ארונות שרתים מבוססי קירור מים בבנק ישראל
הדטה סנטר החדש של בנק ישראל נחנך בתחילת חודש אוקטובר בהשתתפות נגיד בנק ישראל סטנלי פישר.
מיזוג האוויר בחוות השרתים של בנק ישראל מבוסס על מערכות קירור שורה CoolLoop של Knurr-Emerson. אלו יחידות המבוססות על קירור מים( KW 30 כ"א ) וממוקמות בין ארונות השרתים. שם המותג הוא coolloop אך השם הגנרי של יחידות אלו הוא DECS אם כי יש כאלו שקוראים להם InRow או Inline.
לטעמי בחירת בנק ישראל במערכות Coolloop של חברת Knurr-Emerson מדגישה את המודעות הגוברת של ארגונים בישראל לחשיבות תכנון וניהול יעיל של חדרי מחשב, תוך מתן דגש על טכנולוגיות "ירוקות" שמביאות לחיסכון משמעותי בהוצאות התפעול. אחד המאפיינים של פרויקטים מסוג זה הוא השימוש במערכות מיזוג אוויר מתקדמות המבוססות על ארונות קירור מים .
טכנולוגיה זו של קירור ממוקד שהצגנו לשוק הישראלי ב 2004, הופכת יותר ויותר לפתרון הנבחר. זאת בשל היכולת לקלוט ולקרר בקלות ארונות מחשוב מתקדם בעל הספקים גבוהים תוך חיסכון משמעותי בחשמל ובשטח רצפה ותוך שיפור שרידות החדר .
בנוסף למערכות מיזוג האוויר הפנימיות, הותקנו בפרויקט זה ארונות שרתים עם מחשבה לעתיד ( למשקל נשיאה של 1500 ק"ג וחירור אופטימאלי של דלתות ל 83% ראו פוסט בנושא best practices לבחירת ארון שרתים ) , ארונות תקשורת של Panduit המיועדים לניהול כבילה מתקדם ומומלצים על ידי סיסקו, מערכות KVM של Raritan וכן פסי שקעים חכמים ( PDU ) עם תוכנות ניהול מתקדמות המאפשרות בקרה על צריכת החשמל בזמן אמיתי .
בשל האיסור לצלם באתר, התמונה המופיעה מעלה היא להמחשה בלבד ולקוחה מאתר אחר בישראל בסדר גודל דומה.
Add comment נובמבר 15, 2009
ניהול רצפה צפה וייעול של מיזוג האוויר ב – Data centers
בסקרים שאנו עורכים בחדרי מחשב אנו מעריכים את כמות האוויר הקר שאינה מגיעה כלל לשרתים ולציוד ה IT. בדרך כלל, למעלה מ 60% מהאוויר הקר המיוצר על ידי מערכות המיזוג כלל אינו מגיע לציוד ה IT . אוויר מבוזבז זה נקרא BYPASS AIR .
בקירור תת רצפתי הנהוג בחדרי מחשב, חלק גדול מן הבזבוז מגיע מפתחי כבילה לא מבוקרים. פתח כבילה של 15X20 ס"מ יכול לגרום לבזבוז של KW 2 קירור, הוצאה מיותרת עצומה של כ 4000 ₪ בשנה.
זו אחת הסיבות לכך שמערכות מיזוג האוויר של חדרי מחשב אינן יעילות. למרות overcapacity , חדר המחשב נמצא במצוקה של חום.
רבים טועים ומניחים שניתן לפתוח פתח בלתי מבוקר במרצפת הצפה אם פתח זה נמצא בתוך הארון. הנחה זו שגויה ופתח כזה עלול לגרום לבעיות רבות.
זו בעיה שהפתרון לה קל, זמין ואינו יקר. הפתרון נקרא KOLDLOK . מעין פתח-מברשת במרצפת הצפה. החזר ההשקעה מוערך ב 2-3 חודשים. להלן סרט הדגמה של Upsite:
Add comment נובמבר 15, 2009
ייצור מגשרים אופטיים
ייצור מגשרים אופטיים בשטח נעשה בדרך כלל על ידי "מייסטר" המגיע ב"ניידת אופטית" עמוס לעייפה במכשירים. זמן ההתקנה הוא ארוך יחסית, ואחוז הנפל גבוה. העלות בהתאם.
