הגדרות היתירות של חדרי מחשב ( Tier System )
חברות שלהן חדרי מחשב צריכות לאזן בין שני צרכים. הצורך ברציפות עסקית לעומת הצורך בחיסכון בהשקעות ( CAPEX) ובהוצאות התפעול ( OPEX ) .
מחד גיסא, הצורך בזמינות מידע ורציפות עסקית מכתיב יתירות בתכנון תשתית חדר המחשב. מאידך גיסא, יתירות עולה כסף. יתירות מכתיבה השקעות משמעותיות בחומרה והוצאות תפעול גבוהות יותר בחשבון החשמל ובחוזי שירות. על כן, על המנמ”ר להגדיר במדויק מה רמת היתירות הנדרשת בחדר שלו ולהבין את ההשלכות העסקיות כולן.
רמת היתירות מוגדרת על פי 4 רמות ( Tiers ): מרמה 1 ( Tier I ) עד רמה 4 ( Tier IV ) . הגדרת הרמות נעשתה על יד מכון האפטיים ( www.uptimeinstitute.org ) שהוא האורים והתומים בתחום חדרי המחשב.
חדרי מחשב ברמות I ו II נועדו לתת מענה לטווח קצר ולתמוך בטכנולוגיה הנוכחית בלבד. אלו פתרונות טקטיים שבהם שיקול העלות הוא שיקול כמעט בלעדי. במקומות בהם ל IT חשיבות אסטרטגית נחוץ פתרון ברמות III ו IV שנותנים מענה לרציפות העסקית ומאפשרים קליטת טכנולוגיה חדישה בקלות יחסית.
Tier I: בחדר מחשב ברמה I ניתן ביטוי לרצון החברה להכיל את ציוד ה IT בתחום בו יש תשתית מתאימה (בניגוד, למשל, לתשתית משרדית). חדר רמה 1 טיפוסי יהיה חדר מחשב סגור, מערכת אל-פסק ( UPS ) שתייצב את המתח ותיתן מענה להפסקות חשמל קצרות, מערכת מיזוג אוויר 24/7 וגנראטור להפסקות חשמל ארוכות יותר. אין יתירות ( רמה N ). אין אפשרות לביצוע טיפולים בציוד התשתית ללא השבתה. כמו כן, במקרה של תקלה בציוד התשתית, יסבול האתר מהשבתות.
Tier II: בחדר מחשב ברמה II תהיה יתירות כלשהי למערכות קריטיות של חשמל ומיזוג אוויר. בדרך כלל היתירות ( N+1 ) תהיה במערכות כגון UPS, צ’ילרים, משאבות וגנראטור. טיפולי שירות תקופתיים יגרמו להשבתות. תקלות חומרה במרכיבי התשתית יכולים גם הם לגרום לקריסת החדר באופן זמני.
Tier III: בחדר מחשב ברמה III התכנון מאפשר טיפולי שירות לתיקון ומניעה ללא השבתה ( concurrent maintenance ). כלומר, ניתן להשבית כל רכיב תשתית כגון UPS, ארון חשמל או יחידת מיזוג ללא השבתה של ציוד IT. לכל מוליך תשתית פעיל יהיה “תאום” פסיבי שיכנס לעבודה במקרה של כשל במוליך הפעיל. גם כאן היתירות במערכות היא ברמה של ( N+1). ההבדל הגדול הוא שבאתר זה ניתן לבצע עבודות שירות תקופתיות מה שיקטין בודאי גם את מס’ התקלות.
Tier IV : חדר מחשב ברמה IV הוא אל-כשל ( Fault Tolerant ) . יש בו את כל מה שנכלל ברמה III אך שום כשל בודד אינו יכול לגרום להשבתה מליאה או חלקית. כל מרכיבי התשתית פעילים בו זמנית.
