-ביט איטרנט
9. מיקור חוץ
10. התאוששות מאסון (DRP )
11. קונסולידציה
12. עיבוד מקבילי

אשמח לשמוע לדעתכם yigals@schneider.co.il

בנושא IT ירוק, אנשים עורכים כנס IT ירוק ב 5 בפברואר , 2008 בהילטון תל אביב. להרשמה

יגאל

הרעב הבלתי פוסק של התעשייה לכוח מחשובי מביא אותנו להתמודד עם אתגרי תשתית חדשים כגון חום, אספקת חשמל, ניהול כבילה צפוף, רעש ומשקל.

בפוסט הזה אני מעוניין להקדיש מס’ מילים לנושא הרעש.

ארון שרתים יכול להכיל היום כ 42 שרתי “פיצה” או למעלה מ 90 שרתי להב. במעבדות ובחדרי מחשב בהן אנשים עובדים במחיצת המחשבים, ייתכן נזק רב לבריאות העובדים בשל הרעש הנוצר מהמחשבים.
רעש מעל 65 דציבלים נחשב רעש הפוגע באופן משמעותי באיכות החיים, רעש שעוצמתו מעל 70 דציבלים נחשב רעש מזיק, ורעש מעל 60 דציבלים נחשב רעש מפריע.

בחברת אלכסנדר שניידר פיתחנו  פיתרון בדמות ארון שרתים המבודד את רעש המחשבים מהסביבה החיצונית. בהתקנה שביצענו מדדנו ירידה של למעלה מ 20 דציבלים ברמת הרעש מארון שרתים ( מ 70 דציבל לפחות מ 50).

כמו כן, בשיתוף עם חברה ישראלית בשם סילנטיום, פיתחנו ארון שרתים אקוסטי המאפשר לקרר כ KW 6 של ציוד מחשוב ומכשור המייצר רעש נגדי ובכך “מבטל” למעשה את הרעש.

בתמונה, ארון אקוסטי מבוסס קנור עם תוספת פיתוח ישראלי, בזמן תהליך הייצור.  הארון , במקרה זה סופק מחווט ללקוח.

יגאל שניידר

לחזרה לעמוד הבית של הבלוג www.datacenter.org.il

טכנולוגיית KVM-over-IP היא אבן יסוד בכל ארכיטקטורת ניהול יעילה של תשתיות מחשוב. היא מקנה לך גישה מחוץ לרשת בכל זמן / מכל מקום אל פונקציות המקלדת, התצוגה והעכבר של מערכת, פתרון KVM-over-IP (המכונה לפעמים גם בשם הלא מדויק “KVM דיגיטלי”) יכול לשפר משמעותית את פריון העבודה של אנשי המחשוב, לעזור בהבטחת הספקה סדירה של שירותים עסקיים קריטיים, לקצר את זמן התיקון הממוצע ולהפחית את העלות הכוללת של הבעלות על הטכנולוגיה. לכן כמעט כל ארגון מחשוב בכל גודל צריך יכולות KVM-over-IP.

אולם, חשוב גם לבחור את פלטפורמת ה-KVM-over-IP הנכונה. יש הבדלים משמעותיים בין מוצרי ה-KVM-over-IP של היצרנים השונים. בחירת הפלטפורמה הלא נכונה עלולה להגביל את התועלת שלה, להגדיל את ההוצאות ואפילו לפגוע באבטחה. לכן, כדי למקסם את התשואות על ההשקעות בטכנולוגיית KVM, יש לשקול בקפידה כמה גורמים מהותיים.

להורדת המדריך המלא לחצו כאן

משרד האוצר והצוות בראשות בועז דולב זכו בפרס ה”אוסקר של ה IT ” לשנת 2007 של קבוצת אנשים. הפרס, לקטגורית DRP,  יוענק למשרד האוצר, כמו גם לזוכים האחרים בטקס חגיגי ב 15/12/07.
מדובר בחדר המחשב של תהיל”ה, ממשל זמין, שהוקם על ידי חברת אלכסנדר שניידר. אני מאוד גאה בפרויקט זה משום משדובר בחדר מחשב המתקדם מסוגו בארץ המאחסן כ 1,000 שרתים בשטח של 90 מ”ר ברוטו - מה שקרוי high density servers .  החדר משלב מערכות קירור המספקות 60% חיסכון בעלות חשבון החשמל; צעד גדול בכיוון של חדר מחשב “ירוק”.