הנה סרטון המציג את OPTICAM : מחברים אופטיים באיכות גבוהה שניתן להתקין למגשר בשטח גם על ידי עובד לא מנוסה בקלות ובמהירות, ללא נפל ובאיכות חיבור גבוהה. מכשיר החיבור פשוט מאוד וכולל בדיקת החיבור.
Add comment נובמבר 11, 2009
לחובבי ניהול כבילה בחדר המחשב
לחובבי סדר בחדר המחשב, לאוהבי ניהול כבילה מסודר, כבלים "מסורקים" , הנה אביזר לכאורה פשוט של panduit שמאפשר גם לעובדים פחות מיומנים לייצר איכות מעולה:
Add comment אוקטובר 31, 2009
חדר של חצי מגה וואט ב 20 ארונות שרתים
חדר של חצי מגה-וואט, ב-20 ארונות מקוררי מים. זהו אמנם סרטון פרסומי של קנור-אמרסון אבל מעניין לראות איך עובדים בגרמניה. אגב, זו לא טכנולוגיה אקזוטית. הותקנו מעל 300 ארונות כאלו בישראל.
Add comment אוקטובר 25, 2009
פסי צבירה (Bus bar or Bus way) לחדרי מחשב
בעת יישום שינויים ותוספות ( MAC -Modifications, Additions, Changes ) בחדרי מחשב, המכשלה העיקרית היא תשתית החשמל. בישראל, בה מרבית חדרי המחשב נבנו טלאי על טלאי, זו מכשלה רצינית שמונעת ממנהל חדר המחשב את האפשרות להגיב במהירות לצרכי הארגון.
בביקורי האחרון בארה"ב אהבתי לראות את הסדר והגמישות התפעולית שמקנים להם פסי צבירה מודולאריים. כל כך אהבתי שיצרתי קשר מיידי עם החברה ( Starline ) ואנו מייצגים אותה בארץ בתחום חדרי המחשב.
זו מערכת המאפשרת חלוקת חשמל באופן מודולארי, בטיחותי וגמיש מאוד לכל ארונות השרתים. זו מערכת שניתנת להרכבה קלה מלמעלה או מתחת לרצפה הצפה. מאפשרת יתירות בצורה קלה מאוד ושינויים ניתנים לביצוע במהירות ובקלות גם על ידי עובדים שאינם חשמלאים.
בניגוד לחיבורי חשמל point to point, במערכת זו ניתן בעת שינוי או מעבר חדר , לפרק ולחבר מחדש בתצורה אחרת, כך שההשקעה נשמרת לאורך שנים. כמו כן ניתן ליישם high density בקלות יחסית.
מערכות אלו מותקנות בחדרי המחשב של יבמ, סיסקו וסאן.
ראו סרט הדגמה. אשמח לקבל תגובות!
Add comment אוקטובר 21, 2009
מה הטמפרטורה המומלצת בחדר המחשב / חדר השרתים?
מאחר ומפת הטמפרטורה אינה אחידה בחדר המחשב, קודם כל חשוב לשאול מהי הטמפרטורה הרלבנטית? התשובה היא שהטמפרטורה הרלבנטית היא בכניסה לשרתים ולציוד ה IT. כלומר בקדמת ארון השרתים. כך, אגב, גם לגבי הלחות היחסית. הטמפרטורה בחלקו האחורי של הארון או במקומות אחרים בחדר מעניינת אך לא קריטית. כל עוד ציוד ה IT מקבל ספיקת אוויר מספקת בטמפרטורה הנכונה דיינו.