ברור שאם מערכת המיזוג מתוכנת לפי רמה II אך מערכת החשמל לפי רמה I, חדר המחשב הוא ברמה I. דירוג חדר ברמה 2.5 זו המצאה ישראלית שאין לה אחיזה בתורה המקצועית.
בעת תכנון ושדרוג חדרי מחשב, חשוב שהמנמ”ר יגדיר במדויק את צרכי הארגון בכל הקשור לרציפות העסקית. שיטת הדרוג ל 4 רמות מאפשרת למנמר בחינה מסודרת של עלות מול תועלת.
1 comment יוני 17, 2009
טעויות נפוצות בהעברת חדרי מחשב
כל פרויקט של העברת חדר מחשב ממיקום אחד למיקום אחר הוא שונה ומיוחד. בכנס המנמרים בבולגריה ריכלנו על חברת סלקום שבצעה לא מזמן פרויקט העברה מצוין שזכה להערכה רבה. עם זאת, פרויקטים אחרים רבים נכשלים או נתקלים בבעיות שגורמות לעיכובים, הוצאות ו downtime ארוך מהמתוכנן.
לדוגמא, פרויקט אחד התעכב משום שבעת ההעברה הסתבר שפסי השקעים שהותקנו באתר החדש לא היו מתאימים. נושא זה עיכב את ההעברה שהייתה אמורה להתרחש במהלך סוף השבוע עד לאספקת והחלפת פסי השקעים. במקרה אחר, סימון לא מדויק של כבלים אופטיים גרם לחיווט לא נכון של מערכות תקשורת ולעיכובים ופגיעה ברציפות העסקית. במקרה שלישי , נהג מלגזה לא מנוסה ( וגם ללא רישיון) הפיל מתג והחל מחול מטורף להחלפת החומרה. מאחר והחברה לא חזתה סיכון זה, עברו מס’ ימים עד להחלפת החומרה.
קל אם כך להבין מדוע פרויקטים של העברה נכשלים. בסופו של דבר נמצא הפתרון אך התהליך הלא מושלם יקר וגורם להפרעות ברציפות העסקית.
אנו, באלכסנדר שניידר זיהינו 5 טעויות נפוצות שיכולות לטרפד פרויקט העברה
1. חברות לא יודעות מה נקודת הפתיחה שלהן. חברות לא יודעות במדויק מה יש להן ומה הן מעבירות. אין מיפוי של התלות בין היחידות השונות.
2. לא מתוכנן המיקום המדויק של כל הציוד שעובר. ההנחה שיש מקום להכל וש”זה יסתדר” אינה עובדת בד”כ.
3. היעדר תוכנית העברה מפורטת כולל מי אחראי למה ומתי.
4. היעדר זיהוי סיכונים והיעדר תוכנית מניעה והורדת סיכונים.
5. ביצוע לקוי בשל יועצים, מובילים וקבלנים לא מנוסים ובחירת ספקים לפי קריטריון מחיר. פרויקטים של העברת חדרי מחשב נכשלים בגלל סיבות רבות אך ניתן למנוע כמעט את כולן. דבר אחד בטוח: זהו פרויקט חשוב ורגיש שיש לו השפעה רבה על הרציפות העסקית של הארגון ועל יוקרת המנמר.
אנו בחברת אלכסנדר שניידר ממליצים על המתודולוגיה הבאה:
1. דע מה נקודת המוצא. החל בסקר מפורט של חדר המחשב הישן. ערוך רשימת מצאי וקישורים. בחן מה סדרי העדיפויות של הארגון ומה האילוצים. בחן היטב את תשתית החשמל והמיזוג של האתר החדש לפני ההעברה.
2. תכנן את האסטרטגיה של ההעברה. הגע להסכמה עם הלקוחות הפנימיים מה ניתן להשבית ומתי. הבן את יכולות אתר ה DR אם הוא קיים. ערוך סקר סיכונים. הבן את הסיכונים והכן אלטרנטיבה לכל תקלה.