 הפתרונות שסיפקנו כוללים ארונות  עם קירור מים אינטגראלי, כבילת נחושת ואופטיקה בצפיפות גבוהה, מערכות PDU מנוהלות, ומטריצות שליטה KVM מסוג Paragon . החדר הוקם כפרויקט TURN KEY ע”י חברת אלכסנדר שניידר שניהלה גם את מעבר חדר המחשב. מידע נוסף על הפרויקט וחדר המחשב, ניתן לראות בפוסט קודם מחודש מאי 2007.

יגאל שניידר

לחזרה לבלוג לחצו כאן

חבר שלי התקשר אלי לשאול: באחת מהחברות שבבעלותו בונים חדר מחשב חדש במסגרת מעבר משרדים. הוא קיבל תקציב שבין השאר מפרט 105 טון קירור. “זה הרבה מאוד, לא?” הוא שאל.

ברור שהתשובה היא פונקציה של העומס. אבל, להלן כמה מושגים שימושיים לאנשי IT.

Watts (W) = Volts (V) x Amps (A)

למעשה זהו גם החום הנפלט מהשרתים. כל האנרגיה החשמלית הנכנסת לשרתים נפלטת בצורה של חום:

BTU  (British Thermal Unit)  =  יחידת חום  

כדי לקרר הספק של   1W (וואט אחד) נדרשים 3.432 BTU

אז כמה זה טון קירור?

BTU=  ~  3.5KW 12,000 =  1 ton cooling

לדוגמא:

230Volts x 160Amps = 36,800Watts = 36.8kW

36.8KW  /  3.5    =   10.5  ton cooling

חוקי אצבע שימושיים:

1. לחישוב מהיר, חלקו את מספר הקילו-וואט ב 3.5 כדי לקבל טון קירור
2. ארון שרתים ממוצע של שרתי  2U מפזר 4-5KW
3. ארון תקשורת ( U40 )  מלא במתגים יצרוך  6KW
4. שרת מתקדם עם שני כרטיסי רשת ושני דיסקים יצרוך  400- 500 וואט בפועל (נתוני 2007)
5. שרתים עם כרטיס רשת אחד יצרכו באופן טיפוסי W 300 לשרת
6. צריכה בפועל של שרת תהיה 50% מהנומינאלי (בחדר מחשב אופייני. לא במעבדות!)

דוגמאות:

בלייד סנטר אחד (14 שרתי להב, W 3600 ) דורש אחד טון קירור
ארון שרתי להב עם 6 בלייד סנטרס ( 84 שרתי להב) יצרוך 6 טון קירור
ארון מלא ב 40 שרתי פיצה מתקדמים,  W 400 כ”א (50% מהנומינאלי) פולט KW 16 שדורשים 4.5 טון קירור.

יגאל שניידר

לחזרה לבלוג לחצו כאן

 נדיר בקריירה שלנו לאתר הזדמנויות שבהן הפתרון הטכני הטוב ביותר הוא גם הכלכלי ביותר וגם תורם לאיכות הסביבה. רעיון חדר המחשב ה”ירוק” הוא בדיוק כזה וזהו נדבך מרכזי ב Green IT. 

אני שמח לצרף נייר טכני או כפי שהוא קרוי בד”כ  white paper , שמציג כיצד ניתן לשדרג את חדר המחשב באופן שמוריד את עלות התפעול של החדר לאורך 10 עד 20 שנות חייו.  

להורדת הקובץ בפורמט PDF לחצו כאן

 תודה לידידי, אנשי ה IT , מהנדסי חשמל ומיזוג, מתכננים ומנמ”רים שתרמו בהערות והארות.

לתגובותיכם אודה

יגאל