ארגון ASHRAE שמנחה את התעשייה קובע שטווח הטמפרטורה המומלץ לתפעול אופטימאלי של השרתים הוא בין 18 ל 26 מעלות צלזיוס (כאמור, בכניסת האוויר לשרתים, לא ביציאה). עד ל 2008 הטווח המומלץ היה בין 20 ל 25 מעלות אך טווח זה הורחב לאחרונה (ASHRAE 2009) כדי לאפשר חיסכון באנרגיה ולהקל על תפעול החדר.
קיימת גישה מוטעית בקרב רבים וטובים בתעשייה שאינם מאושרים אלא אם כן הטמפרטורה בחדר קרה מאוד עד כדי אי נוחות. טמפרטורה של 24 מעלות גורמת לאנשים אלו הרגשה לא נוחה למרות שזו טמפרטורה אופטימאלית. זהו קיבעון מחשבתי. אין צורך להכות אותם. טיפול רגוע וסבלנות יחזירו אותם לדרך הישר.
האתגר כמובן הוא לגרום לאחידות הטמפרטורה בקדמת הארון לכל גובהו. זו הבעיה העיקרית. בשל חוסר היעילות המובנה בתכנון מיזוג האוויר בחדרי מחשב רבים, סובלים רבים ממוקדי חום בחלקים העליונים של ארונות השרתים. כדי להילחם בתופעה זו, מגבירים את הקירור ומקבלים טמפרטורות קור קיצוניות ומזיקות (מתחת ל 15 מעלות – אסור). תופעה זו של קירור מוגזם של חדר המחשב כדי למנוע מס' מוקדי חום, לא רק מזיקה לציוד אלא גם מבזבזת חשמל ומביא להוצאות מטורפות בחשבון החשמל.
מס' פתרונות מקובלים
סגירת המעבר הקר והעלאת טמפרטורת האוויר הנכנס והחוזר – לכך אתייחס בפוסט הבא.
קירור אינטגראלי בתוך הארון ( ארונות מקוררי מים) – ראו פוסטים קודמים
1 comment יולי 28, 2009
הגדרות היתירות של חדרי מחשב ( Tier System )
חברות שלהן חדרי מחשב צריכות לאזן בין שני צרכים. הצורך ברציפות עסקית לעומת הצורך בחיסכון בהשקעות ( CAPEX) ובהוצאות התפעול ( OPEX ) .
מחד גיסא, הצורך בזמינות מידע ורציפות עסקית מכתיב יתירות בתכנון תשתית חדר המחשב. מאידך גיסא, יתירות עולה כסף. יתירות מכתיבה השקעות משמעותיות בחומרה והוצאות תפעול גבוהות יותר בחשבון החשמל ובחוזי שירות. על כן, על המנמ"ר להגדיר במדויק מה רמת היתירות הנדרשת בחדר שלו ולהבין את ההשלכות העסקיות כולן.
רמת היתירות מוגדרת על פי 4 רמות ( Tiers ): מרמה 1 ( Tier I ) עד רמה 4 ( Tier IV ) . הגדרת הרמות נעשתה על יד מכון האפטיים ( www.uptimeinstitute.org ) שהוא האורים והתומים בתחום חדרי המחשב.
חדרי מחשב ברמות I ו II נועדו לתת מענה לטווח קצר ולתמוך בטכנולוגיה הנוכחית בלבד. אלו פתרונות טקטיים שבהם שיקול העלות הוא שיקול כמעט בלעדי. במקומות בהם ל IT חשיבות אסטרטגית נחוץ פתרון ברמות III ו IV שנותנים מענה לרציפות העסקית ומאפשרים קליטת טכנולוגיה חדישה בקלות יחסית.
Tier I: בחדר מחשב ברמה I ניתן ביטוי לרצון החברה להכיל את ציוד ה IT בתחום בו יש תשתית מתאימה (בניגוד, למשל, לתשתית משרדית). חדר רמה 1 טיפוסי יהיה חדר מחשב סגור, מערכת אל-פסק ( UPS ) שתייצב את המתח ותיתן מענה להפסקות חשמל קצרות, מערכת מיזוג אוויר 24/7 וגנראטור להפסקות חשמל ארוכות יותר. אין יתירות ( רמה N ). אין אפשרות לביצוע טיפולים בציוד התשתית ללא השבתה. כמו כן, במקרה של תקלה בציוד התשתית, יסבול האתר מהשבתות.