3. הכן תוכנית מפורטת כולל לו”ז וקבע אחריות שמית לכל משימה. תכנן ברמת תוכנית העמדה לחדר וברמת התקנות בכל ארון. בדוק מה התלות ההדדית שבין השלבים השונים. צפה סיכונים וערוך תוכנית לצמצום הסיכונים.
4. כנס את הצוות ועבור על תוכנית הסיכונים. יתכן ששיקולי עלות יגרמו לך לקחת סיכון מחושב. זה בסדר כל עוד זה נעשה במחשבה תחילה.
5. מנה מנהל מנוסה לתיאום בין הקבלנים, הספקים וצוות ה IT. בפרה-פרזה על דברי אפרים קישון, מחקר של סוציולוגים סקנדינביים מצא שעבודה רצופה במשך 36 שעות גורמת לעייפות וטעויות. הכן צוותי גיבוי רעננים והחלף עובדים כל 12 שעות לכל היותר .
פרויקט העברה של חדר מחשב חשוב מידי מכדי לסמוך על המזל. ארגונים שיקפידו על יישום חמש הנקודות הנ”ל ישפרו במידה ניכרת את סיכויי הצלחת הפרויקט.
Add comment יוני 11, 2009
הקמה מהירה של אתרי DR – disaster recovery
הסרט ממחיש יכולת פריסה מהירה של חדר מחשב מבוסס קונטיינר בשטח. לאחר הכנה מתאימה, ניתן לשנע לפרוס ולהעלות חדרי מחשב בגדלים שונים ( עומס כולל מ 100 קילווואט עד 350 קילו-וואט ) תוך שעות ספורות. מתאים מאוד ליישומי DR.
חדר המחשב בסרטון זה מחולק לשני קונטיינרים: אחד ל IT ובו ארונות שרתים ואחסון והקונטיינר השני מיועד למערכות תשתית כגון צ’ילר ואל-פסק ( services ) . שני הקונטיינרים מצוידים במערכות גילוי וכיבוי, מערכות בקרה והתראה, שו”ב, והתקנים שונים כמצופה מחדר מחשב שתוכנן לפי best practices.
יש אפשרות גם לגנרטור בקונטיינר ( containerized generator ) או לאחד את שני הקונטיינרים בקונטיינר ארוך יותר של 40 רגל או 53 רגל.
פתרון זה דומה מאוד ל PMDC של חברת יבמ.
Add comment מאי 25, 2009
רעש בחדרי מחשב
עובדים שנחשפים ברמה יומית לרעש של מעל 80 דציבלים מסתכנים בנזק בריאותי, בעיקר בשמיעה. עם העלייה במספר וצפיפות השרתים עולה רמת הרעש בחדרי המחשב לרמות מסוכנות מאוד. ראו וידיאו משעשע שממחיש את הבעיה:
פתרונות אפשריים:
1. לעבוד מחוץ לחדר במידת האפשר. (מטריצות KVM ופסי שקעים מנוהלים – חובה)
2. אוזניות חובה לנכנסים לחדר
3. ארונות סגורים עם קירור מים. ניתן לאחסן 6 בליידסנטרס של יבמ בארון אחד (84 שרתי להב) והארון יהיה לא רק מקורר היטב אלא גם שקט מאוד.
באלכסנדר שניידר התקנו כמה מאות כאלו בישראל.
Add comment מאי 12, 2009
חדרי מחשב מבוססי מכולה (קונטיינר) – וידיאו של גוגל
גוגל העלתה ל YOUTUBE וידיאו המאפשר הצצה לאחד מחדרי המחשב שלהם, מבוסס קונטיינרים.
ההסבר ל PUE הנמוך שלהם מובא חלקית: קירור המבוסס על שימוש באוויר קר של הסביבה (באקלים קר ויבש ניתן להגיע לתוצאות מאוד יפות) וכן היעדר מערכות אל פסק. לכל שרת מוצמדת סוללה שהם קוראים לה UPS. כמו כן, כפי שסיקרנו בפוסטים קודמים, ניתן להגיע לתוצאות מרשימות בקונטיינרים.
Add comment מאי 10, 2009
נתונים על חדרי מחשב מהעיתונות המקצועית
מאמרים בעיתונות המקצועית בתחום חדרי המחשב ו IT ירוק מביאים נתונים מעניינים בנושא צריכת האנרגיה של תעשיית IT. להלן לקט מעניין:
• מספר השרתים בארה”ב בשנת 2000 היה 5 מיליון. עד 2010 יהיו בארה”ב יותר מ 15 מיליון שרתים
• כדי לספק את הצמיחה בצריכת החשמל של השרתים בלבד, ייבנו בארה”ב 10 תחנות כוח בין השנים 2005-2015 , בעלות של 2 עד 6 מיליארד דולר כל אחת. באופן טבעי תגולגל עלות זאת לחברות דרך חשבון החשמל.
• כ 80% מעלות הקמת חדרי מחשב היום היא בתשתית החשמל והמיזוג. פי 6 מהנהוג לפני 10 שנים
• כדי לבנות חדר מחשב ברמת יתירות של Tier 3 , יש צורך בהשקעה קפיטאלית של 14,000 $ לשרת.
• עלות החשמל הנדרש כדי להפעיל ולקרר שרת הצורך 300 וואט, היא 520$ בשנה, או כ 2,100 ₪ לשנה.
• בהנחה ששרת כזה עולה 2,500$ , עלות החשמל עולה על מחיר השרת תוך 4-5 שנים. אם חדר המחשב אינו יעיל אנרגטית, הנתון הנכון יותר הוא 3 שנים.
• במחירים ישראלים, עלות החשמל הנדרש להפעיל ולקרר ארון שרתים ובו 40 שרתי “פיצה” הוא 84,000 ₪ בשנה. עלות זו בדרך כלל אינה משולמת על ידי מחלקות ה IT אלא על ידי גורם אחר בארגון אשר אינו יכול לנתח הוצאה זו.
• מחקר של מכון אפטיים ( uptime institute ) קובע שבמקרים רבים כ 30% מהשרתים הם מיותרים וכמעט לא עובדים. בארגון שלו 500 שרתים, השבתת 30% מהשרתים תחסוך מעל 70,000 $ בשנה ותחסוך פליטה של כ 600 טון גזי חממה . הבעיה? לא זכיתי להכיר מנהל חדר מחשב אשר קיבל ציון לשבח ממנהלו על כך שהשבית שרת.
• ייצור החשמל הנדרש להפעלת וקירור שרת אחד גורם לפליטת 4 טון גזי חממה בשנה. כמות דומה הנפלטת ממכונית משפחתית הנוסעת כ 24,000 ק”מ בשנה.
מה הסיבה לצמיחה הדרמטית הזו בצריכת החשמל?
ב 1965, קבע גורדון מור, ברבות הימים אחד מהמייסדים האגדיים של אינטל, שמספר הטרנזיסטורים במיקרו מעבדים יוכפל כל 24 חודש. אמרה זו השתרשה בתעשייה כחוק מור ( Moore’s Law ). חוק זה עובד עד היום וניתן לעניות דעתי, לקרוא לו ‘נבואת מור’. התגשמות נבואה זו הביא להתפתחות הטכנולוגית המדהימה שחווינו מאז אותם ימים. אלא שבהיחבא, מתחת לאפם של קברניטי החברות, התרחשה תופעה נוספת: בעוד שרמת הביצועים לכל דולר עלתה בטור הנדסי, יעילות האנרגיה השתפרה גם היא אך בקצב איטי בהרבה.
מה ניתן לעשות?