Tier II: בחדר מחשב ברמה II תהיה יתירות כלשהי למערכות קריטיות של חשמל ומיזוג אוויר. בדרך כלל היתירות ( N+1 ) תהיה במערכות כגון UPS, צ'ילרים, משאבות וגנראטור. טיפולי שירות תקופתיים יגרמו להשבתות. תקלות חומרה במרכיבי התשתית יכולים גם הם לגרום לקריסת החדר באופן זמני.
Tier III: בחדר מחשב ברמה III התכנון מאפשר טיפולי שירות לתיקון ומניעה ללא השבתה ( concurrent maintenance ). כלומר, ניתן להשבית כל רכיב תשתית כגון UPS, ארון חשמל או יחידת מיזוג ללא השבתה של ציוד IT. לכל מוליך תשתית פעיל יהיה "תאום" פסיבי שיכנס לעבודה במקרה של כשל במוליך הפעיל. גם כאן היתירות במערכות היא ברמה של ( N+1). ההבדל הגדול הוא שבאתר זה ניתן לבצע עבודות שירות תקופתיות מה שיקטין בודאי גם את מס' התקלות.
Tier IV : חדר מחשב ברמה IV הוא אל-כשל ( Fault Tolerant ) . יש בו את כל מה שנכלל ברמה III אך שום כשל בודד אינו יכול לגרום להשבתה מליאה או חלקית. כל מרכיבי התשתית פעילים בו זמנית.
ברור שאם מערכת המיזוג מתוכנת לפי רמה II אך מערכת החשמל לפי רמה I, חדר המחשב הוא ברמה I. דירוג חדר ברמה 2.5 זו המצאה ישראלית שאין לה אחיזה בתורה המקצועית.
בעת תכנון ושדרוג חדרי מחשב, חשוב שהמנמ"ר יגדיר במדויק את צרכי הארגון בכל הקשור לרציפות העסקית. שיטת הדרוג ל 4 רמות מאפשרת למנמר בחינה מסודרת של עלות מול תועלת.
1 comment יוני 17, 2009
טעויות נפוצות בהעברת חדרי מחשב
כל פרויקט של העברת חדר מחשב ממיקום אחד למיקום אחר הוא שונה ומיוחד. בכנס המנמרים בבולגריה ריכלנו על חברת סלקום שבצעה לא מזמן פרויקט העברה מצוין שזכה להערכה רבה. עם זאת, פרויקטים אחרים רבים נכשלים או נתקלים בבעיות שגורמות לעיכובים, הוצאות ו downtime ארוך מהמתוכנן.
לדוגמא, פרויקט אחד התעכב משום שבעת ההעברה הסתבר שפסי השקעים שהותקנו באתר החדש לא היו מתאימים. נושא זה עיכב את ההעברה שהייתה אמורה להתרחש במהלך סוף השבוע עד לאספקת והחלפת פסי השקעים. במקרה אחר, סימון לא מדויק של כבלים אופטיים גרם לחיווט לא נכון של מערכות תקשורת ולעיכובים ופגיעה ברציפות העסקית. במקרה שלישי , נהג מלגזה לא מנוסה ( וגם ללא רישיון) הפיל מתג והחל מחול מטורף להחלפת החומרה. מאחר והחברה לא חזתה סיכון זה, עברו מס' ימים עד להחלפת החומרה.
קל אם כך להבין מדוע פרויקטים של העברה נכשלים. בסופו של דבר נמצא הפתרון אך התהליך הלא מושלם יקר וגורם להפרעות ברציפות העסקית.
אנו, באלכסנדר שניידר זיהינו 5 טעויות נפוצות שיכולות לטרפד פרויקט העברה
1. חברות לא יודעות מה נקודת הפתיחה שלהן. חברות לא יודעות במדויק מה יש להן ומה הן מעבירות. אין מיפוי של התלות בין היחידות השונות.