די הרבה. ובמקרים רבים די בקלות. מרבית חדרי המחשב היום אינם מנוהלים לפי Best Practices אך ניתן לשדרג אותם בקלות יחסית. סגירת המעבר הקר היא אחת הדרכים הנבונות. כדאי להתחיל בסקר טרמי ומשם להמשיך.
Add comment מרץ 29, 2009
ניהול נבון של הרצפה הצפה
במרבית חדרי המחשב קיימת רצפה "צפה" אשר משמשת בד"כ להיסע אוויר קר לצורך קירור השרתים ולצורך תיעול כבלים ותשתיות אחרות. כאשר אנו בוחנים את הדרכים להתייעלות אנרגטית של חדר המחשב, אנו קוראים לא פעם לניהול נבון של הרצפה הצפה. למה הכוונה?
אנרגיה רבה מושקעת בחדרי המחשב בקירור אוויר. אנרגיה זו מתבטאת בהוצאה כספית שוטפת ( OPEX ). בארגונים רבים לא בוחנים הוצאה זו כחלק מהוצאות התפעול של חדר המחשב אך בארגונים נאורים יותר מנתחים הוצאה זו לפרטי פרטים. הסיבה העיקרית היא שחשבון החשמל של חדרי המחשב בכללותו מגיעה כבר ל 40% מהוצאות התפעול של חדר המחשב וחלק נכבד מהוצאה זו מוקדש לקירור.
בסקרים שאנו עורכים בחדרי מחשב אנו רואים שחלק גדול מאוד מהאוויר הקר המיוצר על ידי מערכות מיזוג האוויר, אינו ממלא את ייעודו. כ 50% מהאוויר הקר אינו מגיע לציוד ה IT ומסתחרר לו בחדר המחשב. לאוויר כזה אנו קוראים Bypass Air , אוויר עוקף בתרגום חופשי. כלומר, מערכות מיזוג האוויר שעלו ממון רב, משקיעות אנרגיה רבה ביצור אוויר קר ש 50% ממנו מתבזבז.
חלק משמעותי מבזבוז זה נובע מפתחים ברצפה הצפה, חלקם הגדול פתחי כבילה או פתחים מיותרים. במחקר של מכון Uptime בעשרות חדרי מחשב בארה"ב נמצא שפתח כבילה בלתי מבוקר הנמצא בתוך הארון או מחוצה לו, גורם לבזבוז אוויר קר ( bypass air ) של כ 1.5 קילו-וואט שעה. בעלויות החשמל של ישראל, העלות המצטברת של פתח כזה יכולה להגיע לארבעת אלפים ש"ח בשנה. בחדר מחשב שבו פתחים רבים כאלו, זוהי עלות כבדה אך נסתרת שקשה לאמוד אותה ללא סקר מקצועי.
כפי שציינו לא פעם, השימוש בנוהגים מתקדמים ( best practices ) מאפשר חיסכון והתייעלות כלכלית וטכנולוגית. גם כאן הפתרון מגיע בדמות מוצרים זמינים ולא יקרים כגון פתחי מברשת ואביזרים אחרים. החזר ההשקעה מהיר מאוד ומביא גם להקלה מעשית למערכות המיזוג הקיימות. שדרוג ירוק וניהול נבון – נכון תמיד ובייחוד בזמן מיתון.
Add comment מרץ 9, 2009
האם ל IT הירוק יש עתיד בעת המיתון?
בימים טרופים אלו של מיתון כלכלי אני נשאל לא פעם האם תם עידן ה IT הירוק. ההיגיון המנחה את השואלים הוא מובן בהחלט. בעת של לחימה קיומית, בין אם מלחמת קיום של הארגון או מלחמת הישרדות של ההנהלה, האם יש מקום לאג’נדה של “מחבקי עצים” ?
ובכן ה IT הירוק הוא שם כללי להתייעלות אנרגטית של ה IT, והוא מבוסס על היגיון עסקי בריא ונוהגים טכנולוגיים מתקדמים בייחוד בחדר המחשב ( אך לא רק) . עיקריו, על קצה המזלג, הם:
• שימוש במחשוב בצפיפות גבוהה ( כגון שרתי להב) לחיסכון במקום יקר ויעילות אנרגטית
• וירטואליזציה של השרתים והאחסון לחיסכון במקום וניצול מקסימאלי של השקעה בחומרה
• שיפור היעילות האנרגטית של תשתית מיזוג האוויר לחיסכון תפעולי ניכר ושיפור זמינות המידע.
• שיפור היעילות האנרגטית של תשתית החשמל (לדוגמא מערכות אל פסק יעילות יותר) לצורך ניצול אופטימאלי של ההשקעה בחדר
לעיתים קרובות, הדרך לחדר מנוהל היטב היא קצרה וקלה. חלק מהתהליך הוא קטיפת “פירות נמוכים” שאינם דורשים השקעה משמעותית.
ניהול מסודר ושיטתי בתחום זה מאפשר גם חיסכון תפעולי ניכר וגם מונע צורך בהשקעות קפיטאליות. לדוגמא, יישום נוהגים מתקדמים של IT ירוק בחדר מחשב קיים שהגיע לכאורה לקצה יכולתו יכול להקנות לחדר חמש שנים נוספות של חיים נוחים ועל ידי כך לדחות את ההשקעות הניכרות בבניית דטה סנטר חדש.
הצורך בהתייעלות האנרגטית נובע אם כך מהיגיון עסקי בריא ומשיקולים טכניים וטכנולוגיים. בעוד ששיקולי איכות הסביבה אינם בראש מעייניהם של ידידי מהתעשייה, החיסכון הכספי המושג בהתייעלות אנרגטית, והשיפורים הטכנולוגיים שבצידם, חשובים להם אף יותר בעת מיתון.
Add comment פברואר 11, 2009
מדדים להתייעלות אנרגטית בחדרי מחשב
כאשר חדרי המחשב צורכים יותר ויותר אנרגיה, ועלות חשבון החשמל נהפכת למרכיב משמעותי מהוצאות התפעול של חדר המחשב ( שמעתי כבר על עד 40% ) , ברור שיש מקום להתייעלות ששכרה הוא חיסכון רב.
התייעלות אנרגטית מאפשרת גם לחדרי IT שהגיעו, לכאורה, לקצה קיבולת התשתית שלהם, להשיב לעצמם קיבולת “אבודה” ולהגיב ביתר קלות לצרכי הארגון.
כמו תמיד, כדי להשתפר, עלינו בראש וראשונה להבין היכן אנו נמצאים היום ואח”כ למדוד את התקדמותנו. כיצד למדוד אם כן את היעילות בצריכת האנרגיה של חדר המחשב ?
ארגון הגריד הירוק הציע שני מדדים: PUE ו DCiE אותם הזכרנו בפוסט קודם. מכון UPTIME (www.uptimeinstitute.org) מציע 4 מדדים לבחינת היעילות האנרגטית של חדר המחשב. שניים מהם מעניינים במיוחד.
SI-POM: סה”כ צריכת הספק של חדר המחשב לחלק בצריכת ההספק של כל ציוד ה IT כפי שהוא נמדד בשקעי החשמל של הציוד (או בפסי השקעים). מתקבל מס’ טהור שכן חילקנו וואט ב וואט.
כיצד מודדים? את המונה מדדנו בשעון החשמל של החדר. את המכנה מדדנו על ציוד ה IT (פסי שקעים מתקדמים מספקים נתון זה ).
H-POM: צריכת הספק (AC ) של ציוד ה IT ב וואט כפי שהוא נמדד בשקע החשמל שלו חלקי צריכת הספק DC של רכיבי המחשוב .