2. לא מתוכנן המיקום המדויק של כל הציוד שעובר. ההנחה שיש מקום להכל וש"זה יסתדר" אינה עובדת בד"כ.
3. היעדר תוכנית העברה מפורטת כולל מי אחראי למה ומתי.
4. היעדר זיהוי סיכונים והיעדר תוכנית מניעה והורדת סיכונים.
5. ביצוע לקוי בשל יועצים, מובילים וקבלנים לא מנוסים ובחירת ספקים לפי קריטריון מחיר. פרויקטים של העברת חדרי מחשב נכשלים בגלל סיבות רבות אך ניתן למנוע כמעט את כולן. דבר אחד בטוח: זהו פרויקט חשוב ורגיש שיש לו השפעה רבה על הרציפות העסקית של הארגון ועל יוקרת המנמר.
אנו בחברת אלכסנדר שניידר ממליצים על המתודולוגיה הבאה:
1. דע מה נקודת המוצא. החל בסקר מפורט של חדר המחשב הישן. ערוך רשימת מצאי וקישורים. בחן מה סדרי העדיפויות של הארגון ומה האילוצים. בחן היטב את תשתית החשמל והמיזוג של האתר החדש לפני ההעברה.
2. תכנן את האסטרטגיה של ההעברה. הגע להסכמה עם הלקוחות הפנימיים מה ניתן להשבית ומתי. הבן את יכולות אתר ה DR אם הוא קיים. ערוך סקר סיכונים. הבן את הסיכונים והכן אלטרנטיבה לכל תקלה.
3. הכן תוכנית מפורטת כולל לו"ז וקבע אחריות שמית לכל משימה. תכנן ברמת תוכנית העמדה לחדר וברמת התקנות בכל ארון. בדוק מה התלות ההדדית שבין השלבים השונים. צפה סיכונים וערוך תוכנית לצמצום הסיכונים.
4. כנס את הצוות ועבור על תוכנית הסיכונים. יתכן ששיקולי עלות יגרמו לך לקחת סיכון מחושב. זה בסדר כל עוד זה נעשה במחשבה תחילה.
5. מנה מנהל מנוסה לתיאום בין הקבלנים, הספקים וצוות ה IT. בפרה-פרזה על דברי אפרים קישון, מחקר של סוציולוגים סקנדינביים מצא שעבודה רצופה במשך 36 שעות גורמת לעייפות וטעויות. הכן צוותי גיבוי רעננים והחלף עובדים כל 12 שעות לכל היותר .
פרויקט העברה של חדר מחשב חשוב מידי מכדי לסמוך על המזל. ארגונים שיקפידו על יישום חמש הנקודות הנ"ל ישפרו במידה ניכרת את סיכויי הצלחת הפרויקט.
Add comment יוני 11, 2009
הקמה מהירה של אתרי DR – disaster recovery
הסרט ממחיש יכולת פריסה מהירה של חדר מחשב מבוסס קונטיינר בשטח. לאחר הכנה מתאימה, ניתן לשנע לפרוס ולהעלות חדרי מחשב בגדלים שונים ( עומס כולל מ 100 קילווואט עד 350 קילו-וואט ) תוך שעות ספורות. מתאים מאוד ליישומי DR.
חדר המחשב בסרטון זה מחולק לשני קונטיינרים: אחד ל IT ובו ארונות שרתים ואחסון והקונטיינר השני מיועד למערכות תשתית כגון צ'ילר ואל-פסק ( services ) . שני הקונטיינרים מצוידים במערכות גילוי וכיבוי, מערכות בקרה והתראה, שו"ב, והתקנים שונים כמצופה מחדר מחשב שתוכנן לפי best practices.
יש אפשרות גם לגנרטור בקונטיינר ( containerized generator ) או לאחד את שני הקונטיינרים בקונטיינר ארוך יותר של 40 רגל או 53 רגל.
פתרון זה דומה מאוד ל PMDC של חברת יבמ.
Add comment מאי 25, 2009