כיצד מודדים? את המונה ניתן לקבל מפס שקעים מתקדם המאפשר קבלת נתונים מכל שקע . טכנולוגיה זו נקראת POPS - per outlet power sensing . את המכנה ניתן לקבל מנתוני ציוד ה IT עצמו.
למנהל חדר המחשב שמגרד את פדחתו במבוכה היכן לאתר נתונים אלו מזומנת תשובה מפתיעה. פס השקעים, מה שהיה המוצר הכי פחות מעניין טכנולוגית בסביבת חדר המחשב הפך למוצר היי-טק לכל דבר . פס שקעים ( PDU ) מתקדם מאפשר איסוף והצגת נתונים של צריכת החשמל של כל שרת וכל ארון שרתים. ניתן לגשת ל PDU ב IP , לשלוט על כל שקע בנפרד, לשגר התראות, לוודא יתירות ואף לבצע הסרת עומסים אלגנטית. לגבי הנתונים למדדים שהזכרנו מעלה, פס השקעים המתקדם יאסוף ויבקר את נתוני צריכת האנרגיה של כל ציוד ה IT. לקבלת white paper בנושא זה , כתבו לי.
Add comment פברואר 11, 2009
DR מעופרת יצוקה
האירועים בדרום הביאו את כולנו לבחון מחדש את מוכנות הארגונים להתאוששות מאסון. אך האמת היא שגם לפני אירועי מבצע “עופרת יצוקה” החלו רבים בתעשייה לנער את האבק הוירטואלי מתוכניות ה DR.
השבתת שלושת הימים באחד הבנקים גרמה לכולנו זעזוע קל, שהרי אם בארזים נפלה שלהבת, מה יעשו אזובי הקיר ? (כמוני למשל). מהידוע לנו על אירוע זה וגורמיו, החלנו גם אנו בחברתנו הקטנה יחסית ( כ 100 עובדים בסה”כ) לראות כיצד ניתן להפיק לקחים עבורנו. זמן קצר אח”כ, הדליקה בחדר המחשב של אחד ממשרדי הממשלה, הביאה גם היא למחשבות בנושא התאוששות מאסון וגם בנוגע לגורמים אפשריים לאסון ( רמז: תשתית פיזית).
הגישות בארגונים מאוד שונות. ישנם ארגונים שעורכים מבחני אמת הכוללים העברת העומס המחשובי לאתר המשני וישנם כאלו שמסתפקים בכתיבת וקריאת נהלים. גם הגישות למניעת אסון הן שונות. יש ארגונים שמתעלמים ככל האפשר מצרכי התשתית הפיזית וישנם ארגונים שמשתדלים גם במגבלות תקציב להשתמש בנוהגים מתקדמים.
מעניין שמגמת הוירטואליזציה שכה התגברה בעקבות הפוטנציאל לחיסכון בחומרה, במקום ובאנרגיה ( IT ירוק) , משחקת גם כגורם משמעותי בנושאי ה DR. הסיבה היא שחלק ניכר מבעיות המעבר לאתר משני נובעות מהבדלי חומרה בין האתרים ובעקבותיהם גם הבדלי קושחה (Firmware ) ודרייברים למיניהם. הוירטואליזציה מבטיחה (ולעיתים אף מקיימת) עצמאות מפלטפורמת החומרה ומקלה על הקמת אתר DR אמיתי גם כשיש הבדלי חומרה בין האתרים. עם זאת, חשוב לזכור שוירטואליזציה היא רק חלק מהפתרון שיש להסתכל עליו בכללותו.
עוד התפתחות מעניינת שהזכרתי במאמר קודם היא הקמת אתר DR מאפס תוך שבועות מעטים ע”י שימוש בדטה-סנטר בקונטיינר. מדובר במכולה שבה מותקנים כל רכיבי התשתית של חדר מחשב מתקדם. מכולה מעין זו מאפשרת הקמת אתר DR בכל מקום בזמן שיא.
Add comment ינואר 11, 2009
